socialism.org.il
בחירות בקמפוס
האוניברסיטה העברית: לרתום את האגודה למאבק על עתיד הסטודנטים
הבחירות לאגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים התקיימו על רקע המחאה נגד הגזירות הכלכליות ■ נציגי הליכוד לא נכנסו, למרות סיוע מפעילי "העבודה" ■ נדב אהרוני, פעיל מאבק סוציאליסטי שהתמודד בבחירות, מסכם
נדב אהרוני
08.06.2013 19:34

בסוף מאי התקיימו הבחירות לוועידת אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, המונה 88 נציגים ונציגות. על רקע גזירות ממשלת ההון, שיפגעו קשות גם בסטודנטים, אנחנו, פעילי מאבק סוציאליסטי בקמפוס, ראינו בבחירות הזדמנות לקדם את המאבק בגזירות ואת הפיכתה של האגודה לכלי מאבק נגד תקציב הצנע ושאר התקפות הממשלה, ואני התמודדתי בחוג למדע המדינה בו אני לומד (שיטת הבחירות בקמפוס מבוססת על בחירת נציגים מטעם חוגים).

אחוז ההצבעה בקמפוס טרם פורסם אבל נראה שגם השנה רק מיעוט קטן מהסטודנטים הצביע. אחד ההסברים לכך הוא שעיקר הקמפיין של תאי הסטודנטים המרכזיים כלל בעיקר מוזיקה רועשת, חלוקת אלכוהול והצגת תמונות המועמדים ביום הבחירות עצמו. כשכבר עלו נושאים קונקרטיים, רובם עסקו באירועי העשרה, מסיבות סטודנטים וכו׳.

בנוסף לכך, ההסכם שנחתם בין שני התאים הגדולים והמאורגנים ביותר בקמפוס, תא "אופק" (המזוהה עם מפלגת העבודה) שהוביל את האגודה לאורך השנה האחרונה ותא "התעוררות" שהיווה לכאורה אופוזיציה בשנה החולפת. ההסכם, שתוכנו נחשף יממה בלבד לפני הבחירות, הבטיח למעשה כי שני התאים יחלקו ביניהם את תפקידי ההנהגה באגודה ובחברות הכלכליות שלה ביום שאחרי הבחירות.

מרבית המועמדים שנבחרו לוועידת האגודה אינם משויכים רשמית לאף אחד מהתאים. מתא אופק נבחרו כ־18 נציגים ומתא "התעוררות" כ־17, בדומה לתוצאות של השנה שעברה, ויחד עם זאת, ההסכם שנחתם ביניהם והעובדה שהוועידה מתכנסת רק אחת לכמה חודשים, מאפשרים להם לשמר שליטה יחסית בקו של האגודה.

הליכוד לא נכנס, למרות עזרה מ"אופק"

פעילים בתא אופק אמנם מתגאים בנוכחותם בהפגנות המתקיימות נגד הגזירות בשבועות האחרונים בירושלים אבל עד היום הם לא רתמו את הכוח של האגודה ואת הסטודנטיות והסטודנטים למאבק. בבחירות לאגודה התמודד תא אופק במשותף עם נציגי תא "לביא", המזוהה עם הליכוד, וזאת בטענה שהבחירות לאגודה אינן פוליטיות. אבל גם ההחלטה של תא אופק להתעלם מהמאבק בגזירות ולשלב ידיים עם פעילי מפלגת השלטון שהולכת להוציא לפועל את הגזירות, היא פוליטית והמשמעות שלה היא בסופו של דבר להקל על העברת התקציב.

בעוד שאנחנו מצדנו יזמנו פאנל בהשתתפות המתמודדים לבחירות בחוג למדע המדינה, מועמדי אופק ולביא העדיפו להתחמק מדיון רציני על האג׳נדה של המועמדים השונים ופעלו באופן כוחני כדי לטרפד את קיום האירוע ולמנוע את הפצתו. הפאנל התקיים בכל זאת, אבל נציגי אופק ולביא הפעילו לחצים על סטודנטית שתימללה את הדיון ומנעו בינתיים את פרסום התמליל לסטודנטים בתירוץ שהדבר "פוגע ברגשותיהם"!

על אף הניכור מהקמפיינים של מרבית התאים, היו לבסוף גם סטודנטים שהלכו להצביע בשביל לתמוך בתאים ומועמדים שמאליים שמקדמים שינוי באגודה. ארבעה נציגים מתא חד״ש נבחרו, נציג נוסף ממרצ ועוד נציגים עצמאיים שהיו רוצים לראות את האגודה הופכת לארגון דמוקרטי הנאבק על הזכויות של הסטודנטים. ראוי לציין שדווקא תא לביא לא הכניס אף מועמד.

הבחירות והמאבק בגזירות

אנחנו יזמנו סדרה של פעילויות הסברה בקמפוס סביב הצורך להתארגן למאבק בתקציב הגזירות, שבין אם יפגע ישירות בתקציבי ההשכלה הגבוהה ובין אם לאו, יפגע קשות בסטודנטים ובמשפחותיהם. קראנו בין השאר להקמת מטה פעולה נגד הגזירות שיאחד סטודנטים, עובדי אוניברסיטה ומרצים, שיתבסס על מעורבות פעילה של כמה שיותר סטודנטים, והצבענו על הצורך לשלב כוחות עם כל מי שנפגע מהגזירות, ארגוני עובדים, ועדי שכונות וארגונים חברתיים.

הסברנו גם שאין סיבה שאנחנו הסטודנטים נסתפק בהבטחות החלולות של שר האוצר לפיד להקפיא את שכר הלימוד. יש לדרוש מהממשלה לחזור מיידית למתווה הורדת שכר הלימוד עד לביטולו. את התקציב הדרוש להשקעה בחינוך, כמו גם בריאות, רווחה ודיור ציבורי אפשר וצריך לממן באמצעות מיסוי מוגבר של בעלי ההון, הלאמת משאבי הטבע, הפסקת ה"תספורות" לטייקונים וגביית המס על "רווחים כלואים".

היות והלחצים הכלכליים הגוברים של מחירי הדיור, התחבורה והמזון מוכרים היטב לסטודנטים ולסטודנטיות, הקריאה שלנו להיאבק במדיניות הכלכלית הקיימת זכתה להתעניינות משמעותית. בפוסטרים, פלאיירים ובשיחות עם סטודנטים הסברנו כי חיוני שהאגודה — הכוח המאורגן שלנו — תירתם למאבק בכל הגזירות הצפויות.

אולם כפי שיו״רית האגודה היוצאת, יעל סיני, אמרה בעצמה בפגישה עם סטודנטים כשבוע לאחר הבחירות, עד היום לראשי האגודה לא הייתה כוונה להירתם למאבק בגזירות או לגבות את הסטודנטים מהשורה, חברי האגודה, שיוצאים למחות ברחובות מתוך דאגה לעתיד. סיני טענה שהאגודה לא צריכה להשתתף במה שכינתה "המחאה" שלטענתה עוסקת בסוגיות שלא קשורות לסטודנטים.

האגודה היוצאת אמנם קיימה בתחילת הסמסטר אסיפת הסברה כחלק ממהלך ארצי של התאחדות הסטודנטים נגד הקיצוץ בהשכלה הגבוהה. אבל במקום לנצל את ההזדמנות כדי להכריז באסיפה על פתיחה במאבק נגד הפגיעות המתוכננות בשכר הלימוד ובכלל, כפי שאנחנו קראנו, יו״רית האגודה רמזה שאין צורך בכל מאבק בשלב הזה כשהסבירה שנצא למאבק "אם נצטרך". הגישה הרופסת הזאת הביאה לכך שגם היום, לקראת סיום הסמסטר, אי אפשר להגיד בוודאות מה יהיה שכר הלימוד בשנה הבאה, ובכל מקרה העלאתו לא ירדה מהפרק. לכך מתווספת גם כוונת האוצר שנחשפה לאחרונה לבטל את נקודת זיכוי המס לסטודנטים שמסיימים את לימודיהם. הפגיעה הבוטה של התקציב המתוכנן בסטודנטים ברורה אבל עד עכשיו ראשי האגודה התחמקו מלהוביל את המאבק הדרוש. בניגוד לטענות של חלק מהפעילים מתאי מפלגות הממסד, הבעיה היא לא "אדישות" של הסטודנטים, אלא העובדה שראשי האגודה הם שאדישים ומנותקים מהדאגות והאינטרסים של סטודנטים מהשורה.

ראשי האגודה היוצאת גם נמנעו במכוון מלהתייחס לאפליה ולגזענות נגד סטודנטים ערבים־פלסטינים בקמפוס. בתחילת השנה הם הבהירו כי גם אין להם כוונה "להתעסק" עם ריבוי ההגבלות על החופש הפוליטי מצד הנהלת האוניברסיטה. הגבלות כגון תשלום, שהוטל השנה, של אלפי שקלים על דמי אבטחה של אירועים פוליטיים בקמפוס, פוגעות בכל הסטודנטים, ומכוונת בעיקר נגד תאי הסטודנטים הערבים.

גם "מעצר מנע" של סטודנט על ידי המשטרה בזמן שהייתו במעונות, בתגובה למעורבות שלו במשמרת מחאה שהתקיימה בקמפוס בקריאה לשחרר את האסיר הפוליטי סאמר עיסאווי ששבת רעב ממושכות לאחר שנעצר באופן שרירותי, לא זכה להתייחסות רשמית כלשהי מצד האגודה. זה לא רק נוגד את חובתה של האגודה לייצג את הסטודנטים ללא הבדל דת, גזע ולאום, אלא גם פוגע ביכולת לפתח מאבק סולידרי ומשותף של סטודנטים יהודים וערבים הדרוש בין השאר לעצירת מדיניות הגזירות והקיצוצים.

לרתום את האגודה למאבק על עתיד הסטודנטים

בהתחשב ברדידות המסרים של מרבית התאים לא קשה להבין מדוע רוב הסטודנטים כלל אינם טורחים להצביע. מהניסיון שלנו, דווקא מאמץ לפתח דיון רציני על השאלות החברתיות והפוליטיות הבוערות לסטודנטים, זכה לתגובות מאוד חיוביות. רבים ממי שהצביעו עבורנו כלל לא חשבו להצביע לפני שדיברו איתנו. בעוד ששיטת הבחירות לאגודה מאפשרת לסטודנטים להצביע רק עבור מועמדים מהחוג הספציפי שלהם, לא מעט סטודנטים שאינם לומדים בחוג למדע המדינה הבהירו שעל אף שטכנית הם לא יכולים להצביע עבור הקמפיין הם מזדהים עם המסרים שקידמנו. במצב הקיים בחוג למדע המדינה לא ציפינו להשיג מספר משמעותי של קולות, ועם זאת, מהמידע שפורסם בינתיים (באופן תמוה, הנתונים לא פורסמו באופן ברור ומפורט גם שבועיים לאחר הבחירות) עולה שהקמפיין זכה לתמיכה של כ־19% מהקולות בחוג (בערך 21 קולות), שיעור גדול ממה שציפינו לו.

עוד טרם תחילת הקמפיין פעלנו להקמת חזית משותפת לקראת הבחירות של תאי סטודנטים, ושל סטודנטים שלא מזוהים עם תאים מסוימים, המעוניינים להיאבק בגזירות ולהפוך את האגודה לכלי מאבק אפקטיבי ודמוקרטי שעומד לצד הסטודנטים מול התקפות הממשלה. לצערנו, פניותינו לשותפים הפוטנציאליים, כולל תא חד״ש בקמפוס, נענו בשלילה בסופו של דבר, אבל הצורך בהקמת חזית מהסוג הזה נשאר רלוונטי גם לאחר הבחירות. בשבועות שנשארו עד סוף הסמסטר אנחנו נפעל לקידום שיתוף פעולה בין כל הסטודנטים וכל אותם נציגים ונציגות שרוצים לראות את האגודה נרתמת למאבק בגזירות. שיתוף פעולה מהסוג הזה יכול גם בהחלט להפעיל לחץ על ראשי האגודה החדשים לשים סוף לגרירת הרגליים שהייתה עד כה ולהתחיל לארגן את הקמפוס למאבק נגד התקפות ממשלת ההון וההתנחלויות על הסטודנטים ועל הציבור הרחב.