כאלפיים משתתפות ומשתתפים הגיעו להפגנת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים (איגוד העו״ס), בחמישי בבוקר (25.6) מול משכן הכנסת. לעובדות ולעובדים הצטרפו סטודנטיות וסטודנטים לעבודה סוציאלית בהובלת תנועת 'עו״סים שינוי', מקבלי שירותי רווחה ועוד תומכים שהגיעו להביע סולידריות, בהם פעילי מאבק סוציאליסטי.

האירוע חתם צעדה בת חמישה ימים מתל אביב לירושלים, בהובלת יו״ר האיגוד ענבל חרמוני ובמחאה על המשך ניצול העובדות והעובדים, וייבוש שירותי הרווחה. באופן מדאיג, חרמוני התמוטטה ופונתה לבית חולים במהלך הצעדה הארוכה, אך התאוששה והמשיכה להוביל אותה עד הסוף.

העובדות והעובדים הסוציאליים עובדות ועובדים במערכת רווחה מורעבת ממשאבים, וזאת כתוצאה מעשורים של מדיניות ייבוש תקציבי. מחסור אדיר בכוח אדם מביא לכך שכל עובדת נדרשת לטפל במאות מקרים במקביל. שירותים שניתנו בעבר מידי המדינה הופרטו ועובדות סוציאליות רבות מועסקות באמצעות גופים פרטיים, לא פעם כעובדות קבלן.

השכר החודשי של עובדת מתחילה הוא כ־5,200 שקל. לאחר 15 שנות ותק היא תרוויח 7,500 שקל. אולם רוב מוחלט של המשרות הקיימות הן חלקיות. בפועל, עובדות נאלצות לעבוד במספר משרות במקביל כדי להגיע לשכר שניתן להתקיים ממנו. לא מעט עדיין נאלצות לקבל השלמת הכנסה לשכר מינימום. בנוסף, מסקר שערך האיגוד עולה שכ־83% (!) מהעובדות הסוציאליות חוו אלימות במקום עבודתן.

בתנאי עבודה בלתי אפשריים כאלה, לא פלא שהרשויות המקומיות ומשרד הרווחה לא מצליחים לאייש אפילו את התקנים המעטים שקיימים — כאלף מהם אינם מאוישים כיום. ללא שינוי מיידי, המגמה צפויה להחמיר. סקר שנערך בקרב סטודנטים וסטודנטיות לעבודה סוציאלית גילה שכ־40% מהם כלל לא בטוחים שיעסקו במקצוע. רק 3% ענו שירצו לעבוד בלשכות הרווחה ואילו 42% ענו שלא יעשו זאת בשום אופן!

ההשלכות החברתיות והכלכליות של מגפת הקורונה ושל המשבר הכלכלי המחריף מאיימות להביא לקריסת שירותי הרווחה. מספר הפניות ללשכות הרווחה זינק ביוני ב־68% לעומת התקופה המקבילה ב־2019 — מי יטפלו בכל הפניות האלו?!

ההפגנה בירושלים ביטאה זעם שהצטבר במשך שנים בקרב העובדות והעובדים. לאחר שהמאבק ב־2011 הסתיים בהסכם חלש שהנהגת ההסתדרות דאז בראשות עופר עיני כפתה על העובדות, רבות הביעו רצון במאבק עוצמתי לשינוי מהותי בשכר ובתקנים. במהלך ההפגנה, העובדות קראו סיסמאות כגון "הפעם לא נוותר!", "לא עו״סים בכל מחיר!" ו"די! נחנקנו!". קריאות נפוצות נוספות שנשמעו כללו: "עם עבודת קודש, לא סוגרות ת׳חודש", "התשובה להזנחה, תקציבים לרווחה".

היערכות למאבק ארוך

לקראת סבב המאבק הנוכחי נבחרה הנהגה חדשה באיגוד העו״ס. ענבל חרמוני, נציגת תנועת 'עתידנו', נבחרה לראשות האיגוד על בסיס קידום קו לוחמני למאבק הנדרש מול האוצר והממשלה. הפעם, האיגוד ערך אסיפות לדיון על המצב ופעולות מחאה לקראת פתיחת הסכמי השכר השנה — פעולות חיוניות שלא ננקטו לפני סבבי המאבק הקודמים. בהפגנה בלטה גם הנחישות של העובדות והעובדים להיאבק ואף לשבות. כשחרמוני הסבירה בנאומה שאם האוצר לא ייענה לדרישות האיגוד, העובדות הסוציאליות ייאלצו לצאת לשביתה כללית ומוחלטת של כל שירותי הרווחה — "לנעול הכול על מפתח" — העובדות השיבו בקריאות, "לנעול! לנעול! לנעול!".

חרמוני גם הדגישה בנאומה שההתגייסות של העובדות עצמן היא זו שתכריע בסופו של דבר את המאבק. מדובר בדגש קריטי. בהקשר הזה, ברור שהנהגת האיגוד צריכה גם להוביל מאמץ לגיוס תמיכה ציבורית למאבק, אך גם להזהיר משותפים מזויפים, שלא רק עלולים להפנות גב ברגע האמת אלא גם לנסות לגזור קופון על גב המאבק כדי לשפר תדמית, שעה שהממשלה ממשיכה לפגוע בציבור העובדים והעובדות ככלל.

כך למשל, בהפגנה ניתנה באופן שגוי במה לח״כית תהילה פרידמן מסיעת 'כחול לבן', השותפה בממשלה, ולח״כ מיקי לוי מסיעת 'יש עתיד', שהיה סגן שר האוצר תחת יאיר לפיד והעביר תקציב קיצוצים וגזירות. הח״כית מכחול לבן התקבלה בקריאות "בושה!" מהקהל וגם מיקי לוי ספג קריאות מחאה מוצדקות. באופן מצער, האיגוד אף פרסם סרטון תמיכה צבוע ומזויף של יו״ר הקואליציה ח״כ מיקי זוהר מהליכוד.

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי ממפלגת העבודה, הצטלם יומיים קודם כשהשתתף בצעדה לירושלים. ראוי להזכיר שהמאבק הוא למעשה נגד מדיניות הממשלה שהוא עצמו חלק ממנה. תמונתו מהצעדה פורסמה בעמוד הרשמי של האיגוד עם איחולי ההצלחה ששמולי ניסח.

בראיון לערוץ 2 נשאלה חרמוני האם שר הרווחה "קשוב" לדרישות העובדות הסוציאליות וענתה: "שר הרווחה שמולי אכן קשוב, והגיע גם לתמוך בהפגנה ובמחאה. אנחנו מצפים שזה יעבור מתמיכה למעשים... אבל נדרש כאן שינוי מהפכני ביחס לשירותים החברתיים בישראל".

'השינוי המהפכני' שחרמוני מדברת עליו סותר את המדיניות הקפיטליסטית של הממשלה ששמולי חלק ממנה. כפי שקרה בעבר, גם הפעם, הממשלה צפויה להגיד ש"אין תקציב" לדרישות קריטיות שהאיגוד מעלה. אותה ממשלה הספיקה כבר להעביר עשרות מיליארדים לתאגידים הגדולים ולבנקים, והיא מאיימת בצעדי סיפוח משיחיים ומסוכנים, שבנוסף לכל גם יגררו הוצאות עתק מהקופה הציבורית.

המשבר הכלכלי בעיצומו, הגירעון טופח ובממשלת ההון מתכננים קיצוצים ולא הגדלת תקציבים לשירותים החברתיים. בהפגנה חרמוני מחתה על מתן "הטבות המס למי שלא צריכים אותן". החלפת הטבות המס למיליארדרים במיסוי דרסטי על ההון היא התשובה לטענת ה"אין כסף" של הממשלה. האם שמולי ושותפיו לממשלה יקדמו מיסוי כזה וייצאו מרצונם לעימות מול הטייקונים שרק עכשיו קיבלו הטבות מהממשלה? ברור שלא.

אפשרי לבנות מאבק שייאלץ את הממשלה לשחרר תקציבים ואף לממן זאת באמצעות מיסוי על ההון, אבל זה יצריך מאבק חזק ועוצמתי, אפילו יותר מבעבר. לכן אסור שהעו״ס יאבקו לבדן. סולידריות ומאבק רחב הם אפשריים והכרחיים.

איגוד העו״ס מתכנן לצאת לשביתה החל מיום רביעי הבא (1.7) אם דרישות האיגוד לא ייענו. השותפות האמיתית שיכולה להביא להישגים היא עם עוד קבוצות שנפגעות ממדיניות הממשלה. ארגוני המורות, וכעת גם האחיות, נמצאים גם הם בעימות מול הממשלה שמנסה לגלגל עליהם את ההשלכות של המשבר. קריאות כגון "זו אותה מהפכה, בבריאות וברווחה", שנשמעו לא פעם בהפגנה, רומזות לפוטנציאל למאבק משותף של ארגוני העובדות והעובדים ולבניית מאבק רחב, ואף להתפתחות של תנועת מחאה רחבה. גם עובדי הבמה שמוחים מול משרד האוצר כבר שבועות והצטרפו ספונטנית להפגנת העו״ס ממחישים זאת. בניגוד לתפקיד ההרסני שמילאה הנהגת ההסתדרות בתקופת עיני בשביתת 2011, יש לדרוש מהנהגת ההסתדרות להוביל צעדים נחרצים לגיוס מלוא כוחה של העבודה המאורגנת למען המאבק להצלת מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ולמען השירותים החברתיים של כולנו.