הטרדות מיניות, אונס, אלימות גוברת נגד נשים, אפליה שיטתית בתחום התעסוקה (נשים בישראל מרוויחות בממוצע 20 אחוז פחות מגברים) ותפקידה של ישראל בתור מרכז סחר בנשים מעידים על כך שהחברה שלנו היא לא מקום נוח כל כך לנשים. נשים סובלות מדיכוי חמור ושיטתי, המושרש בבסיס החברה שלנו ונועד לשרת אינטרסים של קבוצה כלשהי — דברים כאלה לא קורים בטעות...

הדיכוי הזה גורם לכך שנשים רבות, כמו האמהות החד־הוריות, מבלות את הרוב המכריע של זמנן בניסיון לפרנס את עצמן ואת ילדיהן. עדיין קיימת התפיסה המסורתית שהאחריות העיקרית לטיפול בילדים נופלת על האשה, תפיסה שכיום באמת לא משרתת כמעט שום מטרה מלבד כאמצעי לדיכוי נשים. המעמד השליט מסביר להן שמצב הדיכוי הנורא שהן נמצאות בו הוא מצב טבעי ובלתי נמנע, היה קיים מאז ומעולם ויתקיים לנצח. לנשים העובדות קשה לפעמים להבין את השקרים שבבסיס התעמולה הקפיטליסטית ולראות את האפשרות לשנות את המצב ולבנות חברה שבה לא יסבלו עוד נשים מדיכוי.

למי זה טוב
השוביניזם הגברי, שאותו מעודדים בעלי ההון, בין השאר באמצעות שליטתם על התקשורת, בולט בפרסומות ובתוכניות טלוויזיה שמציגות את גופה של האשה כאילו היה סחורה. התוצאה של העיוות הזה היא דימוי עצמי נמוך של רוב הנשים בחברה, בייחוד נערות, שמוצאות את עצמן מושפעות מהמסרים הסמויים והגלויים שמטיפים לכך שנשים חייבות להיות רזות בהרבה מהמשקל הנורמלי שלהן. אנורקסיה ובולימיה הן תוצאות קיצוניות של השקר הזה (שמכניס מיליארדים לקופות של תעשיית הדיאטות והאופנה).
למעמד השליט נוח ליצור סביבה הרואה את הנשים כנחותות ובמקביל להפיץ את השוביניזם. זה גורם לחוסר אמון בין נשים וגברים ממעמד העובדים, במקום הפניית האשמה כלפי האשמים האמיתיים: בעלי ההון, שכדי למקסם רווחים מוכנים לשסות זה בזו כל קבוצת עובדים, לא משנה מה יהיו התוצאות, כל עוד הם לא משלמים את המחיר כמובן. המציאות הזו מונעת מנשים לממש את הפוטנציאל האמיתי שלהן. שכרן הנמוך של הנשים העובדות מאפשר לבוסים להוריד את רמות השכר בענפים שלמים של הכלכלה ובכך לפגוע גם בעובדים הגברים, והשיטה כולה יוצרת סביבה לא בריאה לגידול ילדים.

שוביניזם בצבא
הצבא הוא מכשיר הדיכוי הגדול בחברה. אין חיילת שלא יכולה לספר על הטרדה שעברה במהלך השירות הצבאי שלה, והסיפורים המזעזעים שנחשפו עד כה בעיתונות הם רק קצה הקרחון. לא, גיוס נשים ליחידות קרביות לא יפתור את בעיית השוביניזם בצבא. הצבא הוא כלי השרת של המדינה והמעמד השליט, וכל עוד אלה יהיו קפיטליסטיים, הצבא יישאר מוסד שוביניסטי במהותו.

סוציאליזם או שוביניזם
מאבקים נגד דיכוי נשים הגיעו להישגים שקידמו את הנשים ואיפשרו להן לראשונה את זכות הבחירה, תנאי עבודה טובים יותר ובמקומות מסוימים גם שליטה מסוימת על חייהן. אך הישגים אלה נמצאים בסכנה כל הזמן, ובייחוד בתקופה הנוכחית של משבר כלכלי. הישגים שהושגו במאבק יישמרו רק בזכות מאבקים נוספים. מאבק כנגד שוביניזם יכול להיות מוצלח, אבל הוא יישאר תמיד מאבק כנגד סימפטום של השיטה ולא כנגד השיטה שמייצרת אותו. רק מאבק מאוחד של הנשים העובדות והגברים העובדים כנגד הקפיטליזם, שעוטה מסכות גזעניות, שוביניסטיות ומיליטריסטיות, יוכל לבנות את הבסיס לסוג חדש של חברה, חברה שתהיה נקייה מכל מנגנון דיכוי וכפייה ותופעל על ידי הרוב המוחלט של האוכלוסייה, משני המינים, לרווחת מעמד העובדים והחברה כולה.