סופ״ש מוצלח של חשיבה ודיון על סולידריות ואלטרנטיבה
לעצור את הדחפורים!
תפריט אפשרויות פייסבוק العربية
הצטרפו למאבק. הצטרפו לתנועת מאבק סוציאליסטי. רק תשאירו טלפון ונחזור אליכם.
הצטרפו למאבק!
העבודה המאורגנת · כיבוש ושלום · המזה״ת · עולמי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · מאבק סוציאליסטי
X


המחאה נגד חוק הלאום
יהירות הממשלה נענתה בעוד הפגנה המונית
כיכר רבין התמלאה שוב, הפעם במסגרת "עצרת הדרוזים" נגד חוק הלאום ■ זו הייתה מכה נוספת לממשלה, חרף העובדה שהמארגנים קידמו גם מסרים ימניים, שמחלישים את המאבק ■ נדרשת חזית מאבק רחבה ■ הפגנה נוספת נגד חוק הלאום תיערך בתוך שבוע, אך תחת מסר של מאבק כללי נגד אפליה גזענית ולמען שוויון

הדפסה
(צילום: אייל עצי־פרי)

כ־90–120 אלף בני־אדם, בהם אלפי אזרחים דרוזים, הגיעו לעצרת המחאה נגד חוק הלאום במוצ״ש האחרון, 4 באוגוסט, בכיכר רבין בתל אביב. ההפגנה ההמונית, שקודמה כ"מחאת הדרוזים", הייתה עוד סטירת לחי מצלצלת לממשלה, 13 ימים בלבד אחרי שרבבות שבתו והפגינו נגד אפליית להט״ב, ולקראת הפגנות נוספות נגד חוק הלאום שמתוכננות להיערך ביוזמת ועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל.

"ביבי, תתפטר, על שוויון לא נוותר", קראו המונים בכיכר. בכל פעם שהשם נתניהו הוזכר מעל הבמה, רבבות שרקו בוז. כמו כן, נשמעו קריאות "איוב בוגד", בהתייחס לשר התקשורת הדרוזי איוב קרא (הליכוד), שהצביע בעד חוק הלאום.

בהשוואה להפגנת ההמונים למען שוויון ללהט״ב, זו הייתה הפגנה ממסדית יותר ומעט מבוגרת יותר. אך נראה שחלק הארי של הרבבות שבאו לכיכר חיפשו מחאה אפקטיבית נגד ממשלת הימין, שמסתחררת במערבולת של צעדי הסתה ושיסוי מעוררי מיאוס, שנועדו לשמר ולטפח את בסיס התמיכה מקרב הימין המתנחלי והדתי.

בדומה לאיום גירוש מבקשי המקלט מוקדם יותר השנה, גם הפעם היהירות והזחיחות הובילו את ממשלת נתניהו לקדם את חוק הלאום מתוך מחשבה שמדובר בצעד שישמר את התמיכה בנתניהו, בליכוד ובשאר מפלגות הקואליציה מצד השכבות הכי לאומניות בציבור היהודי — לכאורה מבלי שיאלצו לשלם מחיר פוליטי ממשי. פעם נוספת, כפי שהיה גם עם "חוק הפונדקאות", הם הופתעו מעוצמת ההתנגדות מקרב שכבות משמעותיות בציבור.

מעט הסקרים שנערכו אומנם מעלים שרוב בציבור היהודי וכמחצית עד אולי רוב קטן בציבור הכללי תומכים בחוק הלאום, ולכן נתניהו בינתיים נחוש שלא לסגת ממנו. אך מיעוט גדול מתנגד והמחאה בשטח עשויה כשלעצמה עוד להשפיע על דעת הקהל.

במקביל, המחאה הפרו־להט״בית הצליחה לעורר אהדה (חלקית לפחות) אפילו בקרב מצביעי הליכוד והבית היהודי. התפתחות המאבקים ועוצמת ההתנגדות למדיניות הממשלה בתחומים שונים מדגימות עד כמה בסיס התמיכה האמיתי של הממשלה הוא למעשה צר — אך הוא "מנופח" בין השאר כתוצאה מדמגוגיה ביטחונית שכנגדה אין ל"אופוזיציה" הרשמית בכנסת מענה של ממש.

המחאה בשטח בלמה דיל עם נתניהו

מארגני העצרת, בהובלת קצינים במיל' וראשי רשויות דרוזים, מיקדו אותה במסר בעייתי, אקסקלוסיבי: לא מחאה כללית נגד החוק שמוסיף וממסד אפליה נגד אזרחים שאינם יהודים בישראל בשירות אינטרסים ציניים של שלטון הימין, אלא מחאה בלעדית על בסיס עדתי נגד אפליית המיעוט הדרוזי בתואנה של קיום "ברית דמים" עם המדינה, שמתבטאת בהשתתפות גברים דרוזים בשירות חובה בצבא. המסר הימני הזה יצר חיבור עם סוללת גנרלים, ראשי מוסד ושב״כ לשעבר ופוליטיקאים ממפלגות ה"אופוזיציה" הממסדיות שנרתמו והגיעו לעצרת, חלקם היו בין הדוברים מהבמה.

במקור הייתה זו בכלל ועדת המעקב של הציבור הערבי שתכננה לארגן את עצרת המחאה בכיכר רבין במועד הזה, תחת קריאה להתנגדות כללית לשלטון נתניהו ולאפליה על רקע לאומי. קריאת המנהיגים הדרוזים לקיים את העצרת באותה העת תחת המסרים שלהם, ובכלל זה הרעיון האוטוריטרי שזכויות למיעוטים צריכות להיות מותנות ב"הוכחת נאמנות" כלשהי למשטר, ובפרט בשירות צבאי, הובילה את ועדת המעקב להכריז על דחיית האירוע המקורי בשבוע.

שלא במקרה, מנחה העצרת, ראש מועצת דלית אל־כרמל רפיק חלבי, שדרש ממפגינים לא להניף שלטי מפלגות, לא שכח להודות מהבמה לחברי הכנסת הדרוזים, כולל במפורש לחמד עמאר מהמפלגה הגזענית 'ישראל ביתנו', השותפה בממשלה. חלבי שלח את ברכתו ל"אחים הבדווים המשרתים יחד איתנו", ולא לכלל הקבוצות הנמצאות תחת מתקפה מצד הממשלה.

שלא במקרה, מנחה העצרת, ראש מועצת דלית אל־כרמל רפיק חלבי, שדרש ממפגינים לא להניף שלטי מפלגות, לא שכח להודות מהבמה לחברי הכנסת הדרוזים, כולל במפורש לחמד עמאר מהמפלגה הגזענית 'ישראל ביתנו', השותפה בממשלה

המנהיג הדתי השייח' מואפק טריף, שהדליק משואה "לתפארת המדינה" בטקס יום העצמאות האחרון, חזר בעצרת על המסר המבקש להוכיח פטריוטיות: "הדרוזים נאמנים", "כל חיינו התגאינו במדינת ישראל הנאורה, הדמוקרטית והחופשית, שכבוד האדם וחירותו הם ערך עליון ואבן יסוד מיסודותיה האיתנים". כאילו אין עוני, אפליה ממוסדת, גזענות, וגם כיבוש ודיכוי של מיליוני פלסטינים.

אותם המסרים הדירו את מרבית הציבור הערבי־פלסטיני מהעצרת, וכך גם לא מעט צעירים דרוזים, שלא מזדהים עם המרד הדרוזי הנוכחי, כי מאסו בהבטחות הכוזבות לשוויון על בסיס "הוכחת נאמנות", באפליה המתמשכת ובמדיניות ה"הפרד ומשול" הסכסכנית ביחס לציבור הערבי.

טריף מצידו לא היסס להכריז שהוא מאמין בכנות כוונותיו של נתניהו. ימים ספורים קודם לכן טען שנתניהו מציע לדרוזים "מתווה היסטורי" — כשכל שהוצע היה חקיקה צינית שתוקיר את השירות הצבאי של הדרוזים, תפנה לכאורה תקציבים ליישובים דרוזיים ותציע הטבות לאזרחים דרוזים ואזרחים לא יהודים אחרים שמשרתים בצבא.

סביר להניח שהמתווה כבר היה נחתם, כפי שטריף קיווה, והעצרת הייתה מתבטלת, לולא התנגדות מארגני המחאה. נתניהו ניסה "להיפטר" מהם, לרבות בעזרת פיצוץ יזום של ישיבת מו״מ, יום לאחר שכבר הכריז על הסכמה, אך המהלך פעל כבומרנג ודחק בהנהגה הדרוזית לצופף שורות.

"ברית הדמים"

"מתווה הפשרה" שנתניהו הציע בא לקבע את הסטטוס שממשלות ישראל הועידו לדרוזים ולצ׳רקסים: "שכירי חרב" כנגד ההמונים הערבים באזור. "ברית הדמים" ההיסטורית שכרתה האליטה הדרוזית עם התנועה הציונית ומדינת ישראל — שלא מנעה עד היום הפקעת קרקעות, חנק תכנוני והתקפות גזעניות על הדרוזים הישראלים — היא בעיקרה עיסקה שבה הדרוזים שופכים את דמם תמורת זכויות־יתר סמליות ומוגבלות מאוד בהשוואה לשאר הציבור הלא־יהודי בישראל. לא פלא שיותר ויותר דרוזים דוחים את העיסקה הגרועה הזאת.

"ברית הדמים" נקלעה למשבר עם חוק הלאום, שהדגיש באופן רשמי ביותר שגם עמידה בכל ה"מחויבויות" האפשריות שדורשת המדינה לא תספק למיעוטים שאינם יהודיים כרטיס כניסה לאזרחות מלאה ושווה בחברה הישראלית.

המבוכה שיצר חוק הלאום בקרב האליטה הדרוזית הייתה כה גדולה, עד שאפילו תא״ל במיל' אמל אסעד, גנרל דרוזי, טען שמדינת ישראל בדרך להיהפך למדינת אפרטהייד תחת ניהולו של נתניהו. אך נראה שמקרב הדור הצעיר של הדרוזים, לרבות הנוער מהזרם המרכזי שמתגייס לצבא ולשירות אזרחי־לאומי, ההתנגדות לחוק הלאום היא הנחרצת ביותר, בפער ניכר ביחס למנהיגים המסורתיים.

"ברית הדמים" נקלעה למשבר עם חוק הלאום, שהדגיש באופן רשמי ביותר שגם עמידה בכל ה"מחויבויות" האפשריות שדורשת המדינה לא תספק למיעוטים שאינם יהודיים כרטיס כניסה לאזרחות מלאה ושווה בחברה הישראלית

רמז לכך ניתן גם מהבמה בנאומה בערבית ובעברית של סביל חטאר, בת ה־23: "נתניהו, למה בחרת בחוק מפלה? מה תשיג בכך מלבד הניסיון לתקוע אצבע בעין של המיעוטים?... לא ניתן לך להרוס את החלום ואת העתיד. בקשתנו [בערבית המשמעות היא גם דרישתנו] החד־משמעית היא ביטול חוק הלאום, ללא פשרה, ללא פשרה". דבריה זכו להתלהבות מיוחדת מהקהל.

המארגנים, שמעוניינים למצוא דרך להסדרה מחדש ולאשרור מחדש של אותה הברית עם המדינה, הציפו את הכיכר במאות דגלים דרוזיים ודגלי ישראל, ואת האירוע נעל המנון המדינה. אך עבור רבים בציבור הדרוזי חוק הלאום עשוי דווקא להאיץ תהליך התגברות של גישה ביקורתית ומפוכחת יותר כלפי היחסים עם הממסד הישראלי.

למרות התנגדות פלגי ההנהגה הרשמית לסרבנות, שלושה קצינים דרוזים כבר הכריזו על פרישתם מהצבא בתגובה לאישור חוק הלאום. ברקע, בשנים האחרונות, בעוד שנתוני הגיוס הרשמיים בקרב דרוזים נותרים גבוהים, נראה שתנועת הסרבנות הדרוזית התחזקה במידה מסוימת, על רקע התנגדות לאפליה וגם לכיבוש. צעירים דרוזים, כמו שאר הצעירים בישראל, ובמיוחד הלא־יהודים, סובלים ממצוקת דיור חריפה. לכך מצטרפים אבטלה, העסקה קבלנית והיחס המפלה בחברה, שחוסמים, מגבילים ודורסים אפשרויות לפרנסה ולהתפתחות אישית.

"איך הם מעיזים להרים את הראש?"

את ההפתעה בשלטון נתניהו מהמרד הדרוזי היטיב לבטא עקיבא לם, דוברו של ח״כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שחשף בטוויטר (ומייד מחק) את חוסר אמונו בכך ש"עבד" מסוגל שלא להודות יותר לאדונו: "דרוזים בחיים לא היו מעזים להרים את הראש ככה. יהודים שוחרי רעת המדינה עומדים מאחורי המשבר הזה. מי שיסבול ממנו הוא העדה הדרוזית".

העימות בין המדינה לאליטה הדרוזית הציונית מעורר דאגה בקרב חלקים בממסד הישראלי, לא מעט בשל העובדה שמדיניות "שריפת הגשרים" מערערת היציבות של הממשלה עוד עשויה לתרום לתהליך רדיקליזציה בקרב דרוזים צעירים ולהתרופפות של עלה־תאנה נוסף שמשמש לטיפוח תדמית דמוקרטית למדינה הקפיטליסטית המפלה.

לעצרת היה פוטנציאל להיהפך ל"כאב ראש" גדול בהרבה עבור נתניהו וממשלת הימין הניצית, אם היא הייתה מתארגנת לא סביב מסר עדתי צר ומפגן "נאמנות למדינה" אלא תחת קריאה לבניית חזית רחבה להפלת חוק הלאום, האפליה הגזענית והממשלה עצמה, תוך הושטת יד למאבק לשוויון של כלל הציבור הערבי ולמאבקים חברתיים שונים, כולל מחאת השוויון ללהט״ב.

למרבה הצער, ארגוני זכויות הלהט״ב המרכזיים נמנעו מצידם גם כן מלדחוף לכיוון הדרוש. למרות זאת, מספר פעילי זכויות להט״ב החליטו עצמאית להגיע ולקדם מסר כזה. באופן דוחה, חלקם נתקלו באלימות הומופובית מצד גורמים יותר ריאקציוניים בעצרת — אך זכו גם לפרגון.

ההתגייסות ההמונית לעצרת הייתה חדשות רעות עבור הממשלה. אבל ההמשך צריך להיות בבניית מאבק רחב וכללי נגד הממשלה ולמען שוויון, ולכן הכרחי לחזק את העצרת הבאה שמתוכננת בכיכר רבין במוצ״ש הקרוב.





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־CWI, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.