socialism.org.il
לבנות מאבק
נגד ממשלת ההון וההתנחלויות
הצעדים ה"חברתיים" של כחלון הם עלה תאנה להתקפות הברוטליות של ממשלת נתניהו ■ מאבק הנכים מוכיח: אפשר לסחוט הישגים מהממשלה המשברית
עיתון המאבק
02.05.2017 14:28

היהירות והזחיחות של נתניהו ושריו מסתירות מאחוריהן לא מעט חולשה, לחץ ופחד.

בממשלה תכננו להשתמש בעודפי הגבייה ממסים בשביל לחלק שוב הטבות לתאגידים הגדולים במשק. אך המחאה של בעלי המוגבלויות דחקה בכחלון ובנתניהו להכריז, כל אחד בנפרד ובניסיון להקדים אחד את השני, על הכוונה להשתמש בכספים האלה להעלאת קצבאות הנכות הזעומות.

ימים ספורים לאחר מכן הכריז כחלון, ללא תיאום עם נתניהו, על התוכנית "נטו משפחה", הכוללת הרחבת סבסוד התשלום על הצהרונים, הוספת נקודות זיכוי במס להורים עובדים והגדלת שיעור "מס ההכנסה השלילי".

המענה החלקי למחאת ההורים על מחירי הצהרונים וההישג הראשוני של מאבק הנכים מדגישים כי מאבקים יכולים לסחוט ויתורים מהממשלה.

עם זאת, גם אחרי העלייה הצפויה, קצבת הנכות החודשית תעמוד על 3,600 שקל בלבד. מדובר בקצבת עוני שאי־אפשר להתקיים ממנה, ולכן המאבק מוכרח להימשך להשגת דרישת הנכים להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. כמו כן, בשלב הנוכחי קשה לדעת על כמה משקי בית תשפיע התוכנית של כחלון ובכמה היא באמת תגדיל את ההכנסה שלהם. התוכנית בכל מקרה אינה רלוונטית לגמלאים, למקבלי קצבאות, למובטלים, לרווקים ולהורים לילדים בוגרים.

"תספורת לטייקונים... כן! קצבת קיום לנכים... לא???" — הפגנת הנכים. צילום: נעמה תורן ולינור גריסריו. מקור: 'המקום הכי חם בגיהנום'

הפחתת המסים לא רלוונטית לעובדים בשכר נמוך שלא מגיעים לסף המס. גם הגדלת מס ההכנסה השלילי, שניתן רק לאחר הגשת דוח הכנסות שנתי לרשויות המס, לא תגדיל את הנטו שלהם מדי חודש. מדובר בהחזר מס המשמש כתחליף זול לקצבת השלמת הכנסה, תוך כדי מתן סבסוד למעבידים, שמקל עליהם להימנע מהעלאת שכר העובדים ואף להוריד אותו.

התוכנית, שעלותה מוערכת בכ־4 מיליארד שקלים, תמומן גם היא באמצעות עודפי גביית המסים שנרשמו בתקופה האחרונה. כלומר, מדיניות המיסוי עצמה לא תשתנה. נטל המס ימשיך להכביד על העובדים והעניים בשביל לממן הקלות לבעלי ההון.

מכל הסיבות האלו, הפקידים באוצר, הידועים בהתנגדותם כמעט לכל השקעה ציבורית, אינם מתנגדים לתוכנית של כחלון. הם יודעים שאין סתירה בינה לבין המשך ההפרטה והייבוש התקציבי של השירותים הציבוריים.

לא במקרה, השם "נטו משפחה" דומה מאוד לסיסמת הבחירות של מפלגת כולנו: "כחלון נטו בשבילי". הממשלה מדדה ממשבר למשבר, כשאפשרות הקדמת הבחירות בהחלט על הפרק. כחלון נכשל בהבטחת הבחירות המרכזית שלו: להוריד את מחירי הדיור. אובדן התמיכה בסקרים מפעיל עליו לחץ לשדר עשייה.

בליכוד רואים בתוכנית של כחלון התקפה נגדם. יו״ר הקואליציה דוד ביטן איים לטרפד את התוכנית בוועדות הכנסת, ואף ניסה לזרוע פירוד בין מאבק ההורים למאבק הנכים: "מעניין שלצהרונים יש לאוצר מיליארד שקל לתת בשנה ולנכים לא".

זריעת הפרדה וסכסכנות בין קבוצות שונות בחברה היא טיפוסית לממשלה הזאת: בין עובדי רשות השידור לעובדי תאגיד השידור החדש, בין עובדי קבלן לעובדים מאוגדים, ובייחוד בין יהודים לערבים, בין ישראלים לפלסטינים.

הממשלה מתמודדת עם חוסר שביעות הרצון בחברה לא רק באמצעות ספינים "חברתיים" אלא בעיקר באמצעות הפחדה ביטחונית, הסתה לאומנית וליבוי מודע של הסכסוך הלאומי. במקביל לקידום שורת הצעות חוק גזעניות ומפלות, דוגמת חוק המואזין וחוק קמיניץ (חוק שאושר סופית ב־5 באפריל להחמרת הענישה על עבירות בנייה), הממשלה מנצחת על עליה בקצב הריסות הבתים ביישובים הערביים בישראל, על החנק הכלכלי בגדה ועל משברי החשמל והמים בעזה.

בניית מאבק

לממשלה מתאפשר לתקוף משפחות עובדות, יהודיות וערביות, ועוד להתהדר בנוצות חברתיות, בין היתר בגלל שתיקתן של הנהגות הסתדרות העובדים והתאחדות הסטודנטים.

יו״ר ההסתדרות הכריז, על רקע הבחירות הקרבות להנהגת הארגון, על שורה של סכסוכי עבודה במשק, אבל המדיניות הכללית של ניסנקורן היא של שקט תעשייתי, וזאת כחלק מהברית שהוא מטפח עם ארגוני המעבידים והממשלה.

אם ארגוני העובדים והסטודנטים היו פועלים בשביל לקדם מאבק רחב נגד הממשלה, אפשר היה לחשוף אותה, לאחד במאבק את הקבוצות שהיא מנסה להפריד, ולסחוט ממנה הישגים משמעותיים בהרבה. פעולה נחושה מלמטה של עובדים וסטודנטים בכיוון הזה תוכל לגרור גם את הארגונים שלהם לזירת המאבק. חשוב להמשיך לדרוש מאותם ארגונים להתגייס גם לבניית מחאה נגד הגזענות, נגד הכיבוש ולמען שלום ושוויון.

לא פחות חשוב להציב חלופה פוליטית לממשלה ולמפלגות הממסד — מפלגה של ציבור העובדים והעובדות, שתיבנה מתוך המאבקים שפורצים במקומות העבודה ובקמפוסים, בשכונות וביישובים הערביים, ותציב חלופה סוציאליסטית למדיניות הימין.

גירסה של כתבה זו הופיעה בעיתון 'המאבק', גיליון מאי־יוני 2017