המפולת שנרשמה בבורסות ברחבי העולם ב־9 במרץ (שני) הייתה הגדולה ביותר מאז שפרץ המשבר הקפיטליסטי הגלובלי ב־2008.

הנפילה בוול סטריט הייתה כה חדה שהיא הפעילה מנגנון השהיית מסחר אוטומטית בתוך חמש דקות בלבד מרגע פתיחת המסחר.

הסיבה העיקרית למפולת בשווקי המניות בעולם הייתה שבנוסף לירידה בייצור ולקיפאון בצמיחה כתוצאה מנגיף הקורונה, איום חדש הרים ראש בדמות מלחמת מחירי נפט.

מלחמת מחירי הנפט החלה לאחר שערב הסעודית הפחיתה את מחירי הנפט בתגובה לסירובה של רוסיה להסכים על הפחתה בייצור. ביום שני, מחירי הנפט הגיעו לרמה הנמוכה ביותר מאז מלחמת המפרץ הראשונה ב־1991.

אין הרבה שיכול להעיד כי השפעות המפולת בבורסות ביום שני ואלו של הירידות שנרשמו בימים ובשבועות עד אז, הן בבחינת תופעה חולפת. מדובר בסופה מושלמת המזהירה מפני סופות נוספות שבדרך.

"הנפילה במחירי הנפט יחד עם ההפחתה בביקוש בשל הקורונה יוצרות שילוב רעיל והפחד מפני מיתון עולמי הוא שגורם כעת לשווקים ליפול בצורה הברוטלית הזאת", לדברי יוהאנה קול, כלכלנית סוכנות הברוקרים השוודית Avanza.

כלכלת העולם חלשה כיום מכפי שהייתה בתחילת המשבר של 2007–2009, שהוביל למלחמות סחר, הררי חובות תופחים והחמרה של חוסר איזונים.

עוד טרם ההתפשטות הקטלנית של נגיף הקורונה, הצמיחה הכלכלית בסין האטה (בשנה שעברה, כלכלת סין צמחה ב־6.1% — השיעור הנמוך ביותר מזה 29 שנים) ומספר מדינות היו על סף מיתון, שעה שהצמיחה בסחר העולמי נעצרה בסוף השנה שעברה.

נוכח האיום שהדשדוש בפעילות הכלכלית, שבלט במיוחד במגזר התעשייתי, יתפשט וגם יפגע בשווקים הפיננסיים, ממשלות ובנקים מרכזיים פנו באחרונה לנקוט שוב צעדי תמריצים נקודתיים, בדמות מדיניות מוניטרית של "הקלה כמותית" — הפחתת שיעורי הריבית וצעדים נוספים להבטחת גישה לכסף זול לשווקים הפיננסיים (הלוואות). הצעדים האלה סיפקו זמנית עוד דלק למחירי המניות ולרווחים, אך עם השפעה מוגבלת מאוד על הכלכלה הריאלית.

אולם כשנגיף הקורונה החל להתפשט וכלכלת סין — השנייה בגודלה בעולם, בדרכה להיות הגדולה בעולם — נעצרה בסופו של דבר, כל המגמות הדוחקות למשבר שכבר התקיימו קיבלו דחיפה נוספת.

מתחילת השנה, כלכלת סין במצב קיפאון. הצעדים מוכי הפאניקה שהדיקטטורה ובעלי ההון בסין החלו כעת ליישם — התחלת הפחתה הדרגתית של מצב החירום העליון שהוכרז ואילוץ עובדים לחזור למקומות העבודה למרות סיכון ההדבקה הקיים עדיין — עלולים להיהפך במהירות למקור לקטסטרופה אנושית ולמשבר כלכלי חמורים עוד יותר.

הירידה המהירה בצמיחה בסין מורגשת בכל רחבי העולם. "ירידות בתפוקה בסין מורגשות ברחבי העולם, מה שמשקף את התפקיד המרכזי והעולה של סין בשרשראות האספקה העולמיות, בתיירות ובשוקי חומרי הגלם", כך נכתב בתחזית ה־OECD ב־2 במרץ. התחזית גם הזהירה כי "התפרצות ארוכת טווח יותר ואינטנסיבית יותר של נגיף הקורונה, המתפשט באופן נרחב באזור אסיה־פסיפיק, באירופה ובצפון אמריקה, תחליש משמעותית את הצפי להתפתחויות כלכליות בתקופה הבאה. בתרחיש כזה, הצמיחה העולמית עשויה להיחתך ל־1.5% ב־2020, כמחצית מהנתון בתחזיות ערב התפרצות הנגיף".

היצוא מסין נפל בשיעור דרמטי בשני החודשים הראשונים של השנה, וזה יחד עם גירעון הסחר הגדול מאותת למשטר ש"המצב הולך להחמיר", כפי שנכתב ב'סאות' צ׳יינה מורנינג פוסט' (היוצא בהונג קונג) ב־9 במרץ.

העובדה שהבורסה בוול סטריט לא טיפסה בשבוע שעבר אחרי שהבנק הפדרלי של ארה״ב הפחית את שיעור ריבית הבסיס בחצי נקודת אחוז משקפת את הפסימיות ואת החששות בקרב האליטה הקפיטליסטית מכך שאפילו ל"שוק" אין אמון משמעותי בהשפעות הפחתת הריבית.

"דאגת השווקים מנגיף הקורונה מזכירה את השבועות שלאחר קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס: הדבר היחידי שוודאי הוא ששום דבר לא בטוח. ניחושים ושמועות מושלים בכיפה. ההבדל הוא שנקודת ההתחלה של כלכלת העולם כיום גרועה יותר. וצעדי תמריצים בקושי מזיזים להשפעות הנגיף", כפי שכתב הפרשן אנדריאס סרוונקה בעיתון הכלכלי Dagens Industri ב־3 במרץ.

אולם בנקים מרכזיים אחרים ילכו בעקבות הבנק הפדרלי ובד־בבד, ממשלות יהיו מוכנות להוציא סכומים עצומים כדי למנוע פגיעה במערכת הקפיטליסטית ובבעלי ההון.

צעדים שונים עשויים להאט את התפתחות המשבר הכלכלי, במיוחד אם הם יגיעו לכדי תוכניות תמריצים נרחבות יותר בדמות השקעות בתשתיות, מישרות ועוד. אך אפילו מאמצים כאלה לא יוכלו למנוע קיפאון מתמשך או לספק למערכת הקפיטליסטית את היציבות הדרושה כדי להימנע ממשברים כלכליים ופוליטיים חדשים.

בתמונה הרחבה, כל התחזיות הכלכליות כעת מעודכנות כלפי מטה.

בלומברג אקונומיקס צופה שכלכלת סין תצמח ב־1.2% בלבד ברבעון הראשון של 2020 (לעומת הרבעון המקביל אשתקד) — הנתון החלש ביותר אי־פעם. אולם אם כלכלת סין לא תתאושש במהירות בחודש מרץ, גם התחזית הזאת עשויה להיות אופטימית.

הקפיטליזם הסיני הוא מנוע הצמיחה הראשי של המערכת הקפיטליסטית העולמית מאז המשבר של 2007–2009, ואין כלכלה לאומית אחרת שמסוגלת למלא את מקומה, במיוחד כעת כשהכלכלה הקפיטליסטית האמריקאית מתפתחת בקצב חלש מהתחזיות, יפן ודרום קוריאה כבר במיתון ונראה שגוש היורו יסגור את המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה שלילית.

עבור עובדים וצעירים, נחוץ שניערך פוליטית לטלטלות שבדרך. בראש ובראשונה בשלב הזה דרך קידום מאבק בשילוב הרעיל של קפיטליזם, פוליטיקה ימנית ונגיף הקורונה. הכרחי שנדרוש אמצעי הגנה ומניעה נגד נגיף הקורונה, פיצויים מלאים למי שאינם יכולים לעבוד או שנאלצים לעבוד רק במתכונת חלקית, טיפול רפואי ללא תשלום, ביטוח בריאות כללי והרחבה מהירה של שירותי הבריאות הציבוריים; הקצאות תקציבים לפיתוח חיסונים כמו גם לשיפור תנאי עובדי מערכת הבריאות; הזכות לעבוד מהבית וסגירה לאלתר של מתחמים בסיכון גבוה.

מיתון עולמי חדש, לאחר עשור אבוד של צנע וקיפאון ברמה העולמית, יוסיף וידגיש בעיני מיליונים את פשיטת הרגל של השיטה הקפיטליסטית ואת הצורך באלטרנטיבה סוציאליסטית של סולידריות בינלאומית ותכנון כלכלי דמוקרטי כדי לספק מענה לצורכי האנשים וכדור הארץ.