socialism.org.il
פרספקטיבות פוליטיות 2017
פרק 3: "ניהול הסכסוך", ביצור הכיבוש וההתנחלויות
ועידת מאבק סוציאליסטי ■ מסמך ניתוח ופרספקטיבות ■ שלטון נתניהו, עם חיזוק מטראמפ, פועל להנצחת הכיבוש ולהרחבת מפעל ההתנחלויות, אך הוא צועד נגד כיוון ההיסטוריה
תנועת מאבק סוציאליסטי
17.11.2017 16:45

ועידת מאבק סוציאליסטי, 24 בנובמבר 2017: פרק נוסף מתוך הדוח הפוליטי שהתגבש לאורך תהליך דיון תנועתי מקיף וגירסה מלאה שלו נידונה ואומצה פה־אחד בוועידה הארצית. הפרק השלישי עוסק במערכה של שלטון נתניהו לביצור הכיבוש ומפעל ההתנחלויות.

רשימת הפרקים
פרק 1: עידן של משבר גלובלי והתנגדות
פרק 2: מהפכות־נגד ומגמות של מהפכה במזרח התיכון
פרק 3: "ניהול הסכסוך", ביצור הכיבוש וההתנחלויות
פרק 4: המאבק הפלסטיני והתסיסה תחת משטר הכיבוש
פרק 5: ריאקציה לאומנית ומגמות נגדיות בישראל
פרק 6: צמיחה כלכלית רוויית סתירות
פרק 7: ממחאת 2011 לחיזוק העבודה המאורגנת
פרק 8: השמאל ובניית אלטרנטיבה סוציאליסטית


חמישים שנה אחרי כיבוש שטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים, שלטון נתניהו מקדם בדבקות את המערכה לביצור משטר הכיבוש, להרחבת מפעל ההתנחלויות הקולוניאלי ולטרפוד הקמתה של מדינה פלסטינית. נסיגת תנועות ההמונים באזור, עלייתו של סיסי במצרים, הנכונות המוגברת לשיתוף־פעולה מצד המשטר הסעודי ועלייתו של ממשל טראמפ בארה״ב חיזקו את היוהרה של שלטון נתניהו, שמתגאה בהיעדר ויתורים לפלסטינים וביכולת "לנהל את הסכסוך".

זוועות הסכסוך מתמשכות ללא כל סיום באופק. ההבטחות הצבועות של טראמפ ל"עסקת המאה", כמו תוכנית "מפת הדרכים" של ממשל בוש הבן בזמנו, לא מאיימות על המשך הכיבוש בשטחי 67', הן בעיקר מכוונות ללחוץ על הפלסטינים לקבל את תכתיבי השלטון הישראלי להסדר מדיני חדש, שלא יציע כל פתרון אמיתי עבור הפלסטינים והישראלים מהשורה.

אך בעוד שבממשלת ה"ימין־ימין" הישראלית ובתנועת ההתנחלות מתבשמים מה"סטטוס קוו", הרי שמשברי המלחמה והתסיסה בשטח בשנים האחרונות מדגישים שמשטר הכיבוש רחוק מלהיות יציב. יתרה מכך, הוא מתמודד למעשה עם בעיות אסטרטגיות בכמה מישורים. נתניהו מתרברב בריבוי הקשרים הבינלאומיים של מדינת ישראל, אבל דווקא בארה״ב ובאירופה, מגמות עמוקות מתחילות לקרוא תיגר על משטר הכיבוש בשטחי 67'. ברמה הבינלאומית בכלל, ההתפרצות של המשברים הבאים בסכסוך הלאומי, וההתפתחות של מאבקים המוניים, צפויים להעצים את הלחץ על ישראל.

ברמה האזורית, כפי שהסברנו, בריתות בין הקפיטליזם הישראלי לדיקטטורים שונים נשענות על קרקע רעועה — הן תלויות בהיעדר דמוקרטיה ובדיכוי של ההמונים, אך התפתחות מחודשת של תנועות המונים תשוב ותקרא תיגר עליהם. בקרב חוגים בולטים באליטה השלטת בישראל גוברת הדאגה מהמשך ה"סטטוס קוו", על רקע החשש מלחצים בינלאומיים, משינויים דמוגרפיים ומתרחישים של התקוממות המונים פלסטינית, כאשר אפילו עצם הישרדותה לאורך זמן של הרשות הפלסטינית — המשמשת קבלן ביצוע של הכיבוש הישראלי — מוטלת בספק. בד־בבד, בקרב שכבות משמעותיות גם בציבור הישראלי היהודי נשחקת הסבלנות ביחס להיעדר היכולת מצד ממשלת הימין להציע פתרונות לסכסוך הלאומי המתמשך.

קראו את הפרק השלישי:

ליחצו כאן להורדת הקובץ.