"No more prison — we want freedom"

צעדות מחאה מאורגנות של מאות מפגינים בכל אחת זרמו בשעות הבוקר (ראשון, 5.1) מדרום תל אביב לעבר כיכר רבין, שם נערכה עצרת מחאה המונית וחסרת תקדים בהשתתפות רבבות מבקשי מקלט ותומכים, ובהם פעילי מאבק סוציאליסטי, תחת סיסמאות נגד כליאת מבקשי מקלט ולמען חופש.

רבבות מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן החליטו לפתוח בצעד הרואי של שביתה בת שלושה ימים, ללא גב ארגוני וכלכלי חזק. פעילי מאבק סוציאליסטי הגיעו אתמול (שבת) יחד עם תומכים רבים להביע תמיכה באלפי מבקשי מקלט שהתכנסו בגינת לוינסקי בדרום תל אביב לאסיפת חירום מיוחדת, בה החליטו באופן גורף על צעד השביתה הדרמטי. צעדות והפגנות המחאה בשני מוצאי־שבת הקודמים, כשהאחרונה מביניהן סחפה כ־5,000 בני אדם, נענו במעצרים אלימים.

בשלושת ימי השביתה, מבקשי מקלט לא יתייצבו למסעדות, למלונות ולעבודות שיפוצים וניקיון בהן הם מועסקים בתנאי ניצול קיצוניים בתחתית שוק העבודה.

בהודעה לעיתונות שיצאה מטעם מארגני השביתה על ידי פעילי זכויות אדם נכתב כי "אנו מודעים לסיכון שביציאה לשביתה, לכך שאנו עלולים לאבד את מקום עבודתנו ואת מקור פרנסתנו. צעד זה, נועד כדי להבהיר לחברה הישראלית: אנו ברחנו לכאן בשל הסכנה הנשקפת לחיינו במדינות המוצא, אנו מבקשי מקלט מדיני. כמו כל אדם, גם עלינו להתפרנס על מנת לחיות בכבוד — אך עבודה אינה הסיבה בגינה הגענו לישראל".

מאבק מבקשי המקלט על זכויותיהם התגבר בשבועות האחרונים לאחר שב־10 בדצמבר אושר בכנסת ה"תיקון" החדש לחוק למניעת הסתננות. אחרי שעתירה לבג״ץ הביאה לפסילת התיקון הקודם לחוק הגזעני שאיפשר כליאה של מבקשי מקלט ללא משפט ועל לא עוול בכפם לתקופה של שלוש שנים, הנוסח החדש של החוק מכשיר עדיין כליאה לשנה בכלא "סהרונים" שבנגב (כחלק מבית הסוהר "קציעות"), וכליאה ללא הגבלת זמן במחנה המעצר "חולות", הסמוך לקציעות, שמכונה "מתקן שהיה פתוח" — העצירים בחולות נדרשים להתייצב לרישום בבוקר, בצהריים ובערב, ונאסר עליהם לעבוד למחייתם.

ממשלת נתניהו מסרבת באופן ציני לבדוק בקשות למקלט מדיני, שעה ששיעור ההכרה הרשמית בבקשות מקלט מסודן ואריתריאה בעולם מגיע עד כדי 85%. בישראל לא הוכר עד היום אפילו מבקש מקלט אחד מאותן המדינות.

על היחס הגזעני למבקשי המקלט אפשר ללמוד גם מרשימת מספרי האסיר של 153 מבקשי מקלט, ללא שמות, שנמסרה בפנייתה של המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש שעבר בבקשה לאשר את המשך כליאתם. באופן טבעי, הדבר מעלה אסוציאציות היסטוריות.

בהודעת מארגני השביתה לעיתונות הודגש גם כי "מצוקתם של תושבי שכונות דרום ת״א אינה נסתרת מעינינו. אנו חיים בקרבם, רואים את ההזנחה ברחובות, את הגידול הלא פרופורציונלי במספר התושבים בשטח כה קטן. זכויותיהם של התושבים הישראלים נפגעות כתוצאה ישירה ממדיניות הממשלה שהפקירה אותנו במהלך שנים וזרקה אותנו לדרום תל אביב חסרי כל למאבק הישרדות".

מצוקת תושבי דרום תל אביב הוותיקים היא תוצר ישיר של מדיניות ממשלתית ועירונית. ליבוי הגזענות נגד מבקשי המקלט נועד להסיט את האש מהאשמים האמיתיים באמצעות אותו התרגיל הישן של "הפרד ומשול". אסור לתת לניסיון של ממשלת ההון של נתניהו לסמן את הקבוצות העניות ביותר בחברה כשעיר־לעזאזל, ולשסות עניים בעניים, לעבור.

חופש הפעולה שניתן לממשלה להסית ולפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של מבקשי המקלט עשוי לשמש אותה לפגיעה עתידית בחלקים אחרים בציבור העובדים ובקרב העניים ביותר, ובפרט בניסיונותיה להשתיק ולרמוס מחאות ומאבקים. דרושה חומה של סולידריות מצד התנועות החברתיות, ועדי ואיגודי העובדים, אגודות הסטודנטים והציבור הרחב לתמיכה בדרישות של מבקשי המקלט ולהגנה על חירויות הפרט, תנאי המחיה ותנאי העבודה עבור כל אדם בישראל.

■ סולידריות עם שביתת העובדים מבקשי המקלט!

■ התגייסות סולידרית לתמיכה ולפעולות הסברה מצד כל ארגוני הסיוע והזכויות, ארגוני העובדים, ארגוני הסטודנטים, התנועות החברתיות וארגוני השמאל. התערבות להגנה על עובדים מבקשי מקלט מפני איומי פיטורים.

■ סוף להפללת פליטים! ביטול לאלתר של ה"תיקון" לחוק למניעת הסתננות. שחרור כל מבקשי המקלט שנעצרו ונכלאו על לא עוול בכפם, פירוק בתי הכלא לפליטים ועצירת כל ההטרדות המשטרתיות, המעצרים ומהלכי הגירוש מהארץ.

■ כן להכרה קולקטיבית ומלאה בכלל מבקשי המקלט ומתן אישורי עבודה לכל. הענקת זכויות מלאות ושוות לכל מבקשי המקלט והעובדים המהגרים בישראל.

■ כן להשקעה ממשלתית ועירונית מיידית ביצירת פתרונות דיור, פרנסה ותשתיות הולמים שיבטיחו את הזכות לחיים בכבוד לכל. הבטחת שכר שווה על עבודה שווה והעלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה עבור כלל ציבור העובדים ללא אפליה.

■ מאבק מאוחד נגד ממשלת ההון הגזענית של נתניהו, לפיד ובנט!