קרב של ממש התרחש בכניסה לפרלמנט הרוסי במוסקבה בסוף ינואר. פעילי זכויות להט״ב, פעילי שמאל וסוציאליסטים, בהם גם פעילי תנועת ה־CWI ברוסיה (תנועת האחות של מאבק סוציאליסטי) התעמתו עם פעילי ימין קיצוני, פונדמנטליסטים נוצריים וכוחות משטרה, אחרי שביקשו למחות נגד הצעת חוק הומופובית חדשה שנידונה באותו הזמן בבית התחתון של הפרלמנט הרוסי.

שלושה ימים לאחר מכן, העימות האלים בכניסה לפרלמנט חזר על עצמו. המשטרה, שהכריזה על המחאה כבלתי חוקית, עצרה הפעם בצורה סלקטיבית רק את פעילי הלהט״ב ותומכיהם, ואילו הפרלמנט הרוסי אישר בקריאה ראשונה הצעת חוק האוסרת על "הטפה להומוסקסואליות בקרב קטינים". חבר פרלמנט אחד בלבד התנגד ואחד נוסף נמנע.

שווה להזכיר כי 388 חברי הפרלמנט שהצביעו בעד החוק — מרביתם ממפלגתו של פוטין — "נבחרו" לפרלמנט בבחירות שתוצאותיהן זויפו והציתו בדצמבר 2011, תנועת מחאה המונית נגד המשטר הדיקטטורי. מאז, הפרלמנט עסוק בהעברת שורה ארוכה של חוקים אנטי־חברתיים ואנטי־דמוקרטיים שמטרתם העיקרית היא לאפשר לדיקטטורה של פוטין לשרוד. זוהי גם מטרתו של החוק המדובר, שיאפשר לרשויות להטיל קנסות של עד חצי מיליון רובל (60,000 שקל) על ארגונים, בתי ספר או חברות שיארגנו אירועים שפונים ללהט״ב או שיתמכו באופן כלשהו בזכויותיהם. גם אזרחים מהשורה שידברו על נטייתם המינית בפומבי, או שיביעו תמיכה גלויה בזכויות להט״ב צפויים לקנסות.

הגנה על זכויות הילד?

דוברי המפלגה של פוטין, המובילים את החקיקה בשיתוף עם גורמי ימין קיצוני ועם הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, טוענים כי מדובר בחוק המגן על ילדים ובני־נוער מפני תכנים "לא הולמים" ו"לא מוסריים" — טיעונים דומים שימשו באחרונה כדי לקדם חוק הזוי האוסר על זוגות מארה״ב לאמץ יתומים מרוסיה. אלא ש"אבירי המוסר" עושים שימוש ציני במיוחד בזכויות הילדים שהם עצמם רומסים בעיקר באמצעות הגברת עול הקיצוצים על מערכת החינוך הציבורית ושאר מערכות הרווחה במדינה.

אותם "נציגי ציבור" כלל לא מבקשים לשפר את תנאי המחיה של הדור הצעיר ברוסיה אלא להערים קשיים קיצוניים על ארגוני סיוע ותמיכה לנוער להט״בי, וזאת במצב בו לפי הערכות של רשת הלהט״ב ברוסיה — אחד מכל ארבעה (!) בני־נוער עם נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית, ניסה להתאבד על רקע לחץ קיצוני, התעללות והסתה. החוק ההומופובי בהכרח ינציח ואף יגביר את הדעות הקדומות והאלימות כלפי להט״ב בחברה, ובאותה העת גם יקשה על גישה למידע מהימן אודות מיניות האדם.

כמו כן, מכיוון שהנוסח של החוק כל־כך מעורפל, הוא יכול לשמש בעתיד גם לרדיפה של מתנגדי משטר מרקעים שונים, בגלל זיקה כזו או אחרת למאבק למען זכויות להט״ב, ולספק לגורמים ריאקציונרים וחשוכים כלי חדש להשתקת אמנים, עיתונאים וקולות ביקורתיים בחברה. כך למשל, אחרי שחוק דומה אושר בפרלמנט המקומי בסנקט־פטרבורג, גורמים הומופוביים הגישו תביעה על סך 10 מיליון דולר נגד הזמרת מדונה משום שהעזה להביע תמיכה בזכויות להט״ב במהלך הופעתה בעיר. בית המשפט אמנם פסק כנגד העותרים, אך כעבור חודש יזם חבר הפרלמנט המקומי המקורב לפוטין, ולנטין מילונוב, תביעה דומה נגד הזמרת ליידי גאגא, שהגיעה להופיע בעיר והביעה גם היא תמיכה בזכויות להט״ב בזמן ההופעה.

חקיקה שנויה במחלוקת

סקרים שונים מהשנים האחרונות הראו כי מרבית החברה הרוסית עדיין רואה באור שלילי כל נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית. חלק ניכר מהאחריות לכך מוטל על המשטר הנוכחי שלא מחמיץ שום הזדמנות להפיץ ולעודד דעות קדומות בחברה. גם החקיקה וההסתה נגד הלהט״ב בתקופת המשטר הסטליניסטי תרמו לכך.

יוזמי החקיקה הנוכחית רצו ללא ספק לרכוב על הדעות־הקדומות ההומופוביות שקיימות גם ככה בחברה, אלא שבלי להתכוון הם גם הפכו את סוגיית זכויות הלהט״ב, שהיתה מושתקת עד לאחרונה אפילו בחוגי האופוזיציה, לנושא מרכזי הרבה יותר לדיון בחברה. כפי הסביר זאת איגור יאסין, פעיל ה־CWI ופעיל זכויות להט״ב מוכר במוסקבה בראיון למגזין הלהט״בי הרוסי "קוויר":

"מצד אחד, יש חקיקה של חוקים מטומטמים, אבל מצד שני יש הרבה יותר דיון, הבעת הזדהות וסולידריות [עם הלהט״ב ברוסיה]. מעולם לא התראיינו כל כך הרבה בתקשורת כמו בשנה וחצי האחרונות. מעולם הלהט״ב לא השתתפו בצורה כל־כך תדירה, כל־כך פתוחה וכל־כך פומבית — עם הדגלים שלהם — באירועי מחאה כמו בשנה האחרונה".

החקיקה מספקת רוח־גבית לגורמי ימין קיצוני והיא מלווה בעלייה בתקיפות פיזיות נגד הציבור הלהט״בי, אך דווקא בעקבות ההתלכדות של גורמים הומופוביים חשוכים סביב המשטר, החקיקה מתחילה גם לעורר ספקות בחברה הרוסית. חלק לא מבוטל בציבור הרחב ואף מספר ארגוני עובדים עצמאיים מתנגדים להצעת החוק ומזהים אותה עם האופי הדיקטטורי והאנטי־חברתי של המשטר. כך למשל, ימים ספורים לאחר שהחוק אושר בקריאה ראשונה ברמה הפדרלית, אחד מבתי־הספר במוסקבה פיטר את איליה קולמנובסקי, מורה לביולוגיה שהשתתף במשמרת מחאה נגד החקיקה ההומופובית. הפיטורים זכו להד ציבורי ברחבי העיר והמדינה. אנשים שאלו את עצמם האם משמעות החוק החדש היא שכל מורה שתומך במתן שוויון זכויות ללהט״ב יפוטר? לאחר לחץ ציבורי שהופעל גם מצד ארגון המורים האזורי "אוצ׳יטל" (המורה), המורה הוחזר זמנית לעבודתו, אך הפרשה עדיין לא הסתיימה.

הפרד ומשול

העיתוי של ההתקפה על זכויות להט״ב ברוסיה אינו מקרי. מאז ההפגנות ההמוניות נגד המשטר של פוטין בדצמבר 2011, מאבד השלטון את תמיכת האוכלוסייה הרחבה ונאלץ להישען הרבה יותר על גורמי ימין קיצוני, על הכנסייה ובעיקר על טקטיקות "הפרד ומשול".

בדומה לממשלת נתניהו היוצאת, המשטר משתמש גם ברטוריקה לאומנית וברדיפת מהגרים כמסך עשן להתקפות חברתיות ופוליטיות. אלא שהמספר הרב של הסכסוכים הלאומיים והטריטוריאליים הנפיצים ברחבי רוסיה הופך את השימוש בלאומנות הרוסית לחרב־פיפיות מסוכנת עבור המשטר, ששואף בתקופה הזאת בעיקר ליציבות. זו הסיבה שהלהט״ב נבחרו לשמש בתפקיד השעיר־לעזאזל התורן.

החקיקה ההומופובית, כמו גם רדיפתן ומאסרן של חברות להקת "פוסי ריוט" ופעילי אופוזיציה נוספים, והרמיסה השיטתית של חופש הביטוי, חופש המחאה, וזכויות העובדים, הם ביטוי לפחד של המשטר מהתסיסה החברתית. הניסיונות להפריד, לפלג ולבודד את הקבוצות הנאבקות השונות צריכים להיענות במחאה חריפה לא רק ברוסיה, אלא ברמה הבינלאומית. זהו הרקע לקמפיין המחאה הבינלאומי שמתארגן בתקופה הזאת, ולהפגנות שהתקיימו במסגרתו בשבועות האחרונים בקייב, ברלין, בריסל, אמסטרדם, הלסינקי, מדריד, תל־אביב וערים נוספות ברחבי העולם (בקרו בעמוד הפייסבוק של קמפיין הבינלאומי).