socialism.org.il
בין מצעד גזעני למפגן כוח מעמדי
למה מיליארדרים מתעשרים אבל אין כסף לחינוך, לבריאות ולאקלים?
נאבקות יחד על שכר ועתיד מול ממשלה בשירות המיליארדרים וההתנחלויות.
עיתון "המאבק"
07.06.2022 23:23

חודש מאי הסתיים בשני אירועים גדולים ומנוגדים: מפגן כוח משותף של עובדות משתי הקהילות הלאומיות ומפגן של אלימות גזענית מאורגנת כנגד אוכלוסייה ענייה בשירות ה"הפרד ומשול".

כ־20 אלף גננות ומורות, יהודיות וערביות, השתתפו בסוף מאי בהפגנה, חסרת תקדים בשנים האחרונות, נגד הפקרת החינוך. זה היה מפגן כוח מרשים שביטא מצב רוח של מיאוס מייבוש של החינוך והשירותים החברתיים ומשכר נמוך.

יום קודם לכן, ארגוני ימין־מתנחלי אליטיסטי, ממומנים היטב, ארגנו מגה־פרובוקציה לאומנית בירושלים שתדלקה במכוון מתחים לאומיים והסלמה בסכסוך. אלפי פורעים מארגוני הימין הקיצוני צעדו דרך הרובע המוסלמי וקראו קריאות גזעניות. רק במזל, שורה של תקיפות אלימות שאורגנו על ידי כנופיות להב״ה ו'לה פמיליה' הסתיימו ללא אבדות בנפש.

ומה חלקה של הממשלה באירועים? הפגנת המורות אורגנה כחלק ממאבק נגד סדר היום של הממשלה. צעדת הימין המתנחלי אורגנה בחסות הממשלה ולמעשה כהמשך ישיר להיגיון שלה.

הממשלה מתנערת מאחריות למשברים החברתיים שהיא מתדלקת. לבנט, גנץ ולפיד נוח להתנער מהאלימות של להב״ה ו'לה פמיליה' ולהציג אותם כ"מיעוט קיצוני שמנסה להבעיר את השטח", כדברי בנט. רוב הציבור הישראלי סולד מהמיעוט הזה. אבל הממשלה החליטה לשלוח אלפי שוטרים למזרח ירושלים "לאבטח" את "מצעד הדגלים" בהובלת בן גביר ושות', בשביל להפגין "משילות" נגד אוכלוסייה ענייה שחיה תחת משטר של אפליה לאומית.

שר האוצר ליברמן והממשלה יושבים על עודפי תקציב. אבל, את תוספת השכר למורות הם מנסים להקטין ככל האפשר ולהתנות אותה בהגברת עומסים. יש להם מיליארדי שקלים לחלק בהטבות מס למיליארדרים, אבל אין להם כסף לתקצב את מערכת החינוך, לכאורה.

בממשלה פיתחו חלוקת עבודה: האגף של בנט־סער־ליברמן ממשיך לייבש את השירותים החברתיים ולטפח את מפעל ההתנחלויות, והאגף של העבודה־מרצ מסנגר על המדיניות הזאת ודורש להוריד בפניה את הראש כי "האלטרנטיבה היא ממשלת נתניהו עם בן גביר".

עכשיו הטיעון הזה משמש את מרצ כדי להצביע בעד "תקנות שעת חירום — יהודה ושומרון". אלו הן תקנות שמאושררות מחדש מדי כמה שנים כדי לספק מעטפת משפטית לקיום מפעל ההתנחלויות והמשך הכיבוש.

הטיעון הרדוד לפיו הבחירה היא בין שימור ממשלת בנט להמלכת נתניהו הוא מסך עשן לכל שיח משמעותי על מדיניות.

הבחירה האמיתית היא כזאת: או לחזק את המאבקים של עובדות ההוראה, של נהגי התחב״צ, של המתמחים והמתמחות, את ההפגנות נגד אלימות כלפי נשים, את מחאת האקלים, את המאבקים נגד הכיבוש ולמען שלום, או להרים דגל לבן מול ההיגיון המעוות של המערכת הקפיטליסטית ומול ממשלה שאומרת ש"אין כסף" לבריאות ולחינוך וש"אין ברירה" אלא להמשיך ב"ניהול הסכסוך".

היעדר אופוזיציה משמאל לממשלה הזו, שמנצחת על שורה ארוכה של משברים חברתיים ועל הסלמה בסכסוך, יוצר ואקום שמנוצל על ידי הימין הביביסטי שתוקף באופן צבוע את הממשלה ומתחזק בסקרים.

מאבק אפקטיבי בימין הביביסטי לא נפרד מהמאבק נגד סדר היום של הממשלה. צריך להציב אלטרנטיבה שתתמקד בפתרונות לבעיות הבוערות של יוקר מחייה, משבר דיור, אי־שוויון, שלטון ההון, הכיבוש והסכסוך. אלטרנטיבה פוליטית לימין על כל גווניו שתתארגן סביב סדר יום של שינוי סוציאליסטי.

מתוך גיליון יוני־יולי 2022 של עיתון "המאבק"