רעידת אדמה באיגוד העובדים והעובדות הסוציאליים. בבחירות שנערכו אתמול (שלישי) למוסדות האיגוד נרשם ניצחון סוחף וחסר־תקדים לתנועת 'עתידנו' ולמועמדת מטעמה לראשות האיגוד, ענבל חרמוני, שהצליחה להביס את יו״רית האיגוד המכהנת. עשרות מועמדות מטעם 'עתידנו' נבחרו לשמש כנציגות בוועידת האיגוד.

זוהי אמירת 'לא' ברורה לקריאת היו״רית היוצאת צפרא דוויק לבחור בה לכהונה נוספת בת חמש שנים כדי להמשיך להסתמך למעשה על אסטרטגיה שמרנית ועל גישה ביורוקרטית, שהוכיחו שאינן מסוגלות להביא לשינוי המהותי הדרוש.

מנגד, זוהי אמירת 'כן' גדולה לרעיונות של איגוד דמוקרטי ומאבק לוחמני שקודמו בקמפיין של חרמוני, שהדגישה שזוהי הדרך להגיע להישגים מהותיים, וזכתה לתמיכה סוחפת של 62% מהקולות. ככל הידוע לנו בשלב הזה, שיעור ההצבעה בבחירות הפעם עלה והגיע לכ־40%.

אף שפעילות מעתידנו, לרבות חרמוני, כיהנו במזכירות האיגוד בשנים האחרונות, מבנה האיגוד ריכוזי ביותר ואיפשר ליו״רית לבלום שינוי. כעת 'עתידנו' הצליחו לכבוש גם את ראשות האיגוד בעזרת רעיונות שכה נחוצים לעבודה המאורגנת בישראל בכלל.

מדובר במהפך שמאלי חשוב באחד האיגודים שחברותיהם וחבריהם מהשורה הפגינו לוחמנות יוצאת דופן במספר צמתים חשובים בשנים האחרונות, ובמיוחד בשביתת העובדות הסוציאליות ב־2011, כשהעיזו למרוד בראשי ההסתדרות והאיגוד דאז, שפעלו כדי לכפות באופן אנטי־דמוקרטי הסכם גרוע.

קול של אלטרנטיבה עבור העבודה המאורגנת

התוצאה בבחירות באיגוד מרשימה גם בהתחשב בכך שהמועמדת המפסידה מזוהה במובהק עם מנגנון ההסתדרות ועם הקו שמוביל יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שדוגל בבריתות עם המעבידים והממשלה, בהיעדר דמוקרטיה פנימית ובהעדפה גלויה להימנע משימוש בנשק השביתה במאבקי העובדים והעובדות — קו שניטרל והכשיל שורה של מאבקי עובדים בשנים האחרונות דוגמת הדואר, רשות השידור וטבע.

הניצחון באיגוד העו״ס מצטרף לניצחון של גילה אדרעי ושותפיה במאבק על הנהגת ועד עובדי רכבת ישראל בספטמבר האחרון, בעקבות קמפיין שנערך תחת הכותרת "מחזירים את הוועד לעובדים". אדרעי הודחה בברוטליות מתפקידה כיו״רית הוועד ב־2012 בידי ניסנקורן ויו״ר ההסתדרות דאז עופר עיני, לאחר שהובילה מאבק עיקש להגנה על זכויות העובדים ונגד ההפרטה. חמש שנים אחר־כך העובדים הכריעו נגד הקו של ניסנקורן ובעד אדרעי להנהגה.

ההישגים החשובים האלה הם צעדים קדימה במערכה למען ארגוני עובדים עצמאיים, דמוקרטיים ולוחמניים, שיישלטו בידי העובדים ולמען העובדים. גורם נוסף שנמנה עם הכוחות הדמוקרטיים בהסתדרות הוא יו״ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי, חנוך ליבנה, המכהן כעת כיו״ר סיעת 'הבית החברתי', ונהפך בתקופה האחרונה לקול הבולט ביותר של האופוזיציה לקו הפרו־קפיטליסטי של הנהגת ההסתדרות, שפגע קשות בשורה של מאבקי עובדים בשנים האחרונות.

גם בימים האחרונים ניתנה לצערנו דוגמה אחת מיני רבות להתנכלות אנטי־דמוקרטית מצד הביורוקרטיה, בוועד עובדי לאומי קארד, עם צעדים שננקטים מצד יו״רית הוועד, נראה שבגיבוי מנגנון ההסתדרות, נגד חבר הוועד נאור קפולניק, פעיל מאבק סוציאליסטי, על שהעז להעלות בגלוי סימן שאלה לגבי תוכנית ההנהלה לצמצם כוח אדם (ראו: "ניסיונות השתקה בוועד עובדי לאומי קארד", 28.1).

ניסנקורן בירך כמובן את אדרעי ברכבת ואת חרמוני באיגוד העו״ס וצפוי שינסה ללחוץ עליהן "להתיישר" גם בדרך של חיבוק דוב, של קואופטציה. אך אין ספק שמאמץ להוביל את איגוד העו״ס לשינוי סדר היום, לרפורמות דמוקרטיות מהותיות ולמאבק לוחמני להישגים ארוכי טווח ייתקל גם בהתנגדות מצד היו״ר והמנגנון בהסתדרות.

רק הסתמכות דמוקרטית על חברות וחברי האיגוד מהשורה ועל סולידריות מצד חברי ועדים ועובדות ועובדים בכלל האיגודים בהסתדרות תוכל להבטיח התקדמות מעשית לאורך זמן. כפי שאמרה חרמוני, "הפער הגדול [בתוצאות] בבחירות האלה הוא כי אנשים נורא התחברו למסרים שלנו, שלא נחכה שמישהו יאפשר לנו להיאבק או יחליט אם הוא משתף איתנו פעולה או לא. אנחנו נסתמך על עצמנו. יש לנו המון כוח ואנחנו נוביל" (מתוך ראיון ב'מקום הכי חם בגיהנום').

להתחיל להיערך למאבק

לדברי חרמוני, "ברגע שאכנס לתפקיד אנחנו מתחילות להכין את השטח למאבק ממושך, לשביתות, הפגנות, מיצגים, מחאות, כל מה שצריך. זה לא יהיה מאבק פסיבי. עובדים לא ישבו בבית, הם יהיו ברחובות". היא מבהירה כי "עד שטבלת השכר ולוח התפקוד לא משתנים וצו ההרחבה לא מיושם במלואו — אנחנו לא מורידים יד מהמאבק. בשביל זה באתי, לא בשביל עוד מאותו דבר".

הדבר הבא על סדר יומו של האיגוד הוא כינוס ועידת האיגוד החדשה, שעתידה לבחור את מרכז ומזכירות האיגוד. כדי להיערך לקראת המאבק הבא על הצד הטוב ביותר, יהיה צורך בהתנעה מהירה יחסית של תהליך דיון בוועידה ובמסגרת אסיפות של חברות וחברי האיגוד סביב האתגרים, המטרות, הדרישות המרכזיות ותוכנית פעולה, כמו גם סביב התחלת תהליך של שינוי דמוקרטי במבנה ובהתנהלות האיגוד כולו.

לפי חרמוני, "הפרספקטיבה שלי של איך להוביל ולהנהיג את האיגוד תהיה תמיד ולעולם מנקודת מבטה של העובדת. כולנו ביחד נקבע מתי יוצאים למאבק, על מה בדיוק וכמה זמן הוא יימשך". מרחק של שמיים וארץ מהגישה הביורוקרטית של קודמיה בתפקיד. ניסוח הדרישות לקראת המו״מ במסגרת אסיפות והוועידה, לצד פרסום עדכונים שוטפים וכינוס אסיפות בזמן המאבק עצמו, יוכלו לעזור בדרך האפקטיבית ביותר לרתום כמה שיותר עובדות ועובדים לפעול למען הישגים מהותיים ולקבל את ההכרעות בנוגע למאבקם.

כשעל הפרק תנאי שכר ירודים, מחסור בכוח אדם, בעיה בוערת של אלימות נגד עובדות סוציאליות, וברקע מנגנון ביורוקרטי שמערים קשיים בפני המאבק מול ממשלה שמייבשת את השירותים החברתיים ופוגעת בעובדות ובעובדים — האתגר הגדול של השינוי מתחיל עכשיו.