זו הייתה שאלה של זמן עד שמגפת הקורונה תגיע גם לרצועת עזה. הסגר הצבאי עיכב תחילה את חדירת הנגיף לרצועה, אך כעת הוא מאיים להחמיר קשות את המשבר. ב־21 במרץ זוהו כבר נדבקים ראשונים ונכון לזמן כתיבת שורות אלו, יש קצת יותר מ־10 נדבקים מאומתים ברצועה. אולם הנתון הנמוך קשור גם בהיקף בדיקות מצומצם מאוד וקרוב לוודאי שהמספר בפועל גבוה משמעותית.

אף שהלימודים הופסקו, כמו בשטחי הרשות הפלסטינית, עוד ב־6 במרץ, צעדים נרחבים לסגירת המשק והמסגדים, ולקידום צעדי בידוד בהיקף רחב, החלו רק לאחר איתור הנדבקים הראשונים, וכעת ברור לכולם שישנה סכנה רצינית להתפשטות.

ברצועה חיים למעלה מ־2 מיליון בני אדם, בתנאי צפיפות בלתי נסבלים, כאשר יותר ממחצית האוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני, ול־90% ממשקי הבית אין גישה ישירה למים נקיים. תשתיות הביוב וטיהור השפכים לא מתפקדות גם הן ויש מחסור עצום באלכוהול לחיטוי. מגפת הקורונה בעזה עלולה עוד להתפתח לממדים גרועים גם בהשוואה לזוועות בבתי החולים באיטליה.

עם 45–70 מיטות טיפול נמרץ בלבד, בסה״כ 60–120 מכונות הנשמה, מחסור בצוותים רפואיים ומחסור של 45% בתרופות בימי שגרה — מערכת הבריאות ברצועה תקרוס במהירות במצב של תחלואה המונית. במסגרת המצור המתמשך, שלטון נתניהו מגביל הכנסת תרופות, מכשור רפואי מתקדם וחלקי חילוף למכשור שהתקלקל וגם יציאה של רופאים להכשרות ולהשתלמויות. עם מספר מוגבל של שעות חשמל ביממה, בתי חולים ברצועה מסתמכים על תרומות פרטיות עבור דלק לגנרטורים כדי שיוכלו להמשיך לפעול!

מעבדה אחת בלבד עורכת בדיקות קורונה בשטח הרצועה, והמחסור בערכות בדיקה מדאיג גם הוא. עד כה בוצעו פחות מ־1,000 בדיקות (כ־0.05% מהאוכלוסייה). האו״ם העביר לרצועה 1,000 ערכות בדיקה וישראל עוד 200 ערכות, וסין שלחה עוד כ־10,000 ערכות לרשות הפלסטינית, אך עדיין לא ברור כמה מהן יגיעו לרצועה ואיך. מספרים כאלה לא יספיקו כדי למפות את החולים ולבלום התפשטות מהירה של המגפה.

מסכות נשלחות לאנשי עסקים ישראליים

לצד הפחד והחרדה מקריסת מערכת הבריאות, משבר הקורונה מחמיר עוד יותר משבר כלכלי חמור מלכתחילה ברצועה. ראיד שכשאכ, סטודנט לספרות מעזה, סיפר בעדות לאתר 'אנחנו שמעבר לגדר' על ההשלכות הכלכליות הצפויות של המשבר, כשברקע אבטלת צעירים המרקיעה סביב 70%: "הקורונה תהרוס גם את משפחתי. האחים הגדולים שלי יפסיקו לעבוד. וכמו רוב האנשים במקום הזה: אין לנו חסכונות. מה גם שבגלל הסגר הישראלי, שריסק את הכלכלה, ממשלתנו לא תוכל להרשות לעצמה להעניק פיצויים נרחבים ותוכניות סיוע למובטלים, כפי שמתכננות ארה״ב וממשלות אירופה".

עקב המחסור בבתי חולים ובמרפאות, וכחלק מהניסיון למנוע הידבקות, הוקם בית חולים שדה ברפיח, ובתי ספר של אונר״א (סוכנות האו״ם לסיוע לפליטים פלסטינים) הוסבו למרפאות עבור חולים נשימתיים העשויים להתגלות כחולי קורונה. "ספריית בית הספר הפכה לבית מרקחת, כיתות הלימוד הפכו לחדרי בדיקה וטיפול", סיפר לאל־מוניטור עאמר ג׳ודה שעמד בתור לטיפול עם בנו באחת מהמרפאות המאולתרות. במקביל, אונר״א עברה לספק את סיוע המזון למשפחות נזקקות במשלוחים עד הבית.

נוכח המחסור בציוד בסיסי, הוקם במהירות ברצועה פס ייצור לאלכוג׳ל ומפעלי טקסטיל הוסבו לייצור חלוקי מגן לצוותים רפואיים. בנוסף, מפעל תפירת בגדים, 'יוניפאל 2000', עבר לייצר 20 אלף מסיכות פנים ביום — כולן מיוצאות לישראל מדי כמה ימים ונמכרות בשוק הפרטי באמצעות אנשי עסקים ישראליים, אף שהממשל המקומי של חמאס דרש להימנע מיצוא עד לאספקת צורכי הרצועה להתמודדות עם המגפה. אולם לדברי בעלי המפעל, על רקע המשבר, "אנשים מחפשים היכן אפשר להרוויח. רבים מהם [אנשי עסקים ישראליים] פנו לכיוון הזה ומזמינים את המסכות דרכנו". בעלים של מפעל טקסטיל אחר טען כי "חברות ישראליות שלחו לנו בדים כדי לייצר מסכות עבורן, הן זקוקות למיליוני מסכות ואנחנו מעוניינים לייצר 3 מיליון".

במילים אחרות, אנשי עסקים ישראליים מחפשים הזדמנות לגלגל רווח מהצורך הדחוף של צוותים רפואיים ומיליוני תושבים במסכות, ובו־זמנית, מניע הרווח של בעלי אותם מפעלי טקסטיל מעכב מתן מענה דחוף לצורכי תושבי הרצועה.

משני צידי הקו הירוק רק מתבקש שהייצור של כל ציוד נחוץ למאבק במגפה יתנהל בידיים ציבוריות, ללא מטרות רווח, ותחת פיקוח דמוקרטי של העובדים וארגוני הרופאים והאחיות. לא ייתכן שסוחרים יעשו רווח מהיר על חשבון מצוקת הציבור דרך הפקעת מחירי המסכות בזמן שאפילו בתי חולים מתמודדים עם מחסור.

במקום לייצר עוד פצצות, לייצר מכונות הנשמה

הממשלות הקפיטליסטיות בישראל שייבשו את מערכת הבריאות הישראלית גם אחראיות למדיניות המצור החונקת את תושבי הרצועה ובין השאר פוגעת אנושות במערכת הבריאות שלה ובהיערכות ובמאבק במגפה חוצת הגבולות.

על רקע החשש מתרחיש בו מספר המונשמים ברצועה יהיה גבוה בהרבה ממספר מכונות ההנשמה הפנויות, גורם ישראלי בכיר אמר ל־ynet, "ישראל לא תכניס לשטחה חולי קורונה מרצועת עזה. אנחנו לא נייבא קורונה לכאן". גורמי ממסד אחרים צוטטו בטענה שעוד ערכות בדיקה וציוד יועברו בהמשך, שכן קיים חשש בממסד הישראלי מפני ההשלכות של משבר תחלואה חריף ברצועה שייצא משליטה. בינתיים, ההדבקה והתפרצות צפויות לעלות בקצב מעריכי, ותחלואה המונית עלולה להתרחש בתוך פרק זמן די קצר.

שלטון הימין בישראל העדיף להשקיע מיליארדים בפיתוח עוד אמצעי לחימה קטלניים שיעזרו לו "לנהל את הסכסוך" במקום להשקיע בציוד רפואי מציל חיים כמו מכונות הנשמה ומיטות טיפול נמרץ. במקרה של התפשטות המגפה והיווצרות מחסור של מכונות הנשמה בישראל ובשטחים בו־זמנית, ישנה סכנה ברורה שממשלת ישראל אף תנסה למנוע העברת מכונות הנשמה לרצועת עזה בטענה שמכונות הנשמה לעזה יבואו על חשבון מכונות הנשמה לבתי החולים בישראל.

עכשיו, כשהמגפה כבר כאן, צריך להסב מייד פסי ייצור בישראל, כולל בתעשיית הנשק, לייצור מהיר והמוני של מכונות הנשמה וציוד רפואי נוסף בהתאם לצורך משני צידי הקו הירוק. נדגיש כי הממשלה כבר נדחפה להסב פס ייצור במפעל הלוויינים והטילים של התעשייה האווירית ביהוד לייצור של מכונות הנשמה. כדי לענות על הצרכים הרפואיים הכוללים צריך להסב מפעלים שלמים, בהיקף רחב, ותחת פיקוח ציבורי דמוקרטי, לרבות מצד עובדי מערכת הבריאות.

בשביל למנוע אסון יש להסיר מיידית את כל ההגבלות על הכנסת ציוד רפואי לרצועה, כמו גם את ההגבלות על הכנסת דלק, חומרי בניין, מזון וסחורות ככלל כדי לאפשר לתושבים להיערך בצורה טובה להתמודדות עם איום הנגיף.

סכנת הסלמה צבאית

במערכת הבחירות האחרונה, כמו בזו שלפניה, נתניהו שב ואיים במלחמה נוספת על עזה, "אם כל המבצעים" — כלומר, עוד מלחמה עם אלפי הרוגים פלסטינים, הרוגים ישראלים, חורבן עצום והידרדרות נוספת בסכסוך הלאומי. גם כשמשבר הקורונה כבר היה בעיצומו התרחשו בשבועות האחרונים עוד מקרים של הפצצות ישראליות ברצועה ושל ירי רקטות חסר הבחנה מידי ארגונים חמושים ימניים ברצועה לתוך ישראל.

מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר פנה בראיון לערוץ 'אל־אקצא' לשר הביטחון הישראלי, "אומר לנפתלי בנט, אם נמצא שחולי קורונה ברצועת עזה לא יכולים לנשום, נקטע את הנשימה של שישה מיליון ציונים וניקח מה שנרצה מכם כפרוטקשיין". סינוואר, בדומה לנתניהו, פונה לרטוריקה לאומנית מאיימת כדי להסיח את הדעת מחוסר היכולת של ממשל ימני ופרו־קפיטליסטי להציע מענה רציני לחששות הבסיסיים ביותר של אנשים מהשורה.

האינטרסים הבסיסיים של אנשים עובדים ועניים משני צידי השסע הלאומי והגדר הם להבטיח מאבק אפקטיבי במגפה, הגנה על חיים בכבוד גם בעת הזאת ומניעת הסלמה צבאית. נגיפים לא יודעים גבולות והמגפה היא מגפה עולמית. נדרשת סולידריות חוצת־גבולות מצד ארגוני הרופאים, האחיות והעובדים כדי להבטיח מאבק אפקטיבי בבעיה. מאבק אפקטיבי אמיתי יכול להיות רק על בסיס שוויוני.

ארגוני העובדים והעובדות, הצוותים הרפואיים, והתארגנויות קהילתיות של אנשים מהשורה מסוגלים וצריכים להתערב ולהוביל מאבק אפקטיבי במשבר, כולל דרישות לבדיקות המוניות, אספקה מלאה של ציוד רפואי ואמצעי חיטוי ומיגון מפני הנגיף, מניעת פגיעה בשכר והבטחת רמת הכנסה המאפשרת חיים בכבוד לכולם בתקופת המשבר, פיקוח דמוקרטי על צעדי אכיפה, שיתוף מלא של משאבים וידע במערכות הבריאות.

במיוחד עכשיו, בשביל לעבור את המגפה הזאת עם כמה שפחות קורבנות משני צידי הגבול, עלינו להיאבק יחד, אנשים מהשורה, יהודים וערבים, ישראליות ופלסטיניות. ארגוני הרופאים והאחיות, וארגוני העובדים בישראל בכלל, צריכים לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם מקביליהם הפלסטיניים ולדרוש מממשלת ישראל לאפשר העברה של כל הציוד הרפואי הדרוש לתושבי עזה והסרת הגבלות על סחורות, כחלק ממאבק למען אלטרנטיבה של אנשים עובדים למציאות של "הפרד ומשול", כיבוש, מצור וסכסוך דמים.