socialism.org.il
הכרייה בשדה בריר
הטייקון מאלץ את תושבי הנגב "לבחור" בין אבטלה לסרטן
הנהלת כי״ל מנוסה בשימוש בעובדים כבני ערובה...
גל חייט
31.12.2015 00:14

הטייקון עידן עופר מרוצה: בתחילת דצמבר אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לחברת כימיקלים לישראל (כי״ל) שבבעלותו להתחיל בכריית פוספטים ב"שדה בריר" בנגב. אלא שהמכרה סמוך מאוד ליישובים ערד, כסייפה, אל־פורעה ואחרים, ותושביהם נאבקים בתוכנית מזה עשור. אפילו משרד הבריאות מתנגד לכרייה, שצפויה לפלוט חלקיקים מסרטנים לאוויר.

את הכרייה תבצע חברת הבת של כי״ל, רותם אמפרט, שמעסיקה כ־1,200 עובדים ומספקת תעסוקה לעוד כ־8,000 עובדים באופן עקיף. הנהלת כי״ל ניהלה קמפיין תקשורתי ולוביסטי ואיימה לסגור את רותם אמפרט אם לא תאושר הכרייה. האיום על פרנסת העובדים, תושבי הנגב מוכה האבטלה, שימש אותה כקלף מיקוח מול רשויות המדינה.

הנהלת כי״ל מנוסה בשימוש בעובדי החברה כבני ערובה. כך קרה בשנה שעברה על רקע המלצות ועדת "ששינסקי 2": גם אז איימה ההנהלה לחסל אלף מישרות, ואף לסגור את רותם אמפרט אם המלצות הוועדה להעלאה מזערית במס שהיא משלמת יאומצו.

במקרה ההוא חשף ועד העובדים את הציניות של עידן עופר, והסביר כיצד רק חודשים ספורים קודם לכן משכו עופר ויתר הבעלים לכיסם דיווידנדים בסך 2.3 מיליארד שקל מקופת החברה. אך במקרה של שדה בריר בחר הוועד, באופן מצער ומתוך חשש לפרנסת העובדים, לצדד בעמדת ההנהלה.

מדובר בשגיאה אסטרטגית. כימיקלים לישראל ניזונה ממשאבי הטבע בנגב ומקבלת סבסוד בשווי מיליארדי שקלים מהמדינה באמצעות הקלות מס. זה לא מפריע לעידן עופר לאלץ את תושבי הנגב "לבחור", באופן ציני במיוחד, בין פגיעה בפרנסתם לבין פגיעה בבריאות ובסביבה — וכל זאת למען הגדלת הרווחים של כי״ל. צריך לשים לזה סוף.

הדרך לביטול הנוסחה "או פרנסה או איכות סביבה ובריאות" עוברת בביטול ההפרטה של חברת כי״ל והחזרתה לבעלות ציבורית, הפעם תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של נציגי עובדים, תושבי האזור, ארגוני סביבה והציבור הרחב.

מתוך עיתון המאבק, גיליון דצמבר 2015 — ינואר 2016