socialism.org.il
האסון בטיינג’ין
תמרור אזהרה חמור למפרץ חיפה
בלב האסון בעיר הנמל שבסין – תאגיד פרטי שאחסן חומרים כימיים מסוכנים בכמות גדולה מהמותר ■ אסון דומה יכול להתרחש גם כתוצאה מהריכוז העצום של חומרים מסוכנים במפרץ חיפה
אדם לב, מזכיר סניף חיפה ומהנדס סביבה בהכשרתו
18.08.2015 16:59

התמונות המזעזעות של ממדי ההרס מהפיצוצים שהתרחשו ביום רביעי שעבר (12.8) במתקן בנמל טִייֵנג’ין בסין מתחברות באופן בלתי נמנע לחששות של תושבי חיפה והאזור. הן צריכות להוות תמרור אזהרה ענק מול משבר הזיהום וריכוז החומרים המסוכנים העצום במפרץ חיפה, והתוכניות להרחבתו.

האסון בנמל טיינג’ין, אחד מעשרת הנמלים הגדולים בעולם, גבה עד כה באופן ישיר את חייהם של מעל 110 בני אדם בנוסף למאות פצועים ונעדרים. 17,000 בתים נפגעו וכ־6,000 תושבים נהפכו לחסרי בית. היקף הנזק הבריאותי שנגרם בעקבות החשיפה לחומרים המסוכנים לתושבי העיר טיינג’ין — המונה כ־11 מיליון איש — עדיין אינו ידוע. מספר הכבאים ההרוגים והנעדרים, העומד על מעל 100, מסמן כי זהו ככל הנראה האסון הכבד ביותר לשירותי הכבאות של סין בעשורים האחרונים.

שני הפיצוצים העיקריים באירוע נרשמו במדדים ססמוגרפיים כרעידות אדמה בעוצמה 2.3–2.9 MMS. הפיצוץ השני, שהיה עוצמתי במיוחד, נצפה אפילו מהחלל — עוצמתו הוערכה כשקולה ל־21 טון חומר נפץ.

הסיבה לפיצוצים עדיין לא פורסמה. עם זאת, מדיווחים עולה שהתאגיד הפרטי Ruihai International Logistics, המתמחה באחסון חומרים מסוכנים, החזיק במחסנים שבבעלותו בשטח הנמל נתרן ציאניד — חומר דליק ורעיל ביותר — בכמות הגדולה פי 70 מהמותר לפי התקנות בסין. המחסנים המדוברים היו מרוחקים רק כ־800 מטר מבנייני מגורים, גם כן בניגוד לתקנות. אחד ממחזיקי המניות הגדולים בחברה הוא הבן של המפקד לשעבר של משטרת נמל טיינג’ין.

עוד דווח כי האירוע התחיל בשריפה שקדמה לפיצוץ, בפרק זמן בו ניתן היה לפנות תושבים ועובדים מהמקום ולמנוע אבידות בנפש — דבר שלא בוצע. למעשה, הפינוי של התושבים החל רק מספר ימים לאחר הפיצוץ הראשון, ולאחר סדרות פיצוצים נוספות והתפשטות חומרים מסוכנים באזור המאוכלס.

מדיווחים עולה שתאגיד פרטי החזיק במחסנים נתרן ציאניד — חומר דליק ורעיל ביותר — בכמות הגדולה פי 70 מהמותר לפי התקנות בסין.

המשטר הסיני מנסה להסתיר מידע בנוגע לממדי האסון: בארבעת הימים הראשונים שחלפו מאז הפיצוץ, הוא הספיק לסגור יותר מ–50 אתרי אינטרנט ו־400 חשבונות משתמשים ברשתות החברתיות שדיווחו על המתרחש. בנוסף הוצבו מחסומים צבאיים לאורך הכבישים שמובילים אל הנמל, שמונעים גם מעיתונאים גישה לאזור.

על רקע האיפול התקשורתי הכבד, התושבים בטיינג’ין דורשים לקבל תשובות מהרשויות. קרובי המשפחה של הכבאים הנעדרים, שרבים מהם הועסקו כעובדי קבלן על־ידי חברת הנמל, הפגינו מול בנייני הממשל המקומי בדרישה לפרסם מידע מסודר לגבי גורל יקיריהם ונסיבות מותם. עשרות מפגינים חסמו נתיבי תנועה בעיר ודרשו מהמשטר הסיני לספק להם דירות חלופיות לאחר שאיבדו את בתיהם באסון. רבים מהם שואלים מדוע בכלל התאפשר לבנות בנייני מגורים במרחק של פחות מאלף מטר ממתחם החומרים המסוכנים בנמל.

תמרור אזהרה למפרץ חיפה

התעשייה הכימית העולמית יוצרת עבור בעלי הון רווחים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בשנה. לחצי התחרות בכלכלת השוק הקפיטליסטית והמרדף אחר רווחים מביאים להקלות בתקני בטיחות ופיקוח, חיסכון על חשבון ציוד מגן והכשרת עובדים, וכן ליחס סלחני מצד הממשלות השונות וממפלגות קפיטליסטיות כלפי בעלי תעשיות מזהמות הפוטרים עצמם גם ממגבלות חוקיות. כל אלה יוצרים סכנה תמידית לעובדים ולתושבים באזורים המתועשים.

במסגרת חוסר האחריות המקומם של המדיניות הקפיטליסטית, הרגולטורים, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, מעלימים עין מפשעי התאגידים הפרטיים ומאפשרים להם לעשות כרצונם. עובדה זו מאיימת גם על תושבי מפרץ חיפה.

במפרץ פועלים כיום מתקנים כימיים רבים שלא אושרו, כולל מיכל האמוניה מהגדולים בעולם, בנוסף לאתרי פסולת פיראטיים. עקב התעלמות והכחשות במשך שנים מצד רשויות המדינה לסכנה במפרץ והיעדר ניטור סביבתי מספק, ישנה עמימות גדולה לגבי השפעתם של גורמים אלה על בריאות העובדים, התושבים והסביבה. גם את הפרטים המלאים לגבי התאונות האחרונות שהתרחשו במפרץ חיפה, בדומה לממדי הזיהום, הרשויות מתאמצות להסתיר.

בדרך־כלל השריפות והתאונות במפרץ חיפה מוזכרות באופן שולי, אם בכלל, בתקשורת הממסדית. עם זאת, בשנים האחרונות התרחשו שם מספר שריפות ותאונות שנמשכו מספר ימים והעסיקו צוותי כיבוי רבים וכללו גם אבידות בנפש. מדובר באירועים שבהחלט יכלו להתפתח למצב שבו עשרות אלפי תושבים היו נתונים לסכנה מיידית, שעה שהרשויות אינן ערוכות להתמודדות עם אירועים רבי נפגעים בסדר־גודל כזה. תושבי האזור תלויים כיום בעיקר במזל.

גל הפיצוצים בנמל טיינג׳ין זרע הרס משמעותי בבנייני מגורים שנמצאים כאמור 800 מטרים ממוקד הפיצוץ — מחסני החומרים המסוכנים, שהשתרעו על פני שטח של כמה עשרות מטרים. בקריית חיים מתגוררים אלפי תושבים במרחק עשרות מטרים בודדים ממתחם אחסון פטרוכימי מפלצתי. אם חס וחלילה היה מתרחש פיצוץ דומה במפרץ חיפה, מספר הנפגעים יכול היה להגיע לעשרות אלפים, הן בשל הקירבה לאוכלוסייה והן בשל המרחק הקטן בין המתקנים השונים שמכילים חומרים מסוכנים, כמו מיכל האמוניה.

אם חס וחלילה היה מתרחש פיצוץ דומה במפרץ חיפה, מספר הנפגעים יכול היה להגיע לעשרות אלפים

כל הסימנים מראים שבמציאות הנוכחית אסון דומה לזה שהתרחש בטיינג’ין יכול להתרחש במפרץ חיפה, כתוצאה מתקלה, מרעידת אדמה, או ממלחמה. אך גם ללא תרחיש אימה מהסוג הזה, אסור לשכוח שכל תאונה, שריפה או דליפה במפרץ מלווים בעלייה בזיהום האוויר בחומרים מסרטנים וגורמי מחלות לב, ריאה ועור, הנמשכת מספר ימים או שבועות. האוויר שנושמים 800,000 תושבי מפרץ חיפה בשגרה, מביא גם כיום להיקפי תחלואה גבוהים בסרטן ובמחלות הנשימה.

הבעיות בתוכנית המשרד להגנת הסביבה

בשבוע שעבר הציג המשרד להגנת הסביבה את תוכנית הפעולה הלאומית שלו לאזור מפרץ חיפה. אחד הסעיפים בתוכנית עוסק בצמצום הסיכון לאוכלוסייה בתקריות חירום, וכולל פינוי של מיכל האמוניה בעוד כ־5 שנים וקביעת לוח זמנים לקבלת החלטה לגבי פינוי של 3 חוות מיכלי דלק. אלא שהתוכנית מתפרסמת במקביל להליך אישור של שלוש תוכניות ענק להגדלת כמויות אחסון הדלקים והרחבת התעשייה הכימית במפרץ: הרחבה של בתי הזיקוק פי שלושה, הקמת נמל דלקים פרטי לחופי הקריות ותוכנית "קרקעות הצפון". האחרונה מוצגת בתוכנית המשרד להגנת הסביבה כמצמצמת סיכון לתושבים, אך למעשה מדובר בהקמת מתחם פטרוכימי עצום נוסף, שיחד עם התוכניות האחרות יביא להגדלה משמעותית של אחסון הדלקים באזור.

שלוש התוכניות האלו נועדו לשרת, בין השאר, את הטייקונים ששולטים במאגרי הגז לחופי הים, מהם ניתן להפיק גם דלקי "קונדנסייט", שתהליך הזיקוק שלהם מזהם פי 21 (!) בהשוואה לנפט רגיל.

חוסר ההתייחסות להשלכות האמיתיות של תוכנית קרקעות הצפון והקמת נמל הדלקים הפרטי, וההתעלמות המוחלטת מהכוונה להרחבת בתי הזיקוק בתוכנית הפעולה של המשרד להגנה הסביבה, מבהירים כי היא לא מציעה פתרון למשבר הזיהום והתחלואה באזור ונועדה בעיקר "לשדר עשייה" ואף להכשיר את הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ.

על הדרישות האלו צריך להיאבק: