בתום ספירת הקולות: משבר "על מלא"
"די, נמאס, תאשימו את האנס!"
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
מבצע החיסונים
המרוץ להתחסנות ולפתיחת המשק
הממשלה והמעבידים מאיימים בכפיית חיסונים, במטרה להאיץ את פתיחת המשק מחדש ■ שיעור ההתחסנות הגבוה יחסית לא מוחק את המחדל של טיפול הממשלה במשבר, והפערים בהתחסנות הם חלק מתוצאות המדיניות הכושלת
593

"הקורונה מאחורינו" הכריז נתניהו בראיון לרשת 'פוקס ניוז', בסוף השבוע שלאחר מכן אושרה הפעימה השלישית של ההקלות בסגר השלישי, המכילה פתיחה מקיפה של החינוך והמסחר ומתבססת על שימוש נרחב בתו הירוק.

זה קורה בזמן שהחיסונים עדיין לא מאושרים לילדים מתחת לגיל 16, רוב האוכלוסייה עדיין לא מחוסנת והאופן בו מערכת החינוך יצאה מהסגר השלישי כבר הוביל לבידוד כמאה אלף תלמידות ותלמידים וכעשרת אלפים מצוותי ההוראה. הווריאנט הדרום אפריקאי — שמגלה עמידות מסוימת לחיסונים ועלול להדביק מחלימים — כבר נתגלה בישראל, ומחדל ניטור הכניסות דרך נתב״ג מעלה חשדות לפלילים. כמו כן, עדיין לא ודאי שהחיסונים הקיימים מונעים הדבקה באותה היעילות בה הם מונעים את התפתחות המחלה.

לאורך המשבר התמקד נתניהו בהבטחת החיסונים כמוצא עיקרי, באופן שניסה לטייח את שורת המחדלים שהפכו את המגפה בישראל לאסון. ב־9 בדצמבר, עם הגעת החיסונים הראשונים לישראל, הכריז נתניהו: "זהו יום חג". מאז אותו "יום חג" נפלו עוד מעל 2,900 קורבנות למחלה — מחצית (!) מכלל הקורבנות בנפש מהמגפה בישראל. אלפים חלו באופן חמור ואף נאלצו להתאשפז, רבים מהם עלולים להמשיך לסבול מתסמיני "קורונה ארוכת טווח".

פיתוח החיסונים הוא הישג מדעי חשוב ושיעור התחסנות גבוה הוא מרכיב מרכזי בחיסול המגפה. אך זה לא פתרון קסם. את הלחץ להתחסנות מהירה, כולל איומים בפיטורים על עובדים ושאר צעדי כפייה, יש לבחון דווקא בהקשר של כישלון הממשלה בהתמודדות עם המגפה. מדיניות הממשלה לא הצליחה עד כה להביא לירידה מתמשכת בהתפשטות המגפה, למרות שימוש בסגרים מלאים שגבו מחיר עצום. זהו הכישלון הגדול של ממשלתו של נתניהו, המתרברב בהצלחתו לרכוש במחיר כפול מיליוני מנות חיסון. מדינות כמו ניו זילנד או אוסטרליה אומנם לא מחוסנות באופן מלא מפני המחיר החברתי הכבד של ההתמודדות עם המגפה, אבל מבצע החיסונים שם לא מנוהל במקביל להתמודדות עם אלפי מתים ומאות מאושפזים. הדוגמאות האלו רק ממחישות את כישלון המדיניות שהובילה ממשלת נתניהו־גנץ למניעת התפשטות הקורונה.

הרעיון שמבצע החיסונים יצליח להחזיר את השעון שנה אחורה פגש בשיא המגפה והסגר השלישי ציבור עייף, מותש ומיואש. רמה גבוהה יחסית של סולידריות והראיות לגבי יעילות החיסונים הצליחו לשכנע חלקים גדולים בציבור, ואיפשרו לקופות החולים לחסן את רוב האוכלוסייה במהירות יחסית. נתונים ראשוניים מאז תחילת מרץ מעידים על דעיכה משמעותית ברמת התחלואה, אף שהיא עדיין מהגבוהות בעולם.

צוות מדא מחסן את עובדי בזק בחולון (צילום: דוברות בזק 16.2.21)

מניעים זרים פוגמים במבצע החיסונים

גם התקשורת ושאר דוברי הממסד התגייסו למען מבצע החיסונים. ארגוני המעבידים דוחפים לפתיחה מלאה של המשק ולאימוץ חובת התחסנות לעובדים ועובדות. אך כמו שראינו לאורך כל השנה האחרונה, גורמים אלה לא מעמידים בריאות ובטיחות במקום הראשון, אלא את רווחי העסקים ואת היוקרה של הקפיטליזם הישראלי. בעלי ההון בישראל ומקביליהם בשאר מדינות העולם, נמצאים במאבק על ניצחון במרוץ לביטול מגבלות הקורונה וחזרה למסלול הרווחים.

במקביל, מבצע החיסונים גם מנוצל לצרכים האלקטורליים של נתניהו והליכוד. נתניהו טוען שהוא "לא עוסק בחסינות אלא בחיסונים", אבל עבורו מבצע החיסונים נועד גם לסלול את הדרך לקדנציה נוספת בראשות הממשלה שתאפשר לו חסינות פוליטית ואולי גם משפטית. בהיעדר חלופה של ממש, היציאה מהסגר מקבלת ביטוי בהתחזקות מסוימת מחדש של התמיכה בליכוד.

על הרקע הזה, בהחלט יש מקום לחשדנות ולביקורתיות בקרב שכבות מסוימות שבחרו שלא להתחסן עדיין. בייחוד, כשההסכמים להבאת החיסונים נותרו חסויים, חברות התרופות מקבלות גישה מלאה לנתוני ההתחסנות של הציבור ומסרבות לשתף בידע המחקרי ולבטל את הפטנט על החיסון, וכשיש לחברות אלו היסטוריה מוכחת של העדפת רווחים על פני בריאות הציבור.

התחסנות מהירה, אבל לא שוויונית

הפצת החיסונים היעילה יחסית, גם היא הישג של מדע הרפואה ומבוססת על קופות החולים והרפואה הקהילתית בישראל. לקופות החולים אלפי סניפים ומרפאות המאפשרים קשר רציף בין הצוות הרפואי לקהילה. זהו לא הישג של נתניהו. להפך, נתניהו קידם מדיניות שנועדה לעודד תחרות קפיטליסטית בין הקופות, והעמידה בסכנת סגירה מאות סניפים של הקופות הקטנות יותר שנמצאות תחת איום אפשרי של פשיטת רגל. הלחצים הכלכליים פוגמים בפריסת הסניפים בקרב אוכלוסיות עניות הסובלות מאפליה.

ביישובים ערביים בישראל, הפריסה החסרה של מרכזי חיסון תרמה לרמת התחסנות נמוכה. באופן כללי, הפערים המשמעותיים בהתחסנות חופפים ביחס הפוך את היקפי התחלואה. דווקא במוקדי התחלואה שיעור ההתחסנות נמוך. פערים בשיעור ההתחסנות משקפים גם את שיעור העוני, כך שבעלי הכנסה נמוכה נוטים להתחסן פחות.

בסקר שנערך בקרב עובדים שטרם התחסנו, נמצא כי הסיבה המובילה (32%) הייתה שטרם הספיקו להתחסן. עובדות ועובדים שנמצאים תחת תנאי ניצול מוגברים כמו עובדי משמרות קשיחות ללא גמישות, עובדים במקומות מרוחקים ממקום מגוריהם, עובדים שחשופים יותר לפגיעה בשכר או אף פיטורים בשל היעדרות ובעיקר עובדות ועובדי קבלן — סובלים מנגישות נמוכה יותר לחיסונים.

עובדות ועובדים שנמצאים תחת תנאי ניצול מוגברים כמו עובדי משמרות קשיחות ללא גמישות, עובדים במקומות מרוחקים ממקום מגוריהם, עובדים שחשופים יותר לפגיעה בשכר או אף פיטורים בשל היעדרות ובעיקר עובדות ועובדי קבלן — סובלים מנגישות נמוכה יותר לחיסונים

שיעור העובדים האלה גבוה יותר בקרב קבוצות כמו ערבים, חרדים ויוצאי ברה״מ לשעבר. בקבוצות אלה, האמון בממסד נמוך יותר (ובצדק), ונמצא גם כי שיעור ההתלבטות לגבי החיסונים גבוה יותר. היכן שהנגישות לחיסונים פחותה נדרש מאמץ גדול יותר כדי להתחסן, ולכן לחששות, להתלבטויות ולחוסר האמון משקל גדול אף יותר. על כך יש להוסיף את קשיי השפה, בשעה ששיעור גבוה בקרב המבוגרים שעברית אינה שפת האם שלהם, אינו יכול לקרוא עברית והפרסום וההסברה בערבית, רוסית ויידיש לוקים בחסר.

כשזה מגיע לאוכלוסיות העניות ביותר — מבקשי מקלט ומהגרי עבודה חסרי מעמד, וכמובן פלסטינים תושבי השטחים הכבושים — הממשלה מונעת גישה מלאה לחיסונים, בניגוד לכל היגיון ששם את בריאות הציבור במקום הראשון. משרד הבריאות מטיל מגבלות שרירותיות על מרכז החיסונים לעשרות אלפי מבקשי המקלט ושאר חסרי מעמד שנפתח בתל אביב, ומונע מהם קבלת תו ירוק החיוני למציאת עבודה. השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, ניסה למנוע חיסונים מאסירים פלסטינים, אך נבלם בבית המשפט.

לרשות הפלסטינית ישראל העבירה, כ"מחווה הומניטרית", רק כמה אלפי מנות בודדות לצורך חיסון צוותי רפואה. רק ב־7 במרץ החלה המדינה לחסן מעל מאה אלף עובדים פלסטינים מהשטחים, בעלי רישיון עבודה בישראל, אך לא עובדים ללא רישיון וכמובן שלא את בני משפחותיהם ושכניהם. רוב הפלסטינים בשטחים יאלצו להסתמך על מיזם COVAX של ארגון הבריאות העולמי המיועד להנגשת החיסונים לעולם הניאו־קולוניאלי. נכון לעכשיו מספק מיזם זה לפלסטינים עשרות אלפי מנות חיסון בלבד — בשעה שבידי המדינה השולטת בהם מלאי של מיליוני מנות חיסון. בזמן שישראל מטילה "חרם חיסונים" על פלסטינים, שיחק נתניהו ברעיון להשתמש בחיסונים כמנוף להפעלת לחץ על מדינות ניאו־קולוניאליות לאמץ מדיניות שתומכת בכיבוש, ולהעביר את השגרירות שלהן לירושלים באופן חד צדדי ללא הכרה מקבילה בזכות הפלסטינים למדינה עצמאית שבירתה גם כן בירושלים.

לא ניתן להגיע לחסינות קהילתית אפקטיבית בלי לחסן את המקסימום האפשרי מהאוכלוסייה המתגוררת כאן. אך מדיניות הממשלה מדירה במידה כזו או אחרת חלק משמעותי מהאוכלוסייה ברת החיסון שתחת שליטתה. המשך התפשטות המגפה עלול להוביל להתפתחות של מוטציה מקומית שעמידה יותר בפני החיסונים הקיימים. ככה לא "חוזרים לחיים".

מצב העניינים בו משבר הקורונה מנוהל על פי שיקולים בלתי ענייניים מחזק חשדנות וחוסר אמון — מצע נוח לפריחת ה"פייק ניוז" ברשתות החברתיות. מדיניות שתכלול כפיית חיסונים או סנקציות נגד בלתי מתחסנים רק תגביר את החששות, אבל הממשלה והבוסים לא רואים כלים אפקטיביים יותר — ומול בעיות שמקורן באפליה, עוני והזנחה, הם מציעים כ"פתרון" פגיעה בפרנסה והעמקת העוני.

הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב־25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

במקום פתיחה מואצת של המשק וכפיית חיסונים — פתיחה בטוחה ותשלום פיצויים

התאחדות התעשיינים פירסמה חוות דעת משפטית המאשרת להוציא לחל״ת, להעביר מתפקיד ולבסוף גם לפטר עובד או עובדת שיסרבו להתחסן. שר הבריאות יולי אדלשטיין (הליכוד) מקדם חקיקה שתחייב מורות ומורים, ועובדים במקומות עבודה בהם יש קבלת קהל, להתחסן או לעבור בדיקות קורונה תכופות, וחקיקה נוספת שתאפשר לחשוף במידה מסוימת מידע לגבי התחסנות עובדים ועובדות. מדיניות דומה של בחירה בין חיסון לבדיקות נוקטים תאגידים נוספים, ונראה שבית הדין לעבודה נוטה לקבל את עמדת המעבידים. הגדילו לעשות יו״ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי (ח״כ לשעבר מ'קדימה') ותאגיד שופרסל שאיימו בפומבי בפיטורים על עובדים שלא יתחסנו — מה שהוביל גם למחאה ולאיומים בחרם צרכנים על שופרסל כנגד הפגיעה בעובדים. קיימים דיווחים מדאיגים על ריבוי מקרים של כפיית חיסונים באמצעות איומי פיטורים.

ההתנגדות של עמיתים למקום העבודה ושל לקוחות לפגוש עובדים שטרם התחסנו בהחלט מובנת, כמו גם ההתנגדות של עובדים לשרת לקוחות שטרם התחסנו, מה שפחות מטריד את המעבידים הגדולים. לא מדובר רק בפחד אישי מפני הידבקות, אלא גם באחריות חברתית כוללת. כשזה נוגע לעצירת התפשטות מגפה, ההתחסנות נמדדת רק ברמה קהילתית (חסינות עדר) ולא ברמת האדם הפרטי. החיסון עצמו מקנה הגנה של 95% מפני התפתחות של המחלה, אך ייתכן שהגנה טובה מעט פחות מפני נשאות והמשך הדבקה. ישנם בחברה חלקים גדולים שלא ניתן לחסן כרגע, כמו ילדים או בעלי סיכון רפואי. החשיפה שלהם לנגיף תלויה בחסינות הקהילתית מסביבם.

אז כיצד לפתור את הסתירה שבין הזכות לסביבת עבודה בריאה לבין הזכות להגנה מפני טיפול רפואי בכפייה? ראשית כול, להדוף את לחצי התאגידים לפתיחה מהירה ולא מספיק אחראית. אם שיעור ההתחסנות אינו גבוה דיו, למה להאיץ את פתיחת המשק? כי התאגידים רוצים להרוויח? במקום להעדיף את גריפת הרווחים בידי קומץ של בעלי הון, יש להגדיל מיידית את הפיצויים, ולממן אותם מכיסי בעלי ההון והתאגידים. תשלום מלא של משכורות לכלל העובדים, ופיצויים לבעלי עסקים קטנים לפי צורך מוכח, יאפשרו לספוג פתיחה מדורגת ואיטית יותר של המשק, בהתאם לתנאי הבטיחות בפועל, במקביל למאמץ אמיתי לצמצום הגורמים לפער החיסוני.

תשלום מלא של משכורות לכלל העובדים, ופיצויים לבעלי עסקים קטנים על פי צורך מוכח, יאפשרו לספוג פתיחה מדורגת ואיטית יותר של המשק, בהתאם לתנאי הבטיחות בפועל, במקביל למאמץ אמיתי לצמצום הגורמים לפער החיסוני.

זה מצריך מאבק והסברה עצמאית, בעיקר מצד ארגוני העובדים.

מול המחדל של ממשלת ההון, נחוץ מאבק של העבודה המאורגנת

בתגובה להתגברות הלחץ של מעבידים לכפות חיסון על עובדיהם, יצא ארגון כוח לעובדים בהצהרה נגד כפיית חיסונים, ובה נאמר: "קידום של בריאות הציבור צריך להיעשות באמצעים של הסברה והנגשה, ובוודאי שלא דרך איום על פרנסה". עמדה עצמאית של העבודה המאורגנת מול ניסיונות כפיית החיסונים מצד המעבידים והממשלה בהחלט נחוצה. בנוסף, יש לשאול מי יקדמו את ההסברה וההנגשה, ואיך? ארגוני העובדים צריכים לדאוג גם לבריאות העובדים, וגם כאן נחוצה עמדה עצמאית.

גם מיה יניב, יו״ר ועד עובדי קבוצת סלקום, הביעה התנגדות לכפיית חיסונים במכתבה ל־120 חברי הכנסת המתריע מפני הסכנה לבריאות העובדים במצב בו המשק חוזר לפעילות מלאה. יניב דורשת חקיקה שתאפשר בדיקות שגרתיות במקום העבודה ואפשרות לחייב לעבוד מהבית את אלה שלא התחסנו. עמדה זו נותנת מענה לחששות הבריאותיים, אך מתואמת עם עמדת הנהלת סלקום, ואף מוצגת כ"מדיניות משותפת" של הוועד וההנהלה. בדיקה במקום העבודה ולא על חשבון זמנם הפנוי של העובדים היא אומנם הישג מסוים, אך מכתב זה גם מעלה ספקות לגבי מידת ההגנה שהוועד יספק לעובדים שטרם התחסנו. אולי במקרה של סלקום אופי העבודה לא מצריך הגנה מיידית על מי שייאלצו להמשיך לעבוד מהבית — אך במקומות אחרים, ההנהלות יפעילו לחץ לאפשר להן להוציא לחל״ת ואף לפטר עובדים שלא התחסנו ואינם יכולים לבוא במגע עם עובדים, ספקים או לקוחות. לפי עמדת הנהגת ההסתדרות, שמיישרת קו עם המעבידים והממשלה בנושא החיסונים, ניתן לחשוש שלא תהיה הגנה מספקת על עובדים אלה.

ארגוני עובדים ועובדות צריכים להיאבק למען פתיחה בטוחה של מקומות עבודה ובתי ספר, ולדרוש הגנה מתאימה קודם כול עבור העובדות והעובדים הנמצאים בקבוצות סיכון. ההתחסנות אכן מאפשרת את הפיכת מקומות העבודה לבטוחים יותר וחשוב לעודד אותה. אך אסור לסמוך על שיקול דעת המעבידים לגבי בטיחות מקום העבודה. אסור שהרווחים יהיו קודמים לבריאות. במקום דרישת ההנהלה לסנקציות ולמידע רפואי אישי, התארגנות במקום העבודה יכולה לקדם הסברה עצמאית על החיסונים, מתן מענה אמין ופרטני למתלבטים ולחוששים, וקידום הנגשה למשל באמצעות דרישה מההנהלה לפתוח נקודת התחסנות במקום העבודה, או לתשלום מלא על ימי ההתחסנות והמנוחה. גם במקרים הבודדים בהם יש סירוב עקרוני להתחסנות, יש להיאבק על כך שהעובדים עצמם יימצאו פתרון לריחוק חברתי שיגן עליהם, ללא פגיעה בתנאי ההעסקה של העובד או העובדת. מסוכן לתת להנהלה לקבוע תקדים שעלול לאפשר לה בעתיד לפגוע בתנאים של עובדים אחרים מסיבות אחרות.

ההסתדרות ושאר ארגוני העובדים והעובדות צריכים לדרוש פיקוח עצמאי מצד העובדים על אופן פתיחת מקומות העבודה בהתאם לרמת התחלואה. חשוב להתייחס לתמונה הרחבה בה מעבידים ניצלו לאורך המשבר כל הזדמנות לפגוע בתנאי העבודה, ולהתנגד לכל תירוץ לפגיעה נוספת. להפך, פתיחת המשק מחדש היא הזדמנות לדרוש פיצוי על הפגיעה בעובדים בשנה האחרונה, כפי שלמשל דורש ועד עובדי חברת הביטוח מגדל על רקע פיצויי פרישה מוגדלים למנהלים בכירים.

בניגוד למדיניות הנוכחית של יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, המעדיף לשמש למעשה קבלן משנה של מדיניות הממשלה, ארגוני העובדים צריכים להוביל מאבק עצמאי למען בריאות ופרנסה, שיאפשר גם התגברות על פערי ההתחסנות — גם מול ממשלת המחדל הנוכחית, וגם מול הממשלה הבאה שצפויה ליישם מדיניות קפיטליסטית דומה.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.