יריית פתיחה לתנועת מחאה המונית?
איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מכריז על ניצחון בשביתה
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
בחסות המלחמה
שקט, יורים, מפטרים ומפריטים!
מסך העשן של המלחמה איפשר לממשלת נתניהו לסגור את רשות השידור ולהאיץ את תהליכי ההפרטה במשק ■ שיתוף הפעולה בין הנהגת ההסתדרות לממשלה ולארגוני המעבידים סולל את הדרך להתקפות הבאות

הדפסה

מתחילת המלחמה נראה שהביטויים החביבים על ראש הממשלה נתניהו, השרים והתקשורת הממסדית כשהם פונים לציבור הישראלי, הם "ערבות הדדית", "כולנו מאוחדים" וכן הלאה. "האחדות" המזויפת אותה מקדמת הממשלה נועדה להשתיק בראש ובראשונה כל ביקורת מבית על המלחמה, אבל גם שורה של מאבקים חברתיים ומאבקי עובדים. בעוד הממשלה והמעבידים סידרו לעצמם "הפסקת אש" משביתות וממאבקים חברתיים בזמן המלחמה, ההתקפות על העבודה המאורגנת ועל תנאי המחייה שלנו ממשיכות ללא שום "הפוגה הומניטרית".

עם תחילת המלחמה, ב־8 ביולי, שר התחבורה ישראל כץ השעה את אבינועם שושן, יו״ר ועד התפעול בנמל אשדוד מעבודתו, לאחר ששושן הורה לעובדים בנמל להשבית את העבודה ברציפים עקב מחסור באמצעי מיגון מתאימים. שושן הסביר כי: "הפעם אין למנופאים שלנו אפודי מגן ולא קסדות. זה בלתי אפשרי בתדירות הזאת של מטחים לעבוד, כי מנופאי לא יכול לרדת מהמנוף למרחב מוגן תוך פרק זמן של דקה וחצי" ("המטען", 9.7.14).

הטענות על תנאי עבודה לא בטיחותיים במקומות עבודה נוספים נענו עוד באותו היום בהוצאת צווי חירום על ידי שר הכלכלה בנט, המאפשרים לרתק עובדים לעבודתם במקומות המוגדרים כ"חיוניים" ולאסור עליהם לשבות, זאת שעה שהממשלה סירבה להכריז על "מצב חירום" בדרום הארץ, בין השאר בשביל להגביל את היקף הפיצויים הכספיים לעובדים.

הפרטה ופירוק העבודה המאורגנת

בחסות מסך העשן של המלחמה ממשיכות גם התקפות ארוכות טווח על האנשים העובדים ועל העבודה המאורגנת: ב־21 ביולי, בעיצומה של המלחמה, הגיש אורי יוגב, מנכ״ל רשות החברות הממשלתית, תוכנית ארוכת טווח להפרטת ענק של חברות ממשלתיות בין השנים 2015–2017, ביניהן חברת החשמל, הרכבת, מקורות, הנמלים, הדואר ועוד.

כשבוע לאחר מכן ורגע לפני היציאה לפגרת הקיץ, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק "רשות השידור" בפני מליאה חצי ריקה. עובדי רשות השידור ניהלו מאבק ארוך וקשה נגד החוק שכלל שורה של הפגנות וצעדים ארגוניים. משמעות החוק החדש היא פירוק רשות השידור, ביטול ההסכם הקיבוצי ופיטורי כל 1,600 העובדים בתחנות הטלוויזיה והרדיו הציבוריות. רק כמה מאות מבין המפוטרים ייקלטו מחדש במסגרת הרשות המצומקת שתוקם בעתיד. יש לציין שגם ניצן הורוביץ, איתן כבל, מיקי רוזנטל ועוד מספר ח״כים ממפלגת העבודה ומרצ, המתיימרים להיות "חברתיים", הצביעו בעד החוק.

הפסדי המלחמה מגולגלים על העובדים

לצד הירידה החדה בהכנסות העסקים בדרום, ענפים נוספים כגון ענף הפרסום והמלונאות סובלים מהפסדים עקב צמצום הפעילות הכלכלית בזמן המלחמה. את ההפסדים מגלגלים בעלי ומנהלי החברות אל פתחם של העובדים והעובדות.

במשרדי הפרסום "מקאן אריקסון", "אדלר חומסקי" ו"גיתם" הוחלט להוציא מאות עובדים לחופשה כפוייה של יומיים. ב"אדלר חומסקי" העובדים יקבלו תשלום רק על יום אחד, ובשאר המשרדים כל היומיים יהיו על חשבון העובדים. החלטה דומה התקבלה גם בזכייניות ערוץ 2 רשת וקשת. גם בענף המלונאות, שסובל מתפוסת המלונות הנמוכה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה עקב הירידה בכמות התיירים, הוחלט בינתיים להוציא אלפי עובדים לחופשה כפוייה על חשבון מכסת ימי החופשה המגיעה להם.

ואיפה הנהגת ההסתדרות?

באופן שערורייתי, רוב ההתקפות הללו נענות בשתיקה ולעיתים בגיבוי יושב ראש ההסתדרות החדש אבי ניסנקורן ושותפיו להנהגה.

בעוד ניסנקורן נמנע מלהשמיע קול בנוגע לעובדי ענף הפרסום והמדייה, בענף המלונאות הנהגת ההסתדרות הסכימה לחופשה הכפוייה, בידיעה כי היא עשוייה להימשך אף חודש־חודשיים. בנוסף, נציג הסתדרות עובדי המלונות והאירוח, שמואל בן שעיה, הפסיק את המשא ומתן על העלאת שכר עובדי המלונאות — העלאה שדרשה ההסתדרות בעקבות רווחי השיא של הענף לפני המלחמה. צעד זה נעשה ללא שום דיון דמוקרטי בקרב עובדי המלונאות עצמם.

במקביל הסכים ניסנקורן לדחיית הדיונים על הסכמי השכר במגזר הציבורי לפרק זמן לא ידוע, שוב, מבלי להעלות את העניין להצבעה בקרב הוועדים והעובדים עליהם משפיעים הסכמי השכר הללו. אם המדינה לא דוחה את הדיון בתוכניות ההפרטה ואת ההתקפות על מעמד העובדים, אין שום סיבה שההסתדרות מצידה תדחה את הדיונים על הסכמי השכר.

בתגובה להגשת תוכנית ההפרטה של החברות הממשלתיות על ידי יוגב, ניסנקורן אמר כי "ההסתדרות לא תסכים לאף צעד חד צדדי או צעד שיש בו אפשרות לפגיעה בציבור העובדים, במעמד הביניים או השכבות החלשות." אך מול איום כל כך מוחשי וברור, מן הראוי היה גם להצביע על צעדים קונקרטיים לבלימת ההפרטות. בנוסף, פעמים רבות המונח "צעדים חד צדדיים" מציין את ההתנגדות של הנהגת ההסתדרות להפרטה ללא קיום משא ומתן עם העובדים ולא התנגדות להפרטה עצמה.

ניסנקורן אמנם יצא נגד ההשהייה של אבינועם שושן על ידי השר ישראל כץ, אך בדברי הביקורת שלו הוא הסביר כי: "במקום להרגיע את המצב בעת הקשה הזו ולפעול באחריות כפי שנהגתי אמש בביטול הצעדים הארגונים של הסתדרות עובדי המדינה, השר כץ מנצל את המצב באופן ציני בכדי להתנגח בוועד העובדים".

דבריו של ניסנקורן ממחישים כי המדיניות של הנהגת ההסתדרות לאורך המלחמה אכן איפשרה לממשלה לנצל את המצב בשביל להאיץ את ההתקפות על ציבור העובדים. הצעדים הארגוניים שתוכננו במשרדי הממשלה במחאה על הפיטורים ההמוניים ברשות השידור ואי קליטת עובדי קבלן במגזר הציבורי אכן בוטלו "בגלל המצב הביטחוני". אך ההתקפות על העבודה המאורגנת בנמל אשדוד וברשות השידור ותוכניות ההפרטה במשק רק התעצמו. הדבר הגיע לשיא עם ההצבעה על חוק "רשות השידור" החדש בכנסת, שיצא לדרך לאחר שהנהגת ההסתדרות הסירה את התנגדותה לחוק תמורת ההבטחה המפוקפקת של משרד האוצר לקיים עימה משא ומתן על יישומו.

שיתוף פעולה עם ארגוני המעבידים

מראשית המלחמה ממשיך ניסנקורן את המדיניות של קודמו בתפקיד, עופר עיני, ומנסה לקדם שיתוף פעולה הדוק עם משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, שכלל סיור משותף בדרום עם צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, בתחילת המלחמה (13.7), וסיור במפעלי טבע־טק עם מנכ״ל טבע ארז ויגודמן בתחילת אוגוסט. אבל הדוגמאות הרבות לפגיעה בעובדים במהלך המלחמה, מראות כי שיתוף הפעולה עם האוצר ועם ארגוני המעבידים בזמן מלחמה כמו גם בזמן שגרה לא עוזר להגן על תנאי העבודה והשכר.

ההישג העיקרי בו ניסנקורן מתגאה הוא מתווה חלוקת הפיצויים העקיפים לעובדים בדרום על אובדן ימי עבודה, המתבסס על הסכמות בין ההסתדרות למשרד האוצר וארגוני המעבידים. הפיצוי כשלעצמו הוא כמובן חשוב, אך על פי המנגנון שעליו סוכם בין ראשי ההסתדרות, ארגוני המעבידים והממשלה, משכורות העובדים שנעדרו בעקבות המלחמה לא ישולמו מכיסם של המעבידים, אלא מ"קרן פיצויים ברשות המיסים" — כלומר מכספי המיסים שלנו, העובדים.

מעבר לכך, טווח הפיצויים הוגדר כ־40 ק״מ ולא יותר, על אף שבכל הארץ ספגו העובדים נזקים מהמלחמה, וזאת על מנת שלא לרוקן את קרן הפיצויים שכרגע עומדת על 5.5 מיליארד ש״ח. האוצר דחה את הבקשה להגדיל את הקרן כדי "לא להעלות מיסים על התושבים", אך האפשרות לממן את הנזקים ממיסוי על רווחי הטייקונים כלל לא הוצגה על ידי ההסתדרות.

ניתן בהחלט לשקול מתן פיצויים על בסיס צורך מוכח לעסקים הקטנים בדרום העומדים מול קשיי הישרדות בעקבות המלחמה והאטה במשק. אבל אין שום סיבה שהמעבידים ככלל, כולל חברות ענק, יגלגלו באופן עקיף את נזקי המלחמה על העובדים, על ידי קבלת סבסוד מהמדינה שיוביל לגזירות כלכליות חדשות או קיצוצים בתקציבי הרווחה.

מה האלטרנטיבה?

גם בסבב המלחמה הנוכחי, הנהגת ההסתדרות בחרה לתמוך באופן מלא במלחמה, ולהתגייס למאמצי ה"הסברה" והטיוח של ממשלת נתניהו נוכח הביקורת הבינלאומית על היקף ההרג וההרס ברצועת עזה.

ההסתדרות לא צריכה להסכים להכפיף את כל פעילותה לאינטרסים של המדינה הקפיטליסטית והמעבידים בשם "אחדות לאומית", שכאמור לא מונעת את ההתקפות על העובדים אלא רק מנטרלת את איגוד העובדים הגדול במשק.

גם בתקופת מלחמה ההסדרות ויתר ארגוני העובדים צריכים להתנגד, לא רק להתקפות הכלכליות על העובדים, אלא גם לפיטורים על רקע גזעני, ולהתקפות של המעבידים על חופש הביטוי של העובדים ועל זכותם להביע עמדות פוליטיות ברשתות החברתיות ובבמות ציבוריות אחרות.

ההסתדרות חייבת גם לצאת נגד כל ניסיון ל"הפרד ומשול" בין עובדים, ולהדגיש את החשיבות שבסולידריות המעמדית בין עובדים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, להבדיל מה"סולידריות הלאומית" המטשטשת את ההבדל בין מנצל ומנוצל. לכן בסופו של דבר, על ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים להתנגד גם למלחמה עצמה ולהשלכותיה הרות האסון על העובדים והעניים משני צידי ההפרדה הלאומית.

*   בתמונה: הסיור המשותף של יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ומנכ״ל טבע ארז ויגודמן



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.