הפרסומים הנוכחיים אודות הסכם "עוז לתמורה", אשר טרם נחתם סופית בעת כתיבת שורות אלה, מראים שארגון המורים הצליח להשיג יותר ממה שהשיגה הסתדרות המורים במסגרת "אופק חדש" בשנת 2008. אך לא הרבה יותר.

הסכם "אופק חדש" היה רע. הוא הוריד את ערך השכר לשעה, הגדיל את עומס העבודה, פגע באפשרויות הקידום, חיזק את ההנהלה על חשבון זכויות המורים וגם ויתר על תגמולים רבים וזכויות עבר.

לא עבור "אופק חדש משודרג" יצאו המורות ב־2007 לשביתה הארוכה והלוחמנית בתולדות מערכת החינוך, אשר בשיאה הוציאה מאה אלף איש לכיכר רבין. אולם הנהגת הארגון בראשות רן ארז התקפלה אז בפני האיום האנטי־דמוקרטי של צווי המניעה.

היכן הקטנת הכיתות, החזר שעות ההוראה שקוצצו והפסקת השינון לבגרויות?

מאז השביתה הגדולה "יובש" הארגון במטרה לייאש ולהחליש אותו. בשנה שעברה הצליח שוב איום הצווים לסכל שביתת אזהרה. הנהגת הארגון לא התעקשה לחדש את המאבק ונמנעה מלקיים דיון ער בחדרי המורים על תוכן המו״מ.

תוספת השכר כפיצוי חלקי

במסגרת "עוז לתמורה" מובטחת למורים תוספת שכר בשיעור של 42%, אך במקביל יגדל היקף המישרה בשיעור גדול יותר של 67%, מ־24 ל־40 שעות שבועיות.

על כך משיבים שמדובר בתשלום עבור עבודה שנעשית כיום ללא שכר כלל ולכן מדובר בפיצוי על עוול היסטורי. אלא שהפיצוי הוא חלקי, ותוספת השעות אינה רק על חשבון העבודה הלא משולמת כיום, אלא כוללת מטלות חדשות כגון: שעות פרטניות (כתחליף זול להקטנת הכיתות) וזמן מוגדל לישיבות והשתלמויות. המורים יעמדו מול יותר תלמידים, יותר שעות וללא תשתיות פיזיות מתאימות.

בית־חרושת לציונים, כעת גם למורים

במקביל לתוספות הוותק שנשמרו, הוכנס סולם קידום בכפוף להערכת המנהל לפי מדד חיצוני, שבחלקו אמור להסתמך על ציוני התלמידים. באופן דומה יחולקו "מענקי הצטיינות" שנתיים.

איך יקבעו מי זכאי? ומה עם מורה שעמדתו העצמאית לא תמצא חן בעיני ההנהלה? השכר הדיפרנציאלי יעודד צייתנות וצפוי להסית מורים נגד מורים בתחרות ביניהם על השגת תגמול. הדבר עשוי גם לייצר תחרות על כיתות "טובות" ולעודד זניחת תלמידים מתקשים.

התוספת לשכר החודשי צפויה לגרום למורות רבות לראות את ההסכם החדש כשיפור יחסי. לאלו החוששות מן התנאים החדשים מובטח כי "לא תהיה כפייה" ומי שירצה יוכל להישאר במתכונת הקיימת. זוהי תשובה מתחמקת. ראשית, איגוד מקצועי לא צריך לפצל את חבריו בין חוזים קיבוציים שונים, אלא להתנות את החתימה בהצבעה דמוקרטית כללית בארגון. שנית, המערכת כולה עוברת ליישום התוכנית, ואילו ותיקים ש"יוחרגו" לא יזכו לשיפור בשכר מלבד פיצויי שחיקה.

להיאבק במגמות ההפרטה בטרם פורענות

השקט התעשייתי שנשמר מאז השביתה הגדולה איפשר לממשלה לכפות על הארגון ויתורים מהותיים כמתואר, וכמו ההסכמה להכנסת עוד אלף מורים בחוזים אישיים. אך הארגון התחייב לשקט תעשייתי עד 2016. שנים ארוכות של שקט תעשייתי גרמו נזק לעו״סיות ולרופאים. שנים של שקט תעשייתי יפגעו ביכולת הארגון לפעול לפתרון בעיות המערכת ולמנוע פגיעה בעובדי המערכת ובתלמידים. במוקדם או במאוחר, המורים ייאלצו שוב להיאבק.

עיתוי חתימת ההסכם קשור בחששות באוצר שארגון המורים יממש את איומיו ויחדש את מאבקו על רקע ריבוי המאבקים במגזר הציבורי וכך יפתח "חזית נוספת". חבל שהארגון לא עשה זאת ושלא פעל כדי לחבור לעו״סיות או לרופאים במטרה להיאבק יחד נגד מגמות ההפרטה והפגיעה בשירותים הציבוריים. כך היה ניתן להשיג יותר.

עבור חברות וחברי ארגון המורים זו תקופה מצויינת להתארגן, לעורר דיון ולקרוא להנהגתם לפעול לשילוב כוחות עם התארגנויות קיימות של עובדי חינוך מופרטים ועובדים אחרים, כחלק מהיערכות להתנעה מחדש של המאבק על עתיד החינוך.