בישראל של שנות האלפיים יש אווירה של משבר. האבטלה גואה, העוני מתפשט ולפיגועים ולמלחמה לא נראה קץ. באותו זמן הממשלה, האוצר והבוסים נכנסים למתקפה כוללת נגד ציבור העובדים, המובטלים, הגמלאים והנוער. תקציבי החינוך מקוצצים בקביעות כבר כמעט עשור. ויחד עם הקיצוצים בתקציבי הרווחה והמשבר הכללי התוצאה ברורה: מורים מפוטרים באופן תעשייתי, רמת החינוך יורדת והאלימות בבתי הספר ובין בני נוער משתלטת. כל התופעות האלו הן לא מקריות, הן קשורות למשבר הקפיטליסטי.

אתה מצוי בסכסוך עבודה ארוך, החובות תופחים, העתיד לא נראה בטוח. ואז גם המשכנתא חוזרת. בעיתוי הזה מחליטים בכירים בהנהלה לערוך לך ביקור בית ולאיים עליך בתביעות אם לא תחזור לעבודה מיד ותשבור שביתה. איזה מזל שיש לך חברים למאבק כמו נהגי חברת מטרודן.

בעקבות ההתקפות האחרונות של הממשלה על הסטודנטים התחילו התארגנויות ספונטניות בקמפוסים של סטודנטים מהשורה שהחליטו לקחת את העניינים בידיים. וועדי הפעולה באוניברסיטה העברית, שהוקמו ביוזמת מאבק סוציאליסטי לפני כ־3 שבועות, יצאו בקריאה לכל ציבור הסטודנטים להתחיל במאבק נגד ההתקפות

"המודל האירי" הוא שם דבר בקרב הכלכלנים בישראל, ויו״ר ההסתדרות עמיר פרץ שואף ליישמו בארץ. לשם קידום יישומו הובאו לועידת העסקים השנה שר התעשייה והמסחר האירי ויושב ראש פדרציית האיגודים באירלנד. המכתב הבא נשלח מחבר הפרלמנט האירי, ג׳ו היגינס, הפעיל במפלגה־האחות של תנועת מאבק סוציאליסטי. במכתב מזהיר היגינס מפני השלכות יישום המודל של הסכם משולש בין האיגודים, הממשלה והמעבידים

לאחר שכילו זעמם על קיצבאות הביטוח הלאומי העלובות, קיצצו, הפריטו ופיטרו, ישבו בעלי־ההון וחשבו: איך נוכל עוד להקשות על השכבות הנמוכות? מהיכן נוכל עוד לקחת?

בעקבות ההתקפות האחרונות על הסטודנטים (ביטול פטור הארנונה, מיסוי המלגות והכוונה להעלות את שכר הלימוד) התכנסה בתאריך 30.11 ישיבה בה נכחו נציגים מכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית.

יותר ויותר אנשים מגלים שהמוצא האחרון שנותר להם הוא להילחם מול הממסד, כדי להבטיח לעצמם ולמשפחתם את הזכויות ותנאי החיים הבסיסיים המגיעים להם. כתנועת עובדים, מאבק סוציאליסטי קבעה לעצמה מטרה להשתתף בכל מאבק חשוב נגד דיכוי ובעד שיפור תנאי העבודה והחיים של העובדים, להציע את הדרך הסוציאליסטית ולחבר ולאחד את מעמד העובדים לתנועה אחת שתוכל לנצח את השיטה הקפיטליסטית