מחאת יוצאי אתיופיה "לא לקורבן הבא, להשבית את המדינה" צילום: מאבק סוציאליסטי אלפים השתתפו בהפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ בעקבות הריגתו של הנער סלומון טקה בידי שוטר בקריית חיים ■ הממשלה מסיתה נגד המפגינים ■ ארגון כוח לעובדים פירסם הצהרת סולידריות 1,481
הפגנות מחאה סוערות ומהומות פרצו בשורה של מוקדים ברחבי הארץ במחאה על הריגתו של סלומון טקה, בן 18 ממוצא אתיופי, כתוצאה מירי של שוטר בקריית חיים ביום ראשון (30.6). הזעם המתפרץ במחאה הזאת עצום. רק בינואר נורה למוות בידי שוטר יהודה ביאדגה בבת־ים, בן 24, גם הוא ממוצא אתיופי. מפגינים חסמו אז כבישים לשעות ארוכות ואלפים התאספו לאחר מכן בכיכר רבין בתל אביב לעצרת מחאה שקטה, שהסתיימה באלימות משטרתית. העובדה שלמרות גלים של הפגנות, במיוחד תחת ממשלת נתניהו הנוכחית מאז 2015, דבר לא נפתר וכן העובדה שהשוטר שירה ביהודה ביאדגה זוכה מכל אשמה הגבירה את התסכול והזעם בקרב רבים מהמפגינים והביאה למחאה נרחבת וחריפה יותר הפעם. פעילי מאבק סוציאליסטי השתתפו בהפגנות בקריית חיים, בצומת ביל״ו ובתל אביב, וקראו בין השאר: "לא לעוד טיוח של מח״ש!" ו"לא לקורבן הבא, להשבית את המדינה!". אחת המפגינות, ש', אמרה בשיחה עם פעילי מאבק סוציאליסטי, "אני היום סטודנטית, בשאיפה להביא ילדים לעולם בעוד שנתיים, ואני ממש חוששת מלגדל כאן בארץ ילדים, כי אני פוחדת שאולי שוטר יחליט באמצע היום לירות בילד שלי כי הוא ישב ונראה כחשוד". חבר משפחתו של סלומון טקה אמר בהלווייה כי "האירוע הבא בפתח. יגידו שאנחנו אלימים ושהכדור חיפש את הנערים שלנו, שהקצין לא כיוון ולא רצה לירות. שיבוא גוף חיצוני ויבדוק את כל מה שנעשה, המדינה תהיה מופתעת". אחרי אינספור טיוחים מצד מח״ש ('המחלקה לחקירות שוטרים' במשרד המשפטים) וסגירת תיקי אלימות משטרתית בתואנת "חוסר עניין לציבור", ברור שאי־אפשר לסמוך על רשויות המדינה שיבררו בעצמן את התנהלות המשטרה ושיספקו פתרונות. לכן בדיוק נדרש גוף חיצוני — ועדת חקירה עצמאית, שתורכב מנציגי ונציגות התארגנויות קהילתיות וארגוני עובדים במטרה לחקור יחס מפלה והרג אזרחים בידי המשטרה, ולבחון מחדש כתבי אישום ותיקים שנפתחו נגד יוצאי אתיופיה. בנות ובני נוער יוצאי אתיופיה בולטים יותר בחזית המחאה הפעם. הם יצאו לחופש הגדול מבית הספר, אבל הולכים כעת להפגין אחרי ששוב פוצצו להם בפרצוף שצבע עורם לבדו מסוגל להיות עילה לתקיפות ברוטליות מצד המשטרה ואף לעלות בחייהם. הם רוצים שוויון — נמאס להם מהניסיונות לטייח את האפליה הגזענית הממסדית כלפי יוצאי אתיופיה. הממשלה, תחת לחץ מהפגנות יוצאי אתיופיה שליוו את הקמתה, הקימה ב־2016 את "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות" — מצג שווא ציני של מתן מענה ואף השתתפות ב"מאבק בגזענות". לא רק שהיחידה אינה נוגעת למדיניות הגזענית הממוסדת כלפי ערבים, היא גם אינה מציעה כל מענה שורשי לאפליה העמוקה של יוצאי אתיופיה. אומנם, בזכות המאבק, לפי דוח שפירסמה היחידה בדצמבר האחרון, בשנים 2015–2018 נרשמה ירידה של כ־22% במספר התיקים במשטרה שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה. אך כפי שמראים מקרי ההרג השנה, האלימות המשטרתית הגזענית עדיין גובה קורבנות. אותו הדוח מציין גם את ההפקרות במשרד החינוך, שתחתיו ילדים סובלים מהתנכלויות גזעניות. מעבר לכך, למרות מס השפתיים שהממשלה שילמה למחאה, היא המשיכה לטפח עוני ומצוקה. העובדה שהשוטר היורה שוחרר במהרה למעצר בית (בבית מלון על חשבון משלמי המיסים) ושניתן סיקור תקשורתי נרחב לניסיונו לתרץ את מעשיו בעזות מצח ולהציג עצמו כקורבן בתקרית עוררה זעם מוצדק. השוטר לא היה בתפקיד במהלך האירוע. לא ברור האם ולמה החליט שבמקום מתבצע פשע ואיך התערב בנעשה (הגירסאות התחלפו במהירות). אבל חשוב מכך, לא מדובר במקרה מבודד. האפיון הגזעני (פרופיילינג) על בסיס צבע עור מילא תפקיד במקרה הזה, כמו במקרה של הרג יהודה ביאדגה בתחילת השנה. האם נוער בפארקים של שכונות היוקרה היה זוכה ליחס כזה מהמשטרה? האם חסימות כבישים בידי "נוער גבעות" בהתנחלויות היו נענות בירי רימוני הלם, גז מדמיע ומעצרים רבים? דמעות תנין לצד הסתההשר לביטחון פנים גלעד ארדן וראש הממשלה נתניהו הזילו דמעות תנין. ארדן אף ביקר היום (יום ה׳), בבית משפחת טקה ואמר כי חשב שעות ארוכות "על האירוע העצוב הזה ועל סלמון ז״ל". מוקדם יותר היום ארדן נאלץ לבקר בראיון לגלי צה״ל את התנהלות מח״ש — שבשונה מהמשטרה אינה נמצאת תחת אחריות משרדו — ואף להגיד כי "יש תופעות של גזענות בחברה הישראלית, ועד שלא נכיר בדבר הזה יהיה קשה לטפל בו עד הסוף". מדובר בניסיון ציני לפייס את הזעם ולהתנער מאחריות. בפועל, הן ארדן והן נתניהו, התייצבו בבירור לצד ראשי המשטרה במאמצי הדה־לגיטימציה למחאה, שזכו גם לגיבוי בתקשורת הממסדית המגויסת. דוברי הממשלה מנצלים בצורה צינית את המצוקה של חלק מהנהגים שנתקעו בפקקים וכן מספר תקריות של עימותים בין מפגינים לנהגים ושל פגיעה במספר רכבים, כדי לבודד את המחאה כולה. אין מדובר בדאגה אמיתית לנהגים ולציבור הרחב אלא בניסיון להסיט את תשומת הלב מההקשר האמיתי: הסיבה שאלפים יצאו לרחובות בזעם ברחבי הארץ כדי "להפר את הסדר" היא המציאות היומיומית האלימה של אפליה גזענית ואלימות משטרתית, שהממשלה מנציחה במדיניותה. המקרים של עימותים עם עוברי אורח ושל פגיעה ברכבים אמנם היו בשולי ההפגנות, ובחלקם מדובר היה בתגובה לתקיפות ואף מקרי דריסה מצד מספר נהגים, כולל פגיעה בנערים. עם זאת, מדובר בצעדים שמזיקים למאבק ושעוזרים לממשלה לזרוע פירוד בין המוחים לרבבות הנהגים, כלומר לציבור הרחב. כך גם החסימה של צירי תנועה מרכזיים למשך שעות ארוכות — בחלק מהמקרים גם 7 שעות — יצרו תסכול מיותר בקרב חלק מהנהגים שהרגישו כי הזעם המוצדק של המפגינים מופנה נגדם ולא נגד ראשי המשטרה והממשלה. ראוי לציין כי בחלק מהמקרים החסימות הממושכות נגרמו כתוצאה מהתנהלות המשטרה, שלא הסיטה את התנועה לצירים עוקפים. אולם חשוב להדגיש כי היו גם נהגים שהביעו סולידריות: "אנחנו עומדים כאן מארבע וחצי, השעה כמעט תשע ולא רואים את הסוף. זה לא פשוט יש כאן אנשים מבוגרים. חיילים שרוצים להגיע הביתה, אבל יש הבנה. כל נהגי האוטובוסים ירדו והצטרפו למפגינים. אנחנו גאים בהם. אנשים אמיצים". כך תיאר את המצב ל־ynet, מוחמד הרייש, נהג תחבורה ציבורית בחברת סופרבוס מעפולה. גם דוד סנבטו, נהג תחבורה ציבורית מחברת דן, שעמד בפקק בצומת עזריאלי אמר: "אם יכולתי הייתי מצטרף להפגנה". להרחיב את המאבקרבים מהמפגינים והמפגינות מעוניינים למצוא דרך להוביל להסלמה משמעותית במאבק כדי שהסבב הזה יוכל להוביל לשינוי ממשי במציאות החיים. המחאה פרצה באופן ספונטני וללא הנהגה ברורה בשלב הזה. הרעיון של "שיתוק של המדינה" — לא לאפשר חזרה לשיגרה — זוכה לתמיכה בהפגנות. המאמץ מצד הממסד לבודד ולהתיש את המחאה ולקדם "הפרד ומשול" בין המפגינים לבין הנהגים מדגיש את הסכנה שבניכור שכבות רחבות בציבור ואת הצורך לפעול באופן שיוכל להרחיב את המאבק ולהפוך את התמונה: לבודד את ראשי המשטרה ואת הממשלה. עומר פינצ׳וק, חבר מאבק סוציאליסטי, קרא בנאום בהפגנה בתל אביב לקדם שביתת מחאה והוסיף "זה לא מאבק של שחורים ולבנים, זה מאבק של אלה שאין להם מול אלה שיש להם, מול אלה שרוצים שנחיה פה תחת שררה". בהמשך ליוזמות ל"שביתות עם" נגד אפליית להט״ב ונגד רצח נשים, התארגנות ליום פעולה ארצי שיכלול שביתת מחאה ועצרת המונית יוכל לעזור לחזק את ההפגנות ולסמן דרך להמשך בניית המאבק ולהרחבתו, כדי להגביר את הלחץ על המשטרה ועל הממשלה. עם זאת, שביתות תלמידים וסטודנטים אינן על הפרק כרגע בגלל החופשות, ובמקומות העבודה, עובדים רבים חוששים מההשלכות של אובדן ימי עבודה, כולל בשכר. מהסיבה הזאת, חשוב לקרוא גם להתגייסות של ארגוני העובדים לטובת המאבק נגד רמיסת אחת הקבוצות המדוכאות ביותר במעמד העובדים הישראלי. ארגון כוח לעובדים פירסם הצהרת סולידריות עם המחאה וגם יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, הביעה תמיכה פומבית. צריך לדרוש גם מהנהגת ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול בישראל, לקחת דוגמה, להביע תמיכה, וחשוב מכך, להתייצב לצד המפגינים במלוא הכוח. אבי ילאו, פעיל מרכזי מזה שנים במאבק נגד אפליית יוצאי אתיופיה ונגד גזענות, אמר בשיחה עם פעילי 'מאבק סוציאליסטי' בהפגנה בת״א כי "זה לא רק מאבק של שחורים, זה אמור להיות מאבק של כל מי שחפץ שתהיה פה חברה מתוקנת, שוויונית, שבה אזרחים לא נפגעים רק בשל צבע עורם, או בשל הנטיות המיניות שלהם, או בשל הדעות הפוליטיות שלהם. צריך לאפשר לכל אחד לחיות כאן בצורה שווה. כדי להשיג את הדבר הזה, כולנו צריכים לשלב ידיים ולעמוד כנגד העריצות שיש במדינה הזאת, כנגד הגזענות שמוטמעת ביסודות של המדינה הזאת". דבריו של ילאו רלוונטיים במיוחד שעה שבעיסאווייה שבמזרח ירושלים התפתחה בימים האחרונים מחאת תושבים לאחר שמוחמד סמיר עביד, נער פלסטיני בן 19, נורה למוות בידי שוטר. גופתו של הנער שוחררה להלווייה רק לאחר ארבעה ימים! בשני המקרים האלימות המשטרתית היא סימפטום לבעיה של האפליה הממוסדת החמורה כלפי קהילות שלמות. הבעיה לא מסתכמת בראשי המשטרה או במח״ש. ישנו ממסד שלם עם היגיון קפיטליסטי מעוות המטפח אי־שוויון וגזענות ומלבה אלימות. כל המערכת אשמה. אנחנו דורשים ודורשות
אולי יעניין אותך גם... |
צילום: מאבק סוציאליסטי גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
צועקות די למלחמה
מחאה נגד המלחמה ביום הנשים הבינלאומי
סטודנטים נגד המלחמה
דקת דומיה רועמת בקמפוס נגד המלחמה ונגד ההשתקה
לעצור את הרדיפה הפוליטית
מורים, מורות ותלמידות: ציד מכשפות?! לא בבית ספרנו!
הפגנת "נשים דורשות חיים"
לעצור את מרחץ הדמים, לדרוש "כולם תמורת כולם"
חיפה
מאות בהפגנה חוצת קהילות לאומיות דרשו לעצור מיידית את מרחץ הדמים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.