למעלה מ־20 תקריות ירי בבתי ספר אירעו בארה״ב מתחילת 2018, מתוכן חמש רק החודש. לאחר הטבח בתיכון בעיירה סנטה־פה בטקסס ב־18 במאי, בו נורו למוות 8 תלמידים ו־2 מורות, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חזר ודיקלם תנחומים לנפגעים והבטיח שממשלו נחוש "לעשות הכול" כדי להגן על תלמידי בתי הספר. לתלמידים ולתלמידות נמאס מהבטחות ריקות וצבועות, והם יצאו בחודשים האחרונים למאבק המוני במטרה להביא לשינוי ממשי במצב. אחת הקריאות שעלו בהפגנות הייתה: "מחשבות ותפילות זה לא מספיק!". חברנו ליאון פינסקי, פעיל תנועת 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' בארה״ב (השותפה של 'מאבק סוציאליסטי'), כותב מניו יורק.

כמעט 20 שנה עברו מאז הטבח הנורא בתיכון בקולומביין, ובארה״ב מתרחשים כ־10 אירועי ירי המוניים בבתי הספר בממוצע בכל שנה.

פוליטיקאים מהמפלגה הרפובליקאית והדמוקרטית אינם מציעים שום פתרון אמיתי לתופעה, ומסתפקים בתנחומים, בזמן שהם מקצצים בתקציבי בריאות — כולל בריאות הנפש — ובתקנים של יועצות בבתי הספר, בתקציבי המרכזים הקהילתיים ובתוכניות לימוד אחרי שעות הלימודים.

לאחר הטבח שהתרחש בתיכון בעיר פארקלנד, פלורידה, ב־14 בפברואר, התלמידות והתלמידים החליטו לא לסמוך יותר על אף אחד מלבד על עצמם. הם יצאו במחאה שכללה הפגנות וסבב כנסים ארצי להעלאת דרישות ובניית מאבק. במשך יותר מחודש, התלמידים עמדו בחזית המאבק נגד הממסד הפוליטי הדו־מפלגתי הכפוף לבעלי ההון, ונגד 'איגוד הרובאים הלאומי' (NRA) — ארגון השדולה הימני המתנגד לפיקוח על החזקת נשק. בהפגנות נשמעה בין השאר הסיסמה "NRA, תסתלקו!".

ב־14 במרץ, מיליון תלמידים ותלמידות יצאו מהכיתות בהפגנתיות והפגינו מחוץ לבתי הספר. במקרים רבים הם נתקלו בהתנגדות מצד המנהלים, ההורים, האבטחה ואפילו המשטרה שהגיעה למספר בתי ספר כדי למנוע מהתלמידים לעזוב. למרות כל זאת, המחאה התפשטה ברחבי ארה״ב.

עשרה ימים מאוחר יותר, הפגנות המוניות התקיימו בכל ארה״ב תחת הסיסמה "מצעד למען חיינו" — כנראה אחד מימי המחאה הגדולים בתולדות ארה״ב! ההפגנות התארגנו ב־800 מוקדים, עם מאות אלפי מפגינות ומפגינים בוושינגטון הבירה ועשרות אלפים בערים הגדולות, בעיקר בלוס אנג׳לס וכאן בניו יורק. ביום השנה ה־19 לטבח בקולומביין, ב־20 באפריל, הפגנות נוספות נערכו ב־2,600 בתי ספר.

הדרישות העיקריות שעלו מהמאבק הן לצעדים להגברה מסוימת של הפיקוח על נשק, כגון איסור על מכירת רובי סער והרחבת בדיקות רקע מחייבות לרוכשי נשק. אך באופן מרשים הועלו גם דרישות מרחיקות לכת יותר, דוגמת השקעה מסיבית בחינוך ציבורי, תקציב מוגדל להעסקת יועצות בבתי הספר והשקעה בשירותי בריאות הנפש.

עד היום, למרות תמיכה ציבורית נרחבת בהגברת הפיקוח על הנשק, הימין וה־NRA חסמו כל רפורמה. כעת, המאבק האמיץ שהובילו התלמידים כבר הצליח להגיע להישגים חשובים, בעיקר בפלורידה: שם הגיל המותר לרכישת נשק עלה ל־21 ורכישה ברוב המקרים תדרוש שלושה ימי המתנה. עם זאת, החוק החדש בפלורידה אינו מספק ואף כולל תוכנית מסוכנת, ברוח טראמפ, להגברת נשיאת נשק בקרב אנשי סגל בבתי הספר.

מיליוני תלמידים ותלמידות אימצו בחודשיים האחרונים גישה של מאבק פוליטי וחברתי לבעיית האלימות בחברה. רבים מהם הרחיבו את הראייה הפוליטית שלהם וישנה שכבה רחבה שמבינה שצעדים להגברת פיקוח לבדם לא יספיקו. בשיחות רבות בשטח, פעילי 'אלטרנטיבה סוציאליסטית', שהשתתפו בהפגנות, גילו שהתלמידים מדברים על פתרונות שורשיים לבעיית האלימות בארה״ב, כולל התנגדות לאלימות משטרתית, לפוליטיקאים מהממסד, למלחמות ולכל סוג של דיכוי חברתי, במיוחד גזענות ואלימות כלפי נשים. גם הדרישה לשינוי סוציאליסטי של החברה זכתה לעניין והד משמעותי בקרב אותם צעירים.

תנועת 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' קוראת להמשיך לבנות את המאבק, ובמידת הצורך גם לארגן הפגנות משמעותיות במהלך בחירות המחצית שייערכו בנובמבר. רבים ירצו באופן מובן "להצביע נגד" טראמפ והרפובליקאים בבחירות, אך חשוב גם שהמחאה תישאר עצמאית מהמפלגה הדמוקרטית שמנסה לרכוב עליה — הסיבה שבכלל נדרש כיום מאבק נרחב ברחובות היא הכישלון הנחרץ של המפלגה הדמוקרטית בתקופת ממשל אובמה וכיום להוביל כל רפורמה מינימלית בנושא. תנועת המחאה צריכה להתחבר לתנועת הנשים המתעוררת, למאבקי המורות ועובדי המגזר הציבורי, במטרה לארגן מאבק רחב נגד ממשל טראמפ וסדר היום ההרסני של הימין.