socialism.org.il
כנס סוציאליזם 2016
עובד חיפה כימיקלים: "למה שאבחר בין הפרנסה לבריאות שלי?"
לראשונה דנו יחד חבר ועד עובדי חיפה כימיקלים, נציגת 'מגמה ירוקה' ופעיל מאבק סוציאליסטי בנושא המאבק בזיהום ובתחלואה במפרץ ■ האם יחל שיתוף פעולה?
שי שאול
17.01.2017 23:40

"בשנתיים האחרונות ראינו התפתחויות במאבק של תושבי חיפה והארגונים הירוקים נגד הזיהום והתחלואה במפרץ חיפה, בעיקר סביב 3 תוכניות להרחבת התעשייה המזהמת... כבר עכשיו לא פחות מ־40% מהמפעלים הכימיים בארץ מרוכזים במפרץ חיפה", פתח מנחה הפאנל, אלכס לוין, את הדיון, שנערך במסגרת כנס סוציאליזם 2016.

למרות אחוז התחלואה הגבוה, מערכות השלטון מכשירות את תוכניות ההרחבה, אינן אוכפות את חוק אוויר נקי, מבצעות ניטור חלקי בלבד. "אנחנו מתמודדים עם הטייקונים הכי גדולים במשק הישראלי, כמו עופר, תשובה, פדרמן ואחרים, שמערכות השלטון הקפיטליסטי, כולל המשרד לאיכות הסביבה, נאמנות לאינטרסים שלהם. הם מנסים ליצור תמונה לפיה לעובדים ולבעלי המפעלים אינטרסים זהים, באמצעות קישור בין הפחתת הזיהום לסגירת המפעלים".

דווקא מול כוחות עוצמתיים אלה, טען אלכס, "צריך להתגבר על הפיצול בין העובדים למאבק התושבים. לכן אנו מקיימים לראשונה את הפאנל הייחודי הזה".

"למה שאני אתן להם את הריאות שלי? למה שאתן להם את העיניים שלי? למה אני צריך לוותר עליהם? למה שאוותר על הבריאות שלי?", שאל אלי לוטטי* בכעס, ותיאר הידרדרות ביחסה של הנהלת חיפה כימיקלים לנושאי תחזוקה ובטיחות. "רק לפני חודש, חבר שלנו מהמפעל, מונזר אבו סחא, שעבד איתנו 27 שנים, מצא את מותו בתאונת עבודה. אפילו אוטובוס להלוויה ההנהלה לא הייתה מוכנה לממן".

בטיחות ובריאות העובדים, איכות הסביבה ובריאות התושבים — קשורים זה לזה, הסביר לוטטי, אבל את המעסיקים מעניינים רק הרווחים שלהם והם מקבלים גיבוי ממשרדי הממשלה.

במהלך הדיון נשאל לוטטי מה דעתו לגבי המודעה, שפרסמו באחרונה מעל 20 חברי ועדים וראשי ההסתדרות במרחב חיפה (ראו התמונה מטה), ואשר הביעה תמיכה בתוכנית ההרחבה של התעשייה המזהמת אשר נתקלות "במחאה ציבורית שמוזנת ומלובה בסיסמאות וחצאי אמיתות מצד גורמים בעלי אינטרסים שונים".

לוטטי השיב בנחרצות: "אני לא מקבל את המשוואה שאומרת 'או בריאות או פרנסה'. זו רק שאלה של כסף. בעלי המפעלים במפרץ מרוויחים המון. שיכניסו את היד לכיס וישקיעו כדי להבטיח את הסטנדרטים הטובים ביותר בנושא בטיחות ומניעת זיהום. הם עדיין ירוויחו הרבה"

אילו מסרים יסייעו למאבק לנצח?

לקראת סיום דבריו לוטטי הציע למקד את המאבק בבטיחות ובבריאות הציבור והעובדים, ולזנוח את הדרישה לסגירת המפעלים, על מנת להקל על רתימת העובדים למאבק. העובדים הם אלה שמכירים את המפעלים הכי טוב ויכולים להתגייס לעניין ולשמש כנאמני הציבור. כצעד קונקרטי הציע לפנות לגמלאי המפעלים, שחוו על בשרם את המציאות במפעלים וגם את המחלות.

מיכל שוקרון, מארגון מגמה ירוקה, אמרה בתגובה, כי "בשנים האחרונות הסלוגן המרכזי של המאבק היה 'יותר בז״ן — יותר סרטן' במטרה להבליט את הקשר בין תכניות ההרחבה לבריאות הציבור" והבהירה כי לדעתה סגירת המפעלים ממילא אינה עומדת כרגע על הפרק, אלא מדובר רק בחזון לעתיד, שבמסגרתו יוחלפו תעשיות האנרגיה המזהמת, כמו תעשיית הנפט, בתעשיות חלופיות של אנרגיות ירוקות כמו פאנלים סולאריים.

מיכל ציינה, כי בעקבות יחס עוין שהפגינו באחרונה עובדי המפעלים כלפי המאבק נגד הזיהום במפרץ החלה מגמה ירוקה לבחון מחדש את הטקטיקות בהן היא נוקטת, וברכה על ההזדמנות שסיפק הפאנל לדיון "בשאלות הכי חשובות בפניהן ניצב המאבק".

אדם לב, ממאבק סוציאליסטי, הבהיר, שהצלחתן של הנהלות המפעלים לפלג בין העובדים למאבק מקשה על המאבק להוביל לפתרון שלא יחליף משבר סביבתי במשבר כלכלי, ושלא ינייד את המשבר מחיפה לנגב. אדם הסכים עם לוטטי כי "המחאה צריכה לאמץ באופן ברור דרישות שמבהירות את הקשר בין בטיחות, תנאי עבודה, ציוד והכשרה ראויים, לבין איכות הסביבה", והציע להבחין בין מפעלים שניתן למגן באופן שיהיו בטיחותיים ובטוחים לבריאות ולסביבה, לבין כאלו שהדבר אינו אפשרי לגביהם ושהכרחי לדרוש כי יעברו הסבה לתעשיות ידידותיות לסביבה, תוך שמירה קפדנית על פרנסת העובדים.

בתגובה לשאלה אילו עוד צעדים יכול המאבק הסביבתי לנקוט כדי להכריע את הטייקונים, סיפרה מיכל על יוזמה חדשה להסתת השקעות מהחברות המזהמות. הרעיון הוא שחוסכים יפנו לקרנות הפנסיה שלהם, ויבקשו שאפיק ההשקעה של הפוליסה לא יכלול את בז״ן והחברות המזהמות. מיכל הבהירה שמגמה ירוקה מעוניינת בשיתוף פעולה עם עובדים והביאה כדוגמא קמפיין חדש שהחלה התנועה בשיתוף פעולה עם ועד עובדי חברת החשמל. הקמפיין קורא לממשלה לבטל את ההוראות הרגולטוריות שמונעות מחברת החשמל להפיק חשמל באמצעות פאנלים סולאריים.

אדם לב, מאבק סוציאליסטי, הסביר כי "מפלגות ההון לא יספקו פתרון למשבר. בגלל שהן לא מעוניינת להתעמת עם הטייקונים הגדולים, הן למעשה כרוכות בהם" ולכן, על מנת לנצח, המאבק זקוק למנופי כוח כמו לדוגמא התגייסות של ועדי הורים, מועצות תלמידים, ארגוני מורות להשבתת מערכת החינוך באיזור, ובפרט חשוב "שוועדי ההסתדרות והנהגתה, יחד עם כוח לעובדים ואיגודים נוספים יתייצבו בראש המחאה ויסבירו שדווקא העובדים הם אלו שנמצאים בסיכון וחשיפה הכי גבוהים למזהמים ולפגיעה בתאונות".

להחזיר את המפרץ לידי הציבור

"השיטה הקפיטליסטית שמה את עיקרון הרווח כערך עליון, מה שיוצר את הסתירה שבין בריאות וסביבה לרווחים של בעלי המפעלים" אמר אדם, ולכן "צריך לשאול איך מסלקים את אינטרס הרווח מהמפרץ".

אדם ציין, שסקרים שנערכו לאחר מאבק הגז הראו תמיכה של רוב בהלאמת משאבי הטבע וכי גם במאבק נגד הזיהום במפרץ חיפה יש משמעות מכריעה לשאלת הבעלות והניהול של התעשיות, התשתיות ומשאבי הטבע. "נדרשת הלאמה סוציאליסטית, שתכלול ניהול ופיקוח דמוקרטיים של מוסדות אלו למען החברה והסביבה", הסביר.

גם מיכל הסכימה בדברי הסיכום כי צריך ללכת בכיוון של הצברה (העברה לבעלות ציבורית). אדם מצידו קשר בין שאלת הבעלות הציבורית ליכולת להביא להסבה של תעשיות אנרגיה מזהמות כמו בז״ן לייצור אנרגיות מתחדשות, תוך שמירה על פרנסת העובדים, על מנת לצמצם הן את הזיהום מתהליך ההפקה והזיקוק והן את הזיהום מהשימוש בדלק ובגז "על מנת לעצור את שינויי האקלים והאסונות שהם מביאים איתם".

"צריך לגבש תוכנית כוללת וברת קיימא לשיקום האזור, שתסמן אילו מפעלים ניתן למגן באופן שיהיו בטיחותיים ובטוחים לבריאות ולסביבה, ואילו צריכים לעבור הסבה לתעשיות ירוקות" אמר אדם, והוסיף שהידע הנחוץ לשם כך קיים אצל העובדים במפעלים וארגוני התושבים והסביבה. אלו צריכים להתחיל לשבור את המחיצות ביניהם, לדון יחד במצב, לגבש פתרונות משותפים ולהיאבק יחד למען האינטרסים המשותפים מול הטייקונים וממשלת ההון. רבים בקהל קיוו כי הדיון שהתפתח בפאנל יהיה צעד ראשון בדרך לכך.

אלי לוטטי הבהיר כי דבריו משקפים את עמדתו האישית ולא את עמדת הוועד