בלי פתרון לסכנת ההדבקה, בלי מענה לצרכים החינוכיים
ממשלת ה"שינוי" הגישה תקציב חונק ועוד שורה של גזירות
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
יום המאבק באלימות כלפי נשים
לכו, המדיניות שלכם הורגת נשים
משבר הקורונה בשילוב עם המדיניות הפושעת של הממשלה מחריפים את מגפת האלימות המגדרית
2,220

"אל תלמדי אותי את העבודה שלי", כך ענה שוטר לוופאא עבאהרה מעראבה, כשביקשה הגנה מפני הגרוש שלה, רביע כנעאנה, לפני שרצח אותה בשבוע שעבר. כנעאנה נעצר כחודש לפני הרצח, בחשד לתקיפת בת משפחה, אך שוחרר על ידי השופט זיאד סאלח בעסקת טיעון. אבל זה לא רק הרוצח הזה ולא רק השוטר הזה ולא רק השופט הזה. המערכת כולה אלימה כלפי נשים.

22 נשים נרצחו השנה על ידי בני זוגן. לפי נתוני משרד הרווחה, מספר הדיווחים על מעשי אלימות במשפחה מאז פרוץ מגפת הקורונה זינק פי שלושה יחסית לשנים קודמות: בחודשים מרץ עד אוקטובר הגיע מספר התלונות ל־7,201 — זאת לעומת 2,530 בשנה שעברה. המקלטים לנשים מוכות מלאים עד אפס מקום ורשויות הרווחה בקושי מצליחות להתמודד עם שטף המקרים.

אלימות כלפי נשים היתה בעיה חברתית בוערת גם לפני משבר הקורונה, אבל ההתמודדות הכושלת של הממשלה עם המשבר והשלכותיו הכלכליות והחברתיות הפכו את המצב לחמור בהרבה עבור נשים וילדים.

התקופות של הסגר החריפו את מגפת האלימות המגדרית. משפחות רבות נאלצו להסתגר במשך שבועות בדירות קטנות וצפופות, ללא פרנסה או הכנסה מובטחת — מצב שמעלה את רמות הלחץ והחרדה ואיתן גם את מקרי האלימות כלפי נשים וילדים.

בנוסף לכך, שני שליש מהאנשים שהוצאו לחל״ת בסגר השני הן נשים — עובדה זו, בשילוב עם האפליה המגדרית בשכר, מגבירה את תלותן הכלכלית של נשים בבני זוגן ומקשה עליהן לעזוב מערכות יחסים אלימות.

משלב מאד מוקדם היה ברור כי הידרדרנו למצב חירום. יחד עם זאת, בסגר הראשון הממשלה התנהגה בצורה פושעת: משרד הרווחה פעל במתכונת מצומצמת, ועמותות סיוע נאלצו להוציא את רוב העובדות שלהן לחל״ת. איגוד העובדות הסוציאליות היה צריך להיאבק נגד משרד האוצר כדי שעובדות הרווחה יוגדרו כחיוניות.

אין התקדמות ללא מאבק

ארגוני נשים ניהלו קמפיין ציבורי כדי להעלות את הבעיה על סדר היום, ובסוף הסגר הראשון, בעקבות הרצח המזעזע של מאיה וישניאק ז״ל על ידי בן זוגה, התארגנה עצרת גדולה בהשתתפות רבבות. ממשלת נתניהו־גנץ נאלצה להפנות תקציבים מסוימים לטיפול בנושא — אך בפועל מדובר בהעברת חלק מזערי מהתקציב לתוכנית למאבק באלימות במשפחה, שכבר הוסכם עליו לפני שלוש שנים.

אחרי הסגר השני, הממשלה אישרה תכנית חדשה למאבק באלימות במשפחה שהגיש שר העבודה והרווחה איציק שמולי. לדברי שמולי, התוכנית אמורה "להתמודד עם תופעת האלימות במשפחה בארבעה תחומים מרכזיים: מניעה, שיקום וטיפול בפוגעים, הגנה על נפגעות ונפגעים וסיוע במיצוי כל זכות על ידי פיתוח מענים חדשניים". אז מה חסר בה? תקציב. במאמר דעה ל"הארץ", עו״ד לענייני משפחה, איימי בכור־בוני מסבירה כי "לא ברור כיצד היא תיושם, שעה שתכנית החומש הלאומית למיגור אלימות נגד נשים שנקבעה ב־2017 לא מיושמת, לטענת הממשלה מחוסר תקציב. הממשלה היתה אמורה להעביר סך של 250 מיליון שקלים לטובת התכנית — שלא עברו... תכניות טיפול הן דבר מבורך, כל עוד לא מדובר בכלי ריק ובתרגילי יחסי ציבור, ויהיה אכן מי שיוציא אותן לפועל".

פרצופה האמיתי של הממשלה מתגלה בכל פעם מחדש ורק מאבק מביא להישגים — זו מסקנה חשובה לקראת אירועי המחאה שמתארגנים השנה לציון יום המאבק באלימות כלפי נשים. רק אחרי מחאת האלפים הסוערת בעקבות האונס הקבוצתי המזעזע באילת באוגוסט האחרון, הממשלה הפנתה תקציב של חמישה מיליון שקלים להקמת חדרים אקוטיים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבתי חולים ברחבי הארץ — וזאת אחרי שנים של הבטחות.

ההפגנות הקרובות הן הזדמנות חשובה לבניית מאבק למען הנגשת הסיוע לנפגעות אלימות במשפחה, הגדלת התקציב הממשלתי לקווי החירום ולמקלטים, פתרונות דיור לנשים שעוזבות בני זוג אלימים, מסגרות טיפול בנשים וילדים נפגעי אלימות ובגברים אלימים. זו גם הזדמנות לחיבור המאבק למחאה הכללית נגד הממשלה ולמאבקים למען פיצוי שכר לכל המובטלות, המובטלים והעובדות ששכרן ירד בעקבות המשבר והצלת השירותים החברתיים.

בממשלה ובאוצר יטענו כמובן שאין לכך כסף. אבל בהחלט אפשר וצריך לממן את הצעדים האלה, וצעדים נוספים, באמצעות הטלת מס חירום על בעלי ההון והתאגידים הגדולים. הממשלה לא תעשה זאת ללא מאבק עוצמתי ורחב.

שביתה פמיניסטית

הרעיון של שביתה ככלי מרכזי להפעלת לחץ על הממשלה ולחיזוק והרחבת המאבק ממשיך להדהד בתנועה הפמיניסטית בישראל ובעולם. כחלק מהמאבק הנחוש של הנשים בפולין נגד ההגבלות החדשות על זכות ההפלה בסוף אוקטובר, הוכרזה שביתת מחאה פמיניסטית, שזכתה לתמיכת ארגוני העובדות והעובדים בבתי החולים, בדואר, בתחבורה הציבורית ואף במכרות הפחם.

בישראל הקריאה ל"שביתת נשים" בדצמבר 2018 נגד אלימות מגדרית נענתה בהפגנות ופעולות מחאה בכל רחבי הארץ — עובדות, ובחלק מהמקרים גם גברים עובדים, עזבו את עמדות העבודה במשרדי הממשלה ובמגזר הפרטי לטובת הפגנות קצרות ואסיפות מחאה.

המחאה בעקבות האונס הקבוצתי באילת ורצח נורה כעביה מהיישוב טובא זנגרייה בסמיכות אליו הביאה גם כן לשביתות מחאה של חצי שעה בשורה של מקומות עבודה גדולים, כולל סלקום, בזק בינלאומי, בנק לאומי, התעשייה האווירית ועוד. בחלק מהמקרים היוזמה לשביתה הגיעה מקרב ועדי העובדות והעובדים, ההתארגנויות שאמורות לנהל ביום יום את המאבק על הזכויות ותנאי העבודה. במקרים אחרים, הנהלות ומנכ״לים איפשרו הפסקות עבודה קצרות ואף התבטאו בעד המאבק נגד אלימות כלפי נשים — זה מעיד על התמיכה הציבורית הרחבה במאבק. אך התמיכה של הנהלות ובעלי התאגידים, הן בצעדי השביתה והן בדרישות של המאבק, תיעצר כשהיא תעמוד בסתירה לאינטרס הרווח שמניע אותם.

אנחנו צריכות את ארגוני העובדות והעובדים, את התאחדות הסטודנטים ומועצת התלמידים הארצית לצידנו כדי שנוכל לפעול בצורה עוצמתית ולשתק את המשק — גם ללא הסכמתן של ההנהלות.

ב־19 באוקטובר אירעו שני מקרי רצח של נשים, אירנה גריבנב ז״ל מבאר שבע ונג׳אח מנסור ז״ל מחיפה. בתגובה, חגית פאר, יו״ר נעמ״ת, ארגון הנשים של ההסתדרות, עזרה להבהיר את אחריות הממשלה לגל האלימות כלפי נשים: "גל הטרור נגד נשים נמשך, הכתובת על הקיר ולממשלה זה פשוט לא אכפת. הראיה הטובה ביותר לכך היא התוכנית למאבק באלימות שאושרה כבר בשנת 2017 על ידי הממשלה ועד היום לא מומשה".

זה בהחלט חשוב שיו״ר נעמ״ת מצביעה על הצורך להיאבק בממשלה. אבל להסתדרות אסור להשאיר את הנושא רק להצהרות של יו״ר ארגון הנשים שלה. הנהגת ההסתדרות, בראשות בר דוד, התעלמה לחלוטין מהקריאה לשביתת מחאה באוגוסט האחרון. זה לא מפתיע. מאז תחילת משבר הקורונה, הנהגת ההסתדרות מועלת בתפקידה, ובמקום להוביל מאבק בממשלה ולהבטיח שאנחנו, העובדות והעובדים, לא נשלם את מחיר המשבר, קוראת לנו פעם אחר פעם לוותר ו"להיכנס מתחת לאלונקה".

ארגוני העובדות המסונפים להסתדרות — הסתדרות המורות, הסתדרות האחיות, איגוד העובדות הסוציאליות — לא צריכות לחכות לבר דוד בשביל לקרוא לשביתה של שעתיים ביום המאבק לאלימות כלפי נשים. במצב הרוח הציבורי הנוכחי, הקריאה בהחלט יכולה לזכות להד חזק.

תלמידות ותלמידים בתיכונים יכולות לארגן הפסקה של הלימודים בזום או שיעורי חברה על אלימות כלפי נשים. סטודנטיות וסטודנטים יכולות גם כן להפסיק את הלימודים יחד עם ארגוני סגל ההוראה במכללות שנמצאים בסכסוך עבודה. בואו נהפוך את ה־25 בנובמבר למפגן כוח ולצעד משמעותי לקראת השבתה מלאה של המשק ובניית מאבק עוצמתי לחיסול האלימות המגדרית ואי השוויון בחברה.

*   מתוך גיליון נובמבר־דצמבר של עיתון "המאבק"



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.