עידן טראמפ נפתח עם צו נשיאותי להתקפה על מערכת הבריאות ומחיקת דפי אינטרנט באתר הבית הלבן בנושאי זכויות להט״ב ומשבר האקלים; אבל גם עם מחאה המונית היסטורית.

כמיליון בני־אדם השתתפו ב־21 בינואר בצעדת הנשים המרכזית בוושינגטון הבירה. כחצי מיליון צעדו במחאה באותו היום בלוס אנג׳לס. כרבע מיליון הפגינו ברחובות שיקגו וכ־200 אלף ברחובות ניו יורק.

הפגנות של מעל מאה אלף משתתפים התקיימו בבוסטון ובדנוור. רבבות הפגינו באוקלנד, באטלנטה, בסיאטל, בפיטסבורג ובשורה של ערים נוספות. סך המשתתפים בהפגנות בארה״ב לבדה מוערך ב־2–3 מיליון. שותפינו מהתנועה האחות של מאבק סוציאליסטי בארה״ב, 'אלטרנטיבה סוציאליסטית', הם בין היוזמים של ההפגנות בערים השונות.

"אנחנו מאמינים שהתגייסות המונית נגד דונלד טראמפ היא הצעד הנחוץ לעצירת סדר היום שלו, שכולל התקפות על נשים, עובדים ומהגרים", הסביר דניאל קרופ, פעיל 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' בניו־יורק, במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 10 ערב ההפגנות.

כ־600 הפגנות סולידריות עם המחאה בארה״ב נערכו במהלך סוף השבוע ברחבי העולם, כולל הפגנת ענק של מאה אלף בלונדון.

בתל אביב מחו כ־200 מפגינים ומפגינות מול שגרירות ארה״ב נגד ההתקפות של טראמפ על נשים, מהגרים, עובדים ולהט״ב. רבים קראו גם סיסמאות נגד המשך הכיבוש, על רקע הרוח הגבית שהממשל האמריקאי החדש נותן לימין המתנחלי ולממשלת נתניהו. מאבק סוציאליסטי היתה בין הקבוצות שיזמו את המחאה יחד עם הסניפים בישראל של הארגונים האמריקאיים: All That's Left, If Not Now, Pantsuit Nation Israel.

יומיים קודם השתתפו אלפים בעצרות מחאה נגד טראמפ ברמאללה, בשכם ובחברון בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בין השאר נגד מינויו של איש הימין המתנחלי דיוויד פרידמן לתפקיד שגריר ארה״ב בישראל, וההבטחות של טראמפ להעביר את שגרירות ארה״ב לירושלים.

המאמר הבא פורסם במקור באתר תנועת 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' בארה״ב לקראת המחאה סביב יום ההשבעה.

המחאה ביום השבעת הנשיא יכולה להיות יריית הפתיחה להתנגדות עצומה שתגיע מהשטח לממשל החדש של דונלד טראמפ — התנגדות שמסוגלת לסנדל את סדר היום שלו. אבל, כדי שזה יקרה, יש צורך בהתגייסות מתמשכת, פעילה ומחוברת למאבקים בשטח.

טראמפ נמצא במסלול התנגשות עם מיליוני אנשים. הוא מאיים לגרש 2–3 מיליון מהגרים ולערוך "סינון קיצוני" למהגרים מוסלמים. הוא מאיים על זכות הנשים על גופן, על זכויות דמוקרטיות וזכויות עובדים. באופן מובן, אנשים מפחדים. אך יחד עם זאת, יש גם מספר עצום של אנשים שמוכנים להיאבק.

אפשר לנצח את סדר היום של טראמפ באמצעות תנועה חזקה המתבססת על הכוח החברתי של האנשים העובדים. בואו לא נשכח, שהדורות הקודמים התעמתו עם מחרחרי מלחמה, מחרחרי שנאה, בעלי עבדים וטייקונים— וניצחו.

ממשל טראמפ כבר מתמודד עם משבר לגיטימציה. הניצחון שלו בבחירות היה רחוק מלהיות מוחץ. קלינטון זכתה ב־2.9 מיליון קולות יותר מטראמפ ברמה הארצית, ובקושי 25% מבעלי זכות הבחירה הצביעו לו. בנוסף לכך, טראמפ ידוע לשמצה כבעל "עור דק" ואופי בלתי צפוי. אפשר להרתיע אותו ולהסיט אותו ממסלולו.

טראמפ מתכנן להנחית, באמצעות תוכנית מאה הימים הראשונים שלו, מכה מייאשת על מתנגדיו. אנחנו לא יכולים לחכות לבחירות מחצית הקדנציה ב־2018, ואנחנו לא יכולים לסמוך על הממסד המנותק והפרו־קפיטליסטי של המפלגה הדמוקרטית. לכן ב־20 וב־21 בינואר אנחנו צריכים לארגן התנגדות רבת עוצמה מהשטח, ולהראות כי אין מנדט לפוליטיקה של שנאה מהסוג שטראמפ מקדם.

מחאות המוניות

מחאות המוניות היו חלק בלתי נפרד מכל מאבק מתקדם בהיסטוריה — מקיצור יום העבודה לשמונה שעות ועד לביטול חוקי ג׳ים קרואו הגזעניים. מחאות המוניות יכולות לחזק את הביטחון העצמי ואת רוח הלחימה של תנועות, כשהן מציגות לעיני כל את העומק, ההיקף והגודל של ההתנגדות. הן גם יכולות להרתיע את הממשל החדש. אנחנו רוצים שטראמפ יפחד וידע שאם הוא יקדם את המדיניות שלו, היא יצית מאבקים גדולים אף יותר.

תנועות חזקות מספיק מסוגלות לקפל גם את הרפובליקנים, כפי שגם ראינו בעבר. תחת הנשיא הרפובליקני ריצ׳רד ניקסון, תנועות מחאה גדלו כמו פטריות אחרי הגשם והביאו לסיום מלחמת ווייטנאם, להשגת זכות ההפלה ולהנהגת פיקוח סביבתי. באותם ימים, המעמד השליט חשש מהתפתחות של רדיקליזציה עמוקה יותר ואף ממהפכה, ולכן נאלץ לספק ויתורים.

כמובן שמחאות לכשעצמן אינן מספיקות. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות בהן השתמשו במחאה רק כשסתום ביטחון לשחרור תסיסה חברתית.

תנועת חברתיות שהצליחו בעבר, לא הסתמכו על המפלגה הדמוקרטית או על שינוי בבחירות, אלא על הכוח החברתי של מיליוני אנשים. כוח כזה בא לידי ביטוי באמצעות פעולות המוניות כגון פעולות ישירות המוניות, חרם, התבצרות, שביתות ושביתות־עזיבה.

כך לדוגמא, סירובי פקודה מצד חיילים אמריקאים בווייטנאם, בשילוב עם ההתנגדות של האוכלוסייה בווייטנאם ושורה של שביתות סטודנטים ומחאות המוניות בארה״ב, הפכו את המשך המלחמה לבלתי אפשרי.

אם הממשל של טראמפ נחוש ליישם את המדיניות שלו, אנחנו צריכים תנועה המונית שתהיה מוכנה לנקוט באותם אמצעים רדיקאליים בשביל לבנות התנגדות נחושה.

'אלטרנטיבה סוציאליסטית' הוא הארגון שהביא לבחירתה של קשאמה סוואנט למועצת העיר בסיאטל ב־2013. קשאמה רצה באופן גלוי ופומבי כסוציאליסטית. אחרי הניצחון בבחירות, קשאמה ו'אלטרנטיבה סוציאליסטית' בנו קמפיין שטח שהביא להישג הראשון במאבק להעלאת שכר המינימום ל־15 דולר לשעה ברמה המקומית, ועזר לסלול את הדרך לניצחונות נוספים ברחבי ארה״ב.

שעות לאחר הניצחון של טראמפ ב־8 בנובמבר, הסניפים של 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' ברחבי ארה״ב עזרו ליזום הפגנות שהוציאו 40 אלף נשים וגברים לרחוב.

אנחנו רוצים באחדות מרבית בין כל הכוחות שרוצים להיאבק בימין, לצד דיון מתמשך על הדרך להגיע להישגים ולשנות את החברה. כדי לבנות מאבק מאוחד אחרי ה־20 בינואר, המחאה נגד טראמפ זקוקה למבנים דמוקרטיים ברמה המקומית, האזורית והארצית. זה יסייע לבניית התנגדות אפקטיבית, פיתוח דיון וקבלת החלטות.

המפלגה הדמוקרטית

זה טוב שיש חברות וחברים מתקדמים במפלגה הדמוקרטית, שרוצים באופן כנה לעזור לבנות מאבק מאוחד בשביל להגן על מהגרים, מוסלמים, נשים, עובדות ועובדים. אבל אנחנו לא נסכים להפנות את האנרגיה של התנועות בשטח לבנייה של המפלגה הדמוקרטית.

המפלגה הדמוקרטית מעולם לא הייתה מפלגה של האנשים העובדים. היא תמיד ייצגה את האינטרסים של ההון. אנחנו קוראים להקמת מפלגה חדשה של ה־99%, שתסייע לבנות את המאבקים שלנו, ולהריץ נציגים עצמאיים משלנו, שיהיו מחוייבים לתנועה בשטח ולא לתרומות של בעלי ההון.

ניצחון במאבק נגד סדר היום של טראמפ, יחזק בצורה משמעותית את הביטחון של האנשים העובדים להיאבק למען דרישות נוספות, כולל שכר מינימום של 15 דולר לשעה ברמה הפדרלית (הכלל־ארצית), ביטוח בריאות ציבורי, סוף לכליאה המונית והשכלה גבוהה בחינם. אבל תחת קפיטליזם, הישגים יכולים להילקח חזרה, כפי שגם קרה בעבר.

ברמה הבינלאומית, הקפיטליזם מתמודד עם משבר היסטורי וארה״ב לא יכולה לברוח מכך. הכלכלה העולמית נמצאת בתקופה של צמיחה חלשה, לצד מלחמות, משברים חברתיים ואסונות סביבתיים שמאיימים על כדור הארץ.

אנחנו מאמינים שהמאבק נגד הימין צריך להיות חלק מבניית תנועה עצמאית של האנשים העובדים שתקדם שינוי יסודי של החברה — שינוי סוציאליסטי.