ענת היימן, יוזמת התארגנות עובדי הקאמרי, נפטרה אתמול (חמישי) בגיל 51 לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן.

ענת עבדה כמלבישה בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. על רקע תנאי עבודה ירודים ושכר שעתי דה־פקטו של 15 שקל לשעה, ענת הובילה, יחד עם מספר עובדים נוספים, מאבק להתאגדות מחדש של העובדים שאינם שחקנים, וזאת במסגרת ארגון "כוח לעובדים". על הנייר מדובר היה לכאורה במקום עבודה עם ועד שמסונף להסתדרות הכללית אלא שהוועד וההסכם הקיבוצי ייצגו בקושי עשירית מהעובדים.

על רקע תפקידה המוביל בהתארגנות העובדים, הנהלת הקאמרי פיטרה את ענת בתואנות שונות, אבל לאחר מאבק עיקש, שכלל הפגנות מחאה מול בניין התיאטרון וזכה לתמיכה של עובדים ושחקנים ושל פעילות ופעילים חברתיים, ענת ניצחה והוחזרה לעבודה על אפם וחמתם של מנהלי הקאמרי.

למרבה הצער, ענת נאלצה להיאבק לא רק בהתנכלויות מצד ההנהלה אלא גם בגישה אנטי־דמוקרטית מצד נציגים ממנגנון ההסתדרות (בהם פעילים מתנועת "דרור ישראל"). נציגי ההסתדרות החליטו להתערב באופן כיתתי במאבק כדי להבטיח שהעובדים לא יעברו לארגון כוח לעובדים. ענת הודרה מוועד הפעולה הזמני שמונה. היא סיפרה שפנתה לגורמים שונים בהסתדרות עם עצומת עובדים שדרשה מההסתדרות להכיר בתפקידה כנציגת עובדים. אך כשנערכו לבסוף בחירות ענת נבחרה לוועד העובדים החדש.

"ענת היתה לוחמת למען זכויות העובדים של התיאטרון", הספידה אותה דוברת תיאטרון הקאמרי, אפרת אברהם־ליבנה. "ענת יצאה למאבק עיקש מול הנהלת התיאטרון במטרה לשפר את תנאי העסקת המלבישות — והצליחה להזיז הרים".

בשנה שעברה ענת עוד הספיקה לקחת חלק במאבק להעלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה. זו טרגדיה שהמחלה הנוראית הזאת הצליחה להכריע אותה. אובדן אמיתי.

מאבק עובדי הקאמרי נמשך, ורק בחודש מאי פתחו שמונה עובדי במה בשביתת פתע על רקע אפליה בשכר והביאו, כנראה לראשונה, לביטולה של הצגה בקאמרי. "אני מאוד מקווה שבעקבות ההתארגנות שלנו עובדי כל התיאטראות יקומו ויתארגנו", אמרה היימן בראיון שקיימנו איתה באוקטובר 2013. לפני חודשיים נחתם הסכם קיבוצי חדש בתיאטרון הבימה, שחל כעת על 110 עובדים, אחרי שבמשך שנים כלל 10 עובדים בלבד. בהחלט סביר להניח שמלבד ההשפעה הכללית החשובה של גל ההתאגדות המתמשך, גם למהלך האמיץ שהובילו ענת וחבריה היתה תרומה חשובה לכך. יהי זכרה ברוך.

צפו בדברים של ענת בכנס סוציאליזם 2013: