"אנחנו שובתים בגלל שהמנהל ומשק קורס"
תחפושת השינוי של ממשלת כיבוש קפיטליסטית
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
"או קיצור, או שביתה!"
מרד המתמחים והמתמחות בבתי החולים
באוצר ובהנהלות בתי החולים הילכו עליהם אימים ושללו את זכותם להתאגד ולשבות, אבל המתמחים והמתמחות לרפואה המאורגנים ב'מרשם' יצאו לשביתת אזהרה בת יום בדרישה לשים סוף למשמרות של 26 שעות, חסמו כבישים בתל אביב, ונערכים להסלמה במאבק בכל בית חולים שלא יאשר פיילוט קיצורים
2,005

בעיצומו של משבר התחלואה, המתמחות והמתמחים לרפואה נאלצים להמשיך במאבקם סביב הדרישה הבסיסית לקצר משמרות של 26 שעות עבודה רציפות — הפוגעות בהם ובטיפול הרפואי לציבור. ביום שני האחרון, 21 בדצמבר, מאות רבות מהם, יהודים וערבים, המאורגנים בארגון מרשם, יצאו לשביתת אזהרה פורצת דרך, ורבים השתתפו באותו היום, יחד עם סטודנטים וסטודנטיות לרפואה, בצעדת מחאה לוחמנית על כבישים במרכז תל אביב ומול בית החולים איכילוב.

השביתה, שהקיפה כ־55 מחלקות מ־10 בתי חולים ברחבי הארץ, התארגנה לאחר ששר העבודה והרווחה איציק שמולי (העבודה) האריך פעם נוספת את תוקף ההיתר המחפיר להעסקה של 26 שעות עבודה רציפות — אף שבלחץ המאבק, הוא נדחף לקצר את תקופת ההיתר.

משרד האוצר והנהלות בתי החולים הילכו אימים ושלחו מכתבי התראה בניסיון לסכל את השביתה ותוך הבהרה שאינם מכירים כלל בזכות הרופאים המתמחים להתאגד ולשבות. באופן מביש, הנהגת ההסתדרות הרפואית בישראל (הר״י), המובלת בידי מנהלים ובכירים במערכת הבריאות, עושה יד אחת עם האוצר והממשלה נגד המאבק. "אבהיר כי ההסתדרות הרפואית, ארגונם היציג של הרופאים, לא הכריזה סכסוך עבודה", כתב המשנה לממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, במכתב למנהלי בתי החולים ב־17 בדצמבר, בו איים כי "על כן, רופא שישתתף בעיצומים או שביתה מפר את חוזה העבודה שלו, דבר אשר חושף אותו לאחריות נזיקית ולאכיפה משמעתית... ככל שינקטו בכל זאת עיצומים או שביתה, אנא עדכנו אותנו באשר להיקפם ולניכויי השכר בגינם".

מכתב האוצר:

יו״ר מרשם ריי ביטון, מתמחה ברפואה פנימית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שבה והבהירה במהלך צעדת המחאה בתל אביב שהספין של "יציג או לא יציג" לא רלוונטי והמאבק ימשיך להתרחב. אף שמסע ההפחדה הרתיע מתמחים רבים, השביתה העצמאית יצאה לדרך, כשמאות פנו טקטית לניצול קולקטיבי של ימי חופש, כדי לרוקן מתוכן את הטענה לפעולה "לא חוקית". הם הגיעו למסקנה שהם לא יכולים להמשיך לאפשר "עסקים כרגיל" ופנו לשיטות של מאבק מעמדי. בינתיים הם כבר הכריזו על מתווה הסלמה במאבק ומזהירים כי הצעד הבא הוא 3 ימי שביתה ארצית ב־5–7 בינואר, בבתי חולים שהנהלותיהם לא יגיעו להסכמות קונקרטיות על מועד להתחלת פיילוט קיצור משמרות.

כפי שלא נכנעו לאיומים ולתירוצים הלגליסטיים מצד המדינה הקפיטליסטית והביורוקרטיה של הר״י, שביקשו לשלול מהם את זכות השביתה, כך הם גם מנפצים מראש את הספינים הצפויים, כאילו "אין ממשלה" או "אין תקציב מדינה" או "אין כסף" או שזה לא הזמן לכאורה להעלות דרישות כשיש משבר כלכלי ומצוקה המונית. מנכ״ל ארגון מרשם, ברק לוי־סגל, כתב בפוסט עדכון מפורט (חמישי): "אז כדאי שתכירו שגם בתקופת מעבר ממשלה אפשר לשחרר תקציבים. למשל, דרך ועדות חריגים (שבתקופת בחירות מאושרות ע״י היועמ״ש), בדיוק כפי שהעבירו תקציבים בשנה האחרונה ללא תקציב מדינה". הוא צירף להמחשה נתונים על תקצוב כוח אדם דרך שתי ועדות חריגים כאלו — קורונה ומשרד הבריאות. "אם יש ספק, 15 מיליון שקל ל־10 פיילוטים — מדובר בגרושים שאפילו לא מדגדגים את תקציב הבריאות, שלא לדבר על האוצר. הכול פונקציה של לחץ".

ואז המשטרה נאלצה לקחת צעד אחורה

הפגנת המתמחים והמתמחות הייתה לוחמנית. בכיכר הבימה בתל אביב התאספו כ־600 מתמחים ומתמחות וסטודנטים לרפואה מכל הארץ, עם מדי בית־חולים ושלטים. בין קריאות של "לא חוזרים ולא חוזרות ל־26 שעות" ו"או קיצור, או שביתה!", עלו היו״ר ביטון ודוברים אחרים ממרשם לנאום — על התנאים המחפירים שמתמחים נאלצים לעבוד בהם, נגד הניסיונות של הביורוקרטיה בהר״י ושל משרדי ממשלה לטרפד את המאבק ולהמשיך לכפות את הסטטוס־קוו ללא התחשבות בדרישות המתמחים (שענו לכך בסיסמה: "לא מחליטים עלינו בלעדינו!").

הדוברים קראו למתמחות ולמתמחים לא לחשוש מאיומים מצד הממשלה והנהלות בתי החולים, ולצאת להיאבק יחד על השינוי הנחוץ למען תנאי העבודה המגיעים להם ולשיפור רמת הטיפול הרפואי לציבור. ההפגנה המשיכה באופן מאורגן לצעדה על הכביש אל בניין משרד הבריאות ברחוב הארבעה. גם במקרה הזה, הם לא המתינו לאישור רשמי מיוחד. המשטרה מיהרה לנסות לחסום את הצעדה ולאיים במעצרים מספר פעמים לאורך הדרך. אבל מאות המתמחות והסטודנטים צעדו יחד בנחישות. הם זכו מדי פעם לתגובות אוהדות ברחוב. עובד על מערבל בטון עזב לרגע את העבודה וצילם את הצעדה בנייד. יחד עם העובדה שמדובר בעובדים חיוניים, הזוכים באופן כללי לאהדה ציבורית מיוחדת על רקע המגפה, המשטרה נדחקה לקחת צעד אחורה. שוטרי היס״מ צפו במתמחים ובמתמחות מכתיבים את מהלך האירועים בשטח. מול המבנה הברוטליסטי הישן של משרד הבריאות, המפגינים התיישבו על הכביש, לעוד נאומים וקריאות נגד שר הבריאות יולי אדלשטיין ("עשרים ושש — יולי תתבייש!"), ולאחר מכן הצעדה המשיכה אל בית החולים איכילוב.

מול איכילוב, ההפגנה עברה לקריאות נגד מנכ״ל בית החולים, הפרויקטור לשעבר, רוני גמזו, שהודיע מראש: "אינני מאשר לצאת ולהפגין או לנקוט עיצומים בעת הזו. ההסתדרות הרפואית לא אישרה סכסוך עבודה זה, ולכן אינני יכול בנסיבות אלו לאשר את המתווה ואראה זאת כהפרת הנחיות. אחזור ואומר — בלי קשר לעמדת מנהלי המחלקות, יש איסור מוחלט ממני לצאת בשעות העבודה". הוא קיבל תשובה הולמת. המפגינים והמפגינות קראו לחברותיהם מהצד השני של הגדר לא לפחד ולהצטרף להפגנה. וזה קרה. לאחר מספר דקות של קריאות עידוד מצד אחד ועל פניו גם היסוסים מנגד, מספר מתמחות ומתמחים יצאו מהשער וחברו להפגנה. ההפגנה הסתיימה לבסוף עם הכרזה על צעדי מאבק נוספים גם בשבוע הבא ובזה שאחריו, עד שהמשמרות יקוצרו.

ההפגנה בהבימה (צילום: מאבק סוציאליסטי)
צעדת המחאה במרכז תל אביב, בדרך לאיכילוב (צילום: מאבק סוציאליסטי)

אין הטיפה חוצבת בסלע אלא מכוח ההתמדה

האזהרות מפני צעדי שביתה הגיעו עוד בקיץ. ב־20 ביולי המתמחים שבתו למשך שעתיים וקיימו משמרות מחאה ואסיפות הסברה, כשחברו לשביתת האחיות הארצית שהתקיימה באותו היום, שעה שהאחיות הרפואיות נאלצו בעצמן להיאבק על תוספות תקנים במערכת הבריאות המיובשת. במקום גישה צרה, מתבדלת ומחלישה, פנו במרשם לגישה סולידרית סביב אינטרס רחב מאחד, שרואה בשילוב כוחות מכפיל כוח אסטרטגי. יו״ר מרשם כתבה אז: "זה או תקנים, או שביתה! זה לא רק המאבק שלהן, זה המאבק של כולנו, המחלקות קורסות, המתמחים קורסים!".

עם פרוץ המגפה הוחל בבתי החולים נוהל חירום מיוחד שלפתע קיצר מיידית את המשמרות ל־12 שעות, כדי לרסן את סכנת התחלואה, והמחיש עד כמה מדובר בשינוי מעשי. אולם המהלך בוטל סביב תום הסגר הראשון, מה שהצית מחדש את המאבק הלוחמני בנושא, הנמשך כבר שנים ארוכות ושידע כבר אינספור הבטחות.

ארגון מרשם התפלג למעשה מהר״י ב־2015, לאחר שהגיעו למסקנה שבטווח הקצר זוהי הדרך היחידה להשיג התקדמות במאבק. המאבק נתקל בחומה בתוך הר״י, ארגון ביורוקרטי אולטרה־מרכוזי, המצוי תחת השפעה דומיננטית של האינטרסים של רובד אריסטוקרטי מצומצם של רופאים בכירים אמידים. ניגוד האינטרסים בין הביורוקרטיה השמרנית לבין אלפי הרופאות והרופאים המתמחים הוביל למרד ולהתארגנות עצמאית החל משביתת הרופאים ב־2011. זה קרה לאחר הנחתה אנטי־דמוקרטית של ההסכם שנחתם מול האוצר, שהנהגת הר״י הציגה כ"היסטורי" ובפועל בעט את דרישות המתמחים לעוד שנים קדימה. המרד של השכבה הלוחמנית ביותר של המתמחים אז הוליד לבסוף ארגון מאבק חדור מטרה המונה כיום כבר מעל ל־1,000 חברות וחברים. עכשיו הם מובילים לראשונה שביתות עצמאיות.

הר״י התנגדה בעבר לקיצור משמעותי של תורנויות המתמחים, בתואנות שונות לפגיעה לכאורה באיכות ההכשרה. דני ה', מתמחה מאסותא אשדוד, איתו שוחחנו במהלך ההפגנה ביום השביתה, מספר שהוא נאלץ לעבוד שתי משמרות בשבוע של 26 שעות למשך חמש שנים. לטענתו, רופאים בכירים העושים כסף משר״פ ("שירות רפואה פרטי" בבתי החולים) רואים בקיצור התורנויות איום מסוים, מכיוון שמשמעות הדבר היא תוספת תקנים של מתמחים ומומחים, מה שעשוי לגרור צמצום בקליינטורת השר״פ של כל רופא מומחה. כעת, נראה שעמדת הר״י השתנתה בלחץ המאבק והיא תומכת ברפורמה שתקצר את המשמרות ל־12–16 שעות, אף שרק בחלק מהמחלקות. במקביל, המאבק דחק כאמור גם בשר העבודה והרווחה לקצר את תוקף היתר התורנויות ושר הבריאות שילם מס שפתיים של תמיכה בדרישה לקיצור. לוי־סגל מנכ״ל מרשם העיר, "יש תוצאות ללחצים… צריך להמשיך, אנחנו מתקדמים", והוסיף, כדברי המשורר הרומי אוביד, "אין הטיפה חוצבת מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה".

מול בניין משרד הבריאות בתל אביב (צילום: מאבק סוציאליסטי)

בניית סולידריות

המגפה שבה וחשפה ביתר־שאת את הסתירה שבין היעדר ההשקעה במערכת הבריאות — כתוצאה מהיגיון ההפרטה הקפיטליסטי — לבין צורכי בריאות הציבור, ובמיוחד כשצוותים רפואיים נאלצים בזמן משבר בריאותי חמור לצאת למאבקים על תנאים בסיסיים. היא גם המחישה כבר בסגר הראשון, תחת ממשלת מעבר וללא תקציב מדינה רשמי, איך המדינה מסוגלת גם להעביר תקציבי חירום וגם לחולל שינויי התארגנות מהותיים בתוך זמן קצר, כולל קיצור מיידי של משמרות בלתי נסבלות של 26 שעות בבתי החולים. הדוגמה הזאת רק דירבנה את מתמחי מרשם להסלים את המאבק ולהתעקש על התחלה מיידית וכוללת של רפורמת תורנויות.

המאבק הזה, הנמשך בשלבים שונים לאורך העשור האחרון, קרוב יותר מתמיד להשגת המטרה. מרשם פועל כדי לגייס סולידריות גם מקרב הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה, ומקרב משפחות המתמחים. מעגל הסולידריות צריך להתרחב לעוד ארגוני עובדים וארגונים חברתיים, במטרה לעזור למאבק לנצח בהקדם, לשיפור תנאי העבודה ולמען בריאות הציבור. ניצחון במאבק, במיוחד לאור ההתארגנות העצמאית, הנחושה והלוחמנית של מתמחי מרשם, יוכל לספק השראה למאבקים נוספים על שיפור התנאים, דווקא בתקופה של משבר מערכתי ופגיעה בתנאי המחיה. המשבר רק הדגיש את הצורך בשינוי, ודאי במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים, אחרי עשורים של ייבוש תקציבי ותהליכי הפרטה הרסניים.

חיזוק המאבק לקיצור תורנויות, כחלק מהמאבק להצלת הרפואה הציבורית, השירותים החברתיים ולשיפור תנאים
  • סולידריות עם מאבק מתמחי ומתמחות הרפואה! די להתעלמות ודי לאיומים הרומסים את זכות השביתה.
  • סוף למשמרות של 26 שעות! להתחיל מיידית פיילוטים בכל בתי החולים, בלי ספינים שחוקים של "אין ממשלה", "אין תקציב מדינה", "אין כסף", "זה לא הזמן". יש משאבים, זה נחוץ והיה צריך לקרות הרבה לפני המשבר הנוכחי.
  • מתמחי ומתמחות מרשם התגייסו בסולידריות עם שביתת האחיות — זה הזמן לספק גם להם גב מהציבור, מהסתדרות האחיות ושאר ארגוני העובדים והארגונים החברתיים, למאבק על שעות עבודה שפויות ולמען בריאות הציבור.
  • כן להשקעת חירום בתוספת תקנים של כוח־אדם ומיטות בכל בתי החולים, תוך הבטחת תנאי עבודה ושכר ראויים. מימון בעזרת החזרת מס הבריאות המקביל על המעבידים, שנתניהו ביטל ב־1997.
  • המאבק הזה הוא חלק מהמאבק להצלת הרפואה הציבורית, השירותים החברתיים ולשיפור תנאי העבודה במשק. סוף למדיניות ייבוש והפרטת הבריאות והרווחה. סוף לשר״פ בבתי החולים.
  • כן למערכת בריאות ציבורית מתקדמת, שוויונית, ונגישה ללא תשלום בגין טיפול, שתתנהל תחת פיקוח דמוקרטי מטעם הצוותים הרפואיים, ארגוני האחיות ושאר ארגוני העובדים. העברת בתי החולים הפרטיים לבעלות ציבורית.
  • בריאות על פני רווחים. הלאמת הבנקים ותאגידי הענק לטובת תכנון דמוקרטי לרווחת הכלל, באופן שיציב במרכז בריאות, פרנסה וסביבה על פני רווחי אוליגרכיה של קומץ טייקונים.
ההפגנה בכיכר הבימה (צילום: מאבק סוציאליסטי)



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.