בלי פתרון לסכנת ההדבקה, בלי מענה לצרכים החינוכיים
ממשלת ה"שינוי" הגישה תקציב חונק ועוד שורה של גזירות
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
פתיחת שנת הלימודים
איך מערכת החינוך תוכל לעודד התחסנות?
לפתיחה בטוחה של שנת הלימודים נחוץ לעודד התחסנות בצורה אפקטיבית – כחלק ממתווה הכולל שכבות הגנה נוספות
325

במשך שבועות התעקשה שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון ששנת הלימודים תיפתח כסדרה מבלי לעשות שום התאמות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, וזאת אף שווריאנט הדלתא כבר חדר לישראל וגרם להתפרצות מחודשת של המגפה, כולל לעלייה בהידבקות בקרב ילדים.

מזכ״לית הסתדרות המורים יפה בן־דויד התריעה בסוף יולי שיש להתכונן לתרחישים שונים: "מה קורה אם ילד מאומת? מה אתה עושה עם שאר הילדים בכיתה? ... לא נותנים משאבים ורוצים שהמנהלים יתנו את הפתרונות... זה לא יקרה!"

עוד ביקרה בן־דויד את התוכניות שכן הציע משרד החינוך, כגון בדיקות אנטיגן ובדיקות סרולוגיות, על כך שהן מטילות את מלוא האחריות על ההורים. בסופו של דבר, התוכניות קרסו: הוחלט שאין דרך לחייב הצגת בדיקה שלילית בכניסה לגן או לבית הספר, והרעיון נשאר בגדר המלצה בלבד. על הבדיקות הסרולוגיות משרד הבריאות החליט לוותר בעקבות תוצאות חיוביות נמוכות מהמצופה, וקשיים נרחבים בתפעול מערך הבדיקות.

הסתדרות המורים דרשה להקצות למערכת החינוך את המשאבים הנחוצים לשיפור תנאי ההוראה והעבודה, ולהקטנת כיתות שתאפשר גם שמירת מרחק בין התלמידים במהלך השיעורים. ראוי להזכיר שזו תהיה שנת הלימודים השלישית ברציפות אותה יתחילו המורות המאוגדות בהסתדרות ללא הסכם שכר בתוקף. תנאי השכר מסייעים להסביר את המחסור החמור בכוח הוראה. אפילו בתקינה ה"רגילה" — ללא התאמה לדרישות שנוספו במהלך תקופת הקורונה — שנת הלימודים תתחיל במחסור של 10,000 מורים!

אף אחת מהדרישות של הסתדרות המורים לא נענתה. "ממשלת השינוי" החליטה להקצות מינימום משאבים לבתי הספר ולהפוך את ההתחסנות לרשת הביטחון היחידה והבלעדית מפני סכנת הנגיף.

מתווה ה־70%

רק פתרונות משולבים של חיסונים ורשתות הגנה נוספות יכולים להבטיח סביבת לימודים בטוחה יותר עבור תלמידות, תלמידים, הצוות החינוכי ושאר עובדות מערכת החינוך. אך הממשלה אימצה גישה שהופכת את רמת ההתחסנות למדד היחיד לפתיחת הכיתות. זהו ההיגיון המנחה של המתווה שאושר בקבינט הקורונה לפיו בכיתות ח' ומעלה בערים אדומות, שכבה בה פחות מ־70% מהילדים יהיו מחוסנים לא תחזור ללמידה פיזית בבית־הספר, אלא תלמד מהבית.

המתווה אומנם מתכתב עם הרצון המובן והמוצדק של הורים, תלמידים, מורות ומורים ללמוד וללמד בסביבה כמה שיותר מחוסנת ובטוחה, אלא שבפועל, הוא משמש את הממשלה להתנערות מהאחריות על כך, ומטיל אותה בחזרה על ההורים ועל הקהילות ביישובים האדומים.

יו״ר ארגון המורים רן ארז הביע תמיכה במתווה הזה, וסביר שלא מעט מורים ומורות ירצו צעדים שיבטיחו חזרה ללמידה פנים אל פנים בסביבה כמה שיותר מחוסנת. אבל בראיונות עימו, ארז לא יורד לעומק הבעיה שמתווה מהסוג הזה עלול להחריף.

על מי יחול בפועל המתווה? בגילאי התיכון, קרוב ל־70% מהתלמידים מחוסנים בשתי מנות, אך בגילאי החטיבה, פחות מ־30% התחסנו עד עכשיו בשתי מנות, כאשר יש מתאם ברור בין דירוג חברתי־כלכלי נמוך לאחוזי התחסנות נמוכים. האוכלוסיות בהן שיעור ההתחסנות הוא הנמוך ביותר הן האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה.

יש לכך מספר גורמים: ראשית, קמפיין ההסברה לגבי החיסונים לא מונגש מספיק בקרב האוכלוסיות הללו. שנית, יש מחסור משמעותי בעמדות חיסון בפריפריה בכלל, ביישובים ערביים בעיקר, ובמיוחד ביישובים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. על שני אלה נוסף אי־אמון מוגבר בממסד — בקרב ערבים־פלסטינים, בהשפעת רדיפה ואפליה על רקע לאומי ביומיום; בקרב חרדים שחוו אווירה של האשמה והסתה לאורך כל תקופת הקורונה; ובקרב יוצאי אתיופיה, על רקע אפליה גזענית ממוסדת, וספציפית עיקורים כפויים שנעשו בעבר בנשים ממוצא אתיופי.

רק אחוז אחד מבין ההורים שלא חיסנו את ילדיהם מתנגדים עקרונית לחיסון, והם לרוב לומדים ביישובים עם אחוזי חיסון גבוהים שחלקם הגדול לא יושפע ממתווה ה־70%. בקרב קבוצות אוכלוסייה מודרות ומופלות, לא רק שהמתווה לא יהיה אפקטיבי בעידוד התחסנות — מתווה הכולל סנקציות על ילדים יכול לגרום גם נזק.

אחרי שנה וחצי של סגרים ולמידה מרחוק, ההערכות מדברות על נשירה מהלימודים של עשרות אלפי תלמידים. לפי מסמך שהוציאה עמותת על״ם לנוער בסיכון "הסיכון של תלמידים מרקע סוציו־אקונומי נמוך להפסיד ימי לימוד עקב סיבות הקשורות לקורונה גבוה פי שניים מיתר התלמידים". מתווה המתבסס על השארת שכבות שאינן מספיק מחוסנות בבית, במקום שיתבסס על חיסון בין כותלי בית הספר, יעמיק פערים ויפגע ספציפית באוכלוסיות הסובלות גם ככה מרמות גבוהות של עוני ואפליה.

כפי שמצוטט צוריאל רובינס, מנהל התיכון הדתי אמי״ת באר שבע: "אני לא יכול לשאת את העובדה שאני פותח שנת לימודים כשהכיתות עם התלמידים החזקים מבחינה סוציו־אקונומית מחוסנות ויכולות להגיע לבית הספר ואילו התלמידים החלשים סוציו־אקונומית לומדים מהבית. לצערי, זו הסטטיסטיקה החדה והברורה בערים האדומות. החלשים נשארים בבית והחזקים מגיעים לבית הספר".

דו״ח נוסף של פורום ארגון הפסיכולוגים הציבוריים רק מאשש את המסקנות האלו: הדוח מצביע על הצורך במענה רגשי ופסיכולוגי מותאם לילדים ונוער — כלומר, צורך בהשקעה ציבורית נרחבת ולא בניתוק פיזי נוסף ממסגרת הלימודים.

באוכלוסיות בהן שיעור ההתחסנות נמוך יותר, צריך בהחלט לעודד התחסנות ולהעלות משמעותית את שיעור המחוסנים בעזרת קמפיין הסברה שייתן מענה לחששות מהחיסון, ובעזרת הנגשת החיסונים. במקום זאת, הממשלה פונה להטלת אחריות אישית על אלו שלא התחסנו, כפי שעשה ראש הממשלה בנט כשאמר כי "סרבני החיסונים מסתובבים עם תת־מקלע ויורים על כולם נגיפי דלתא". כשלוקחים בחשבון שהאוכלוסיות בהן יש את רמת ההתחסנות הכי נמוכה הן גם האוכלוסיות הכי מופלות כתוצאה מהמדיניות של ממשלות ישראל לאורך שנים, מתקבלת תמונת מצב ברורה של הסטת אחריות מהכשלים המבניים של הממשלה אל אותן אוכלוסיות שנהפכות לשעיר לעזאזל.

מתווה ה־70%, שמטרתו המוצהרת היא לעודד התחסנות, יכול בהחלט להתפרש כהמשך ישיר של האפליה שציבורים עניים וקהילות מודרות בישראל סובלים ממנה בנגישות לשירותי בריאות וחינוך. במקום לעודד התחסנות, מתווה כזה עלול לחזק ניכור וחששות. יתר על־כן, באווירה החברתית המעבירה את האחריות משאלות של מדיניות לשאלות של בחירות אישיות, התוצאה של המתווה יכולה להיות הפניית האש כלפי תלמידים לא מחוסנים, ושיח אלים בין תלמידים מחוסנים ללא מחוסנים, עד כדי חרמות. במקום זאת, בתי־הספר חייבים לספק לילדים סביבה בטוחה ולנהל את הדיון על ההתחסנות באופן מכיל, שקול וחינוכי.

בתוך כך, גם המורות והמורים, בייחוד מי שמלמדות ביישובים אדומים, צריכות לקבל את מלוא ההגנה בזמן ביצוע תפקידן, ולהיות חלק מרכזי מקבלת ההחלטות לגבי אופי הלימודים, במשותף עם נציגי ההורים, התלמידות והתלמידים והקהילה.

ומה לגבי ההתחסנות של צוותי ההוראה?

קבינט הקורונה אישר עקרונית החלת "תו ירוק" על עובדי הוראה. המשמעות היא שצוותי הוראה שלא יתחסנו יצטרכו להציג בדיקות קורונה שליליות, ובמקרים בהם אי־ההתחסנות לא נובעת מצורך רפואי, הבדיקה תעשה על חשבון המורה — מדובר בניכוי של כמה מאות שקלים מהשכר הנמוך גם ככה. במקום להטיל סנקציות דוגמת תשלום על בדיקות קורונה על אלה שלא התחסנו, גם כאן, דרוש קמפיין הסברה וקריאה ציבורית להתחסנות שארגוני המורים יכולים וצריכים להוביל.

באופן מצער, יו״ר ארגון המורים ארז מגבה את הסנקציה של דרישה לתשלום על הבדיקות עבור עובדים שלא מעוניינים להתחסן. סביר לדרוש ממורים לא מחוסנים להיבדק בחינם, וזאת כחלק ממערך בדיקות המוניות לתלמידים וצוותי חינוך מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. אך לצד עידוד ההתחסנות בקרב המורים והתלמידים ולצד קידום ההגנה על הבריאות באמצעות בדיקות, התפקיד של איגוד מקצועי הוא גם להגן על העובדים המאוגדים דרכו מפני סנקציות לא מידתיות, כולל לגבי הבחירות האישיות שהם עושים לגבי גופם. ראוי היה שהנהגות איגודי המורים ייאבקו על מימון כלל הבדיקות מצד המדינה עבור תלמידים ומורים כאחד, כולל לא מחוסנים, לצד עידוד ההתחסנות.

במקום שליחת תלמידים הביתה, ניתן לפתוח בפניהם את שערי בית הספר ולערוך שם אסיפות הסברה, כולל בשטחים פתוחים, עם מידע אמין על החיסונים מפי אחים ואחיות, רופאים ורופאות בנות הקהילה ולאפשר גם דיון רציני על החששות שיש להורים, לתלמידים ולמורות. זה עשוי להיות הרבה יותר אפקטיבי מהקמפיין הרשמי של משרד הבריאות. לא היה צריך לחכות עם המבצע עד לרגע האחרון ולהשיק אותו רק אחרי ההחלטה על הטלת סנקציות על לא מתחסנים.

עידוד החיסון, שמוכח כיעיל במניעת תחלואה קשה, הוא בהחלט מטרה מוצדקת בזמן התפרצות מגפה. אך כשלוקחים בחשבון שילדים עד גיל 12 לא יכולים להתחסן בכל מקרה, ושגם החיסון עצמו לא הרמטי במניעת תחלואה והדבקה, נחוץ מתווה לפתיחה בטוחה שיתבסס לא רק על חיסונים מצד אחד, ושיעודד התחסנות בצורה אפקטיבית מצד שני.

ארגוני המורות והמורים צריכים להיאבק למען מתווה עצמאי לפתיחת שנת הלימודים, שיוחלט וייושם באופן דמוקרטי בשטח בשיתוף המורות, התלמידות וההורים. מתווה כזה צריך להתבסס לא רק על חיסונים ולספק הגנה קולקטיבית למורות, לתלמידות ולמשפחותיהן. יש להיאבק למען השקעת חירום מסיבית בחינוך, שתכלול החזרת תקנים של אחיות לבתי־הספר, הוספת תקנים למורות, ליועצות ולפסיכולוגיות חינוכיות, הקטנת כיתות, צמצום מגעים בין כיתות, שיפור האוורור של החדרים בבתי־הספר, תוכנית מקיפה של חינוך והסברה לגבי החיסונים ותוכנית של בדיקות סקר תקופתיות גם בקרב מחוסנים.

המתווה שמציעה הממשלה נתלה בחיסונים באופן בלעדי כדי לאפשר פתיחה מהירה של מערכת החינוך ושל המשק במינימום השקעה מצד המדינה, וזאת למעשה משיקולי תקציב ויוקרה. אבל גם למעמד העובדות והעובדים יש אינטרס ברור בהתחסנות של חלקים רחבים באוכלוסייה לשם מניעת פגיעה בריאותית בא.נשים מהשורה. רצוי שארגוני העובדות והעובדים יובילו בעצמם מאמצי הסברה לציבור, בפרט בקרב אוכלוסיות מודרות ומופלות, וידרשו לדאוג שהחיסון, וכל המידע המדעי שיש לגביו, נגיש להן.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.