socialism.org.il
ההסתדרות
אז איך הושגה ההעלאה בשכר המינימום?
הרעיון שנולד בכנס סוציאליזם 2013 התגלגל ליוזמה של ארגון כוח לעובדים, שהובילה לקמפיין סביב הצעת חוק בנושא, ולבסוף לפעולה מצד ההסתדרות ■ יו״ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי מתייחס לקמפיין
שי גלי
12.05.2017 10:45

בינואר השנה עלה שכר המינימום במשק ל־5,000 שקל לחודש (26.88 לשעה) ובדצמבר הקרוב הוא אמור לעלות ל־5,300 שקל לחודש (28.5 לשעה) — עלייה של אלף שקל לחודש מאז תחילת שנת 2015. אמנם גם לאחר העדכון, שכר המינימום יהיה עדיין נמוך למדי בהתחשב ביוקר המחיה ורבים אף ימשיכו להשתכר פחות מכך עקב היעדר אכיפה. אולם מדובר בהעלאה משמעותית יחסית, של 23%, והיא צריכה לשמש צעד לקראת העלאות נוספות.

אז איך בעצם הושגה ההעלאה האחרונה של שכר המינימום? יו״ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי חנוך לבנה תיאר באחרונה איך גורמים מטעם יו״ר ההסתדרות ניסו תחילה לחבל במאבק שהתפתח בנושא. נציין כי לבנה כתב את הדברים במסגרת פוסט הקורא לתמוך בח״כ שלי יחימוביץ' (העבודה) בבחירות הקרובות בהסתדרות. תנועת מאבק סוציאליסטי אינה שותפה לתמיכה בקמפיין של יחימוביץ' (ראו את המאמר "ניסנקורן, יחימוביץ' והשינוי הנחוץ"), ואף דחינו פניות של חברי ועדים הפעילים במטה שלה לתמיכה ולהצטרפות של חברינו לרשימתה, אך אנו שותפים בהחלט לביקורת המובאת כאן של לבנה על ניסנקורן.


"העלינו את שכר המינימום ובקרוב נגדיל את קצבאות הנכים", התהדר נתניהו בתחילת אפריל. הוא "שכח" ששכר המינימום עלה רק בעקבות מאבק שנוהל נגד ממשלתו. מכיוון אחר ניסה יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לנכס את המאבק לעצמו: "כשאמרתי בזמנו שאני הולך להעלות את שכר המינימום ל־5,300 שקל ראיתי במבטים של האנשים... שחושבים שאני הוזה או מכוון גבוה מדי". אלא שניסנקורן לא יזם את המאבק, הוא אף ניסה לחבל בו והשיג פחות ממה שהיה אפשרי.

בשנת 2014 הלך והתעצם הקמפיין למען "מינימום 30 שקל לשעה" (5,600 בחודש). הרעיון לקמפיין נולד בכנס סוציאליזם 2013 שאירגנה תנועת מאבק סוציאליסטי, במהלכו הכריז חבר הנהגת כוח לעובדים עמי וטורי על אימוץ הדרישה. ארגון כוח לעובדים החליט ליזום קמפיין בנושא, ובעקבות זאת הגיש ח״כ דב חנין (חד״ש) הצעת חוק והחל להוביל קמפיין לקידומה. הקמפיין עלה לכותרות וזכה לתמיכה ברשתות החברתיות.

על הצעת החוק חתמו באופן סמלי ובלתי מחייב 64 ח״כים, ברובם פוליטיקאים קפיטליסטים ממפלגות ניאו־ליברליות, שביקשו להצטייר כ"חברתיים". הסתמכות על לובינג ותמיכת ח״כים ממפלגות ההון הן משענת קנה רצוץ. לכן פנתה מאבק סוציאליסטי לאיגודי עובדים, חברי ועדים וארגונים חברתיים בהצעה לארגן יחד הפגנה למען מינימום 30. המטרה היתה לרתום למאבק את כוחם של כל ארגוני העובדים וההסתדרות בפרט. כוח לעובדים, תנועת עתידנו, ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת בן־גוריון ומעל 40 חברי ועדים, כולל מההסתדרות, הצטרפו ליוזמה.

"וכל אותו הזמן, לאבי ניסנקורן לא היה אכפת משכר המינימום", כתב באחרונה בפוסט בפייסבוק חנוך לבנה, יו״ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי, שהיה אחד מאותם חברי ועדים תומכים. "בערב שלפני ההפגנה התקשר אלי יושב ראש אחד הוועדים שהיו אמורים להשתתף בהפגנה. תגיד, הוא שאל, גם אליך פנו מההסתדרות ואמרו לך לא להגיע להפגנה?". ובשעה 21:30 קיבל גם לבנה עצמו שיחה. לדברי לבנה, פעיל 'דרור ישראל' העובד באגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, אמר לו: "זה לא רצוי שתשתתף בהפגנה הזאת... כרגע לא בסדר היום של ההסתדרות... יש דברים אחרים". לבנה עמד על שלו.

מסע הלחצים הודלף לתקשורת וניסנקורן חטף ביקורת קשה ב'כלכליסט'. אמנם מספר חברי ועדים פנו בבקשה ששמם יוסר, אך אחרים הצטרפו, כולל בזמן טקס כניסתו לתפקיד של ניסנקורן בבית ההסתדרות. "בחוץ על המדרכה היו דוכנים של פעילים, שהחתימו את הבאים לטקס על עצומה שקוראת להסתדרות לפעול למען 30 ש״ח מינימום", כתב לבנה. היו אלה חברי מאבק סוציאליסטי.

הלחץ עבד. ניסנקורן נדחף למאבק ואפילו איים בשביתה כללית בנושא. מראש הוא כיוון נמוך יותר כשדרש 5,300 שקל בחודש, ביטל ברגע האחרון את השביתה והסכים לפרוס את התוספת לפעימות על פני כ־3 שנים. "עם פעימות לא קונים במכולת", כתב אז לבנה, ובצדק — בעזרת צעדים ארגוניים תקיפים יותר ניתן היה לאלץ את המעבידים והממשלה להעלאה משמעותית יותר ומהירה יותר. למחרת הפוסט הביקורתי שפירסם על ההסכם קיבל לבנה שיחת נזיפה ישירות מניסנקורן.

גירסה של כתבה זו הופיעה בעיתון 'המאבק', גיליון מאי־יוני 2017