חיים ביחד, מתפרנסים ביחד סולידריות על רקע גל האלימות הלאומנית הפגנת צוותי רפואה, בי״ח רמב״ם. מתוך עמוד הטוויטר של נסאר פוראת @nassar_furat תגובת־נגד סולידרית של יהודים וערבים במקומות העבודה, בלימודים ובקהילה מול גל הלאומנות והאלימות ברחובות ועל רקע זוועות המלחמה 1,463
על רקע האירועים בשייח' ג׳ראח ובמתחם מסגד אל־אקצא בירושלים, ועם פרוץ המלחמה המחרידה נגד עזה, התרחשו התנגשויות אלימות על רקע לאומני במספר יישובים בישראל. ניסיונות לינץ' באזרחים ערבים ויהודים, הצתות והרס של בתי עסק ערבים ויהודים. כמו כן, המשטרה תקפה בפראות הפגנות נגד המלחמה והכיבוש. סטודנטים.ות באוניברסיטת ת״א בסולידריות עם "שביתת הכבוד"
מול התגובות הקשות והמסיתות ואף האיומים בפיטורים כנגד משתתפות ומשתתפי שביתת המחאה שהכריזה ועדת המעקב הערבית, פעילי מאבק סוציאליסטי באוניברסיטת תל אביב יזמו עצומת תמיכה בשביתה. ליוזמה הצטרפו גם הארגונים 'עומדים ביחד' ו'חד״ש סטודנטים'. בעצומה נכתב: "שביתה היא אמצעי מחאה לגיטימי ולא־אלים, ואנחנו מגנים ומגנות מכל וכל את התגובות הקשות והגזעניות נגד מי שבחרו להשתמש בזכות הדמוקרטית הזאת. המסיתים הלאומנים נגד השביתה קוראים לה טרור — איך מבחינתם פלסטינים ופלסטיניות צריכות להביע מחאה? נראה שמה שמדאיג אותם הוא מחאה נגד דיכוי לאומי, ולא היהודים והערבים שנפלו קורבן לאלימות מזעזעת כולל על ידי כנופיות כהניסטיות מאורגנות וכוחות המשטרה." לנוסח העצומה המלא בערבית ובעברית ולחתימה: הקליקו כאן. תקופות כאלו מתאפיינות בהתחזקות הלאומנות והגזענות. הפחד הקיומי והתערערות הביטחון האישי מנוצלים בידי גורמים לאומניים להחרפת אי־האמון משני צידי השסע הלאומי. למרות זאת, אירועי האלימות עוררו תגובת נגד: יהודים וערבים, גברים ונשים, יצאו נגד האיום על האפשרות לחיות ולעבוד יחד בשכונות ובמקומות העבודה והלימודים, והביעו במגוון דרכים סולידריות בסיסית. חלק מהיהודים שנפצעו בניסיונות לינץ' מעידים שהיו אלה ערבים שהצילו אותם מידי הכנופיות שתקפו אותם. בעכו, בכפר קאסם ובצמתים בנגב יצאו תושבים לנקות רחובות וצמתים מרכזיים לאחר לילות של מהומות. תושבים בחיפה, סכנין וגוש משגב חילקו פרחים בצמתים ראשיים בימי החג המוסלמיים והיהודיים. בעלי חנויות שהוצתו בעיר לוד, יהודים וערבים, מגייסים יחד כספים לשיקום החנויות. עובדות ועובדים, יהודים וערבים, מסרבים להיות אויביםהזעזוע מהמתרחש עורר התארגנות מהשטח של יוזמות סולידריות במקומות העבודה. נהגי אוטובוס יהודים בטבריה הפסיקו את עבודתם כדי ללוות בבטחה הביתה קולגות ערבים שספגו אלימות בלתי־נסבלת. פורסמו הצהרות סולידריות פומביות, כגון סרטוני סולידריות בין צוותים רפואיים בבתי חולים, שכוללים עובדות יהודיות וערביות. בביה״ח רמב״ם בחיפה אף התארגנה הפגנה משותפת, תחת הכותרת "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים". בארגון סגל ההוראה והמחקר באוניברסיטת תל אביב, בו פועלות גם חברות במאבק סוציאליסטי, התארגן מכתב סולידריות בערבית ובעברית שנשלח לכלל חברי וחברות הארגון. במספר מקומות עבודה עובדים יהודים וערבים ערכו צילומים משותפים. היוזמה המשמעותית מכולן היתה שביתת המחאה בת השעה שהכריז ועד עובדי סלקום — "בעד דו־קיום, אחווה ואהבת חינם" — בשלישי האחרון, יום השביתה הכלל־פלסטינית שעליה הכריזה ועדת המעקב. שביתה זו משכה אש מצד גורמי ימין קיצוני ובראשם יו״ר סיעת 'הציונות הדתית' בצלאל סמוטריץ', שניצלו את האווירה הלאומנית כדי להסית נגד השביתה, ולקדם את סדר היום הפירומני שלהם. ההתבטאויות האלימות ברשתות החברתיות, והתגובות התוקפניות כלפי הקמפיינים נגד השסע הלאומי, מראות שמדובר בצעד שאינו מובן מאליו. הבוסים והפוליטיקאים "מרגיעים את הרוחות"חלקים בממסד קפצו על גל הזעזוע הציבורי ויצאו בקריאה מסוימת נגד אלימות בין הקהילות הלאומיות. העיתון הקפיטליסטי 'גלובס' החתים מאות בכירים במשק, יהודים וערבים, על הצהרה הקוראת ל"הרגעת הרוחות ולהפסקת האלימות". עשרות תאגידים גדולים במשק השיקו את הקמפיין "חיים ביחד, מתפרנסים ביחד", וחתמו על ברכה משותפת לחגי שבועות ועיד אל־פיטר תחת הכותרת: "המנהיגות העסקית אומרת: חלאס, די!". ראשי רשויות מקומיות, יהודים וערבים, ערכו פגישות פומביות ופירסמו סרטונים נגד המשך האלימות. אפילו איילת שקד, מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ' (שרק לפני שבוע אמר "הערבים הם אזרחי ישראל — בינתיים לפחות"), פוליטיקאים גזענים מובהקים, נאלצו לגנות את הלינץ' כנגד ערבי בבת ים, תוך שהם מתעלמים מעשרות מקרים נוספים ומדגישים שמדובר במקרה "חריג" (להבדיל מ"אצל הערבים"), ומתנערים מאחריותם הישירה להסתה נגד כלל האוכלוסייה הערבית. גינויים אלה מעידים על הלחץ בממסד מהכוח הפוטנציאלי שיש ליוזמות מהשטח וללחץ ציבורי, שעשויים להצית מאבקים שיכתיבו סדר יום פוליטי אחר. לגורמים האלה אינטרס בשימור מצג של "דו־קיום" שנועד להסוות מציאות של ניצול במקומות העבודה, ושל נישול ואפליה לאומית כלפי פלסטינים אזרחי ישראל. להבדיל מעובדים ומעובדות ומתושבים ותושבות מהשורה, אותם גורמי אליטה לא חוששים על חייהם — אלא על האפשרות להמשיך "ברוח רגועה" סדר קפיטליסטי של ניצול מעמדי ודיכוי לאומי. כך, משרד הבריאות הוציא מכתב לעובדיו בקריאה להיות "מורי הדרך לדו־קיום, לשמש דוגמא בימים מורכבים אלו, ולפעול להרגעת הרוחות". באותו מכתב, היה אפשר לזהות בין השורות איום על עובדים ועובדות ערבים שיתבטאו באופן שיחתור תחת "הדו־קיום, השוויון, וקדושת חיי אדם", כשברקע קריאות וניסיונות ממשיים לפטר עובדות ועובדים שהתבטאו נגד אי־השוויון, הכיבוש והמלחמה ברשתות החברתיות (ראו דיווח של האגודה לזכויות האזרח). נזכיר ששר הבריאות יולי אדלשטיין יושב בממשלה האחראית לאי־שוויון, למלחמה ולשפיכות הדמים כעת. החיבוק הממסדי הוא חיבוק דוב מסוכן שמטרתו לנתק את האירועים מהקשרם: הפרובקציות של המשטרה הישראלית במתחם מסגד אל־אקצא, פינויי המשפחות משייח' ג׳ראח ומסילוואן, וכמובן סבב הדמים בעזה. אירועים אלה לא עומדים בניגוד לשגרת היומיום — הם פורצים כחלק מהשגרה הכללית של ניצול, אפליה, חיים בעוני תחת מצוקת דיור הולכת וגוברת, ודיכוי לאומי. זוהי השגרה שאליה הם מציעים לחזור? אומנם הקמפיינים "מלמעלה" נותנים גם לגיטימציה חברתית להמשך פעולות סולידריות נגד השסע הלאומי, ובעיקר במקומות העבודה. גם ההסתדרות לוקחת חלק, לצד התאגידים, באותו קמפיין, "חיים ביחד, מתפרנסים ביחד", שבמסגרתו קראה "להניח את הפוליטיקה בצד, ולהתחיל לבנות מחדש את מה שניסו להרוס לנו". אולם, הנהגת ההסתדרות בראשות ארנון בר־דוד, בגישתה הימנית מעכבת את הבנייה מחדש הנחוצה באמת — בנייה של מאבק סולידרי למען חברה ללא אפליה ודיכוי. בכל הנוגע לפוליטיקה לאומנית יהודית, הנהגת ההסתדרות לא שמה אותה בצד: יו״ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי סירב לתת גב פומבי בראיון לגל״צ לעובדות ולעובדים ערבים הסובלים מאיומי פיטורים והתנכלויות בשל השתתפותם בשביתת המחאה הכלל־פלסטינית. ממפגני סולידריות — למחאה משותפת נגד הגזענות, המלחמה והממשלהבמקביל ליוזמות הסולידריות בקהילות ובמקומות העבודה, התקיימו גם ימי מחאה ארציים בצמתים מרכזיים, במרכזי הערים וברחבי הארץ. כמו כן, נערכו במהלך השבוע האחרון הפגנות של יהודים וערבים נגד המלחמה. ביוזמות החשובות האלו השתתפו גם פעילי ופעילות מאבק סוציאליסטי. מרבית הפגנות הסולידריות התנהלו בשקט יחסי, מלבד הפגנה בכיכר ציון שמשטרת ירושלים פיזרה באלימות ובמעצרים. הפגנות נגד המלחמה, ובפרט הפגנות פלסטיניות הותקפו באלימות בידי המשטרה, ופוזרו באמצעות רימוני הלם, גז מדמיע ופרשים — גם בערים כמו חיפה, לוד ויפו (כפי שקרה בהפגנה בה השתתפו חברי מאבק סוציאליסטי בחיפה). בביה״ח רמב״ם, בו התקיימה הפגנת סולידריות יהודית־ערבית איימה ההנהלה על עובדים ועובדות שלא ישתתפו ביום השביתה שהכריזה ועדת המעקב. מכתב הסולידריות של מרצות ומרצים במכללת בצלאל, שנשלח בתגובה לשביתה עליה הכריזו סטודנטים וסטודנטיות פלסטינים הותקף מצד שר החינוך גלנט, שקרא "לפעול בנחישות כנגד אלה המבקשים לסייע לאויב בזמן מערכה ולהקיא אותם לאלתר מהמערכת". התקפות אלו חושפות את החשש בממסד שהסולידריות הראשונית לא תתפתח בכיוון "הרצוי" של הרגעת הרוחות וחזרה לשגרה. אבל השגרה הזאת היא שהובילה למצב הנוכחי. אי־אפשר לצפות מצעירים וצעירות פלסטיניות לוותר על השאיפות לעתיד, לזכויות. המסר הנחוץ מארגוני עובדים, סטודנטים, התארגנויות בקהילה ומשמאל בכלל הוא: לא נירגע ולא נסכים לשגרה של מלחמות, כיבוש, דיכוי, אפליה, עוני ושלטון הון. כן לזעם, כן למחאה, כן להפגנות, לשביתות ולמאבק אפקטיבי. אנו במאבק סוציאליסטי נמשיך לקדם עוד סולידריות במקומות עבודה ולימודים. נמשיך לדבר על הבעיות הבוערות, ועל חוסר היכולת של המדיניות הנוכחית של הפרדה ואפליה לאומית, ודיכוי בכוח הזרוע כלפי כל התנגדות, להביא ביטחון גם ליהודים ויהודיות, וזאת כחלק מהמאבק הרחב להצבת אלטרנטיבה סוציאליסטית, למען השינוי העמוק הנדרש במציאות החיים להבטחת שוויון, רווחה ושלום לכולן.
אולי יעניין אותך גם... |
הפגנת צוותי רפואה, בי״ח רמב״ם. מתוך עמוד הטוויטר של נסאר פוראת @nassar_furat גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
סטודנטים נגד המלחמה
דקת דומיה רועמת בקמפוס נגד המלחמה ונגד ההשתקה
לעצור את הרדיפה הפוליטית
מורים, מורות ותלמידות: ציד מכשפות?! לא בבית ספרנו!
הפגנת "נשים דורשות חיים"
לעצור את מרחץ הדמים, לדרוש "כולם תמורת כולם"
חיפה
מאות בהפגנה חוצת קהילות לאומיות דרשו לעצור מיידית את מרחץ הדמים
סולידריות עם הירש גולדברג־פולין
לשחרר את הֵירש ואת "כולם תמורת כולם"! די למתקפת הנקם
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.