socialism.org.il
מלחמת האזרחים בסוריה
המעצמות ממערב וממזרח מחריפות את המשבר
מי שמשלם את המחיר הקטסטרופאלי של ההתערבות האימפריאליסטית הם התושבים הסורים הלכודים באש הצולבת של המלחמה
יאשה מארמר
06.11.2015 00:00

בחודשיים האחרונים חלה הסלמה משמעותית נוספת במלחמת האזרחים בסוריה. אחרי מאות הפצצות של חיל האוויר האמריקאי והבריטי ותקיפות אוויריות של ישראל וטורקיה בשטח סוריה, גם חיל האוויר הרוסי פתח ב־30 בספטמבר במתקפה אווירית, שכללה עד עכשיו פגיעה במאות יעדים ברחבי המדינה.

המשבר ההומניטארי בסוריה, עם מספר בלתי נתפס של קורבנות — מעל ל־220 אלף הרוגים, 130 אלף נעדרים, 7.6 מיליון עקורים ומעל ל־4 מיליון פליטים — צפוי להעמיק.

משטר פוטין, בדומה לממשל אובמה, טוען כי התקיפות מתנהלות במסגרת "המלחמה בטרור" וספציפית המערכה נגד דאע״ש, אלא שבשני המקרים המטרות האמיתיות של ההתערבות הצבאית של כל אחת מהמעצמות הן השגת השפעה פוליטית, כלכלית וגיאו־אסטרטגית באזור. גם המתיחות סביב אוקראינה משפיעה על המהלכים של ממשלות ארה״ב ורוסיה במזרח התיכון.

כבר ביום השני לתקיפות של חיל האוויר הרוסי, המשטר במוסקבה נאלץ להודות כי הוא פוגע גם ב"ארגוני טרור" אחרים מלבד דאע״ש, וכי למעשה הוא פועל בתיאום מלא עם המשטר של אסד נגד המורדים. סביר מאוד להניח כי בתקופה הקרובה, רוסיה עצמה תיהפך ליעד מרכזי של ארגוני הטרור, ולא רק של דאע״ש, כתגובה להתערבות הצבאית הישירה שלה בסוריה.

הממשל האמריקאי, בדומה למשטר של פוטין, הזרים לשטח סוריה בשנים האחרונות הרבה כסף, נשק ואף כמות מוגבלת של חיילים בתפקיד "יועצים מיוחדים", במטרה להשפיע על מהלך מלחמת האזרחים ועל אופי המשטר בסוריה. את המחיר של ההתערבות האימפריאליסטית משלמים התושבים הסורים מכל העדות, הלכודים באש הצולבת של המלחמה.

דווקא על רקע ההסלמה האחרונה, חשוב להזכיר כי מלחמת האזרחים בסוריה החלה במחאה המונית נגד הדיקטטורה הקפיטליסטית של אסד — מחאה שהושפעה, בתחילת דרכה, באופן עמוק מהתנועות המהפכניות בתוניסיה ומצרים. בהיעדר הנהגה פוליטית והתארגנות עצמאית של מעמד העובדים, התגובה הרצחנית של המשטר מצד אחד והניסיון של נסיכויות המפרץ, בגיבוי אמריקאי, להסיט את התנועה שהתפתחה בשטח לאפיק עדתי, הביאו אותה למבוי סתום.

אך ההפגנות האחרונות נגד שחיתות ממשלתית בלבנון ועיראק השסועות מראות כי גם במצבים הקשים ביותר, מציאות החיים דוחפת שכבות רחבות של עובדים וצעירים לנתיב של מאבק ופעולה המונית. מאבקים מהסוג הזה, נגד אפליה ודיכוי, נגד המשטרים הריאקציונרים וההתערבות האימפריאליסטית ולמען צדק חברתי, דמוקרטיה ועתיד סוציאליסטי, יכולים לסלול את הדרך החוצה ממרחץ הדמים המתמשך בסוריה ובשאר האזור.

מתוך עיתון המאבק, גיליון אוקטובר־נובמבר