socialism.org.il
שחיתות ונישול
מפריחים בלונים על חורבות כפרים פלסטינים
לכבוד ט״ו בשבט, ועל רקע השחיתות שפורחת בארגון, קק״ל מנסה לשקם יחסי־ציבור בעזרת פעילויות לתלמידים ביערות שמרביתם ניטעו על חורבות יישובים פלסטיניים
אורי בר־שלום אגמון
13.02.2017 14:03

בתחילת פברואר שלחה קק״ל הודעה לתקשורת על פעילות חברתית שקיימו ביער בן שמן עם כ־600 מתנדבי מד״א ותלמידי בתי ספר בחולון וברחובות. הפעילות כשלעצמה נשמעת נחמדה, מוציאה את הילדים מהכיתות הצפופות לנשום אוויר ולהיות קצת בטבע. בהודעה לעיתונות נכתב: "בחגיגה שנערכה בשיתוף פעולה עם קק״ל, חוו הנערים את הטבע בתחנות עבודה שונות שהיו פרוסות ביער, בהן למדו על ארץ ישראל ועל מאפייני הטבע". דודו אשכנזי, אחראי חינוך בלתי פורמלי בקק״ל הוסיף: "כנציגי קק״ל אנחנו שמחים וגאים לארח אירוע כזה המשלב אהבת המולדת, מסורת יהודית וסולידריות חברתית־ישראלית".

אך מה שלא צוין בהודעה זה שבזמן שמאות התלמידים שהגיעו ליער בן שמן למדו על "ארץ ישראל ומאפייני הטבע" קק״ל מסתירה מהם (ומשאר הציבור הישראלי) את העובדה כי אותו היער מכסה את חורבות הכפרים הפלסטינים חַדִיתָ'ה, ג׳ימְזוּ, דֵיר אַבּו־סַלַאמה, ח׳רבת אלדֿוּהֵיְרִיָּה וח׳רבת זַכַּרִיָּא שנהרסו על־ידי ישראל ב־1948.

חמשת הכפרים האלה נכבשו ביולי 1948 ותושביהם גורשו. בכפר חַדִיתָ'ה לדוגמא חיו 880 איש ואישה, בן גוריון הורה להרסו ועל אדמותיו קם המושב חדיד. בג׳ימְזוּ חיו 1,750 נפש, גם הוא נהרס ועל אדמותיו קם המושב גמזו. אך השלטים של קק״ל מדלגים על הקיום הפלסטיני ומזכירים "מבנים מהתקופה העות׳מאנית" מבלי לציין שמדובר בבתים של תושבים ערבים פלסטינים שחיו שם עד לפני 69 שנים!

רוב יערות ואתרי קק״ל (46 מתוך 68) מכסים או מתקיימים על חורבות של כפרים פלסטיניים שישראל הרסה. מיכל קטורזה, האחראית על השילוט בקק״ל, אמרה בראיון לביטאון הימין הקיצוני 'ארץ ישראל שלנו' ב־2008 כי "חלק גדול מהפארקים של הקרן הקיימת נמצאים על אדמות, שבהן היו בעבר כפרים ערביים, והיערות הם כדי להסוות את העניין". בנוסף, נטיעת יערות קק״ל שימשה כדרך להשתלט על קרקעות ולמנוע שיבה של פליטים פלסטינים שגורשו מכפריהם. כך לדוגמה קבע בית המשפט העליון שייעור בישראל מצדיק הפקעת קרקע, גם אם הדבר נעשה לצורכי התיישבות ופיתוח, ובכך דחה עתירה של פליטי הכפר אללג׳ון להשיב להם שטח קטן מאדמתם, ביער מגידו כיום.

אך הגוף הזה, שהכנסותיו בשנים 2008–2014 עמדו על 10.5 מיליארד שקל, כנראה מודאג יותר בימים אלה מהביקורת הציבורית כלפיו דווקא בנושא השחיתות. נראה כי אותה "סולידריות חברתית־ישראלית" שדודו אשכנזי טוען לקיומה במסגרת פעילותה של קק״ל עם בני הנוער לא חשובה כל כך לבכירי קק״ל שהעבירו הון עתק למקורבים ושפכו מיליארדי שקלים לניפוח קופת המנגנון על חשבון פרויקטים ציבוריים. ממצאי דו״ח מבקר המדינה על פעילות קק״ל שופכים אור על מה שכבר התחיל להיחשף כהתנהלות של ארגון רקוב מהשורש.

בנוסף, "אהבת המולדת" של הארגון היא שם מכובס ללאומנות ולהכחשת הנכבה המתמשכת, שקק״ל לוקחת בה חלק מרכזי. במקום לקדם פתרונות לפליטים הפלסטינים, ובכלל זה לקדם הכרה באסון הגירוש וההרס, קק״ל מחזקת את ההכחשה ואת הנישול המתמשך עד היום ומרחיקה את כולנו מפתרון.

פורסם במקור באתר הטלוויזיה החברתית