socialism.org.il
הסגר השלישי ומבצע החיסונים
פיצוי וסיוע עכשיו! מאבק על בריאות, פרנסה ואלטרנטיבה לממשלת המשבר הקפיטליסטית
הפעולות של ארגוני המורות וקבוצות עובדים שונות בתקופה האחרונה, תוך התמודדות עם אתגרים מורכבים בצל המשבר, מצביעות על הדרך לשיפור המצב ■ למאבקים האלה חסר קול פוליטי עצמאי ברור ברמה הארצית ■ מבצע החיסונים, בזכות פריצות־דרך מדעיות ותשתית מערכת הבריאות הציבורית, מספק בסיס לאופטימיות במלחמה בנגיף, אך המשבר המערכתי לא מותיר מקום לשאננות
תנועת מאבק סוציאליסטי — המזכירות הארצית
11.01.2021 14:31

לא משנה כמה המושחת מבלפור ושותפיו בהווה למה שנותר מ"ממשלת האחדות" הקפיטליסטית, ושותפיו עד לא מכבר שהופרדו ממנו בלחץ המשבר העמוק בחברה שפיזר את הכנסת, ישלמו מס שפתיים של דאגה לבריאות ולרווחת הציבור, כשלי המדיניות שלהם ושל המערכת הקפיטליסטית העיוורת שלהם מוכיחים בכל יום את ההפך. מי שנאלצו לפעול דווקא בעיצומו של המשבר הבריאותי והמערכתי להגנת תנאי עבודה סבירים, לתוספות תקנים ולהבטחת בריאות הציבור היו פעם אחר פעם עובדות ועובדים מאורגנים, יהודים וערבים. המורות, האחיות, העובדות הסוציאליות, המתמחות לרפואה, מרצות במכללות הציבוריות, מטפלות המשפחתונים, נהגי האוטובוסים, פסיכולוגיות בשירות הציבורי — כל אלה ואחרים יצאו למאבקים ורבים מהם נקטו גם צעדי שביתה כדי לצמצם את נזקי המדיניות הקיימת ולחולל שינוי.

הדיווח של ארגון מתמחי הרפואה 'מרשם' על השגת התחייבויות לפיילוטים לקיצור משמרות בשורה של בתי חולים בעקבות השביתה התקדימית שאירגנו בסוף דצמבר הוא עדיין לא סוף המאבק, אך הוכחה לכוח של העבודה המאורגנת "להזיז הרים". לוחמי האש נאלצים אף הם בימים אלה לנקוט עיצומים כדי להדוף התקפות מצד ההנהלה, שנמשכות בחסות המגפה.

"אין חיסונים, אין לימודים!"

עם תחילת הסגר השלישי, ב־27 בדצמבר, הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה ואיימה בשביתה אם לא יאפשרו לכלל עובדי ההוראה להתחסן — "אין חיסונים, אין לימודים"! חיסון רוב עובדות ההוראה בתל אביב–יפו ב־4 בינואר, ביוזמת העירייה ובית החולים איכילוב, והמהלך הדומה שבוצע ברמת־גן, בניגוד לעמדת הממשלה, הדגישו כי ניתן היה כבר לחסן במרוכז חלק משמעותי מעובדי מערכת החינוך במקביל לאוכלוסיות בסיכון ולצוותים הרפואיים.

עם התפשטות התחלואה, פנתה היו״ר יפה בן־דויד במכתב מחאה לממשלה ב־5 בינואר ותיארה את המצב הבלתי נסבל, כש"מאות גני ילדים וכיתות סגורים, למעלה ממאה אלף תלמידים ועובדי הוראה בבידוד ואלפי חולים מאומתים. מדי שעה אנו מקבלים דיווח על סגירה נוספת של גן או בית ספר". היא הדגישה, "במצב כזה לא ניתן להפעיל מערכת באופן מינימלי... בימים האחרונים קיבלתי אלפי פניות ממורים וגננות שחוששים להגיע ללמד".

רגע לפני שנסגרו, ברוב בתי הספר העל־יסודיים ובמחצית מהיסודיים אותרו תלמידים מאומתים (דה־מרקר, 2.1). "המוטציה הבריטית" נצפתה כמדבקת יותר בקרב ילדים והגבירה את החשש מהתפשטות. להערכת משרד הבריאות, מאז מרץ, כ־80 אלף מבוגרים נדבקו מתלמידים. בהתנחלות החרדית מודיעין עילית נדבקו מאות פעוטות, שנחשבו עד עכשיו כבעלי סיכון נמוך יותר להידבקות. בחינוך החרדי המצב היה הקשה ביותר, בהשפעת התפקיד הריאקציוני שממלאים גורמים בממסד החרדי שעודדו התעלמות מהנחיות, מה שבתנאי צפיפות ועוני הוביל להדבקה מואצת בקהילה. אולם התחלואה התפשטה ברמה הארצית.

בדינמיקה שהתפתחה, מספר רשויות מקומיות החליטו עצמאית על סגירת בתי הספר, ולבסוף גם הממשלה יישרה קו, אולם שוב ללא פתרונות להורים עובדים וללא התקדמות משמעותית גם בהבטחת ציוד מחשוב, ליווי ותמיכה למשפחות התלמידים. ארגוני המורות יוכלו לרתום עוד תמיכה ציבורית ולספק השראה לעובדים נוספים שנדרשים לעבוד בתנאים לא בטוחים, אם יאמצו בעצמם דרישות לסיוע חירום להורים ולתלמידים, ולזכות היעדרות להורים עובדים ללא פגיעה בשכר. גם הרחבת הדרישה לחיסונים לשאר עובדי מערכת החינוך, לרבות צוותים מינהליים ועובדי תחזוקה וניקיון, תתרום לחיזוק הסולידריות ורמת ההתחסנות בבתי הספר.

כעת, בלחץ מחאת מורות החינוך המיוחד והחינוך לילדים בסיכון, שהוחרגו, ארגוני המורות יצאו בדרישה הבסיסית לאפשר להן להתחסן מיידית. במכתב ששלחו מנהלי בתי ספר לחינוך מיוחד אל שר החינוך ב־6 בינואר נכתב כי "בשל מצב התחלואה בבתי הספר לחינוך המיוחד אנו מתריעים על סיכון חיי אדם, תלמידים ואנשי צוות... אנו מבקשים לאלתר לסגור גם את החנ״מ". לאחר שהסתדרות המורים איימה לפתוח בשביתה בחינוך המיוחד החל מיום שלישי (12.1), הובטח סוף־סוף להתחיל לחסן מיידית מורות במסגרות שהוחרגו. הסתדרות המורים הבהירה מראש כי "נברך על הביצוע ולא על ההחלטה" וכי אחרת השביתה תתקיים כמתוכנן, ובנוסף, לא תהיה חזרה בהמשך לבתי הספר ללא מבצע חיסונים לכלל עובדות ועובדי ההוראה.

לאחר שהסתדרות המורים איימה לפתוח בשביתה בחינוך המיוחד החל מיום שלישי (12.1), הובטח סוף־סוף להתחיל לחסן מיידית מורות במסגרות שהוחרגו. הסתדרות המורים הבהירה מראש כי "נברך על הביצוע ולא על ההחלטה" וכי אחרת השביתה תתקיים כמתוכנן, ובנוסף, לא תהיה חזרה בהמשך לבתי הספר ללא מבצע חיסונים לכלל עובדות ועובדי ההוראה.

בבריטניה, ניסיון ממשלת השמרנים לפתוח את בתי הספר בזמן תחלואה משתוללת, ללא אמצעי זהירות סבירים, נענה בהתערבות מצד 6 איגודים, שקראו למורות שלא להגיע לבתי הספר, בעילה חוקית של היעדר תנאי בטיחות, מה שזכה להיענות מרשימה. כחלק מהמהלך, איגוד החינוך הארצי (NEU), שהגדיל את שורותיו בתוך ימים ב־16 אלף חברות וחברים, אירגן אסיפות משותפות עם הורים ועובדי בריאות, ואסיפת ענק וירטואלית בהשתתפות 400 אלף מורות! המהלך מילא תפקיד מכריע במניעת פתיחה מופקרת של בתי הספר. זוהי תזכורת לפוטנציאל של איגודים עם הנהגות המוכנות להוביל מאבק, גם לגייס לפעולה ולהתחזק בתקופה הזאת.

עוד בתחילת המגפה בישראל, כשממשלת נתניהו הקודמת גררה רגליים, היה זה הלחץ בשטח מצד הורים, עובדות ההוראה והסתדרות המורים שהוביל לסגירת בתי הספר. לאחר מכן, כשהצליחו להרים מערך למידה מרחוק יש מאין, היו עובדות ההוראה וארגוניהן מטרה להסתה מכיוון האוצר, הממשלה והתקשורת הקפיטליסטית, שהציגו אותן כפרזיטיות שאינן מוכנות "להיכנס מתחת לאלונקה" ולמעשה, להוסיף עוד עבודה ללא פיצוי. ארגוני המורות לא נכנעו להסתה ולאיומים בהפחתת שכר. מעבר לכך, כשבאוצר ביקשו לבטל את הלמידה מרחוק, בתירוץ שמדובר בלמידה פחות איכותית, השיבו בהסתדרות המורים שהמענה החלקי של למידה מרחוק עדיף על כלום, וכי ההספק בתוכנית הלימודים הוא לא הדבר העיקרי.

בספטמבר, בעיצומו של גל תחלואה, לאחר שממשלת המשבר רופפה את ההגבלות במשק לרמה נמוכה אפילו יותר משוודיה (גלובס, 7.9), שר החינוך הגנרל גלנט התעקש ביהירות לפתוח את בתי הספר, ללא היערכות סבירה. פארסה שהסתיימה בסגירה בתוך שבועיים. גם הפעם, אם הממשלה לא הייתה ממהרת לפתוח חלקים במשק, בפרט בלחץ בעלי הון — פתיחת השמיים, פתיחת הקניונים — ואם חודשי המגפה היו מנוצלים גם למערך בדיקות יעיל, כולל בבתי הספר כפי שדרשו ארגוני המורות, ולהיערכות מיטבית ללמידה בקבוצות קטנות, כולל בשטחים פתוחים, התוצאה הייתה יכולה להיות שונה. בנסיבות שנוצרו, העמדה האקטיבית של הסתדרות המורים הכרחית להגנה על בטיחות הצוותים והציבור.

תלמידים ותלמידות, שמלכתחילה מקבלים מענה ירוד לתופעות של בדידות, מצוקות, בריונות, חרדות וקשיי למידה בשגרה במערכת החינוך, משלמים מחיר נוסף על הכשלים המערכתיים. אם ניתן היה להגיע למגפה עם מערכות חינוך, בריאות ורווחה שלא עברו התעללות ניאו־ליברלית, וללא הבעיות של מחסור בכוח־אדם, בכיתות קטנות, בתמיכה ובליווי אישיים ובעידוד התפתחות אישית, הנגיף היה מסוגל לגבות מחירים קטנים בהרבה. על אחת כמה וכמה אם אלמלא ההיגיון המעוות של המערכת הקפיטליסטית ניתן היה למגר בעיות בוערות דוגמת הפערים הקשים בתנאי המחיה בין תלמידים, עוני וצפיפות דיור, ניכור חברתי ועוד.

התערבות הסתדרות המורים במשבר מצטרפת לדוגמאות שהציבו פעולות נחושות מצד שורה של ארגוני עובדות ועובדים בתקופה האחרונה, וכך יש לדרוש גם מהנהגת ההסתדרות הכללית בראשות ארנון בר־דוד — שתתחיל להפגין אחריות אמיתית ותוביל מאבק תקיף למען בריאות ופרנסה. ארגוני העובדות והעובדים צריכים לדרוש כעת:

גל תחלואה חוצה־גבולות והסגר השלישי

פריצות הדרך המדעיות, בזכות השקעות עתק ציבוריות, שהכניסו למאבק במגפה את הנשק הכבד של החיסונים ושיפורים בטיפול התרופתי עשויות להתחיל לרסן תחלואה קשה באופן ראשוני כבר סביב סוף ינואר בישראל ובמוקדים נוספים בעולם. אך הנגיף לא ממהר להרים דגל לבן, והסלים מצידו עם מוטציות חדשות. שנת 2021 נפתחה בעיצומו של גל התפרצות אגרסיבי ברחבי העולם, כאשר גם בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים חלה החמרה מדאיגה בקצב ההדבקות מאז סוף נובמבר. מרבית המתים מקורונה בישראל מתחילת המגפה נרשמו ב־3 החודשים האחרונים בלבד. בקרב פלסטינים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, תחת תנאי הכיבוש והמצור, מדובר בפרק זמן של חודש אחד. בלבנון, התחלואה בשיאה; בירדן, התמותה זינקה מרמה אפסית לאלפים בשלושת החודשים האחרונים; ביוון ובקפריסין התמותה הוכפלה בחודש החולף. ויש לזכור שההשפעות השליליות של התחלואה חורגות בהרבה מהתמותה.

על רקע זינוקים בתחלואה, גבר הצורך האפידמיולוגי בנקיטת צעדים נחרצים יותר לקטיעת שרשראות ההדבקה, וממשלות נדחקו בזו אחר זו לפנות להחמרת הגבלות, לרבות בישראל, ברשות הפלסטינית ובממשל בעזה. אפילו בשוודיה, תחת ביקורת ציבורית גוברת על טיפול כושל במגפה, שגבתה כבר קרוב ל־10 אלפים מתים, האיצה מיתון כלכלי והחריפה מצוקות נפשיות, הממשלה הכריזה על השבתת חלקים לא חיוניים במגזר הציבורי, העבירה חקיקה המאפשרת השבתת עסקים ונזכרה להמליץ לציבור על עטיית מסכות בתחבורה הציבורית. הסגר השלישי בישראל הוכרז בעקבות כישלון תוכנית היציאה מהסגר השני, והוא עבר בינתיים לשלב הידוק החל מ־8 בינואר, לאחר ש"המוטציה הבריטית" נכנסה לתמונה ובהשפעת לחץ גובר מפקידוּת משרד הבריאות ומהשטח, מבתי החולים ומבתי הספר.

כעדות לחוסר התכנון, לגרירת הרגליים הנפשעת מצד הממשלה ולעיוורון של מערכת שלמה, גם אחרי קרוב לשנה של התמודדות עם המגפה העולמית, בתחילת ינואר נרשם לראשונה מקרה בו חולי קורונה קשים לא זכו לטיפול מציל חיים, עקב מחסור בכוח־אדם להתמודדות עם העומס בבתי החולים! נכון לעכשיו, כ־5,400 אנשי צוותים רפואיים מאומתים או בבידוד. "לראשונה בישראל אנחנו נדרשים לבצע טריאז' (תעדוף חולים) של חיבור אנשים למכונות אקמו" (תומכות פעילות לב וריאה), כך לדברי יו״ר 'החברה הישראלית לאקמו' (חטיבה בהסתדרות הרפואית), ד״ר יגאל כסיף מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בנוסף לכל הצרות, המוטציה מבריטניה כבר יובאה לארץ בעקבות התעקשות ממשלת המשבר של נתניהו וגנץ למהר לפתוח את השמיים, בפרט לדובאי ולבריטניה, משיקולי יוקרה ומתוך דאגה למכונת הרווח של בעלי הון בענף התיירות.

רמה של סולידריות חברתית יחד עם חשש מפני הידבקות עצמית או בסביבה המשפחתית — חשש המשותף לכשני־שלישים בציבור, יהודים וערבים כאחד (סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23.12) — אחראיים לכך שלמרות חוסר אמון עמוק בנתניהו ובממשלה בשל ההתנהלות הכוללת במשבר הבריאותי והכלכלי, גם הפעם נראה שרוב בציבור הישראלי מצדד בהטלת סגר ובהידוקו. לפי סקר של 'חדשות 12', 57% הביעו תמיכה בהידוק הסגר השלישי, כולל במערכת החינוך (7.1). הנטייה הרווחת היא לנכונות "לעשות כל מה שצריך" כדי להיפטר מהמגפה ולאפשר "חזרה לנורמליות".

אולם חלקים לא מבוטלים בציבור, הסולדים מנתניהו והממשלה, ושעייפו ונכוו מהטראומות של המגפה, שגרת ההגבלות והסגרים מאז חודש מרץ, כמו גם מהמשבר הכלכלי, נוטים להתנגד להחמרת ההגבלות ולסגר. הורים נזרקים שוב למצוא סידורי חירום לילדים; תלמידים מתרחקים שוב ממערכת החינוך ומסביבתם החברתית; שכירים ועצמאים קטנים רבים נדרשים לספוג עוד פגיעה כלכלית. בזמן שעבור חלקים בציבור, התמודדות משותפת ולעיתים תוספת זמן פנוי, ששגרת העבודה בעולם הקפיטליסטי לא מאפשרת, הובילו לחיזוק יחסים אישיים, משפחתיים וחברתיים, עבור רבים, הלחצים הכלכליים והנפשיים מתעצמים, ובמערכות יחסים אלימות, הבעיות רק מוקצנות. כך גם, טיפול בבעיות רפואיות נוטה להידחות. העובדה שתחת תירוץ הסגר נדחה שוב משפטו של נתניהו (לתחילת פברואר), בהחלטת השופטים ובעילה שהדיון אינו "דחוף", הוסיפה לזעם ולחשדנות לגבי המידה שבה שיקוליו הפוליטיים הצרים של נתניהו שבים ומתערבבים בניהול המאבק במגפה.

היישום הביורוקרטי של הסגרים, לווה כשלעצמו במדיניות פרו־קפיטליסטית שלא איפשרה פיצוי כלכלי מלא לשכירים ולעצמאים קטנים. הוא נעשה תוך ניתוק מפיקוח דמוקרטי אמיתי ברמה הארצית והמקומית, במיוחד מצד העובדים והעובדות החיוניים בשטח, ותחת זאת כלל צעדי פגיעה סמכותניים, לרבות ברוטליות משטרתית, קנסות דרקוניים לעוברי אורח, הגבלות בלתי הכרחיות על חופש התנועה, איכוני שב״כ ופגיעה בחופש המחאה. לצד צעדים אלה בלטו "הנחות סלב", כמו גם חופש למעבידים לאלץ עובדים להגיע למקומות עבודה ללא התחשבות בחששות בריאותיים ובצורכי הורים לילדים.

יחד עם המצוקות הכלכליות והחברתיות, נוצר מרווח גם לפוליטיקאים קפיטליסטים אופורטוניסטיים, המבקשים באופן ציני לרכוב בצורה דמגוגית על תחושות המיאוס ולהתחפש לאלטרנטיבה מהותית. כך, הקמפיין הרדוד של מפלגת הימין של סער ושאשא־ביטון יוצא נגד ה"ברדק" של הזיגזגים והנחיות סותרות, לעיתים לא רציונליות ונעדרות היגיון אפידמיולוגי. סער טוען כי "התפקיד, אחד המרכזיים ביותר של הממשלה, הוא לצמצם את היקף הנזק הכלכלי... יש אלטרנטיבה ללולאת הסגרים, לאותה מדיניות שהאמצעי היחיד שנשלף כדי להתמודד עם עלייה בתחלואה הוא החזרת מגבלות והטלת סגרים". אלא שפורשי הליכוד הטרמפיסטים, בדומה לבנט, מנסים לייצר רושם שטחי כאילו הבעיה היא של "ניהול" בלבד. הם עצמם שותפים מלאים למדיניות הפרו־קפיטליסטית האחראית באופן העמוק ביותר למצוקות ולבעיות שהמגפה הציפה, ובראש ובראשונה להיעדר רשת ביטחון כלכלית וחברתית איתנה, ולייבוש התקציבי ולמחסור בכוח־אדם בשירותי הבריאות, הרווחה והחינוך. סער ובנט מייצגים סדר יום של ימין שמרני, ניאו־ליברלי, לאומני ומסוכן, ולא פתרון למשבר כלל־מערכתי בממדים היסטוריים.

מבצע החיסונים והמשך המאבק על בריאות, פרנסה ורווחה

בישראל, מבצע החיסונים הותנע בקצב וביעילות גבוהים עד כה בהשוואה בינלאומית, וכעת ההתחייבות היא שיביא לחיסון וולונטרי של רוב האוכלוסייה עד סוף מרץ, לפי נתניהו (להערכת שר הבריאות אדלשטיין, עד אפריל). נתניהו מנסה לזקוף לזכות עצמו את ההתקדמות, וביתר־שאת נוכח מערכת הבחירות. הוא מנסה על הדרך לטשטש את המחדלים האחראים לכך שאפילו ב"מדינת אי" עם שליטה הדוקה בגבולות, ועם אוכלוסייה צעירה, ההגנה על אוכלוסיות בסיכון הייתה די ירודה, עם אלפי מתים.

אולם גם הוא נאלץ להודות שהסיבה שמבצע החיסונים המסיבי הזה מתאפשר בישראל היא תשתית חזקה יחסית של מערכת בריאות ציבורית, בנוסף על היכולת הכלכלית לשלם לענקיות התרופות. חרף תהליכי הייבוש וההפרטה ההרסניים, האוכלוסייה בישראל מבוטחת בביטוח בריאות ציבורי, עם שיעור התחסנות כמעט מלא בחיסונים שגרתיים, ועם פריסה רחבה של קופות החולים. אלו, שהפרשנית הכלכלית הפרו־קפיטליסטית מירב ארלוזורוב בדה־מרקר משבחת על יעילותן היחסית דווקא כ"שרידים קואופרטיביים בעולם קפיטליסטי להחריד", ערוכות מספיק גם ברמת היכולות הלוגיסטיות ומאגרי המידע.

במסגרת ההסכם, פייזר תקבל "מידע סטטיסטי" על המתחסנים. כמו שאר ההסכמים עם תאגידי התרופות, גם הדיל הזה לא שקוף. ב'כלכליסט' ציטטו בכיר בקופות החולים שטען כי "אם פייזר תקבל את המידע הרפואי של ישראל תמורת חיסונים — ובחסות החיסונים — היא שיחקה אותה לגמרי. זה שווה מיליארדים", שכן מעט מדינות בעולם מסוגלות לספק מידע רפואי מרוכז בהיקף כזה, ואילו תאגידי התרופות מעוניינים במידע כדי להשיג יתרון במחקר ופיתוח. הכרחי לדרוש לא רק שקיפות מלאה בכל הנוגע להסכמים עם תאגידי התרופות ולכל מידע הנסחר ומועבר לידיהן, אלא למעשה מניעת העברת כל תשלום במידע בנוסף על סכומי העתק המשולמים ממילא כתוצאה משיקולי הרווח של תאגידי התרופות, המסתמכים באופן מכריע על משאבים ומחקרים ציבוריים. מידע מצטבר כללי ממבצע החיסונים שאינו פוגע בפרטיות ניתן ממילא לפרסם באינטרנט לטובת מחקר.

במקביל, ברשות הפלסטינית וברצועת עזה עדיין ממתינים לחיסונים הראשונים. ממשלת הימין הקפיטליסטית בישראל, גם בשלב של תחלואה מואצת, אפילו לא מציבה כיעד אסטרטגי השגת התחסנות רוב בקרב כלל האוכלוסייה שממערב לירדן, שחשובה גם לבלימת התפתחות מוטציות חדשות. להפך, בגדה המערבית למשל, יחוסנו מובלעות של מתנחלים, אך שכניהם הפלסטינים ימשיכו להיות מופקרים תחת הכיבוש לעוני ולמגפה. מול הראייה הצרה הזאת, הצוותים הרפואיים וארגוני העובדים משני צדי השסע הלאומי צריכים לפעול בשיתוף־פעולה ולדרוש שיתוף משאבים לטובת המאבק בנגיף.

התקווה העיקרית של נתניהו היא שדחיסת לו״ז מבצע החיסונים תוכל לאפשר לו לשקם אשראי פוליטי רגע לפני הבחירות ב־23 במרץ. הוא מבטיח פתיחה מהירה של המשק ו"חזרה לשגרה". אך הקורונה עדיין לא מאחורינו והמשבר הכלכלי שהיא הציתה והעצימה, לא יתפוגג מייד אחרי ריסון ואף מיגור עתידי שלה בישראל וגם ברמה העולמית, שעה שהמשק העולמי היה על סף מיתון עוד ערב המגפה. ביום שאחרי המגפה וגם תחת ממשלה בהרכב חדש, הממסד הקפיטליסטי והמעבידים ידקלמו שהגיע הזמן "להדק חגורה" ו"להיכנס מתחת לאלונקה", כדי לשלם את החשבון על תקופת המגפה. ארגוני העובדים והמאבקים החברתיים יצטרכו להיערך למאבק נחוש עוד יותר מול ניסיונות ציניים להתקפה על תנאי המחיה.

שר האוצר ישראל כ״ץ טוען כי "הסיוע שניתן הוא עמוק ורציני והעובדה היא שהרחובות ריקים ממחאות על רקע כלכלי. ישבתי עם כל תנועות המחאה והסדרתי תוכנית הרבה יותר טובה, ולכן הפסיקו ההפגנות". 'דוח העוני האלטרנטיבי' האחרון לבדו מנפץ את הטענה לסיוע כלכלי "עמוק ורציני", ושר האוצר גם לא היה מחזיק יומיים על דמי אבטלה של שכירים בשכר נמוך. אלא שהוא מתפאר בעובדה שתוספת פיצויים ודיל מול תנועת בעלי העסקים הקטנים 'אני שולמן' הביאו לנסיגה בהפגנות הישירות על רקע כלכלי מאז הקיץ. א', בלי קשר להעדפות של 'אני שולמן', 1 מכל 4 מסעדות נסגרה בשנה החולפת, בין רבבות העסקים הקטנים שנסגרו מעל לממוצע השנתי. ב', המשבר הכלכלי הוא אחד הגורמים להשתתפות הנרחבת יחסית בהפגנות המחאה נגד נתניהו בירושלים וברחבי הארץ מאז הקיץ.

מערכת הבחירות הביאה איתה רשימות ממסד חדשות של פוליטיקאים קרייריסטים כפטריות אחרי הגשם בניסיונות לנצל את הזעם החברתי ולרתום אותו למען תוכניות המסתכמות בשינויים קוסמטיים במערכת הקפיטליסטית. רשימת הימין הקפיטליסטית של בכיר האוצר לשעבר ירון זליכה, בדומה לכחלון לפניו, מנסה להתכתב עם העוינות המעמדית הרווחת לטייקונים, אך הוא מייצג עוד מאותו סדר היום הניאו־ליברלי שהביא אותנו למוכנות מחפירה למשבר הנוכחי מלכתחילה.

דרושה אלטרנטיבה פוליטית מהותית שתציע מענה לבעיות השורשיות שהמגפה העצימה והציפה, אלטרנטיבה שתהיה מבוססת על המצוקות, האינטרסים והמאבקים של האנשים העובדים והעובדות, יהודים וערבים, ושל הצעירים. הגיע הזמן לקדם הקמת מפלגת מאבק עצמאית רחבה סביב סדר יום לא של חזרה ל"נורמליות" של צנע, אי־שוויון, שלטון הון ומשברים אלא סדר יום של הגנה תקיפה על תנאי העבודה והמחיה, על בריאות ופרנסה, על חינוך רווחה, על שלום וסביבה, כחלק ממאבק לשינוי סוציאליסטי.

חודשי המשבר הראו שבעזרת מאבקים אפשר לשפר את המצב, ושבעזרת הפגנות רחוב, עיצומים ושביתות אפשר גם לחלץ עוד פיצויים או תקנים, ולדאוג בצורה טובה יותר לבטיחות, לפרנסה ולרווחה מול ממסד אטום וממשלה קפיטליסטית מנותקת. קול פוליטי עצמאי בולט ברמה הארצית עבור מאבקי העובדים והעובדות והמחאות החברתיות יוכל להתחיל גם לשרטט אופק לשינוי עמוק. דרך המשך ההתגייסות סביב המאבקים בתקופה הזאת, כולל בזמן מערכת הבחירות, צריך להבטיח שאף ספין לא מסיח את הדעת מהבעיות החברתיות הבוערות, ולחתור לסלול את הדרך להצבת אלטרנטיבה אמיתית על סדר היום.