socialism.org.il
משאל העם ביוון
'לא' לצעדי הצנע ולדיקטטורה של ההון
כן לסולידריות עם הציבור היווני נגד מסע ההפחדה של מוסדות האיחוד וקרן המטבע ■ ממשלת סיריזה חייבת להכין תוכנית ליום שאחרי המשאל, שתכלול צעדים סוציאליסטיים להבראת הכלכלה
יאשה מארמר
02.07.2015 20:04

ממשלת סיריזה החליטה לאפשר לציבור היווני להביע את דעתו על ההסכם החדש שהוצע לממשלת יוון על־ידי הנושים — הנציבות האירופית, הבנק האירופי וקרן המטבע הבינלאומית — באמצעות משאל עם שיתקיים ביום ראשון הקרוב. ההחלטה הזו, ובמיוחד הקריאה של הממשלה היוונית להצביע 'לא' (OXI), עוררה רעידת אדמה כלכלית ופוליטית ביבשת אירופה, עם רעשי משנה בעולם כולו.

"ההצעה של המוסדות כוללת צעדים שיביאו להגמשה נוספת של שוק העבודה, קיצוצים בפנסיות, עוד קיצוצי שכר במגזר הציבורי, העלאת המע״מ על מזון, שירותי הסעדה ותיירות וביטול הנחות במס באיים היוונים", כך הסביר ראש ממשלת יוון, אלכס ציפראס, את הקריאה של ממשלתו לציבור היווני להצביע נגד התוכנית המוצעת. במהלך הדיונים עם ממשלת יוון, ראשי האיחוד גם התנגדו באופן נחרץ לכל העלאת מסים לעשירים ביותר ולתאגידים הגדולים ביוון.

עם ההכרזה, במוצ״ש האחרון, על קיום משאל העם, מוסדות האיחוד וקרן המטבע הבינלאומית פתחו במסע הפחדה חסר תקדים נגד הציבור היווני וממשלת יוון. הבנק המרכזי האירופי (ECB) החליט ביום ראשון לא להאריך את הלוואות החירום שניתנו מזה מספר חודשים לבנקים היווניים, עד אחרי המשאל. עם הקפאת ההלוואות, משיכות המזומנים ביוון הגיעו לקצב שיא של 3,000 יורו בשנייה, מה שהביא להיווצרות תורים מחוץ לכספומטים וסניפי הבנקים. אף שהתורים, ובייחוד ההשפעה הפסיכולוגית שלהם על הציבור, הם תוצאה ישירה של מדיניות הבנק האירופי, בתקשורת הפרו־קפיטליסטית הם נזקפים דווקא לחובת ממשלת סיריזה.

ממשלת סיריזה, שעלתה לשלטון רק לפני מספר חודשים, לאחר מרד הקלפיות בבחירות האחרונות ביוון נגד מדיניות הצנע, מוצגת על־ידי ראשי האיחוד האירופי בתור האחראית הבלעדית לכל הבעיות הכלכליות והחברתיות של יוון. אך בניגוד לתמונת המצב שהם מנסים להציג, המשבר ביוון לא הוחרף עד לכדי מצב של חדלות פירעון כתוצאה מהמדיניות של ממשלת סיריזה, אלא כתוצאה משנים ארוכות של מדיניות צנע שנכפתה על יוון על־ידי הטרויקה — הבנק המרכזי האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והנציבות האירופית. (ראו מסגרת)

מחיר מדיניות הצנע

בשנים 2010–2014:

  • התוצר המקומי הצטמק ב־25%. ההכנסה הממוצעת של משק בית הצטמקה ב־30%.
  • אחוז האנשים שחיים מתחת לקו העוני גדל מ־27.6% ל־34.6%.
  • האבטלה בקרב צעירים עלתה מ־30% ל־55%. האבטלה הכללית ביוון זינקה ל־25.7%.
  • שכר המינימום הצטמק ב־26%, השכר הממוצע התכווץ ב־38%, הפנסיה הממוצעת נחתכה ב־45%.
  • אחוז ההתאבדויות גדל ב־35%. מספר האנשים שסובלים מדיכאון זינק ב־270%.
  • מספר המשפחות ללא ביטוח בריאות זינק ב־500%.
  • 92% מחבילות הסיוע ליוון הלכו ישירות לבנקים ולמוסדות הפיננסיים הגלובליים. רק 8% הלכו לממשלת יוון.

נתונים: ממשלת יוון referendum2015gov.gr

לא רק ראשי האיחוד האירופי, גם המעבידים ביוון לוחצים על העובדים במקומות העבודה להצביע 'כן' במשאל ואף להשתתף בהפגנות של מחנה ה'כן' (NAI). המטרה של כל הגורמים הללו היא להרתיע את הציבור היווני מהצבעת ה'לא' ולהביא להפלתה של ממשלת סיריזה, כעונש על סירובה להיכנע לתכתיבים של מוסדות האיחוד וקרן המטבע הבינלאומית.

ביום רביעי, 1 ביולי, יוון החמיצה את המועד האחרון לפירעון חוב של 1.6 מיליארד יורו לקרן המטבע. שעות לפני כן, ביקש ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס מ"מנגנון היציבות האירופי" (ESM) להעביר ליוון חבילת חילוץ נוספת, תוך נכונות לחדש את המשא־ומתן לגבי חובותיה של יוון ואף להסכים לחלק מצעדי הצנע והגזירות הכלכליות אותן דחה ימים ספורים קודם לכן.

אך הנסיגה של ציפראס והזיגזג של ממשלת סיריזה רק הגבירו את היהירות של מוסדות האיחוד. גוש היורו הוציא הצהרה לפיה לא ידון בהסכם מחודש עם יוון עד לקבלת תוצאות משאל העם. בנוסף להצהרה הרשמית, יו״ר קבוצת שרי האוצר של גוש היורו, ירון דיסלבלום, שלח מכתב תשובה לציפראס, לפיו ללא הסכם, גוש היורו לא יעביר ליוון כספים נוספים מעבר לחבילת החילוץ, שתוקפה פג ב־30 ביוני.

ביום שלישי בערב, שר האוצר היווני וארופאקיס הפריך את השמועות כי הממשלה היוונית שוקלת לבטל את משאל העם, וחזר על הקריאה לציבור היווני להצביע 'לא' ולדחות את ההסכם עם הנושים. עם זאת, וארופאקיס ושותפיו לממשלה מנסים לשכנע את הציבור כי ניצחון להצבעת 'לא' לא יביא ליציאה של יוון מגוש היורו אלא יאפשר לה לחזור לשולחן המשא־ומתן עם הנושים מעמדה של כוח.

עמדה זו של ממשלת סיריזה עומדת בסתירה להצהרות ראשי האיחוד האירופי, שמסרבים להתחייב לחדש את המשא־ומתן עם ממשלת יוון אם ההסכם הנוכחי שגובש על־ידם יידחה במשאל העם. ג׳וזף בוניסי, חבר דירקטוריון הבנק האירופי, אף התנה את חידוש סיוע החירום למערכת הבנקאית ביוון בתוצאות משאל העם. לכן בעיני חלקים בציבור נראית עמדתה של סיריזה בלתי מציאותית, מה שעלול לפגוע בצורה משמעותית במאמצים של סיריזה ושל השמאל הסוציאליסטי ביוון לגייס רוב גדול וחד משמעי להצבעת ה'לא'.

קסקינימה, התנועה האחות של מאבק סוציאליסטי ביוון, תומכת ומשתתפת באופן מלא בקמפיין ה'לא', אך קוראת לממשלת סיריזה לא להסתפק בלקרוא להצביע 'לא' אלא להציג בפני הציבור היווני תוכנית ברורה ליום שאחרי. מבלי שתוכנית כזו תוצג, קמפיין הפחדה של ראשי האיחוד האירופי ושלטון ההון ביוון עלול לנצח ולסלול את הדרך לצעדי צנע דרקוניים.

בגילוי־דעת שפירסמה קסקינימה ביום שבת האחרון, עם ההכרזה על משאל העם, הוסבר: "אנחנו חייבים להגיד בבהירות כי המשמעות של הצבעת 'לא' לנושים היא יציאת יוון מגוש היורו. המעבר ממטבע בינלאומי חזק כמו היורו, לדרכמה, מטבע של כלכלה קטנה, טומן בחובו סיכונים. אך אלה סיכונים שאפשרי להתמודד איתם, אם מיישמים מדיניות נכונה שתשבור מהמערכת הרקובה הקיימת. דרך שורה של צעדים אפשר לגרום לכלכלה היוונית לחזור לעמוד על הרגליים, לצמוח ולהתחיל לשרת את האינטרסים של החברה ולא את הרווחים של הפלוטוקרטיה".

עוד מוסבר בגילוי־הדעת כי "אין ספק שבעלי ההון ינסו לפגוע בכל ניסיון להעמיד את הכלכלה חזרה על הרגליים. לכן בהחלט חיוני ודחוף להלאים את המערכת הבנקאית, כלומר להעביר את הבעלות, הפיקוח והניהול של המערכת הבנקאית לידיים של הציבור. יש להלאים את המגזרים המרכזיים של הכלכלה תחת פיקוח וניהול של העובדים והציבור הרחב. בדרך הזאת אנחנו נוכל לתכנן את הייצור וההפצה בהתאם לצרכים של האנשים העובדים, במקום שהכלכלה תעבוד לטובת האינטרסים של בעלי ההון".

"המוסדות של האיחוד האירופי רוצים 'שינוי משטר' ביוון. הם פוחדים בצדק מכך שההתנגדות ביוון למאמצים של המעמד השליט לגרום למעמד העובדים ומעמדות הביניים לשלם על המשבר של הקפיטליזם תעורר תנועות דומות בכל רחבי אירופה. הפחד שלהם מוצדק. להתנגדות של מעמד העובדים ביוון יש פוטנציאל אדיר להציב דוגמה לתנועת דומות בארצות נוספות. עם צעדים סוציאליסטיים אמיצים אנחנו יכולים להחזיר את התקווה, לא רק לציבור ביוון אלא לעמים של אירופה כולה".