למרות איומי שלטון נתניהו לפתוח באש חיה על מפגינים, רבבות צפויים להשתתף ב"צעדת השיבה הגדולה" שמתארגנת היום (שישי) ברצועת עזה על הגבול עם ישראל לאות מחאה על המצור החונק ועל שלילת זכויות הפליטים הפלסטינים.

על רקע ההעברה הפרובוקטיבית של שגרירות ארה״ב בישראל לירושלים, תוך התעלמות מזכות הפלסטינים למדינה ולבירה משלהם בירושלים, וציון 70 שנה לישראל תוך התעלמות כללית ממצבם ומזכויותיהם של הפלסטינים, מדובר בחלק מסדרת אירועי מחאה מתוכננים לרגל 70 שנה לנכבה הפלסטינית — החרבתם של מאות יישובים פלסטיניים שנכבשו ועקירתם של למעלה מ־750,000 תושבים פלסטינים מבתיהם במהלך המלחמה ב־1948. המחאה דורשת לשים סוף להתעמרות בפליטים הפלסטינים ולאפשר להם לשוב למקומות מהם גורשו בשטחי 48' ולבנות מחדש את חייהם.

ב־15 במאי, יום הזיכרון לנכבה, מתוכננים להגיע לשיא אירועי המחאה שמתחילים היום, 30 במרץ, בו מצוין יום האדמה — יום הזיכרון לשביתה הגדולה של הציבור הערבי־פלסטיני בישראל ב־1976 נגד הפקעת אדמות, שבמהלכה נורו למוות שישה אזרחים שהעזו להפגין. צעדת מחאה לציון יום האדמה תיערך כבכל שנה בעראבה שבצפון.

לאורך השבועות הקרובים מתוכננות עצרות וצעדות מחאה נוספות ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירושלים, ובירדן, סוריה ולבנון. התארגנות המחאה, שנתמכת בידי הפלגים המובילים בתנועה הלאומית הפלסטינית, היא הנרחבת ביותר למען זכויות הפליטים הפלסטינים מאז ההפגנות הסוערות של אלפי פליטים על הגבולות ביום הנכבה ב־2011, על רקע המהפכות שזכו לכינוי "האביב הערבי". ההפגנות אז נרמסו בירי קטלני. 15 מפגינים נהרגו ומאות נפצעו.

לקראת צעדת המחאה הפעם הוצבו, לדברי הרמטכ״ל אייזנקוט, מעל 100 צלפים. דובר ראש הממשלה לתקשורת הערבית פירסם בטוויטר סרטון שמציג מפגין פלסטיני נורה ברגלו ואיים כי "זה לכל הפחות מה שיקרה לכל מי שינסה לחצות את גדר הביטחון". משרד החוץ הישראלי טען שהמחאה היא "ניסיון לחולל פרובוקציה ועימות אלים", כלומר, האשים מראש את המפגינים בדיכוי הצבאי הקטלני שיופנה נגדם! מתאם פעולות הממשלה בשטחים פירסם גם איומים כלפי חברות האוטובוסים ברצועה שיעזו להסיע מפגינים וכלפי משפחות המפגינים.

האיומים בדיכוי צבאי של ההפגנות מושמעים לצד הסתה חריפה מצד הממסד הישראלי והפחדה צינית של הציבור הישראלי כדי לצייר באופן כוזב את המחאה כסכנה לשלום הציבור הישראלי, כשבמציאות זוהי המדיניות של הנצחת הדיכוי הלאומי, המצוקה והעוני של מיליוני פלסטינים, שמנציחה גם את הסכסוך הלאומי.

שגריר ישראל באו״ם דני דנון נשלח להדוף מראש ביקורת בינלאומית על דיכוי ההפגנות והזהיר "מפני מאמצי ההנהגה הפלסטינית לתזמן שורה של עימותים המוניים, בייחוד לאורך גדר הביטחון בין רצועת עזה לישראל". כאופייני למכונת ה"הסברה" של הכיבוש הוא פנה להפוך את המציאות על פיה וכינה את המחאה "קמפיין אלים". במילים אחרות, תוקפנות צבאית יומיומית ומצור שחונק כשני מיליון תושבים לא נחשבים אלימות אבל מחאה המונית על מצבם היא "אלימות".

"אנחנו חיים בבית סוהר גדול"

כמעט בכל שבוע מגיעים תושבים פלסטינים מרצועת עזה לגדר עם ישראל, ברובם מחפשים מפלט מהמצב המידרדר ואפילו מעדיפים להיכלא בישראל. במקביל, הפגנות מחאה ועימותים תדירים מתרחשים על גבול הרצועה. לאורך השבוע האחרון גרמו ארבע "חדירות" של תושבים עזתים מבוכה לצבא הישראלי, שמתגבר כוחות לקראת צעדת המחאה. במקרה אחד, שני תושבים צעדו כעשרים קילומטר ברגל עד בסיס האימונים בצאלים. במקרה אחר הציתו ארבעה פעילים פלסטינים ציוד צבאי הנדסי לאות מחאה ושבו לשטח הרצועה.

"העולם חייב להבין שאנחנו חיים בבית סוהר גדול. כל אזרח בעזה חש זאת על בשרו ורוצה להעביר את המסר הזה", צוטט אחד מחברי הוועדה המארגנת ב'הארץ'. "הצעדה היא למען השיבה, היא אמורה להעביר לעולם מסר: 'די למצור, די לכיבוש'. לא נדרש מאמץ רב כדי לשכנע את האנשים לצאת ולהשתתף בתהלוכה הזו", הסביר בתגובה לטענה הישראלית שחמאס נאלץ כביכול "לשכור" מפגינים בתשלום.

לא ברור עדיין עד כמה יצליחו ההפגנות הפלסטיניות להתרחב לאורך השבועות הקרובים בתנאים של דיכוי צבאי כבד ושל חנק כלכלי קשה. אך בהחלט יש לברך על קידום הרעיון של מאבק המוני פלסטיני. זהו הכיוון שנחוץ כדי לקדם פתרון אמיתי. הרעיון הכללי של מאבק בנתיב כזה מעורר פחד ממשי בממסד הישראלי הקפיטליסטי יותר מכול צורת מאבק אחרת, כי הוא מייצג בשורה התחתונה איום פוטנציאלי עמוק על המשך הסדר הקיים של הכיבוש, המצור והדיכוי הלאומי של הפלסטינים, שמנציח את הסכסוך הלאומי.

הוועדה המארגנת של צעדות השיבה הכריזה כי "ה־30 במרץ הוא רק ההתחלה והעצרת ההמונית לא תסתיים עם שקיעת השמש אלא תהפוך לשביתת שבת עממית ופתוחה בדרכי שלום בכיכרות שלא תסתיים אלא בשיבה בפועל".

סוציאליסטים תומכים במאבק פלסטיני המוני ועצמאי, כפי שהתארגן בימי האינתיפאדה הראשונה, ומדגישים שהאינטרס של ציבור העובדים והצעירים הישראלים הוא לא ללכת שולל אחרי ההסתה שמובילה ממשלת נתניהו אלא להושיט יד סולידרית אמיצה לשלום להפגנות המחאה הפלסטיניות ולצאת נגד ירי על מפגינים, נגד הממשלה מחרחרת המלחמה של נתניהו, ונגד הכיבוש והמצור. האינטרס של ציבור העובדים והצעירים הישראלים הוא להיאבק למען שלום המבוסס על הכרה אמיתית, כולל בעוול ההיסטורי של הנכבה, ועל שינוי חברתי עמוק, שינוי סוציאליסטי, שיאפשר לעקור מציאות של אי־שוויון קיצוני ויאפשר גם לפליטים המעוניינים בכך לשוב, תוך הבטחת חיי רווחה וביטחון אישי לכל וזכויות שוות ללא כל אפליה לשתי הקבוצות הלאומיות.