בלי פתרון לסכנת ההדבקה, בלי מענה לצרכים החינוכיים
ממשלת ה"שינוי" הגישה תקציב חונק ועוד שורה של גזירות
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
מעזה לשייח' ג׳ראח
לחזק את השביתה ואת המאבק בכיבוש, במלחמה ובעוני
שביתת מחאה כללית של הפלסטינים אזרחי ישראל מתארגנת היום, שלישי, בעקבות קריאת ועדת המעקב
955

כתשובה הולמת למרחץ הדמים שיזם שלטון נתניהו, מתארגנת היום (שלישי) שביתת מחאה משמעותית בת יום של פלסטינים משני צדי הקו הירוק. השביתה התארגנה בעקבות קריאת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי, ובקרב פלסטינים אזרחי ישראל היא מתקיימת בעסקים, בבתי הספר ובמגזר הציבורי, למעט בחינוך המיוחד. שלטי חוצות עם הסיסמה "מחר כולנו בשביתה" (بكرا كلنا إضراب) נתלו בכניסה ליישובים ערביים, שם הוצבו משמרות אכיפת שביתה. הפגנות מקומיות מתארגנות במוקדים שונים. במקביל, בריקדות ומשמרות שביתה הוצבו גם בכניסות לשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים. כמו כן, הוכרזה שביתה כללית גם תחת הכיבוש בגדה המערבית במסגרת "יום זעם", הכולל סדרת פעולות מחאה. הכפרים הדרוזיים־סוריים בגולן חברו אף הם לשביתה.

מזכירות ועדת המעקב, בתום סיור ברמלה, לוד ויפו, קראה לשביתה, שכונתה "שביתת הכבוד" (إضراب الكرامة), "בתגובה לתוקפנות הישראלית נגד עמנו, ברצועת עזה, בירושלים, במסגד אל־אקצא ובשכונת שייח' ג׳ראח, ובתגובה לתוקפנות נגד קהילתנו וחדירת כנופיות טרור של מתנחלים לפגיעה בנו, כמו גם בתגובה לגל המעצרים שמבצעים שב״כ והמשטרה נגד פעילים, תוך הגשת בזק של כתבי אישום". השביתה מתארגנת בדרישה "לסיים את המלחמה המדממת נגד רצועת עזה, התוקפנות המתמשכת בירושלים, במסגד אל־אקצא ובשכונת שייח' ג׳ראח, ולפנות את כל כנופיות המתנחלים וכוחות הדיכוי מערינו וכפרינו". כמו כן, דורשת הוועדה לשחרר מיידית את מאות העצורים של הימים האחרונים.

הפגנה ביפו במהלך השביתה (צילום: מאבק סוציאליסטי)

ההתקוממות הפלסטינית

קדמה לשביתת המחאה עצרת המונים בסח׳נין בשבת האחרונה (15.5), בהשתתפות רבבות. אף שהוועדה מארגנת לא פעם שביתות מחאה לאומיות, הפעם מדובר בהיערכות בהיקף שלא נראה בדרך־כלל, ועל פניו גם בהיענות נרחבת במיוחד, הכוללת גם יחידים במקומות עבודה במגזר הפרטי, השובתים במקרים רבים באומץ תחת איומי פיטורים מצד המעבידים. עצרת המחאה בסח׳נין והשביתה היום הן שלב חדש בהתקוממות הפלסטינית ההתחלתית של השבועות האחרונים, בתגובה לתוקפנות ולצעדי הדיכוי שהוביל שלטון הימין בישראל, בעיצומו של משבר פוליטי עמוק. רבבות רבות השתתפו בפעולות מחאה עממיות עד כה, משני צידי הקו הירוק. אלה כללו קודם לכן גם יוזמות לשביתות לימודים של סטודנטים פלסטינים. הפעולות האלו, הבונות מאבק המוני, עוזרות להראות את הכיוון לבניית כוח אפקטיבי מול שלטון הימין, לאחר ההתפתחות המדאיגה של התנגשויות לאומניות בין אזרחים ברחובות.

על כך מתווספת הקמת ועד ההגנה ביפו, בהמשך להקמת ועדי פעולה במספר יישובים עוד טרם המשבר הנוכחי, במיוחד בהובלת צעירים וצעירות פלסטינים. המשך הרחבת המהלך להקמת ועדים מקומיים להגנה ולפעולה, יוכל לסייע לארגן את המשך המאבק גם לאחר יום השביתה, על בסיס דמוקרטי, ולקדם התארגנויות משמר קהילתי ופעולות להגנה מפני תוקפנות המשטרה והימין הקיצוני ככל שיידרש.

הפגנה ביפו במהלך השביתה (צילום: מאבק סוציאליסטי)

דיכוי הפגנות והברית בין שלטון נתניהו והימין הקיצוני

דור חדש של פלסטינים מתייצב בצורה נחושה, לוחמנית ונועזת מול דיכוי ברוטלי ובמטרה לחולל שינוי. הפחד של שלטון הימין מפני התקוממות עממית הוא מה שגרם לסיום פרובוקציית המחסומים בשער שכם, לנסיגת כוחות חמושים ממתחם אל־אקצא, ולהקפאת הדיון בבית המשפט העליון בערעור על עקירת משפחות בשכונת שייח' ג׳ראח לטובת השתלטות קולוניאלית של מתנחלי הימין הקיצוני. החשש בממסד הישראלי הוא גם מה שהוביל לדיכוי כבד של הפגנות המחאה בשבועות האחרונים באמצעות כוחות משטרה, מג״ב ושב״כ, ובשטחי הגדה המערבית גם באמצעות הצבא.

בתוך הקו הירוק, לשלטון הימין יש אינטרס מסוים בהידרדרות של ההפגנות לאלמנטים של מלחמת אזרחים בין הקהילות הלאומיות, כדי לסמן את ההתקוממות הפלסטינית כ"איום ביטחוני" ולגייס את האוכלוסייה היהודית למלחמה הכוללת נגד הפלסטינים. השלטון האחראי לאלימות המאורגנת נגד הפלסטינים ביומיום מצד הממסד, סיפק את המרחב גם להתארגנות של כנופיות מתנחלי הימין הקיצוני נגד אזרחים פלסטינים. בהקשר הזה אירעו גם מקרי תקיפה הרסניים של קומץ נגד אזרחים יהודים, שלא רק פגעו בחפים מפשע — ההתנגשויות הובילו לפצועים קשה ולשני הרוגים משתי הקהילות הלאומיות — אלא גם שימשו את שלטון הימין כתירוץ להכבדת הדיכוי המשטרתי של אזרחים פלסטינים.

האירועים האלה איימו להסיט את המחאה ממסלולה. בריק המנהיגות שנוצר, לחץ עצום של תסיסה בשטח הוביל להתערבות ועדת המעקב, והיקף ההיענות ממחיש עד כמה היה צמא לפעולה מרכזית, מלכדת, שתסייע לשוב לנתיב הנע בכיוון של בניית מאבק המוני. ועדת המעקב הודיעה שתכריז על פעולות נוספות בהתאם להתפתחויות, אך בינתיים לא הציגה מתווה להמשך בניית המאבק. קידום התארגנות דמוקרטית במסגרת ועדי פעולה מקומיים וחבירה שלהם לבחירת ועד מאבק ארצי, יוכל לסייע לארגון ולחיזוק הפעולות הבאות, כולל עצרות המונים נוספות, בפרט במרכזי הערים הגדולות. בדרך הזאת ניתן יהיה להתחיל לסכל את ההתקפות מצד שלטון הימין.

הפגנה בחיפה במהלך השביתה (צילום: מאבק סוציאליסטי)

מחאה חוצת־גבולות

המחאה נגד המלחמה התפתחה בימים האחרונים גם ברמה העולמית והאזורית, עם שיא בשבת האחרונה, בה צוין יום הנכבה — לזכר מחיקת מאות יישובים ועקירת מאות אלפי פלסטינים והפיכתם לפליטים במלחמה ב־1948, שעה שישראל כבשה 78% משטחי פלסטין ההיסטורית. שכונת שייח' ג׳ראח נהפכה לסמל מחאה עולמי בהפגנות וברשתות החברתיות. ההפגנות באזור כללו אף הסתערות של מפגינים מירדן ומלבנון על מכשולי הגבול עם ישראל. סצנות שלא נראו מאז יום הנכבה של 2011. המאמץ של שלטון נתניהו, בסיוע האימפריאליזם האמריקאי, למחוק את הסוגייה הפלסטינית מסדר היום הבינלאומי ולייצר תמונה של בידוד גובר של הפלסטינים ואהדה בינלאומית גוברת לשלטון הימין הישראלי, הוביל בדיוק לתמונה הפוכה ברגע שההמונים באזור ובשאר העולם החלו להתערב כדי להגיב לזוועות המלחמה, שביסודה נועדה להגן על מצור, כיבוש ודיכוי לאומי ברברי של מיליוני פלסטינים. המחאה הבינלאומית והאזורית היא גם תזכורת לכך שמאבק השחרור הלאומי הפלסטיני הוא, בשורה התחתונה, חלק מהמאבק האזורי נגד דיקטטורות ואוליגרכיות מושחתות, ולמען שינוי מהפכני בחברה.

התוקפנות הצבאית הפראית מצד שלטון נתניהו בשבועות האחרונים, שנעשית בכסות צינית ושקרית של הגנה על אזרחים ישראלים, צריכה להדגיש את זכות הפלסטינים למחות, להתארגן ולהגן על עצמם, לרבות באופן חמוש. עם זאת, ירי רקטות חסר הבחנה לעבר אוכלוסייה אזרחית, שגבה את חייהם של מספר יהודים, פלסטינים ומהגרים, ושאינו מסוגל להגן על הפלסטינים, אף משמש את שלטון הימין באופן ציני כדי להכשיר את הקרקע להסלמת מרחץ הדמים בעזה. אולם ועדות פעולה והגנה דמוקרטיות בשטחים יוכלו לסייע לארגן הגנה על קהילות ועל הפגנות. הן גם יוכלו לשמש בסיס בשביל להתחיל להצמיח מנהיגות פוליטית עצמאית חדשה, שתוכל להציע אלטרנטיבה למבוי הסתום האסטרטגי של פת״ח וחמאס, בעזרת אסטרטגיה לשחרור לאומי וחברתי, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי באזור.

הפגנה בחיפה במהלך השביתה (צילום: מאבק סוציאליסטי)

סולידריות במקומות העבודה

בבית החולים רמב״ם בחיפה התארגנה היום בצוהריים אסיפת מחאה נגד "המלחמה, הגזענות והאלימות, ולמען חיים משותפים ואחווה". במהלך ההתנגשויות הלאומניות ברחובות, עובדים ועובדות, יהודים וערבים, סייעו לא פעם להגן אחת על השנייה מפני תקיפות אלימות, ובמקומות עבודה התפתחו יוזמות סולידריות נגד ה"הפרד ומשול" הלאומני. יוזמות מהסוג הזה עשויות בחלק מהמקרים אולי לאפשר לקדם אף הקמת ועדי פעולה משותפים, של יהודים וערבים, לקידום הגנה על שלום הציבור והתנגדות ל"הפרד ומשול", למלחמה, לכיבוש, לעוני ולשלטון ההון.

ישנם גם מעבידים שפירסמו הצהרות נגד השסע בין יהודים וערבים, אולם איומי מעבידים נגד עובדים פלסטינים שובתים שבים ומדגישים עד כמה ההצהרות האלו מוגבלות, בגלל ניגוד אינטרסים יסודי בין מנצלים ומנוצלים — אין למעבידים אינטרס במאבק חזק באמת נגד דיכוי לאומי ולשוויון. כך המחישה גם השבתת מחאה בת שעה בסלקום נגד גזענות שהתארגנה בהסכמה בין העובדים, יהודים וערבים, וההנהלה. סמוטריץ' ובן־גביר, יחד עם מספר ראשי רשויות מההתנחלויות בגדה, החלו לארגן חרם צרכנים על סלקום, וההנהלה, שחששה מפגיעה ברווחים, מיהרה להכריז שעיתוי השביתה היה "שגוי" והחלה למעשה להתנער מהמהלך.

ועדי וארגוני העובדים צריכים להוביל מהלכים עצמאיים לחיזוק הסולידריות בין העובדים והעובדות מכל הקהילות, ולמאבק באפליה המושרשת במקומות העבודה ובחברה, וכן, בכל היבט של דיכוי לאומי. במיוחד, נדרש כעת גב תקיף מצד ארגוני העובדים לעובדים ערבים המאוימים בפיטורים, בין אם בעקבות השביתה או בעקבות הבעת דעה נגד המלחמה — כולל ניסיונות (לא חוקיים) לפטר עובדים בהודעת וואטסאפ. בארגון כוח לעובדים התייצבו נגד האיומים והדגישו כי מדובר בפגיעה בזכות השביתה. לעומת זאת, באופן שערורייתי, יו״ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, יצא מפורשות נגד שביתת המחאה של העובדים (ראיון לגל״צ), לא גינה התנכלויות ולא התחייב לכל גיבוי לעובדים מאוימים. הוא שלף ככיסוי את התואנה הכוזבת של שביתה "לא מתואמת", אף שברור שלא היה מעז לצאת בתירוצים פורמליים נגד יוזמות המחאה החשובות של 'שביתת הנשים' ו'שביתת הלהט״ב' בעבר, בשל התמיכה הציבורית הנרחבת לה זכו בחברה הישראלית.

יש לדרוש גיבוי מלא ונחרץ מצד כלל ארגוני העובדים להגנה על זכות השביתה של העובדים והעובדות, כמו גם אימוץ עמדה עקרונית נגד המלחמה המדממת שמוביל שלטון נתניהו על עזה ונגד הפלסטינים בכלל, הגובה מחיר גם מאזרחים ישראלים מהשורה, מכל הקהילות. אין שלום בלי מאבק בכיבוש, במצור, בעוני ובשלטון ההון.

תנועת מאבק סוציאליסטי אומרת:
  • סולידריות עם השביתה! די לדיכוי משטרתי וצבאי של מפגינים! די להתנכלות המעבידים!
  • לחזק את ההפגנות ולבנות מאבק המוני נגד המלחמה, הכיבוש, העוני ושלטון ההון. לא לפגיעה באזרחים. לקדם הקמת ועדי פעולה דמוקרטיים ברמה המקומית והארצית להגנה ולהרחבת המאבק.
  • די לאפליה והדיכוי הלאומי של הפלסטינים אזרחי ישראל, די לעוני הכפוי ולחנק התכנוני. די למעצרים השרירותיים ולרמיסת זכויות העצורים, לא למעצרים פוליטיים. די להתנחלויות המשיחיות בלב קהילות פלסטיניות.
  • סולידריות עם תושבי שייח' ג׳ראח, במאבק נגד השתלטות ברברית על בתיהם בידי מתנחלים משיחיים ושלטון הימין, החותרים לדחוק את התושבים הפלסטינים החיים במזרח ירושלים תחת הכיבוש של שלטון ההון הישראלי.
  • סוף להכנסת כוחות חמושים לרחבת מסגד אל־אקצא — די לפרובוקציות הלאומניות, לרמיסת חופש הפולחן ולקידום מלחמת דת. די להפללת הבנייה הפלסטינית והריסות הבתים במזרח ירושלים.
  • אין שלום בלי מאבק בכיבוש, בעוני ובאי־השוויון, ולמען בריאות ורווחה לכולם. קידום סולידריות במקומות העבודה והלימודים נגד ה"הפרד ומשול" והמלחמה. כן לצעדי מחאה מצד איגודי העובדים והסטודנטים, ומתן גיבוי מלא לשובתים.
  • רק שלום ושוויון יביאו ביטחון אישי לכלל התושבים. די למצור ולענישה הקולקטיבית נגד שני מיליון תושבי עזה. סולידריות גם עם התושבים משתי הקהילות הלאומיות המתמודדים עם ירי חסר הבחנה של רקטות בידי גורמי ימין.
  • די לכיבוש ולהתנחלויות, די לשלילת הזכות להגדרה עצמית ולדיכוי הלאומי של הפלסטינים. כן לפלסטין עצמאית, סוציאליסטית, עם בירה במזרח ירושלים, כן לשינוי סוציאליסטי בישראל ובאזור.
  • להיאבק להצבת אלטרנטיבה פוליטית עצמאית של עובדים וצעירים, מכל הקהילות, סביב תוכנית שינוי סוציאליסטית.
  • לחזק את המחאה הבינלאומית. כן לעוד הפגנות סולידריות וליוזמות מחאה ברחבי העולם והאזור, בפרט של איגודי עובדים וסטודנטים, נגד המלחמה והכיבוש — כולל צעדי איגודים להגברת לחץ על שלטון הימין בישראל.



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.