socialism.org.il
סטודנטים
הסטודנטים נערכים למאבק בגזירות
באוצר מבשלים גזירות גם לסטודנטים ומתכננים להעלות את שכר הלימוד ולקצץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה ■ התאחדות הסטודנטים צריכה להפסיק לגרור רגליים ולהתחיל להכין את הקמפוסים למאבק
סיון זלוטר, חברת מועצת אגודת הסטודנטים, "סמינר הקיבוצים"
22.02.2013 00:00

משרד האוצר שוקד בימים אלה על גזירות כלכליות דרקוניות על העובדים והצעירים לקראת הצעת התקציב החדשה, שצפויה לכלול בין היתר קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוה וככל הנראה גם להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות בעשרות אחוזים.

הפגיעה המתוכננת בסטודנטים אינה חדשה. כבר ב־2007 ניסתה ממשלת קדימה־העבודה להעלות את שכר הלימוד לפי מתווה ועדת שוחט ונתקלה בשביתת סטודנטים סוערת, שהצליחה לדחות זמנית את יישום המתווה. אך הגזירה לא ירדה מסדר היום. באפריל 2010 הצליח משרד האוצר לסחוט מהתאחדות הסטודנטים, במסגרת משא ומתן שהתנהל מאחורי גבם של הסטודנטים מהשורה, הסכמה עקרונית להעלאת שכר הלימוד בעתיד. הגלולה המרה הומתקה בהתחייבות האוצר להימנע מלהעלות את שכר הלימוד ללא הסכמת הסטודנטים עד 2013. ההסכם שנחתם בזמנו צפוי לפוג באוקטובר הקרוב — מה שיאפשר לממשלה הבאה שתרצה לגלגל את גירעון המדינה על ציבור הצעירים והעובדים, לקצץ בתקציבים שמועברים להשכלה הגבוהה ולהעלות את שכר הלימוד החל מהסמסטר הבא. יש לציין כי עוד לפני שהתחייבות האוצר פגה, היו מוסדות לימוד שהעלו את שכר הלימוד עצמאית (ב"סמינר הקיבוצים" הוא עלה בשנים האחרונות ב־1,000 שקלים).

"סמינר הקיבוצים": האגודה צריכה לשלול על הסף העלאה של שכר הלימוד

סוגיית העלאת שכר הלימוד והמשא־ומתן המתקיים בין ראשי התאחדות הסטודנטים לאוצר עלתה לדיון ראשוני בפגישת מועצת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים, שהתקיימה ב־18 בפברואר ביוזמת מספר נציגי סטודנטים ובהם חברת המועצה ופעילת מאבק סוציאליסטי, סיון זלוטר. ראשי האגודה, הבקיאים במתרחש במו״מ, נדרשו להשיב מדוע האגודה לא מפרסמת את דבר קיומו לסטודנטים ולא מגבשת ביחד איתם את העמדה המוצגת מול האוצר.

יו״ר האגודה, רם שפע, טען כי עדיין אין מה לפרסם לסטודנטים מכיוון שטרם התפרסמה כוונה קונקרטית להעלות את שכר הלימוד. באותה נשימה הוא אמר שהאוצר מאיים בקיצוץ רחב בתקציבי ההשכלה הגבוהה אם הסטודנטים יסרבו להעלאת שכר הלימוד. בתגובה להצעה שהעלו פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי, לארגן התנגדות בשטח להעלאת שכר הלימוד, נאמר שעמדת ההתאחדות הארצית היא לא לשלול מראש העלאה בשכר הלימוד, אם משמעותה היא הגדלת התקצוב בתחומים אחרים, וכי מדובר בנושא "מורכב" שיש "ללמוד לעומק" לפני שמתקבלת בו עמדה לכאן או לכאן.

נזכיר שבעקבות שביתת הסטודנטים של 1998 הובטח ששכר הלימוד יופחת ל־5,000 שקל לשנה — מה שלא קרה. שביתת הסטודנטים של 2007 הצליחה בקושי למנוע העלאה משמעותית בשכר הלימוד, לפחות באוניברסיטאות. ועכשיו אנחנו אמורים להסכים להעלאה בתמורה להשקעה נוספת בהשכלה הגבוהה? אין שום סיבה לקשור בין שכר הלימוד לבין ההשקעה הממשלתית בהשכלה הגבוהה. לדעתנו מדובר למעשה בכניעה להיגיון הניאו־ליברלי של האוצר. ראוי לציין שבשנת 2010, בה ההתאחדות הארצית קיבלה לראשונה את העמדה הזאת בצורה מפורשת, אגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים לא גמגמה אלא החליטה פה אחד להתנגד. הגדלת התקציבים להשכלה הגבוהה יכולה וצריכה להגיע למשל מביטול הטבות המס לתאגידים הגדולים.

אייל עצי־פרי

גרירת רגליים מסוכנת

אף שלראשי התאחדות הסטודנטים ברור כבר תקופה ארוכה שהעלאת שכר הלימוד והקיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה עומדים על פרק, הם התמהמהו. גם לאחר בחירתו של יו״ר התאחדות הסטודנטים החדש בנובמבר, אוֹרי רשטיק (לשעבר יו״ר האגודה באוניברסיטת תל־אביב ויו״ר תא "הדור החדש" המזוהה עם מפלגת העבודה), לא פורסמה אף הודעה מסודרת לסטודנטים בנושא. עכשיו, רגע לפני תחילת הסמסטר השני הם הסכימו שיהיה צורך להיאבק בקיצוצים המתוכננים והחליטו לערוך פעולות הסברה בקמפוסים בתחילת הסמסטר — עוד לא ברור באיזה היקף ועם אילו מסרים.

יש סבירות גבוהה שהממשלה החדשה שתורכב תעדיף לעכב את ההחלטה על העלאת שכר הלימוד לפחות עד חודשי הקיץ, מחשש שהתלקחות של מאבק סטודנטים תצית מחדש מחאה חברתית רחבה יותר. בקיץ הסטודנטים עסוקים בבחינות והנוכחות בקמפוסים דלה, מה שיקשה על התנעה של מאבק. מהבחינה הזאת, גרירת הרגליים של ראשי האגודות משחקת לידי האוצר.

הנהגת ההתאחדות אמנם הקימה "פורום יו״רים" כדי לקדם את הנושא, אך באופן כללי היא לא עושה כל מאמץ מינימלי להכין ולגייס את ציבור הסטודנטים למאבק, ואף נמנעת מלערב את הסטודנטים ומתמקדת בעיקר בניסיון להפעיל לחץ על חברי כנסת, שעה שהיא מנהלת משא־ומתן די חשאי מול האוצר.

על הרקע הזה, אירגנה ההתאחדות משמרת "מחאה" ביום ההשבעה של הכנסת החדשה בתחילת פברואר. במקום לגייס סטודנטים לאירוע, באופן מדהים נעשה מאמץ לשמור דווקא על פרופיל נמוך, ומי שהוזמנו אליה עד לרגע האחרון רק חברי הנהגה באגודות השונות. יו״ר האגודה ב"סמינר הקיבוצים", רם שפע, סימס לחברי מועצת האגודה בהתראה של יום בלבד (!), שהוא קיבל אישור להזמין חברי אגודה נוספים, אבל אמר במפורש שלא להזמין עוד סטודנטים מעבר לכך. במקום מפגן כוח רציני, התקיימה לבסוף משמרת שתדלנות בהשתתפות כ־30 סטודנטים תחת הסיסמה הריקה "סטודנטים נלחמים על הבית", והפעילים במקום ניסו לשכנע ח״כים להתחייב באופן עמום "לשמור על ציבור הסטודנטים בישראל, ועל ההשכלה והחינוך במדינה" כדברי רשטיק, יו״ר ההתאחדות.

להיערך למאבק

האוצר טוען שתיווצר בעיה תקציבית אם לא יועלה שכר הלימוד. התשובה לאוצר צריכה להיות בהתנגדות להעלאה ובדרישה לתוספת מימון להשכלה הגבוהה — התקציב צריך להילקח מהסכומים העצומים שניתנו לבעלי ההון למשל במסגרת חוק ה"רווחים הכלואים". בעוד שישנם קולות בארגוני הסטודנטים שתומכים בכיוון הזה, ישנם גם מי שמציעים למעשה לשתף־פעולה עם מדיניות ה"הפרד ומשול" של האוצר והממשלה וקוראים ברוב חוצפתם להפגין דווקא נגד עובדי הנמלים, כאילו הכסף הגדול לא נמצא אצל בעלי ההון. ארגוני הסטודנטים צריכים לגייס את הכוח של העבודה המאורגנת למאבק משותף ולא להתגייס נגדו!

אין ספק שלהתאחדות הסטודנטים המייצגת למעלה מ־300 אלף סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, צריך להיות חלק מרכזי, לצד ארגוני המרצים ועובדי המינהלה בקידום ומינוף המאבק, לא רק נגד העלאת שכר הלימוד אלא בכלל נגד הפרטת ההשכלה הגבוהה ושאר גזירות האוצר. אנחנו צריכים להיערך למאבק רציני ולא למחאה סמלית, וכך יש לדרוש גם מראשי האגודות. בכל הקמפוסים אנחנו צריכים לארגן בהקדם פעולות ואסיפות הסברה, ולהתחיל ליזום צעדי מחאה לקראת הפגנה ארצית שתהווה יריית פתיחה למאבק הבא.

ככה זה נראה במאבק הסטודנטים 2007. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס