socialism.org.il
התחקיר של רביב דרוקר
נתניהו משתיק עיתונאי שמפרסם תחקיר על השתקת עיתונאים בהוראת נתניהו
התחקיר חושף כיצד חופש העיתונות נרמס בשירות מאפיית בלפור ושלטון ההון ■ תגובת הליכוד: "בעולם מתוקן דרוקר היה נכנס לכלא"
בני קופצ׳ינצקי
25.06.2020 07:45

התחקיר של רביב דרוקר שהתפרסם בתוכנית "המקור" ב־10 ביוני, חשף סדרת הקלטות של שיחות טלפון בין בעל השליטה ב"בזק" ובאתר "וואלה", שאול אלוביץ', רעייתו איריס אלוביץ' ומנכ״ל וואלה אילן ישועה. השיחות הן בעיקר סביב הוראות לסילוף ולהטיית סיקור תקשורתי שהגיעו, במישרין או בעקיפין, מ"החבר מירושלים" — ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

התחקיר שהציג בפירוט את יחסי התן־וקח העומדים במרכז "תיק 4000", בו נתניהו מואשם בקבלת שוחד, נענה מצד מאפיית בלפור בהסתה שכבר הפכה לאופיינית נגד עיתונאים המעזים לבקר את שלטון נתניהו. "בעולם מתוקן דרוקר היה נכנס לכלא", נכתב בתגובה הרשמית של הליכוד. התגובה עוררה זעם ציבורי, וגרמה לנתניהו לזגזג ולהתנער חלקית. "זה היה ניסוח לא מוצלח של דוברות", אמר נתניהו, והוסיף שהוא לא חסיד של זריקת עיתונאים לכלא. אבל זה לא משנה את העובדה שנתניהו מנסה לרדוף ולהשתיק עיתונאי שחשף תחקיר על השתקת עיתונאים!

בתחקיר של דרוקר שודרו הקלטות שבהן ישועה, מנכ״ל וואלה, מדבר עם בני הזוג אלוביץ' באופן חופשי על ניצול הכוח שלו כדי להפר באופן בוטה את חופש העיתונות למענם: שתילת שופרי ימין בתור "טורי דעה" תמימים כדי להיות מאוזנים יותר בעיני נתניהו שראה בוואלה אתר "שמאל מתון", ריסון כתבים שהיו עוינים מדי לנתניהו לטעמם, ניסיונות לגנוז ולרסן סיקור לגבי ידיעות כגון פרשת הצוללות, הדגשת התגובות של נתניהו להאשמות נגדו על פני תוכן ההאשמות עצמן, וניסיונות לפרסם ידיעות כוזבות כגון אולטימטום מזויף מצד "הבית היהודי" לגבי בנייה בהתנחלויות.

אומנם הרבה מההקלטות הן מרגעי משבר ביחסי התן־וקח וישועה נשמע בהן מסויג מכל העניין, ואומנם עיתונאים שעבדו תחתיו מעידים שהוא הביע באופן שטחי הזדהות עם מצבם וניחם אותם באמירות כגון "אין ברירה" ו"זה זמני" (בד בבד עם התנהלות דיקטטורית בפועל לגבי מה שאיפשר לפרסם), ואומנם בסופו של דבר הוא העיד נגד נתניהו — אך ברור מאוד מההקלטות שרוב ההוראות של נתניהו בוצעו, והטיית הסיקור בוואלה הייתה עניין שבשגרה.

כמובן שלסילוף האמת למען נתניהו הייתה תמורה יפה לאלוביץ', שקיבל הקלות רגולטוריות בשווי מיליארדי שקלים מראש הממשלה, דרך סוכנו במשרד התקשורת, שלמה פילבר.

אלוביץ' ניצל את כוחו כבעל השליטה ב"וואלה" לא רק לטובת משפחת נתניהו. למשל, הוא ניהל באמצעות ישועה קמפיין אגרסיבי נגד רגולציות, חלשות אמנם, שהוביל שר האוצר הקודם, משה כחלון, כמו מיסוי על דירה שלישית.

קשרי ההון־שלטון־עיתון הרקובים שנחשפו בפרשת 4000 ובתחקיר אינם ייחודיים לוואלה או לנתניהו. כפי שאיריס אלוביץ' אמרה בעצמה:

"אני אומרת לך, שלא תחשוב שאתה לבד. אוקיי? ערוץ 10 יש בלגאן, ערוץ 2 עם אודי אנג׳ל… הם לא פוסחים על אף אחד. אם היה לך רק ערוץ ואין לך עסקים, אז תשתין בקשת, אז לא מעניין אף אחד, אתה מבין? אבל אתה מבין שאתה במצב שאתה צריך אותו (את נתניהו) שהוא יחתום לך על פיצול או ביטול, זה בעיה."

המסחרה בין נתניהו לאלוביץ' (וגם נוני מוזס, וגם שלדון אדלסון) על חשבון העקרונות הבסיסיים של חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת אינה מקרה חריג — תחת שיטה שבה התקשורת מנוהלת על ידי קומץ בעלי הון למטרות רווח כלכלי, ואליטות פוליטיות וכלכליות מחוברות האחת לשנייה בשיטת "יד רוחצת יד" מעל ראשו של הציבור, שום יסוד של חברה דמוקרטית לא יוכל להתקיים במלואו; המאבק על תקשורת חופשית באמת, ועל חברה חופשית באמת, מוכרח להיות מאבק נגד השיטה הקפיטליסטית עצמה.