בשבועיים האחרונים החלו להתפרסם באתרי החדשות ידיעות על ההסכם שמתגבש בין ההנהלה לוועד העובדים החדש בפלאפון. מתווה ההסכם שדווח אמור היה לכלול לכאורה את הסכמת הוועד לפיטורי 300 עובדים — בהמשך לגל הפיטורים בשנה שעברה — "בתמורה" לתוספת שכר מסוימת לעובדים שיישארו.

"כל שנה מרוויחים, ומרוויחים יפה, ועדיין צריך 'להתייעל', אז חבר׳ה, אני פה בשביל לפתוח לכם את העיניים... המצב מעולה בחברה. יש רווחים. זה לא בושה לבוא ולהגיד, אנחנו רוצים להיות חלק מהרווחים האלה. אנחנו רוצים לקבל מעט מהרווחים האלה, כי זה מגיע לכל אחד ואחד מאיתנו", כך הסביר יו״ר ועד העובדים, ברק לוי, באסיפת הסברה של העובדים שנערכה בנובמבר לפני שנה.

ברק התייחס אז לנתונים על רווחי פלאפון ברבעון השלישי של 2012 וענה לטענות ההנהלה על ירידה בהכנסות והפסדים: "זה לא נכון, אין הפסד, יש רווח של 154 מיליון שקל, כך צריך להציג את זה! זה 154 ושישה אפסים אחריהם ברבעון". רווחי פלאפון ב־2012 הסתכמו ב־698 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה השנה נרשם רווח נקי של 314 מיליון שקל, עם עלייה ברווחים ברבעון השני. ראוי לציין שעלות השכר החודשית של המנכ״ל, גיל שרון, הגיעה בשנה שעברה ל־342 אלף שקל בחודש.

הישגי ההתארגנות

ההסכם הקיבוצי שמסתמן יהיה הראשון בענף הסלולר בישראל. לפי הדיווחים על המתווה עד לשלב הזה, שהתפרסמו גם באתר הוועד החל מחודש יולי, ההסכם אמור לכלול תוספת שכר, קרן השתלמות, הגדלת תשלומי הרווחה לעובדים, מנגנון למניעת שחיקת שכר ובאופן משמעותי גם פיקוח של העובדים על הליכי פיטורים. אם אכן אלה יהיו מאפייני ההסכם העיקריים, מדובר בהישג גדול ל־3,500 עובדי פלאפון ולשאר ציבור העובדים, שנמצא בעיצומו של גל התאגדות היסטורי, וחותר בדיוק לחיסול חוסר הביטחון התעסוקתי במקומות העבודה, לשיפור תנאי העבודה והשכר על רקע יוקר המחיה, ולבלימת ההתקפות על העובדים מצד המעבידים במשק.

התארגנות הענק של עובדי פלאפון הצליחה לשנות את יחסי הכוחות בענף הסלולר לטובת העובדים. העובדה שהעובדים הצליחו להתארגן, להקים את ועד העובדים הראשון בענף, ולהגיע עד לשלב הזה עם רוח־לחימה ונכונות לנקיטת צעדים ארגוניים כדי להשיג הסכם רשמי, אינה מובנת מאליה.

הבעלים של חברת־האם בזק, טייקון התקשורת שאול אלוביץ׳, יחד עם המנכ״ל וההנהלה, ניהלו מלחמת חורמה נגד התארגנות העובדים. אולם הנחישות של העובדים והגב שקיבלו מההסתדרות ומצעדי הסולידריות מצד ועדים נוספים הצליחו להכריע את הכף — כמו שהעובדים שרים, "גיל שרון יקר, לא זאת לא טעות: בפלאפון יש ועד, וזאת המציאות!".

המאבק שלהם גם השיג פסיקה תקדימית של בית הדין לעבודה, שעל רקע גל ההתאגדות ההמוני במשק נדחף להגיב לפעולות החבלה מצד ההנהלה באיסור משפטי על מעבידים להביע דעה על מהלכי התאגדות של העובדים.

עם זאת, כפי שהסביר באחרונה דובר הוועד, איתמר אביטן, להישג המשפטי יש חשיבות סמלית בעיקרו, מכיוון ש"מאותו היום המעסיקים נהפכו להיות עוד יותר ברוטליים, עוד יותר אלימים, כי אין חוק". הוא התייחס בהקשר הזה להתקפות על התארגנויות העובדים בהוט ובאלקטרה. ברק, יו״ר הוועד, הדגיש עוד מראש כי בכל מקרה השדה המשפטי הוא לא המקום שבו מוכרע מאבק עובדים — "חברים, את ההתארגנות לא בונים בבית משפט. התארגנות קורית ונגמרת אך ורק במקום אחד, בשטח, ואתם השטח!", והוא הזהיר מניסיונות של ההנהלה למרוח זמן באמצעות דיונים משפטיים, כש"המטרה שלהם היא למסמס אותנו, נקודה. המטרה שלהם היא לגרום לנו להפסיק להתאגד. לגרום להתאגדות הזאת להיגמר. זו המטרה היחידה שיש להם למעלה".

הקפאת המשא ומתן

מאז שההנהלה אולצה להכיר בהתארגנות ב־6 בינואר השנה, היא גוררת רגליים במשא־ומתן על ההסכם והעובדים נאלצו כבר לנקוט בשורה של עיצומים כדי להפעיל לחץ על ההנהלה במהלך המשא ומתן. השמועות על הסכמות לפיטורים המוניים מדאיגות, ודווקא על הרקע הזה, העובדה שהוועד החליט השבוע להקפיא את המשא ומתן, להכריז על עיצומים ולכנס אסיפת הסברה היא מהלך חיוני. כבר ביולי האחרון פירסם הוועד הודעות שמדגישות שהוועד לא דן בנושא פיטורי עובדים ושמדובר בספין מטעם "גורמים בעלי אינטרסים אשר רוצים לפגוע באחדות העובדים ובעיצומים אשר נושאים פרי".

באסיפת העובדים שנערכה אתמול (ראשון) לעובדי מטה פלאפון בגבעתיים, הודיעו ברק ואיתמר שבשבועיים האחרונים המשא ומתן אכן הגיע לסף חתימה מבחינתם, אך לטענתם ביום חמישי שעבר (31.10), במהלך ישיבת משא ומתן במלון לאונרדו סיטי־טאוור ברמת־גן, ההנהלה הציגה תוכנית פיטורים מטורפת, בסדר־גודל של מאות עובדים, מעבר למה שפורסם עד כה. הם לא נקבו במספרים מדויקים, אבל בהמשך דווח כי מדובר בלא פחות מ־800 עובדים.

איתמר אמר באסיפה כי "אנחנו מכירים את החטיבות, לפעמים יותר טוב מההנהלה, אנחנו מבינים את הצרכים האמיתיים, ואיפה שהם נמצאים זה אפוקליפסה. אנחנו שמענו את המספרים ולא יכולנו לעמוד. דברים כאלה לא יהיו פה. בשביל זה יש פה ועד". הוא הוסיף כי "את הצעקות שצעקתי ביום חמישי כל סיטי־טאוור שמעה, וצעקתי את זה בשביל 3,500 עובדים. שאול אלוביץ׳, שתדע, אנחנו ועד מאוד מאוד חזק, יש לנו גיבוי מכל העובדים, אתה יכול לראות את זה פה. אל תבדוק אותנו. אל תנסה אותנו. אנחנו נלך עד הסוף, עד שכל העובדים יקבלו את מה שהבטחנו [שיהיה] בהסכם הקיבוצי!".

נציגי העובדים הכריזו שצפוי שבוע לא פשוט של צעדים ארגוניים מתגברים כדי להדוף את הלחץ של ההנהלה. הם הבהירו גם בצורה חד־משמעית שהם וחברי הוועד מתנגדים לתוכנית הצינית לפטר מאות עובדים, והם הבטיחו שהם מחויבים להילחם עד אחרון העובדים.

מנטרות ההנהלה

אולם הבעיה היא שמכיוון הנהגת ההסתדרות לא מגיעים בשלב הזה מסרים שמבהירים באופן חד וחותך שגם פיטורים של עשרות לא יהיו ולא יעברו. אין ספק שעל נציגי העובדים מופעלים לחצים כבדים מצד כל מיני "מומחים", להיות "ריאליים" ולגלות הבנה בשם העובדים לירידה היחסית ברווחי פלאפון ולרצון ההנהלה לשלוח עוד מאסה של עובדים הביתה משיקולי רווח.

בהחלט לא נראה שהוועד ושאר העובדים מוכנים להרים ידיים מול הלחצים האלה, בייחוד כשהם מודעים להיקף הרווחים האמיתי של פלאפון. מעבר לכך, ברור שלולא ההתארגנות, ההנהלה הייתה מפטרת בסיטונות, כפי שקרה באורנג׳/פרטנר, שחיסלה 2,500 מישרות בשנה שעברה, דרך פיטורים והקפאת גיוסים. אולם ללא הצהרות חד־משמעיות גם מצד ראשי ההסתדרות נגד כל אפשרות של פיטורי צמצום בפלאפון, להנהלה יהיה קל יותר לדחוף, עכשיו או בהמשך, את הרעיון שאם לא פיטורים של 800, אז העובדים צריכים להסכים "לפחות" לפיטורים של כמה עשרות כמהלך של "אין ברירה".

איתמר אמר באסיפה שבמקרים שבהם הם ישתכנעו שאין ברירה אחרת, אז הם יילחמו על פיצויים מוגדלים לעובדים. מובן שבשלבים מסוימים בכל מאבק, יחסי הכוחות מחייבים פשרות מסוימות. אבל אם, כפי שאיתמר הסביר באסיפה, העובדים מכירים את החטיבות יותר טוב מההנהלה, מבינים את הצרכים האמיתיים, ומבינים שבחלק מהמקומות קיים צורך בעובדים נוספים (כי המצב שם הוא "אפוקליפסה"), למה שהעובדים יסכימו אפילו במשתמע לאפשרות של פיטורי צמצום?

ההנהלה בסך־הכול חוזרת על מנטרת ה"התייעלות" (פיטורים) כדי להוזיל את עלות ההסכם החדש למינימום, כדי לשמור על הרווח הנקי של מאות מיליוני השקלים שהעובדים מייצרים בשנה עבור אלוביץ׳ ובעלי המניות של בזק, ועבור הנתחים השמנים של גיל שרון והמנהלים הבכירים. רק בסוף השנה שעברה מכר גרף שרון לכיסו כ־2 מיליון שקל לאחר שמכר מניות של בזק. העובדים שייצרו את הרווחים האלה לאורך כל השנים האחרונות לא התעשרו כמובן. מנגד, בזק מצפה לגרוף השנה רווח נקי של קרוב ל־2 מיליארד שקל, ורק השנה חילקה לבעליה דיבידנדים עצומים בהיקף של 3 מיליארד שקל.

התנגדות חותכת לפיטורים

אם תהיה הסכמה לפיטורים בפלאפון, היא עשויה לחזק את הביטחון של ההנהלה לפטר בהמשך, ועלולה גם לטשטש את ההישגים החשובים שעל הפרק ולערער את הביטחון של עובדי סלקום־נטוויז׳ן ושל התארגנויות נוספות להיאבק נגד דרישותיהן של הנהלות ליישם פיטורי צמצום.

חשוב להתנגד גם לכל ניסיון של ההנהלה להקפיא גיוסים כדי לצמצם את המישרות לאורך הזמן באופן שיגדיל את העומס על העובדים. ברוח הדברים של איתמר, אפילו אם ישנן באמת מישרות שגם בעיני העובדים לא נחוצות לתהליך העבודה ולהתמודדות עם עומס העבודה בחטיבה מסוימת, ניתן להסב אותן למישרות בחטיבות אחרות. למעשה, אפשר גם לדרוש שבזק בעצמה תקלוט עובדים למישרות חלופיות. אם ההנהלה רוצה לקצץ בהוצאות, אז לא על חשבון העובדים — שיתחילו מקיצוץ שכר המנכ״ל לרמה של השכר הממוצע של עובדי פלאפון, ושיפתחו את ספרי החשבונות באופן מלא בפני העובדים כדי שיהיה ברור מה נעשה עם רווחי החברה.

ההנהלה בפלאפון, כמו הנהלות אחרות, מרתיעה את נציגי העובדים וטומנת להם פח עם הדרישה לחשאיות המשא ומתן. כך היא מנסה לבודד את נציגי העובדים ולהרדים את השטח (בזמן שהעובדים חוזרים לשגרת העבודה). בצורה הזאת היא מפנה מקום גם לזריעת בלבול ואי־ודאות בקרב העובדים, כפי שראינו במידה מסוימת בשבועיים האחרונים סביב השמועות על הפיטורים.

הדרך הטובה ביותר מבחינת העובדים לחזק את העמידה מול ההנהלה ולהדוף כל ניסיון של ההנהלה לכפות הסכמה לפגיעה בעובדים, היא להבטיח שההנהלה יודעת שהוועד לא רק זוכה לאמון ותמיכת העובדים, אלא שאין סודות בחדרי המשא ומתן, שהעובדים מעורים בפרטים ולוקחים חלק בגיבוש ההחלטות, ושכל הסכם יהיה תלוי אך ורק בהכרעה דמוקרטית של כלל העובדים, שיצביעו לאחר דיון מספק בטיוטת ההסכם ובכל החלופות.

העובדים משגרים כעת מסר להנהלה שהם לא נרדמו בשמירה, לא יסבלו סחטנות ושהם מחזקים את התנגדות הוועד לפיטורים. מראשי ההסתדרות חשוב לדרוש גיבוי פומבי מלא ופעיל למאבק נגד הניסיון לכפות על עובדי פלאפון ועל כל קבוצת עובדים אחרת פיטורים "בתמורה" להסכם קיבוצי.

כל הכוח לעובדי פלאפון!

■ לחזק את התנגדות הוועד לתוכנית הפיטורים. אם ההנהלה דורשת קיצוץ בהוצאות, שיקצצו את שכר המנכ״ל והבכירים עד לשכר הממוצע של עובדי פלאפון.

■ חזית אחת מול ההנהלה — שההנהלה תדע שאין סודות בחדרי המשא ומתן, ושכל הסכם מובא להכרעה דמוקרטית של כלל העובדים.

■ גב מההסתדרות — ראשי ההסתדרות צריכים לספק גיבוי פומבי מלא ופעיל לכל מאבק נגד הניסיון לכפות פיטורים "בתמורה" להסכם קיבוצי.