socialism.org.il
ההסלמה במזרח ירושלים
שלטון הימין הופך את ירושלים לשדה קרב
מדיניות של פרובוקציות לאומניות ודתיות, הרחבת ההתנחלויות ורמיסת חייהם ועתידם של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים, קוצרת קורבנות דמים משני צדי השסע הלאומי בעיר הענייה והחצויה
יאשה מארמר
27.10.2014 23:39

נתניהו ושותפיו לממשלה מבטיחים בהתלהמות להחזיר לירושלים את "השקט והביטחון". אלא שבמציאות, אחרי שמדיניותם הובילה להתפרצות אירועי הדמים של הקיץ האחרון, הם שופכים כעת עוד דלק על להבות הסכסוך הלאומי, דרך הרחבת ההתנחלויות, פרובוקציות לאומניות ודתיות והזרמת כוחות מסיביים של משטרה ומג״ב למזרח ירושלים.

כשברקע גוברים העימותים בין תושבים פלסטינים במזרח ירושלים ובמספר מוקדים בגדה המערבית לבין כוחות משטרה וצבא ישראליים, התרחשו בשבוע שעבר שני אירועי דריסה מזעזעים.

באירוע בתחנת הרכבת הקלה במזרח ירושלים נהג דהר במהירות לתוך קבוצת נוסעים שהמתינה בתחנה ודרס למוות תינוקת בת שלושה חודשים, חיה זיסל בראון, ונערה בת 20, קארן ימימה מוסקרה.

שלושה ימים קודם, ב־19 באוקטובר, נדרסה למוות ילדה בת חמש, אינאס ח׳ליל, בסמוך לכפר סנג׳יל בגדה המערבית על־ידי מתנחל מיצהר. הנהג הדורס לא עצר במקום התאונה בשביל להגיש עזרה רפואית לילדה ולחברתה שנפצעה באורח קשה אלא נסע להתנחלות עפרה. הוא נחקר ושוחרר מיד, אף שבהחלט ייתכן שמדובר היה בפיגוע דריסה מכוון.

הנהג הדורס במזרח ירושלים, צעיר פלסטיני משכונת סילוואן במזרח ירושלים, שהתגורר בתקופה האחרונה בכפר סילוואד הסמוך לרמאללה, נורה למוות על־ידי שוטר לאחר שיצא מרכבו, כך שלמעשה הוצא להורג ללא חקירה וללא משפט.

הבנייה בהתנחלויות

בעקבות אסון הדריסה בירושלים הכריז נתניהו באופן דמגוגי שירושלים "נמצאת תחת מתקפת טרור". בכך הוא ניסה שוב ליצור רושם שקרי כאילו מדיניות הממשלה חותרת להגנה על שלום הציבור בירושלים ולגייס תמיכה בציבור הישראלי להחרפת אמצעי הדיכוי שננקטים נגד תושבים פלסטינים, ובפרט ילדים ונוער, במזרח ירושלים ובמוקדים שונים בגדה המערבית.

רק ביום שישי האחרון (24.10) צלף של צה״ל ירה למוות בנער בן 14, ערווא עבד אל־והאב, סמוך לכפר סילוואד באזור רמאללה. כשבוע קודם לכן כוח צה״ל ירה למוות בילד בן 12, בהא בדר, בכפר בית־לקיא באותו האזור.

אי־אפשר לנתק את העימותים במזרח ירושלים ובגדה מההקשר של האלימות המאורגנת של הכיבוש וההתנחלויות שנוקטת ממשלת ישראל נגד הפלסטינים, לרבות באמצעות מתן גיבוי לפעילות הפרובוקטיבית ולהתקפות שמבצעים ארגוני המתנחלים בהר הבית ובעיר העתיקה.

הבוקר (שני) נתניהו הורה על תכנון של 400 יחידות דיור חדשות בהתנחלות הר חומה, 600 יחידות דיור חדשות בהתנחלות רמת שלמה ועל בניית 12 כבישים עוקפים מעבר לקו הירוק. צעדים אלה נועדו לנתק את השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים מהגדה המערבית ולטרפד את האפשרות למימוש זכותם של הפלסטינים להקים מדינה משלהם עם בירה במזרח ירושלים.

ההכרזות החדשות מצטרפות לתוכנית, שפורסמה בסוף ספטמבר, לבניית מעל 2,000 יחידות־דיור בגבעת המטוס שמדרום לקו הירוק, ולשני מהלכים גדולים — חסרי־תקדים ב־20 השנים האחרונות — של תפיסת עשרות בתים בשכונת סילוואן במזרח ירושלים על־ידי ארגוני המתנחלים בשבועות האחרונים.

המתקפה המאורגנת של הימין הישראלי

ההרחבה הדרמטית של ההתנחלות בסילוואן לא היתה יוצאת לפועל ללא הסיוע של המשטרה, יס״מ ומג״ב לארגוני המתנחלים. נתניהו נתן גיבוי פומבי למהלך, השר בנט הגיע לברך ושר השיכון, אורי אריאל, כבר הודיע לשב״כ שהוא שוקל להשתכן באחד מהבתים שנתפסו.

ארגוני המתנחלים לא מחפשים "דיור בר־השגה" כמובן אלא "לייהד" את מזרח ירושלים והעיר העתיקה, או במילים אחרות לדחוק ולנשל את התושבים הפלסטינים שמתגוררים בשטח שסופח לישראל, ללא אזרחות ישראלית ובתנאי אפליה ועוני קשים: החל ממחסור חמור בדיור, בתשתיות בסיסיות ובשטחים ציבוריים, דרך דיכוי משטרתי יומיומי ועד לעובדה שכ־85% מהילדים הפלסטינים במזרח העיר חיים מתחת לקו העוני הרשמי ול־8,000 מהם אין איפה ללמוד עקב מחסור חריף במאות כיתות לימוד (נתונים של עיריית ירושלים).

אותם ארגוני ימין קיצוני הצליחו להביא באחרונה מספר שיא של משתתפים לסיורים הפרובוקטיביים שהם מארגנים ברחבת הר הבית, בהשתתפות ח״כים ושרים. בדיון של ועדת הפנים של הכנסת בנושא שינוי הסטטוס־קוו בהר הבית הבהיר ח״כ מוטי יוגב ("הבית היהודי") את התכלית האמיתית מאחורי פעילות הימין הקיצוני בנושא כשהטיח לעבר ח״כים ערבים: "היינו בהר הבית אלף שנים לפני המוסלמים. אתם תעופו משם".

במקביל, מאז חטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו־ח׳דיר ביולי לא נפסק גל התקיפות הלאומניות נגד עוברי־אורח ערבים־פלסטינים בירושלים. תושבים רבים בשכונות מזרח ירושלים מתארים בראיונות שונים תחושות של פחד — הם נמצאים תחת מתקפת טרור. חלקם מנסה להמעיט בנסיעות למרכז או מערב ירושלים, ומי שנאלץ לעשות זאת לצורכי עבודה עושה זאת בחשש כבד, ללא כל ציפייה מכוחות השיטור הגדולים הפרוסים ברחבי העיר שיספקו הגנה מפני תקיפות.

זהו הרקע האמיתי לתסכול ולזעם של התושבים במזרח ירושלים, שמתבטאים בהפגנות, בעימותים עם המשטרה ובקרב חלק קטן מהצעירים מתפרצים למרבה הצער גם בתקיפות חסרות הבחנה של עוברי־אורח ישראלים.

דיכוי משטרתי כבד

מוקדים מרכזיים במזרח ירושלים מזכירים שדה־קרב. הם שבים ומנפצים את המיתוס על "העיר שחוברה לה יחדיו".

ממשלת נתניהו, בתמיכת גורמי "אופוזיציה" כמו מפלגת העבודה, פועלת כעת להשגת "שקט" באמצעות עוד מעצרים ועוד דיכוי.

בחודשים האחרונים המשטרה עצרה לא פחות מ־700 פלסטינים במזרח ירושלים, רבים מהם קטינים. הדוברות של המשטרה התלוננה בתקשורת כי "אנחנו עומדים בפני מציאות שבה אנחנו צריכים לבצע מעצרים של ילדים בני 10 שמיידים אבנים כשהם רעולי פנים עם תיק בית ספר על הגב". כך, דרך בריונות משטרתית, נמשכת ההתעללות הממסדית באותם ילדים.

כעת מפכ״ל המשטרה ביקש מהפרקליטות לאפשר להעתיק את דפוס הפעולה הנהוג כיום תחת הכיבוש בגדה המערבית, שמאפשר לקנוס ואף להכניס למאסר הורים של קטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית.

בנוסף הוחלט שבחודש הקרוב יתווספו לכוחות השיטור בירושלים עוד1,000 שוטרים וחיילי מג״ב, שיוצבו בכניסה לשכונות הפלסטיניות. אך צעדים מהסוג הזה רק יוסיפו לזעם ולתסכול של הצעירים שיוצאים למחות בין השאר גם נגד אלימות משטרתית קשה.

אי־אפשר להתעלם מהעובדה שדפוס הפעולה של המשטרה והצבא, המונחה מלמעלה, של ירי מסיבי של גז מדמיע וכדורי גומי הוא אחד הגורמים המרכזיים שהופכים גם הפגנות שקטות ואף אירועי חג למהומות.

מחאה נרחבת

החודשים האחרונים מראים כי צעירים רבים במזרח ירושלים מסרבים לחזור ל"שגרה" שקדמה להסלמה בגדה ולמלחמה — שגרה של דיכוי, נישול ועוני קיצוני. מאז הרצח המחריד של אבו־ח׳דיר מאות מהם יוצאים כמעט מדי יום למחאות ולהתעמת עם המשטרה והצבא.

הרחק מעיני התקשורת הישראלית, שמעוניינת בעיקר בסיקור של מהומות, תושבי מזרח ירושלים ניהלו בעשורים האחרונים אין ספור מאבקים מרשימים מול העירייה, הממשלה וארגוני המתנחלים.

אף שבחלק מהמקרים מאבקים אלה זכו לדיכוי כבד מצד הרשויות, הם הצליחו להביא להקמה של התארגנויות קהילתיות שונות בסילוואן, בשייח׳ ג׳ראח, באבו־תור, בבית צפאפא ובשכונות נוספות.

קידום הקמתם של ועדי פעולה רחבים ודמוקרטיים בשכונות הפלסטיניות, יוכל לעזור לגבש תוכנית מאבק ולערב שכבה רחבה הרבה יותר של תושבים בפעולות מחאה המוניות ובצעדי מאבק אפקטיביים נגד ההתקפות על התושבים, נגד ההתנחלויות ונגד הכיבוש.

ה"שקט" שנתניהו שואף להשיג נראה שונה מאוד מהשקט לו מייחלים תושבי ירושלים משני צדי השסע הלאומי. מדיניות "היד הקשה" נגד התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים לא נועדה בשורה התחתונה להגן על שלום הציבור ועל ביטחונם של תושבי ירושלים אלא על סדר היום של ממשלת ההון וההתנחלויות של נתניהו שממשיכה ללבות ולהעצים את בעיות הסכסוך הלאומי.

השגת שקט וביטחון אמיתיים מחייבת לעצור את סדר היום הזה.

■ סוף למעצרים ההמוניים ולדיכוי המשטרתי הכבד במזרח ירושלים. סוף לסכסכנות הלאומנית־גזענית. סוף למדיניות הגזענית שכופה עוני, אפליה, דיכוי ונישול על התושבים הפלסטינים בירושלים.

■ כן להקמת התארגנויות תושבים בירושלים להגנה מפני תקיפות גזעניות. הקמת ועדי פעולה בירושלים לקידום המאבק נגד מדיניות ממשלת ההון וההתנחלויות של נתניהו — כן להפגנות רחבות, ולהפגנות משותפות של יהודים וערבים — לא לתקיפות לאומניות.

■ כן לשלום ולצדק חברתי, לא לכיבוש ולהתנחלויות. כן למדינה פלסטינית עצמאית, סוציאליסטית ודמוקרטית לצדה של ישראל סוציאליסטית ודמוקרטית, עם שתי בירות בירושלים ושוויון זכויות מלא למיעוטים, כחלק מהמאבק למזרח תיכון סוציאליסטי.

תצלום: אקטיבסטילס