"בחירות רביעיות" בצל משבר ענק כדי לנצח צריך אלטרנטיבה פוליטית מול שלטון ההון והימין הקפיטליסטי (צילום: מאבק סוציאליסטי) הזעם החברתי, ההפגנות והשביתות העמיקו פיצולים בממשלה עד שהביאו לפיזור הכנסת ■ אלא שלמרות ההתנגדות הרחבה בחברה לנתניהו ולממשלת המשבר הקפיטליסטית, האתגר הוא לתרגם אותה להצבת אלטרנטיבה פוליטית של ולמען אנשים עובדים ועניים, יהודים וערבים, הנפגעים במשבר 2,998
לא נתגעגע! שוב הכנסת מתפזרת, לאחר שממשלת ה"אחדות" הקפיטליסטית הלכה והתפוררה בלחץ הזעם ההמוני שנבנה על רקע המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי ההיסטורי שמטלטל את חיינו. כזכור, ממשלת המשבר רק הוקמה במאי, אחרי שנתניהו, שלא השיג רוב בבחירות, הצליח לפרק את גוש ה"רק לא ביבי" ולהשיג צינור חמצן פוליטי. ממשלת נתניהו ה־5, כעת ממשלת מעבר, הייתה שנואה מהרגע הראשון ובאופן גובר ככל שחלף הזמן — ולא עזרו כל השבחים העצמיים המנותקים והניסיונות מצד נתניהו ללהטט באיומי סיפוח ובקמפיין "שלום" כוזב, שביסודו דווקא מלבה את הסכסוך הלאומי המדמם כאן, הנמצא בימים אלה שוב במגמת הסלמה. העובדה שבעיצומה של המגפה, רופאות ורופאים מתמחים, יהודים וערבים, נאלצים כעת לצאת לשביתה אמיצה — ללא הכרה מצד המדינה בזכותם לשבות — בדרישה בסיסית לשים סוף לחרפת המשמרות של 26 שעות, היא כשלעצמה אות קלון לנתניהו וגנץ, לממשלה, ולהיגיון הקפיטליסטי שאחראי לעיוותים וחוסרים רבים במערכת הבריאות. על כך מתווספת העובדה שהפסיכולוגיות והפסיכולוגים בשירות הציבורי נאלצים להיאבק עכשיו נגד קיצוץ משרות! אלמלא שביתות האחיות והאחים והעובדות והעובדים הסוציאליים בקיץ, ואלמלא הפגנות מחאה של אלפים ורבבות על המצב הכלכלי ונגד מדיניות הממשלה, המאבק במגפה היה מתנהל בצורה עוד יותר מחפירה. הממשלה החלשה נדחקה בין השאר לשחרר יותר פיצויים מכפי שתכננה. אבל המהירות בה זינק שיעור העוני, שהפתיעה גם את מחברי דוח העוני האלטרנטיבי של 'לתת', היא לא גזירה משמיים אלא תוצאה של מדיניות פרו־קפיטליסטית, שכפתה על אנשים עובדים בחירה מלאכותית בין בריאות ופרנסה, שעה שהמערכת אינה מסוגלת להבטיח מענה לצרכים בסיסיים ביותר עבור מאות אלפי משפחות הנרמסות בעוני. פחות מרבע מהמשפחות מגדירות כעת את מצבן הכלכלי "טוב". אותו היגיון קפיטליסטי, ששר העבודה והרווחה שמולי (עבודה) עוטף בחיוכים, לא מוצא משאבים להשקעות חירום מסיביות לטיפול איכותי בתופעות מחרידות של רצח נשים והעוני, המצוקה ואלימות הנשק והרציחות ביישובים הערביים. כעת מרחף גם איום של קיצוץ ברברי בתקציבי השירותים הציבוריים, כולל רבע — כ־2.5 מיליארד שקל — מבסיס תקציב הרווחה, אם לא תעבור בכנסת המעבר חקיקה ייעודית לקביעת תקציב המשכי ל־2021. אפילו אם כן תעבור, אמור להתבצע קיצוץ של מאות מיליוני שקלים. בשורת החיסונים, שפותחו רק בזכות השקעת עתק של משאבים ציבוריים במחקר ופיתוח, אינה מבשרת על סוף המשבר הכלכלי והחברתי העמוק. בינתיים, גם התחלואה עדיין משתוללת. אף שישראל שקולה ל"מדינת אי", עם גבולות סגורים, ושעה ש"ממשלת האחדות" הקפיטליסטית התיימרה להימנע מסגר ומינתה לשם כך "פרויקטור", אנחנו כבר בדרך לסגר שלישי רגע אחרי השני. מעל 3,100 ישראלים איבדו את חייהם במגפה — הכפלה בתוך כחודשיים וחצי. טאיוואן, מדינת האי הסמוכה לסין, עם 24 מיליון תושבים: 7 מתים. ניו זילנד: 25. אוסטרליה: 900. שיעור התמותה באוכלוסייה בקפריסין פחות מרבע מאשר בישראל. המצב בישראל אינו מהגרועים ביותר בעולם והיה יכול להיות גרוע בהרבה אלמלא חלק מההגבלות, אך הוא עדיין גרוע בגלל שרשרת מחדלים, כתוצאה ממדיניות שקדמה למשבר ומזו שיושמה במהלכו. פילוגים בצמרתהמשבר העצום בחברה, שנתניהו מציג כמובן כ"הצלחה" יחסית לנסיבות, עורר זעם המוני, שחלקו תורגם להפגנות ושביתות, ושגרר פיצולים הולכים ומעמיקים בשני הגושים של "ממשלת האחדות", שעה שפוליטיקאים פרו־קפיטליסטים — "מורדים" בכחול־לבן ובליכוד — ניסו להרחיק את עצמם מנתניהו ומהממשלה, כדי להתיישר עם מצב הרוח ההמוני ולזכות לאהדה. כל סמרטוטי הרצפה האופורטוניסטיים ממפלגות הממסד שזחלו בחסות המגפה, ומחשש מבחירות, להציל את נתניהו והליכוד, ובראשותם "ראש הממשלה החליפי" השתטחו פחות או יותר מתחת לאחוז החסימה בסקרים. גנץ ואשכנזי עוד מדדים מעט מעל, אך בספק אם יתמודדו בבחירות, והפארסה של כחול־לבן נראית בפרפורי גסיסה. שרידי מפלגה העבודה, אחרי פרישת עמיר פרץ מתפקיד היו״ר, מתחבטים בשאלה אם ללכת על המתת חסד פוליטית במסגרת מיזוג עם כחול־לבן, או לנסות להחיות את ה"מותג". באוגוסט, שני הגושים בממשלה ה"פריטטית", כשגוש כחול־לבן הלך והתפוגג בסקרים, עוד הצליחו להגיע ביניהם לדיל על משיכת עוד ארבעה חודשים עם דחיית אישור התקציב — הסוגייה שסומנה מלכתחילה כתחנת היציאה של נתניהו לבחירות מוקדמות. הצלילה בתמיכה בנתניהו ובליכוד אז עוררה חששות במפלגת השלטון המרכזית מהליכה לבחירות. ההצבעה ביום שני בערב (21.12) על הצעת דיל לדחייה נוספת של אישור רטרואקטיבי של תקציב השנה שהסתיימה כבר הופלה בפער של 2 קולות, בעקבות הפילוג בליכוד, עם ההשקה של מפלגתו של סער, שנראה שהייתה אחת הסיבות שדחפו את נתניהו להעדיף הסכמה עם גנץ לדחייה. סער זיהה את הפוטנציאל להתערב ולנצל את ההתנגדות הרחבה לממשלה ולנתניהו כדי לרתום תמיכה מחלק מהבסיס של הליכוד ומשכבות מהזרם המרכזי בחברה בעזרת תדמית של "בשורה חדשה". העובדה שבניגוד לבנט ולמפלגת ימינה, שהמומנטום שלה נחתך כתוצאה מהמהלך, סער הודיע ש(הפעם) לא יישב בממשלה תחת נתניהו ואף אימץ את ההבטחה הישנה של כחול־לבן להגבלת כהונת ראש ממשלה, מסגירה ניסיון מודע לפנות לשכבה רחבה של מאוכזבי כחול־לבן ולמנף את ההתנגדות לנתניהו בחברה כדי למצב את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. סער, שינסה להצניע את העובדה שהוא מייצג ימין קשה, ניאו־ליברלי ולאומני מסוכן, יוכל לנצל את הנסיבות הפוליטיות ולמשוך הצבעה לא מבוטלת, ככל שניתן להעריך בשלב הזה. אולם בו־זמנית, חוסר האמון במפלגות הממסד, אחד הגורמים המהותיים למשבר הפוליטי של השנתיים האחרונות, מקבל ביטוי בסקרים בכך שאף גוש פוליטי — והגושים בתקופה הזאת מתערערים ומשתנים בקצב מואץ — לא מסתמן בינתיים בעמדה להשיג רוב. התארגנות מחדש בממסדעל פניו, המערכת הפוליטית זזה עוד ימינה, אך זוהי יותר מכול תולדה של צירוף הנסיבות שלאחר הפיצולים במרכז הקפיטליסטי, ולא של תזוזה ימינה המונית במסקנות ובעמדות. הקיטוב הפוליטי העמוק, שתורגם בחודשים האחרונים גם לתקריות אלימות מסוימות ברחובות, מתיישר עדיין לפי קווים שטחיים של בעד ונגד נתניהו, הפנים של השלטון מזה למעלה מעשור. מפלגות הממסד במרכז הקפיטליסטי רואות בסער כעת שותף לשאיפה להדחת נתניהו, מה שמקל עליו לנצל את הוואקום שהותירה כחול־לבן. הכוחות הפוליטיים בממסד המתנגדים לנתניהו עושים זאת מסיבות אחרות לגמרי לתסכולים ולשאיפות בציבור הרחב. מלבד השיקולים הקרייריסטיים הקטנים והניסיונות לתפוס טרמפ על הלכי רוח המוניים, המעמד השליט בישראל שואף ליציבות, והוא כולל אגף שמלכתחילה ראה בנתניהו גורם שהולך ונעשה בעייתי עבור המערכת, בפרט עם התקפות פופוליסטיות ימניות על מוסדות המדינה על רקע משפטו, אך גם על רקע אסטרטגיה מערערת יציבות בשטחים הפלסטיניים. התמיכה הממסדית ברעיון של "ממשלת אחדות" כמוצא מהמשבר הפוליטי הגיעה לאחר כישלון בגיוס תמיכה ציבורית מספקת לכחול־לבן, שהייתה לפני רגע קריאת התיגר האלקטורלית הגדולה ביותר עד היום נגד נתניהו. הבחירות הרביעיות בתוך שנתיים, כעת בעיצומה של טלטלה היסטורית, מגיעות בנוסף לכול אחרי התבוסה של טראמפ, שהיה בעל הברית המרכזי של נתניהו ברמה הבינלאומית. מבחינת המעמד השליט, גם אם תורכב ממשלת רוב אחרי הבחירות הקרובות — מה שכלל לא בטוח — היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של חוסר היציבות המוגבר ברמה העולמית, האזורית, בשטחים ובחברה הישראלית, וגם לארגן מחדש את היחסים מול ממשל ביידן, שצפוי לספק פחות מתנות פוליטיות לשלטון הישראלי מקודמו. במרכז הקפיטליסטי מתחולל מאמץ קדחתני להתארגן מחדש ולמצוא את נוסחת הקסם השטחית החדשה של תמהילי הגנרלים והידוענים כדי להצליח לבלף אלטרנטיבה שתיתפס כסבירה ברמה אפקטיבית מספיק למשיכת נתח משמעותי מחוסר שביעות הרצון, התסכולים והזעם על המצב שיתורגם לרגע לפתקים בקלפי. כך למשל, ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב, הפריח בלון ניסוי של מפלגה "יהודית־ערבית", יחד עם ראש עיריית נצרת עלי סלאם, על בסיס קו ממסדי פרו־קפיטליסטי, כשעיקר ההיגיון של הפרויקט הוא לנסות לחלץ מנדטים לא מנוצלים ממצביעים ערבים־פלסטינים לטובת מחנה ה"רק לא ביבי". האם נתניהו, בדומה לטראמפ, יוכל לספוג תבוסה בבחירות האלו? האם הקריאה "לך!" תקבל מענה כלשהו אחרי הבחירות? קיימת אפשרות שנתניהו ייאלץ לעזוב את התפקיד, אבל היא רחוקה מלהיות מובטחת בגלל הכוחות הפוליטיים והקמפיינים שעל הפרק כרגע, ואפילו אם זה יקרה, הכרחי לשאול מה יבוא במקומו. אלו הן שוב בחירות של פוליטיקת הרע במיעוטו, עם חיפוש של רבים אחר המטאטא התורן שאולי באמצעותו ניתן יהיה להפוך את הדברים איכשהו לקצת פחות גרועים. סער בוודאי לא מייצג סדר יום פחות גרוע, וגורמים בתנועת המחאה נגד נתניהו הפועלים כדי להכשיר אותו, משתלבים למרבה הצער בסדר יום פוליטי מסוכן והרסני. עם זאת, אם כתוצאה מהמשבר תוקם ממשלה שתדיח למעשה את נתניהו, הפנים של השלטון מזה למעלה מעשור, שמשפטו עתיד להתחדש בסמוך לבחירות, היא תתמודד בעצמה עם ציפיות ולחצים מוגברים, וצריך להיערך מראש כדי להיאבק ולהציב גם לה אלטרנטיבה. זרוע פוליטית למחאה?בשלב הזה קיימת סכנה ברורה שבאופן טרגי, למרות ההתנגדות למדיניות הממשלה ולמרות התסיסה החברתית והמאבקים, אלו יהיו שוב בחירות ללא כל ייצוג פוליטי ממשי לאינטרסים, למצוקות ולמאבקים של האנשים העובדים והעניים, והקהילות המוחלשות והמופלות, שעה שבשמאל קיים חלל ריק עצום. במערכת הבחירות הזאת לא תיקח חלק מפלגת מאבק רחבה נגד שלטון ההון ונגד ה"הפרד ומשול" והגזענות, אך המצב הפוליטי הנוכחי הוא תזכורת להיעדר האלטרנטיבה ברמה הארצית, וצריך לדרבן להתקדמות. בשורות ארגוני המחאה שצמחו בבלפור מתחיל להתפתח דיון על תרגום המחאה נגד שלטון נתניהו ל"כוח פוליטי חדש ומשמעותי", כפי שעלה אתמול (שלישי) לדוגמה בפאנל וירטואלי תחת הכותרת "המחאה לאן". מדובר בדיון נחוץ, בפרט בהתחשב במאמץ של גורמי ממסד שונים לנטרל את התנועה הממושכת נגד נתניהו והממשלה דרך קידום הרעיון שהיא לא צריכה להיות "פוליטית". הרעיון של הקמת "זרוע פוליטית למחאה" הולך בכיוון נכון, וגם תנועת מאבק סוציאליסטי כמובן תשמח לתרום להצלחת מהלך כזה, ככל שמדובר יהיה בשילוב כוחות דמוקרטי ובחתירה לקדם פתרונות עומק לבעיות החברתיות הבוערות, מנקודת המבט של אנשים עובדים ועובדות, יהודים וערבים כאחד. חשוב לנסות לבחון ולמצות כל אפשרות להקים בשבועות הקרובים — עד למועד סגירת הרשימות ב־4 בפברואר — קואליציה של גורמים מתנועת המחאה, מארגוני עובדים ועובדות ומהשמאל לצורך רשימת חירום לבחירות. מהלך כזה יוכל לסייע בהובלת חידוד מסקנות לגבי המשבר והפתרונות הדרושים, לסייע בהמשך בניית המאבק בתקופת הבחירות, ולתת מידה של קונטרה לתשפוכת הצפויה של הסיסמאות הדמגוגיות החלולות של הרשימות הממסדיות. גם אם לא תקום רשימת חירום כזו, ארגוני המחאה והשמאל וארגוני העבודה המאורגנת צריכים לפעול כדי להתערב עד כמה שאפשר במערכת הבחירות, בעזרת עוד הפגנות וקידום הסברה ובעזרת דרישות קונקרטיות כמענה למצוקות ההמוניות ולבעיות החברתיות. מול התעמולה הריקה של כל רסיסי מפלגות הממסד המתחפשים לאלטרנטיבה לשלטון הימין הקפיטליסטי, צריך להיאבק ולהציב אלטרנטיבה פוליטית ברורה של שינוי סוציאליסטי. צריך לומר בבירור: זה לא רק ביבי, זאת השיטה. נתניהו, סער, בנט, לפיד, ואסופת פוליטיקאים קרייריסטים אחרים שינסו למכור לנו כמה הם יותר "קשובים", הם חלק מהבעיה. מפלגת מרצ, המכנה עצמה "השמאל של ישראל", רק פנתה יותר ימינה בשנים האחרונות, ובאחרונה לברית כושלת עם אהוד ברק ויאיר גולן — מה שאיכזב רבים מתומכיה, ובוודאי אינו מסמן כיוון לבניית אלטרנטיבה של ולמען ציבור העובדים והעובדות והשכבות הרחבות הנפגעות באופן קשה במשבר הקפיטליסטי. במקביל, העובדה שחד״ש, האגף השמאלי של 'הרשימה המשותפת', דבקה בחתונה פוליטית עם השותפים של נתניהו מהימין האסלאמיסטי, גם ממשיכה למלא תפקיד מעכב. הנהגת חד״ש מוליכה את תומכיה למבוי סתום פוליטי, במקום — ולא מאוחר לשנות כיוון! — להירתם, לחבור לכוחות אחרים בשמאל, בארגוני העובדים והעובדות, ומקרב המאבקים החברתיים, עם הפנים לציבור הרחב של אנשים עובדים יהודים וערבים, במטרה להציב על סדר היום אלטרנטיבה פוליטית אמיתית, של שמאל סוציאליסטי מול שלטון ההון והימין הקפיטליסטי. להציב על סדר היום אלטרנטיבה סוציאליסטיתצריך להציב על סדר היום השקעת חירום מסיבית בשירותים החברתיים, 100% פיצוי על אובדן הכנסה, מלחמה לחיסול העוני ואי־השוויון, ולהשקעה בדיור ציבורי איכותי ובתשתיות בעזרת מיטב המשאבים והטכנולוגיה. צריך לשים סוף לשלטון ההון. סוף לשליטה של טייקונים במשק וליכולת שלהם לקנות השפעה פוליטית. צריך להעביר את הבנקים, משאבי הטבע ותאגידי הענק לבעלות ציבורית, תחת פיקוח וניהול ציבוריים ודמוקרטיים, כחלק ממעבר לשיטה המושתתת לא על רווח אלא על תכנון כלכלי דמוקרטי למען רווחת הכלל. ובמקום שיווק של נורמליזציה עם דיקטטורות כ"שלום", תוך הנצחת דיקטטורה צבאית על מיליוני עובדים ועניים פלסטינים, צריך לפנות למאבק אמיתי לשלום, המבוסס על שוויון, כולל בזכות להגדרה העצמית, ועל צדק חברתי. במקום חרחורי מלחמה אזוריים, חיבור למאבקים החברתיים בשאר האזור. תנועת מאבק סוציאליסטי תמשיך, כחלק מתנועה בינלאומית הפועלת בעשרות ארצות ברחבי העולם, לפעול תוך שיתוף פעולה עם אחרים לקידום המאבקים המתפתחים על תנאי העבודה והמחיה, וכדי להציב שינוי סוציאליסטי על סדר היום. הצטרפו אלינו! אולי יעניין אותך גם... |
(צילום: מאבק סוציאליסטי) גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
סטודנטים נגד המלחמה
דקת דומיה רועמת בקמפוס נגד המלחמה ונגד ההשתקה
לעצור את הרדיפה הפוליטית
מורים, מורות ותלמידות: ציד מכשפות?! לא בבית ספרנו!
הפגנת "נשים דורשות חיים"
לעצור את מרחץ הדמים, לדרוש "כולם תמורת כולם"
חיפה
מאות בהפגנה חוצת קהילות לאומיות דרשו לעצור מיידית את מרחץ הדמים
סולידריות עם הירש גולדברג־פולין
לשחרר את הֵירש ואת "כולם תמורת כולם"! די למתקפת הנקם
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.