פיצוי עכשיו! לא לכפיית בחירה בין בריאות לפרנסה
קחו מהטייקונים, לא מעובדי המגזר הציבורי!
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
המשבר באל על
הדחת הוועד היא קו אדום. לא להפלת מחיר המשבר על העובדים
יו״ר ההסתדרות השעה את מועצת העובדים באל על ושבר שיא בהפקרת עובדים בעיצומו של משבר ■ לא לחתימה על הסכמים מעל ראשי העובדים ■ להלאים את אל על, לחלץ את העובדים

הדפסה
הפגנת עובדי אל על מול משרד האוצר. מקור: ועד עובדי אל על

אלפי העובדות והעובדים באל על מנהלים מאבק קשה על הפרנסה והעתיד של משפחותיהם. על הכף מונחים אלפי מקומות עבודה וקיצוצי שכר בסדר־גודל של מאות מיליוני שקלים. אתמול (שני), בצעד אנטי־דמוקרטי ובעיצומו של מאבק העובדים הגדול והחשוב בתקופת הקורונה, השעה יו״ר ההסתדרות הכללית ארנון בר־דוד את כל מועצת העובדים באל על מתפקידה. נראה שהמהלך השערורייתי נעשה כדי לסלול את הדרך לחתימה מעל ראשי העובדים על הסכם "התייעלות" הכולל חיסול של כ־2,000 משרות.

הטריגר המיידי להדחה היה ניסיון של חברי מועצת העובדים למנוע קיום ישיבת משא ומתן שהתארגנה מאחורי גבם בין ההנהלה לוועד הטייסים ולנציגי ההסתדרות. חברי מועצת העובדים שנחשפו למתרחש במקרה הגיבו בזעם. לאורך כל המשבר באל על, הנהגת ההסתדרות דנה עם ההנהלה והממשלה מעל ראשיהם של העובדות והעובדים.

בתקשורת הממסדית הופצו תמונות של כיסאות הפוכים וכוסות קפה שנשפכו בחדר הישיבות כהוכחה ל"אלימות" שנקטו חברי מועצת העובדים. אלא שהאלימות האמיתית בחדר הייתה המהלך שקידמה ההנהלה בשקט ובצורה מסודרת סביב שולחן הדיונים. הנהלת אל על מחויבת להציג בפני הממשלה הסכמות בכתב עם נציגי העובדים כתנאי לקבלת ערבויות וסיוע. האסטרטגיה שלה להכנעת העובדים היא חתימת הסכם "התייעלות" נפרד עם הטייסים, קבוצה בעלת כוח מיקוח רב יותר, שיאלץ את שאר העובדים להסכים לפיטורים של כשליש מכוח העבודה באל על ולקיצוצי שכר.

הפקרת העובדים בעיצומו של משבר

ערב משבר הקורונה עבדו באל על כ־6,200 עובדות ועובדים, קבועים וזמניים. עם תחילת המשבר הוצאו כ־5,500 מהם לחל״ת ללא שום הבטחה לגבי חזרה לעבודה. הנהלת אל על מנסה להפיל על העובדים לא רק את המחיר הכלכלי של משבר הקורונה, שהשבית את מרבית הטיסות, אלא את כל הפסדי החברה של השנים האחרונות.

לפני תחילת המשבר, אל על רכשה מטוסי דרימליינר בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר, שמומנה כולה באמצעות הלוואות, מבלי שבעלי השליטה, הטייקונים ממשפחת מוזס־בורוביץ', יזרימו שקל. כעת העובדים נאלצים לשלם גם על זה.

עוד קודם לכן, אל על, בדומה לשאר חברות התעופה המקומיות, ספגה הפסדים כתוצאה מהסכם "שמיים פתוחים", שנתן יתרון לחברות התעופה הגדולות והחזקות בעולם, המסוגלות להפעיל יותר טיסות, בתדירות גבוהה יותר ומבלי להידרש לסידורי האבטחה הנדרשים מאל על. בזמן אישור "שמיים פתוחים" ב־2013, על ידי שר התחבורה דאז ישראל כץ כתבנו כי "המעבידים ימשיכו לנסות למקסם את הרווחים שלהם ושל בעלי המניות על חשבון העובדים, בייחוד בתנאים של תחרות אגרסיבית מול חברות אחרות".

ואכן ההפסדים של אל על לא הפריעו להנהלה להמשיך לחלק דיבידנדים לבעלי המניות — 200 מיליון שקל רק בחמש השנים האחרונות — ובונוסים למנהלים הבכירים. החשבון מוגש עכשיו בריבית דריבית לעובדות ולעובדים.

פקידי האוצר והממשלה תומכים לחלוטין בפגיעה בעובדים ואף דורשים זאת מההנהלה כתנאי להזרמת סיוע. ראשי ההסתדרות דורשים מעובדי אל על להוריד את הראש מול המכות שהם חוטפים כדי "להציל את החברה", וזאת בזמן שבעלי השליטה מסרבים לדרישת האוצר להזרים כסף. מועצת העובדים באל על לא הסכימה ליישר קו עם התבוסתנות של הנהגת ההסתדרות.

המחלוקת הראשונה התעוררה סביב הפנסיות. מועצת העובדים וההסתדרות התנגדו מאז הפרטת החברה לניסיונות הבעלים לשלוח יד לקופת הפנסיה של העובדים. אך בסוף אפריל, עמדת ראשי ההסתדרות התהפכה והם נתנו אור ירוק לדרישת ההנהלה למשוך 115 מיליון שקל מהקופה למימון הוצאות שוטפות. מועצת העובדים התנגדה ואף אירגנה הפגנה נגד המהלך הציני — בעלי השליטה, שחלבו דיבידנדים במשך שנים, לא מזרימים כסף והעובדים נדרשים להקריב את החסכונות שצברו כל החיים.

במקביל, יו״ר איגוד התחבורה בהסתדרות אבי אדרי הציע למועצת העובדים לפרק את הנציגות באל על לארבע קבוצות — טייסים, דיילים/ות, תחזוקה ומנהלה. ההצעה עלתה במקור מוועד הטייסים — הקבוצה בעלת רמות השכר הגבוהות ביותר באל על — אך ברור כי המרוויחה הגדולה מהפירוק תהיה ההנהלה. פיצול של מועצת העובדים יאפשר להנהלה לקיים משא ומתן נפרד עם המגזרים השונים, לסכסך ביניהם ולהחליש את הכוח המאורגן של כלל העובדים — "הפרד ומשול".

עצם העובדה שההצעה לפיצול עלתה מיו״ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות מקוממת. אך היא תואמת את האסטרטגיה הכללית של ראשי ההסתדרות במאבק הזה — על כל מגזר באל על "לתרום את חלקו" ל"הצלת החברה" ולהסכים לפיטורים והרעת תנאים, וזאת במקום לארגן את כלל העובדים למאבק מאוחד, בדרישה להזרמת כספים מבעלי השליטה ואף להחזרת אל על לבעלות ציבורית תחת ניהול ופיקוח דמוקרטי של העובדים והציבור הרחב.

"נמצא נציגי עובדים אחראיים"

יו״ר נציגות העובדים שרון בן יצחק הסביר במכתב שנשלח אתמול (שני) לעובדים כי: "חברי מועצת העובדים קיימו דיון מעמיק בהצעה של אבי אדרי וקיבלנו החלטה של כל חברי המועצה, למעט נציגי מגזר הטייסים, נגד ההצעה לפרק את הנציגות לסקטורים נפרדים".

"למרות זאת, לאחרונה הסתבר לי, כי מאז ועד עתה, נציגי הטייסים מתנהלים הלכה למעשה כיחידת מיקוח נפרדת, ובכלל זה הם מנהלים ישיבות מו״מ נפרדות מול הנהלת החברה, מבלי לעדכן את הנציגות על כך", כותב בן יצחק לעובדים.

מהמכתב עולה כי המשא ומתן הנפרד עם הטייסים, שהוא כאמור, בגדר "הפרד ומשול" בין העובדים באל על בשירות ההנהלה, קורה בחסות ובמעורבות ישירה של ראשי ההסתדרות!

הפגישה שהתקיימה אתמול בין ההנהלה לנציגי הטייסים ונציגי ההסתדרות מאחורי גבה של מועצת העובדים הייתה הקש ששבר את גב הגמל. נציגי המועצה נסעו להיפגש עם יו״ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ולהביע את מחאתם על ההתנהלות שפוגעת בכלל העובדים. בתום הפגישה בר־דוד השעה את כל מועצת העובדים!

אתר החדשות של ההסתדרות, 'דבר1', ציטט בלקוניות את החלטת היו״ר: "מדובר בחציית קו אדום בוטה של חברי מועצת העובדים, זאת בהמשך להתנהלות בניגוד להוראות ההסתדרות, מדיניות ההסתדרות והמצופה מנציגות עובדים בעיקר בתקופת משבר כה קריטית לחברה ולעובדיה". בפועל, הקו האדום שנחצה באל־על הוא הדחה אנטי־דמוקרטית של נציגות עובדים נבחרת בידי היו״ר המנותק בר־דוד, שמשתכר קרוב ל־50 אלף בחודש, במטרה להקל על ההנהלה להחתים את העובדים על הסכמי כניעה.

בפנייה של אבי אדרי לעובדי אל על אתמול הוא אמר: "החלטנו לפזר את הוועד, לקחת את המושכות לידיים, לנהל את המשא ומתן... לא לבד! אנחנו נמצא נציגי עובדים שהם אחראיים". אז מהי האחריות הנדרשת מהנציגים שהביורוקרטיה בהסתדרות תמצא? להסכים לפירוק ההתארגנות למגזרים, לפגיעה בשכר ובפנסיה ולפיטורים המוניים.

אומנם, היו״ר והמועצה בהחלט עשו טעויות גם מנקודת המבט של מאבק העובדים, למשל כשקראו לעובדי אל על להתפקד לליכוד בקיץ שעבר כדי להשפיע על הממשלה, או כשהיו מוכנים להסכים לפשרות מפליגות עם ההנהלה במשבר הנוכחי. אולם ראשית, הם מודחים בשל התנגדותם להתקפות על העובדים, ושנית, ההחלטה האם ובאיזה עיתוי להחליף נציגים צריכה להיות רק בידי העובדות והעובדים.

זו לא הפעם הראשונה בה ראשי ההסתדרות מדיחים מועצת עובדים נבחרת. ב־2012 יו״ר ההסתדרות דאז עופר עיני וסגנו ניסנקורן הדיחו את ועד עובדי הרכבת בעיצומו של קרב נגד תוכנית ההפרטה שקידמו ממשלת נתניהו ושר התחבורה דאז ישראל כץ. היום, כמו אז, מדובר במקרה עם השלכות על כלל העבודה המאורגנת ומעמד העובדים בישראל.

הדחת מועצת העובדים של אל על — מהוועדים החזקים במשק — יכולה להיות "רגע של לפני ואחרי" במשבר הכלכלי הנוכחי. אם המעבידים וממשלת ההון, שכבר מתכננת שורה של גזירות נגד העובדים, יראו שהנהגת ההסתדרות מוכנה לערוף ראשים של נציגי עובדים לוחמניים — הם רק יסלימו את ההתקפות.

אבל הגישה של יו״ר ההסתדרות גם מעוררת התנגדות. 20 כבאים פנו באחרונה במכתב לבר־דוד בדרישה לעזוב את ההסתדרות, עובדי נמל אשדוד מוחים נגד התנהלות ההסתדרות בקרב הארוך שהם מנהלים מול הממשלה.

במצב הזה, לאלפי העובדים והעובדות באל על יש שורה של כלים להפעלת לחץ ולגיוס סולידריות משורות ההסתדרות ומשאר ארגוני העובדים בשביל לסכל את הדחת הנציגים ולמנוע חתימת הסכם "התייעלות" גרוע מעל ראשיהם.

העובדים יכולים ליזום הפגנות, כולל מחוץ לבית ההסתדרות, ולקיים אסיפות הסברה עם עובדים ממגזרים אחרים בענף התחבורה ואף מעבר לכך. אך באופן קריטי נחוצות אסיפות של העובדים עצמם, כולל בוידיאו, בשביל לדון ולהחליט על הצעדים הבאים במאבק, על מי יהיו נציגיהם בחדר המשא ומתן ועל הקווים האדומים שלהם מול ההנהלה. כל הסכם בין העובדים להנהלה צריך להיות מובא לדיון ולהכרעה דמוקרטית של כלל העובדים.

בניגוד להצעות של יו״ר איגוד עובדי התחבורה, מה שדרוש זה אחדות, לא פיצול! לשם כך, ניתן לקדם הקמת פורום חוצה ועדים של כלל עובדי התחבורה בישראל, מכלל ארגוני העובדים, להגנה על הפרנסה והבריאות של העובדים בזמן משבר.

עכשיו זה הזמן להתגייס לצד עובדי אל על נגד הקו הפרו־קפיטליסטי והאנטי־דמוקרטי של הנהגת ההסתדרות. סיעת האופוזיציה בהסתדרות, 'צדק חברתי', השיקה עצומה הקוראת לבטל את ההשעיה של נציגי העובדים ולתמוך בעובדי אל על — ואספה מעל אלף חתימות ביום ההשקה. יועיל אם גם סיעת חד״ש בהסתדרות, שיושבת בהנהגה ובקואליציה של בר־דוד, תתגייס מיידית לצד עובדי אל על, תפרוש מהנהגת ההסתדרות ותצטרף לבניית ההתנגדות מלמטה למדיניות המסוכנת של הנהגת ההסתדרות הנוכחית.

יו״ר האופוזיציה בהסתדרות חנוך ליבנה התייחס למשבר באל על בדיון משודר שמאבק סוציאליסטי אירגנה בתחילת החודש לרגל האחד במאי: "כמו שהפריטו את אל על, ומכרו אותה לבעל הון, שעכשיו מתבכיין שיש לו הפסדים... שייקחו את אל על, הרי ממילא יש למדינה מניית זהב שם, וילאימו אותה בחזרה". זו הגישה שנחוצה לשינוי יחסי הכוחות מול הבעלים של אל על ומול ממשלת ההון. העובדים לא צריכים לשלם על קריסת החברה, הבעלים צריכים להכניס מייד את היד לכיס או לתת את המפתחות וללכת.

המשבר באל על, שמתרחש במקביל למשבר בארקיע וישראייר, הוא עוד הוכחה לכישלון הפרטת ענף התעופה בישראל. חשוב להזכיר ששלוש חברות התעופה המקומיות היו במשבר עוד לפני ההשפעות של תקופת הקורונה.

גם אם אל על תשרוד את המשבר הזה, היא תמשיך להחזיק בעובדים כבני ערובה ולדרוש מהממשלה עוד סבסוד ועוד סיוע מכספי משלמי המיסים כדי לשמור על "רווחיות" ו"תחרותיות" מול החברות הזרות. כל תוכניות ה"התייעלות" בענף התעופה המופרט גבו עד היום מחירים עצומים מהעובדים, אך לא פתרו דבר.

ההתייעלות שארגוני העובדים צריכים להיאבק למענה היא העברת כל ענף התעופה לידי הציבור כחלק מתוכנית לשדרוג ופיתוח מערך התחבורה הציבורית בישראל. תוכנית כזאת, יכולה להבטיח אלפי משרות בתנאים טובים, ואף להוסיף משרות חדשות כפתרון למשבר האבטלה, תוך שמירה על בטיחות העובדים והנוסעים, פיקוח על מחירי הטיסות ועמידה בתנאים סביבתיים מחמירים.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.