socialism.org.il
יש מה ללמוד ממרד הסטודנטים בצרפת 1968
בתחילת 1968 אמר דה גול, נשיא צרפת דאז: "אני מברך את שנת 68 בשלווה.... בלתי אפשרי לראות איך צרפת היום תהייה משותקת על ידי משבר כפי שקרה לה בעבר". שישה חודשים מאוחר יותר צרפת הייתה משותקת בעקבות מאבק הסטודנטים והשביתה הכללית האדירה בהיסטוריה בת 10 מיליון עובדים! צרפת של מאי ויוני 1968 הייתה נתונה במצב מהפכני.
יואב שגיא
29.05.2008 11:30

מהפכה במדינה מערבית מפותחת?!

מעל פני השטח הכלכלה בצרפת צמחה, הנתונים הכלכליים גאו, בעלי ההון והמנהלים הרוויחו סכומים נכבדים. מתחת לפני השטח הפערים הכלכליים בין העובדים לבין בעלי ההון והמנהלים גדלו. התיעוש המואץ דחס את העובדים במפעלים המוניים ולקצב עבודה אימתני. עובדים רבים ובמיוחד מהגרים, חיו בשכונות עלובות בתנאים של המאה ה־19. האבטלה גדלה במיוחד בקרב צעירים וסטודנטים. האוניברסיטאות היו צפופות עד מחנק והוקפדו בהן תקנות התנהגות מחמירות ושמרניות. המצב היה נפיץ.

כל מה שהיה צריך זה גפרור שיצית את השטח. הדיכוי המשטרתי הברוטאלי של הפגנות הסטודנטים בקמפוס "סורבון" בפריז, שכלל הרג של מפגינים, היה הניצוץ שהבעיר את האש. צרפת בערה.

להפגנות הסטודנטים חברו עובדים רבים ובני נוער. מפגינים רבים נפצעו, נעצרו ואחדים נהרגו בידי המשטרה. האיגודים הכריזו, בעקבות הלחץ מלמטה של עובדים מהשורה, על יום שביתה אחד בלבד, אך העובדים המשיכו לשבות ואף השתלטו על עשרות מפעלים. הסטודנטים השתלטו על האוניברסיטאות והקימו וועדות דמוקרטיות לניהולן. שכונות החלו להתנהל על -ידי תושביהן ואפילו עורכי הדין הצטרפו לשביתה וחשבו יחד עם העובדים והסטודנטים כיצד לבנות את צרפת הסוציאליסטית. דה גול, ששהה באותה עת ברומניה לא הורשה לחזור לצרפת וגם השגרירות האמריקאית עזבה. באוויר הייתה מהפכה.

מי שכיבה את האש, הייתה דווקא המפלגה הקומוניסטית. המחסום העיקרי שמנע את השינוי המהפכני היה בגידתה של הנהגת המפלגה הקומוניסטית שנשלטה על ידי הקרמלין במוסקבה. היא, שזכתה במהלך מאי ויוני לתמיכה פוליטית רחבה והנהיגה את איגוד העובדים הגדול ביותר CGT, החזירה את השלטון לדה גול. זאת משום שהקרמלין ראה בהצלחת המהפכה ובהקמת מדינה סוציאליסטית דמוקרטית בצרפת איום מובהק על השלטון הסטאליניסטי הדיקטטורי ששרר בברית המועצות. האכזבה מהמפלגה הקומוניסטית הביאו להפסדה בבחירות ולניצחון בבחירות של הימין ודה גול, שנאלץ להתפטר שנה אחר כך.

מאבקם ההירואי של העובדים והסטודנטים הוביל לשינויים רבים בצרפת שעד אז הייתה חברה שמרנית להחריד. מלבד העלאת שכר כללית, והעלאת שכר המינימום בכ־30%, אירעו שינויים חיוביים באופן ניהול האוניברסיטאות ובתחום של שחרור נשים. עד אז לא הותר לנשים ללבוש מכנסיים לעבודה, גלולות למניעת הריון היו לא חוקיות והן אף נאלצו לקבל את אישור בעליהן לפתיחת חשבון בנק. האנרגיות העצומות של המאבק חסרו את ההנהגה הנכונה כדי להביא לניצחון המהפכה, אך הביאו לשינויים גדולים בחברה.

סטודנטים, עובדים והמאבק החברתי בישראל

עבורנו בישראל 2008, הלקח החשוב ביותר ממאורעות צרפת 68 הוא עוצמת שיתוף הפעולה בין עובדים סטודנטים ונוער, והכוח של מאבק מעמדי־חברתי מאוחד. יש צורך בהורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות, ביטול הפסיכומטרי ושיטת הבגרויות שמונעים מרוב הצעירים ממעמד העובדים לרכוש השכלה גבוהה.

חיסול הניצול בבתי הקפה, חברות האבטחה וכוח האדם גם הוא אינטרס משותף לעובדים, סטודנטים ונוער. בשוק העבודה "המודרני" שבו ישתלבו בעתיד הסטודנטים והנוער של היום, עובדי הייטק מתקשים לדמיין יום עבודה של 8 שעות, עובדות סוציאליות, מורות, אחיות ועובדים רבים אחרים נמצאים תחת התקפה על תנאי תעסוקתן ושכרן.

המאבק חייב להיות משותף! על רקע עידן ההפרטות, הקיצוצים ושאר התקפות הקפיטליסטיות של הממשלה והמעסיקים על הזכויות שלנו צצים מאבקים תקדימיים: עובדות קבלן, מאבטחים, מלצריות, מורות, הסגל הזוטר באוניברסיטאות, עובדי מפעלים, עובדים סוציאליים, סטודנטים ועוד מתחילים להתארגן ויוצאים למאבקים ושביתות. מאבקים אלה יש לאחד למאבק כולל נגד שלטון 18 משפחות ההון והפוליטיקאים המושחתים.

אנו זקוקים למפלגת עובדים חדשה, רחבה ודמוקרטית שתאחד ותוביל מאבקי עובדים, מאבקי שכונות, מאבקים חברתיים ומאבקים כנגד: הרס הסביבה, גזענות, אפליה, דיכוי וכיבוש בדרך להפלת שלטון ההון.


המאמר התפרסם גם ב־YNET:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3549332,00.html