מה יהיה צביונה של ממשלת ברק?

ממשלות קמות ונופלות, אך המדיניות הכלכלית נשארת זהה בבסיסה. נגיד בנק ישראל הוא עדיין פרנקל, וקיים גירעון של 14 מיליארד ש״ח בתקציב. חרף הדיבורים על הגדלת הגירעון, ברור שברק ייאלץ להמשיך לקצץ בהוצאות הממשלה.

יועציו ואנשי סודו הקרובים ביותר של ברק (בני גאון, דן פרופר, לאוטמן ואוריאל לין) הרוויחו בעצמם מיליונים מניצול עובדים. בו בזמן, הלחץ מחברות גדולות להפוך את ישראל "אטרקטיבית להשקעה" (שמשמעותה פגיעה במשכורות ובתנאים של העובדים והקטנת ההוצאה הציבורית) ישפיע יותר על מדיניותו של ברק מאשר רצונו של ציבור הבוחרים. אפילו חידוש תהליך השלום לא יזרים כסף לישראל — משקיעים אשר נכוו ברוסיה ובדרום־מזרח אסיה הרבה יותר זהירים כעת, כשמדובר בהשקעות מסוכנות ב"שווקים פורצים", ולכן העובדים יכולים לצפות ולהכין את עצמם אך ורק להמשך ההתקפות מצד הממשלה החדשה.

מה צריכה מפלגת העובדים לעשות?

אם מפלגת העובדים תיכנס לקואליציה, התוצאות יהיו הרסניות. כל ויתור קטן שברק יהיה מוכן לעשות יבוא על חשבון כבילת ידיה של המפלגה (לדוגמה, הסכמה לביטול חובות ההסתדרות בתמורה להבטחה לא לשבות במשך חצי שנה). אם מפלגת העובדים תשתייך לממשלה שתוקפת עובדים, היא תואשם באחריות להתקפות אלה ותאבד תמיכה ואמינות. על כן אנו מפצירים בפעילי עם־אחד ללחוץ על חברי־הכנסת לא להיכנס לקואליציה.

הימצאות באופוזיציה תאפשר למפלגה חופש פעולה מוחלט. היא תוכל לתמוך בכל פעולה המועילה לעובדים, ועדיין לשמור על החופש לגנות כל פעולה אשר פוגעת בעובדים. אולם, אסור למפלגה לשבת בחיבוק ידיים על ספסלי האופוזיציה, עלינו להיות אופוזיציה פעילה ולוחמת. עלינו לנצל את בימת הכנסת לחשיפת הדרכים שבהן מייצגות כל שאר המפלגות את האינטרסים של בעלי־ההון, ופועלות בניגוד לאינטרסים של העובדים. על המפלגה ליזום חקיקת חוקים למען העובדים בכנסת, כמו גם לספק גיבוי מחוצה לה על־ידי ניהול מאבקים במקומות עבודה ובקהילות. על־ידי היבדלותה כמפלגה היחידה שנלחמת בנאמנות וללא הרף למען זכויות העובדים, ועל־ידי חשיפת אופיין המתנגד לעובדים של המפלגות האחרות, היא תזכה באהדת המוני העובדים. אז אפשר יהיה להתחיל בבניית מפלגת המונים.

מבנה המפלגה

מספר גורמים חיוניים להצלחתה של מפלגת עובדים אמיתית. אם ברצונה של המפלגה לייצג בכנות את האינטרסים של העובד הפשוט, עליה להיות דמוקרטית. משמעות הדבר שחייבים להיות לה סניפים פעילים בכל מקום עבודה או קהילה, עם ועדה מרכזית המורכבת מנציגי סניפים שנבחרו באופן דמוקרטי שתחליט על המדיניות ותוריד הנחיות לחברי־הכנסת שלנו. המפלגה תגיע להחלטות רק לאחר דיונים ברמת הסניף, אשר יוכרעו בהצבעה. יתר על כן, חיוני למנוע שחיתויות בקרב מנהיגי העובדים, או אף ריכוז כוח בידי מספר ידיים מצומצם. לכן על כל נציגי העובדים, כולל חברי־הכנסת, להסתפק במשכורת של עובד ממוצע ולתרום את היתרה למפלגה. לחברי המפלגה יהיה הכוח להחליף את חברי־הכנסת שלה בכל זמן נתון, אם אלה יחדלו לייצג את האינטרסים של העובדים. על המפלגה להיות גוף חי הנלחם למען זכויות העובדים במשך כל השנה, ולא רק גוף המופיע לפני מועד הבחירות. על הסניפים לארגן ולתמוך בקמפיינים מקומיים, ומבנה הסניפים ישמש לקישור בין מאבקים.

פוטנציאל המפלגה

ישנו כעס הגדל והולך בין עובדים, פנסיונרים, מובטלים ונוער על ההתקפות הבלתי פוסקות כלפינו, בו בזמן שבעלי העסקים והפוליטיקאים, "חיות המחמד" שלהם, מעניקים לעצמם נדבות מגונות. הכעס כה גדול, שחלקים משמעותיים באוכלוסייה כבר מרגישים כי המדינה נגדם, ומכאן העלייה המטאורית של ש״ס. רוב הקולות של ש״ס היו קולות נגד המימסד, ולא קולות של תמיכה במה שש״ס מייצגת. עובדים ישראלים ניצבים בפני ואקום פוליטי עצום, שאותו אמורה למלא מפלגת העובדים על־ידי הצעת מפלגה אלטרנטיבית המייצגת את האינטרסים שלהם. כיוון שהעובדים מרכיבים 85% מהאוכלוסייה, יש למפלגת העובדים הזדמנות להפוך למפלגת ההמונים, אבל כדי לעשות כן, עליה להוכיח לעובדים שהיא מייצגת את האינטרסים שלהם בנאמנות, ולחשוף את יחסן השלילי של כל שאר המפלגות לעובדים.

הצורך בסוציאליזם

בכל רחבי העולם המערבי, העובדים נמצאים תחת מתקפה. דיבורים על "דרך שלישית" באירופה, שלפיה ממשלות שולטות בצורה מופרזת כמעט בשוק החופשי, הם מסך עשן, והאמת היא שמפלגות סוציאל־דמוקרטיות אירופאיות תוקפות עובדים לא פחות מאשר קודמותיהן שדגלו במדיניות תאצ׳ריסטית. בישראל, כאשר המיתון הקיים יחריף, בעלי־ההון השולטים בממשלה יעמדו על כך שיהיו קיצוצים רבים יותר בהוצאה הציבורית, והקרבות גדולות יותר מצד העובדים, כדי שהם יוכלו לשמור על רמת הרווחים הנוכחית.

הדרך האמיתית היחידה להבטיח עתיד הגון לעצמנו היא על־ידי לקיחת השליטה בכלכלה לידינו, העובדים. על־ידי כך שהמפלגה תוכיח את נאמנותה לעובדים בכנסת, היא תרחיב את בסיס התמיכה בה. על המפלגה לשאוף לזכות ברוב בכנסת בטווח הרחוק, אז היא תהיה בעמדת כוח. דבר זה אינו בלתי אפשרי, כיוון שהעובדים מהווים כאמור רוב באוכלוסייה. תפקידנו כ"מאבק סוציאליסטי" בתוך המפלגה, אם כן, הוא לשכנע אנשים בצדקת דרכנו: מול סכנת האבטלה, ההתקפות על מדינת הרווחה, והעתיד המעורפל שבפניו ניצבים הצעירים, תחליף סוציאליסטי אשר יחסל את העוני יכול לקסום לעובדים רבים, כולל אלה המקופחים ביותר. ברגע שאנו העובדים נחזיק בעמדת כוח, נוכל להעביר את השליטה בכלכלה מקומץ המשפחות והמשקיעים הזרים שמחזיקים בבנקים ובחברות הגדולות לידי בעלות ציבורית, תחת שליטה דמוקרטית של העובדים. פוטנציאל העושר האדיר הגלום בתעשיות אלו יוכל אז לשמש לשיפור חייהם של כל האנשים העובדים, ולא לניפוח רווחיו של מיעוט תאב־בצע.