socialism.org.il
סיור של "שוברים שתיקה"
מציאות החיים בחברון
דיכוי, הפרדה גזענית והתנחלות כהניסטית בלב עיר כבושה
אורי בר־שלום אגמון
10.02.2017

באחד מימי שישי בתחילת ינואר, יצאו חמישה אוטובוסים מלאים לסיור שארגנו פעילי "שוברים שתיקה" בהתנחלות בחברון. גם פעילי מאבק סוציאליסטי הצטרפו לסיור.

מדריכי הסיור, חיילים לשעבר ששירתו בחברון, תיארו את פעילות צה״ל בעיר ואת משימתו העיקרית — להגן על התנחלות כהניסטית בת 800 תושבים יהודים, בלב עיר כבושה בה מתגוררים 200,000 פלסטינים.

הסיור החל ב"גן מאיר כהנא" בקריית ארבע, התנחלות שצמודה לחברון, שם נמצא קברו של ברוך גולדשטיין, טרוריסט שרצח 29 מתפללים פלסטינים ופצע 125 נוספים ב־1994. גולדשטיין, תושב קריית ארבע, נחשב לגיבור ו"קדוש" על ידי רבים ממתנחלי היישוב היהודי בחברון.

הסיור המשיך אל מערת המכפלה ורחוב השוהדא, שהיה פעם אחד הרחובות ההומים והמרכזיים בחברון. בעקבות טבח מערת המכפלה, ממשלת רבין הגבירה את צעדי הדיכוי דווקא נגד הפלסטינים בעיר ובין היתר סגרה בפניהם את רחוב השוהדא. למעשה, כל השכונות בסביבת ההתנחלות היהודית בעיר, אזור המכונה H2, נמצאות תחת כיבוש צבאי ישיר ואזור זה הפך לעיר רפאים ללא מסחר, ללא תעסוקה וללא חופש תנועה לפלסטינים.

ההגבלות הברוטליות, בשילוב עם תקיפות פיזיות יומיומיות מצד המתנחלים, אילצו כמחצית מ־40,000 התושבים הפלסטינים שחיו באזור 2H לעזוב. ראינו בעצמנו שרבים מהבתים ריקים. מי שנשאר, הן בדרך כלל משפחות עניות מאוד שאין ביכולתן לעזוב. את מרפסות בתיהן מכסות רשתות ברזל שנועדו להגן מפני זריקות האבנים בידי המתנחלים.

בסוף הסיור נפגשנו עם עיסא עמרו, תושב חברון שביתו צמוד לאחת ההתנחלויות בעיר. עמרו, שפעיל בארגון "צעירים נגד התנחלויות", סיפר על פרויקט צילום וידאו שהוא השיק, ועל איך חיילים ומתנחלים מנסים למנוע ממנו לתעד את מציאות החיים בחברון באמצעות מעצרים, מכות ושבירת מצלמות. הוא קרא לישראלים מהשורה להצטרף למאבק נגד הכיבוש.

מתוך עיתון "המאבק", פברואר 2017