socialism.org.il
"אסטרטגיית יציאה"
נתניהו ובעלי ההון מהמרים על בריאות הציבור
הממשלה היוצאת גיבשה "אסטרטגיית יציאה" ללא הגנה על עובדים ועל בריאות הציבור ■ המעבידים הגדולים במשק דוחים את ההנחיות החדשות ■ נחוצים צעדי מאבק כדי למנוע התפרצות חוזרת של המגיפה
יאשה מארמר
21.04.2020 13:33

בממשלת נתניהו היוצאת החליטו על חזרה "הדרגתית" לשגרה. בפועל מדובר בחזרה כאוטית, רווית סיכונים בריאותיים וחרדה כלכלית עבור העובדות והעובדים.

הוויכוחים בין נתניהו לשרי ממשלתו וביניהם לפקידים במשרדי הבריאות והאוצר על ההקלות בצעדי ההסגר נמשכו לאורך כל הלילה שבין שבת לראשון, עד 7 בבוקר. קובץ ההנחיות החדשות של משרד הבריאות פורסם במוצ״ש ונמחק. לוח הזמנים הנוקשה של משרד החינוך ללמידה מרחוק לאחר חופשת הפסח, קומם עליו את ההורים והפך להמלצה בלבד.

הורים לילדים, קשישים, ואנשים בקבוצת סיכון, והאמת היא שכל משפחה ומשפחה, נדרשים לנסח "אסטרטגיית יציאה" משלהם מהמשבר, ללא שום תוכנית סדורה להמשך התמודדות עם המגיפה ברמה החברתית.

הלחץ להקלות משמעותיות בצעדי ההסגר וההשבתה במשק, נבנה הרבה לפני פרסום הנתונים על התייצבות במספר הנדבקים החדשים בקורונה ובמספר המונשמים בבתי החולים. כולנו עייפים מצעדי הבידוד החברתי, אבל הגורם המרכזי שדוחף להסרת ההגבלות כעת, ללא כל קשר לדעתם של מומחים לרפואה ציבורית וגורמי מקצוע, הם "ראשי המשק" — כינוי מכובס לטייקונים ששולטים בכלכלה הישראלית.

המעבידים הגדולים דורשים מהעובדות והעובדים לחזור לייצר רווחים עבור בעלי ההון, במפעלים, במשרדים ובחנויות. הם עושים זאת באופן ישיר, באמצעות הפעלת לחצים על הממשלה שממילא פועלת למענם, ובאופן עקיף באמצעות הגברת הלחץ הכלכלי על העובדות והעובדים.

החל״ת בשילוב עם דמי האבטלה הנמוכים שמגיעים במקרה הטוב ל־70% מהשכר, הופכים את ההסגר עבור חלק ממשקי הבית, למלכודת עוני. צעדי ההסגר הממושכים, בתנאים של מצוקה כלכלית, מחריפים גם תופעות של חרדה, דיכאון ואף אלימות במשפחה, וזאת ללא מענה של ממש ממערכות הרווחה הקורסות. במצב הזה ברור, שרבים רוצים לראות "אסטרטגיית יציאה" מההסגר.

אך האסטרטגיה שגובשה על ידי הממשלה, בשירות בעלי ההון, מעמידה אותנו, האנשים מהשורה, מול דילמה אכזרית: פרנסה או בריאות. מצד אחד, ללא הקלות בסגר נמשיך לספוג פגיעה בשכר ולשקוע בחובות, ומצד שני חזרה לעבודה, בעוד ההדבקה בנגיף נמשכת, מעמידה אותנו ואת החברים והמשפחות שלנו בסיכון בריאותי עצום. הסיכון גבוה במיוחד בהיעדר בדיקות המוניות.

השיא מאחורינו?

השמירה האחראית של הציבור הרחב, יהודים וערבים, מכל רחבי הארץ על צעדי הבידוד החברתי, בשילוב עם העבודה החשובה של צוותי הרפואה, עובדות ועובדי הניקיון, הרוקחות והמוכרות בסופרים, העובדות הסוציאליות השליחים וכל העובדות והעובדים החיוניים נושאים פרי. ללא כל אלה, הפגיעה של הקורונה באוכלוסיות בקבוצת סיכון ובכלל החברה הייתה הרבה יותר חמורה וקטלנית. אבל ההנחה כי הנתונים החיוביים של הימים האחרונים מספקים כשלעצמם כדי לחזור לשגרה — מסוכנת.

הנתונים המעודדים על הירידה במספר המונשמים ובקצב ההידבקות מעלייה של כ־30% בכמות החולים מדי יום בסוף מרץ, ל־10%—5% באמצע אפריל, לא מספיקים בשביל לקבוע כי שיא ההתפרצות מאחורינו. הגילויים האחרונים על התחלואה המזעזעת בבתי האבות ברחבי הארץ ועל ההתפשטות המהירה של הנגיף ביישובים בגליל מדגישים עד כמה המצב הפכפך.

תקופת הדגירה הממושכת של המחלה, והיעדר ניטור שיטתי של ההדבקות בקהילה, גם לא מאפשרים לדעת בשלב הזה האם סדר פסח ותקופת חול המועד הביאה לעליה בקצב ההתפשטות. זה יתברר רק לקראת סוף אפריל, עם הגעת החולים הסימפטומטיים לחדרי המיון.

כדי לבלום את התפשטות המגיפה, תוך כדי הקלה הדרגתית ומבוקרת בצעדי ההסגר, גורמי רפואה צריכים למפות בצורה כמה שיותר מדויקת את מספר החולים והנשאים של הנגיף (כולל מי שאין לו סימפטומים ומי שכבר פיתח נוגדנים) לפי אזורים גאוגרפיים. ללא ביצוע בדיקות בהיקף המוני בשכונות המגורים ובמקומות העבודה שממשיכים לעבוד או חוזרים עכשיו לפעילות, אין דרך לדעת בפרק זמן סביר מה היא ההשפעה של ההקלות, והאם קצב ההתפשטות חוזר לעלות או לא.

ביום שישי (17 באפריל) יו״ר הסתדרות הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון, שלחה מכתב מחאה פתוח למנכ״ל משרד הבריאות. "פעמים רבות בעבר, תוצאות מעבדה הצליחו לאתר מוקדי התפרצות של מחלות, לאמוד היקפים ולסייע בנקיטת הצעדים הנחוצים, בהתאם ובהתבסס על ידע מהימן, מקצועי ומדויק, עד לרמה המולוקולרית. לא כך הפעם, באירוע הקורונה", נאמר במכתב.

אדמון מציינת כי "למעבדות הרפואיות בארץ ובקהילה יש מערך לקיחת דגימות מפואר, שמדי יום בשגרה מסוגל לדגום יותר מ־100,000 אנשים.

יו״ר הסתדרות הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: "למעבדות הרפואיות בארץ ובקהילה יש מערך לקיחת דגימות מפואר, שמדי יום בשגרה מסוגל לדגום יותר מ־100,000 אנשים".

מערך זה מתפרש על כל שטח המדינה. במוקדים האלה, ישנם עובדים, שהוכשרו לכך, מצוידים במערך ממוחשב ומקושר עם המעבדות, עם הרופאים והמוסדות, ובכל זמן נתון, אפשר לעקוב אחרי הדגימה". אלא שהממשלה בחרה שלא להשתמש בו ולהקים מערך חלופי משלה, שלא מצליח לעמוד אפילו ביעד הנמוך במיוחד של 10 אלף בדיקות ביום.

המחסור בבדיקות הוא רק חלק מהבעיה. הקלה הדרגתית, מבוקרת ובטוחה חייבת להיות משולבת עם הפחתה ולא החרפה, של הלחצים הכלכליים על משקי הבית. דרושה הבטחת הכנסה בגובה שכר מלא לכלל העובדים והעובדות על חשבון המעביד והמדינה, ופיצוי אוניברסלי מהמדינה לכלל האזרחים על המשך הסגר, שימומן ישירות באמצעות הטלת מס חירום על הטייקונים והתאגידים. אך השבוע, ממשלת ההון עשתה בדיוק את ההיפך: ההקלות בדמי האבטלה מתחילת המשבר בוטלו.

חוזרים ללא תנאי

העמדה המקצועית של משרד הבריאות, הייתה להציב תנאי כמותי לחידוש הפעילות הכלכלית במשק — ירידה עקבית לעשרות חולים חדשים ביום. חשוב להדגיש, כי גם תנאי זה אינו מספיק ללא עליה דרסטית במספר בדיקות הקורונה המבוצעות מדי יום. אך השרים של ממשלת ההון, בהובלת המיליונר נפתלי בנט, התנגדו לתנאי של משרד הבריאות. גם משרד האוצר התנגד, וגם אמנון שעשוע — מולטי־מיליארדר שנתניהו צירף לדיונים על תקן יועץ.

בממשלה החליטו לאפשר פתיחה של עשרות אלפי חנויות, בתי עסק, מפעלים וחברות ברחבי הארץ. במקום לתעדף ייצור של מסכות, אלכוג׳ל ומכונות הנשמה הממשלה נותנת לבעלי ההון להחליט איזה מפעל או מחלקה יותר רווחי להם לפתוח קודם.

במקום לתעדף ייצור של מסכות, אלכוג׳ל ומכונות הנשמה הממשלה נותנת לבעלי ההון להחליט איזה מפעל או מחלקה יותר רווחי להם לפתוח קודם.

משרד הבריאות אמנם קבע כי בתי קפה, חנויות בגדים ומספרות יישארו סגורים עד הודעה חדשה, אך מגזרים שלמים יכלו להיפתח ללא שום קשר לנחיצות החברתית של השירותים והמוצרים שהם מספקים, אם יעמדו בכללי ה"תו הסגול" החדש.

התו הסגול כולל שורה של כללים לבעלי בתי עסק ומעבידים: שמירה על כללי היגיינה; מרחק 2 מטר בין אדם לאדם; בדיקת חום; איסור התקהלות בפינת הקפה ובמטבחונים; שיבוץ באותה קבוצת הסעה ואותה משמרת, ככל האפשר; עבודה של מספר עובדים ב'אופן ספייס' תתאפשר רק אם יוצבו ביניהם מחיצות.

לפי ההנחיות באתר משרד האוצר, "עמידת העסק בכללי התו הסגול תהיה באמצעות רגולציה עצמית. ככל שהעסק עומד בכללים שנקבעו הוא יוכל לחזור לפעילות באופן מיידי ללא צורך בקבלת אישור". ההנחיות דורשות מהמעבידים למנות "ממונה קורונה" מטעמם שישמור על קיום הכללים. כלומר, האוצר והממשלה החליטו שעסקים יוכלו לפעול כל עוד הבוס יגיד שהוא עומד בתנאים. האכיפה אמורה להתחיל רק בעוד שבועיים על ידי פקחים של הרשויות המקומיות, לאחר שעובדים ומשפחותיהם כבר יחשפו לסכנה.

התו הסגול והפיראט האדום

אכיפה שרירותית של הנחיות התו הסגול על ידי פקחים של הרשויות, ללא פיקוח ישיר ושיטתי של ארגוני העובדים ובייחוד של העובדות והעובדים במקום העבודה, היא מתכון לאסון. רק לעובדים יש את האפשרות לדעת האם הכללים נאכפים ביום־יום או לא, וחשוב מכך, האם זה בכלל נחוץ ובטוח לפתוח את מקום העבודה לפעילות?

רק לעובדים יש את האפשרות לדעת האם הכללים נאכפים ביום־יום או לא, וחשוב מכך, האם זה בכלל נחוץ ובטוח לפתוח את מקום העבודה לפעילות?

התפרצות הקורונה בדיר אל אסד בגליל, שאף הביאה להכרזת סגר על היישוב היא תוצאה ישירה של אי הקפדה על תנאי היגיינה על ידי המעבידים במקום עבודה סמוך — משחטת דבאח.

מטה חיפה והצפון בארגון כוח לעובדים, המייצג את עובדי הקבלן במשחטה, שלח עוד במרץ מכתב אזהרה חריף לבעלי חברת הקבלן, בו צוין כי: "הנחיות משרד הבריאות והממשלה במשבר הקורונה אינן מיושמות במלואן במפעל ומעמידות בסכנה את העובדים. להבנתנו, עובדי דבאח מתכנסים ומסתובבים ללא בקרה או הקפדה על ההנחיות, אין מדידת חום בכניסה למפעל, אין מספיק מסכות ואין הקפדה על שמירת מרחק ככל שניתן".

מנהלי המשחטה התעלמו מהאזהרות. התוצאה: 16 מבין עובדי המפעל אומתו כחולי קורונה! אחד מהם במצב קשה. העובדים הדביקו כנראה בני משפחה ותושבים באזור דיר אל אסד, שכאמור הפך להיות למוקד הדבקה.

הפיכתה של חנות "הפיראט האדום" באור יהודה למוקד הדבקה מרכזי בתחילת משבר הקורונה, מדגישה כי סכנה דומה קיימת בפתיחת החנויות למסחר.

המינימום שההסתדרות ויתר ארגוני העובדים צריכים לדרוש הוא ש"ממונה הקורונה", ייבחר באופן דמוקרטי על ידי העובדות והעובדים וייתן דין וחשבון לאסיפות של כלל העובדים, כולל אסיפות וירטואליות במקרה הצורך. זה מדגיש את הצורך החיוני אף יותר בתקופה הזאת, לקדם התאגדות בכל מקום עבודה לא מאורגן.

400 המעבידים הגדולים במשק כבר התארגנו כדי לדרוש מהממשלה עוד הקלות מלבד ההקלות המפליגות שכבר אושרו להם. אבי שומר, מנכ״ל צומת ספרים שלוקח חלק בהתארגנות הזאת, התלונן בראיון לחדשות N12: "הרגולציה לא הגיונית... זה לא הגיוני שנרשום כל ספק וכל לקוח, פרטים מדויקים ושעות". שותפו להתארגנות שמחזיק בעשרות סניפים של רשת פלאפל פשוט קבע שאין שום היגיון בהנחיות: "מצפים גם שנעסיק יותר עובדים כדי לאכוף את תנאי התו הסגול וגם שיגיעו פחות לקוחות".

כלומר, המעבידים הגדולים במשק מסבירים לנו שזה לא רווחי להם לשמור על בריאות העובדים והלקוחות. הגיוני שעסקים קטנים יזכו לסיוע מהמדינה בשביל לשמור על תנאי היגיינה, אבל לא 400 המעבידים הגדולים והעשירים במשק.

אם התאגידים הגדולים לא מסוגלים לעמוד בהנחיות כה בסיסיות הם צריכים לעבור לבעלות ציבורית ולהיפתח מחדש רק תחת פיקוח דמוקרטי של העובדות והעובדים והציבור הרחב. כך ניתן יהיה, לא רק לאכוף תקנות בריאות, אלא גם להסב פסי ייצור ומחלקות לטובת מענה למחסור בציוד מגן, תרופות ועוד.

ארגוני העובדים, כולל ארגוני הרופאים והאחיות, חייבים לפעול כבר עכשיו להקמת מטה חירום כדי לשמור על בריאות העובדים במקומות העבודה, לפקח על החלטות משרד הבריאות והממשלה ולנסח תוכנית משלהם לחידוש הפעילות הכלכלית, בהתאם לצרכי החברה. יש להתנגד לפתיחת מקומות עבודה לא בטוחים ולהשבית אותם ללא פגיעה בשכר, לדרוש לספק ציוד מגן על חשבון המעביד במקומות שחוזרים לפעילות ולערוך בדיקות קורונה המוניות ושגרתיות בכל מקומות העבודה במשק. ההחלטה איזה מגזר, חברה או מחלקה יפתחו מחדש ומתי צריכה להתקבל על ידי העובדות והעובדים וגורמי מקצוע רלוונטיים, ולא משיקולי רווח.

מדובר בצעדים חיוניים להתמודדות עם משבר הקורונה ולמניעת התפרצות חוזרת של המגפה, אך כל עוד זה תלוי במעבידים ובממשלה שמשרתת אותם, הם לא יקרו. מעמד העובדות והעובדים צריך לגבש "אסטרטגיית היציאה" עצמאית משלו ממשבר הקורונה שנהפך למשבר בריאותי, כלכלי וחברתי כלל־מערכתי. "אסטרטגיית היציאה" של שלטון נתניהו משרתת את הצרכים הפוליטיים שלו ואת האינטרסים של המאיון העליון. אנחנו זקוקים לפתרונות סוציאליסטיים שישרתו את ה־99%.