המהלך הדורסני של נתניהו ולוין הוציא המונים לרחוב
נתניהו השביע את "ממשלת החלומות" של סמוטריץ', רוב הציבור מתנגד לממשלה מיומה הראשון
דף הבית
מי אנחנו
על מה אנחנו נאבקים.ות
אפשר שאלה על סוציאליזם?
כנס סוציאליזם
דברו איתנו / הצטרפות
תרומת סולידריות
תשלום דמי חברות
התנועה העולמית ISA
ארכיון כתבות
תקנון התנועה
דברו איתנו
תודה רבה!
ההודעה נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
ועידת האקלים COP27
גם את הגרינווש הפוליטיקאים מתקשים למחזר
ממשלות העולם נסוגו מהסכמות קודמות על צעדים למניעת המשך התחממות כדור הארץ
431

ועידת האקלים העולמית, ה־COP ה־27 במספר, התקיימה השנה במצרים לאחר קיץ קטלני שמעורר חרדה הצפות מסיביות בפקיסטן וגלי חום ובצורות שייבשו נהרות באירופה, סין ואמריקה הצפונית גרמו לאלפי הרוגים. בפקיסטן מיליונים עדיין נותרו ללא קורת־גג. "מנהיגי העולם", כולל מעל 600 לוביסטים של חברות הנפט (עליה של 25% לעומת שנה שעברה, הישג מדהים!), התכנסו כדי לדבר ביניהם על איך כביכול לפתור את משבר האקלים.

הוועידה התקיימה גם על רקע המלחמה באוקראינה, שהיא ביטוי חריף במיוחד לנסיגה בגלובליזציה הקפיטליסטית, להתגברות העימותים בין המעצמות ולעליה בהוצאות הצבאיות ובמיליטריזם. המלחמה תרמה משמעותית למשברים עולמיים של אספקת אנרגיה ומזון ולזינוק ביוקר המחיה. בהיעדר השקעה ציבורית באנרגיה מתחדשת, הביקוש לפחם ולגז לצורך הפקת חשמל — עולה. תאגידי דלקי המאובנים מנצלים את המצב כדי למקסם רווחים ולחזק את אחיזתם במשק האנרגיה הגלובלי.

התוצאה היא שהשנה נציגי הממשלות הקפיטליסטיות לא הצליחו אפילו למחזר הסכמות והתחייבויות מהוועידות הקודמות, שבסופו של דבר לא היו יותר מ"פסטיבל גרינווש" של בעלי ההון. הם שברו את הראש על איך למנוע מהוועידה להסתיים ללא הסכם כתוב — כישלון פומבי צורם. לבסוף, הוועידה הוארכה ביום וחצי נוספים, אך ההסכם שאליו הגיעו כולל נסיגה מהיעדים הבסיסיים ביותר: יעד ההתחממות העולמית נסוג מ 1.5 מעלות ליעד מעורפל של 1.5–2, ההסכם הסופי מציין כי הפחתת פליטות ב־45% עד 2030 נחוצה לעמידה ביעד ההתחממות אך אין שום התחייבות ממשית לכך או להפחתת השימוש בדלקי מאובנים מלבד פחם. ישנה קריאה למעבר לאנרגיה מתחדשת, אך גם לאנרגיה 'מופחתת פליטות' — כלומר לגז טבעי, שהוא עדיין דלק מאובנים לכל דבר. "ההסכם הזה מגן על תעשיות דלקי המאובנים, לא על בני אדם" אמר מקור אמריקאי לעיתון "הארץ" הישראלי.

דו״ח חדש של האו״ם מעריך שאילו הממשלות הקפיטליסטיות היו באמת עומדות בהתחייבויות שלקחו על עצמן בוועידות הקודמות — כדור הארץ עדיין היה מתחמם ב־2.6 מעלות. מאחר והן כלל לא עמדו בהתחייבויות — המצב חמור פי כמה והצפי ללא שינוי הוא עלייה של 2.8 מעלות.

נציגים ממדינות עניות יותר, הסובלות מאסונות אקלים בכמות ובעוצמה גבוהות יותר למרות תרומתן הקטנה פי כמה למשבר, מתעקשות לקבל תקציבים למימון פיצויים, טיפול בנזק והכנה לקראת פגעי המשך המשבר. הן הזהירו מפני מיליארד פליטי אקלים עד אמצע המאה. אבל התגובה של נציגי המעצמות הקפיטליסטיות לא יכולה שלא להישמע צינית.

המדינות העשירות סירבו כמעט עד סוף המפגש לפתוח קרן חדשה לפיצויים למדינות שנפגעו ממשבר האקלים. ובמקום זה הציעו לפתח "שיח בו נדבר על הנושא בצורה רחבה יותר" (וורקמן, ראש המשלחת של האיחוד האירופי). ג׳ון קרי, ראש המשלחת האמריקאית, הציע פתרון 'פילנתרופי' שבו מיליארדרים, בפרט בזוס, רוקפלר, ובעלי חברות פפסיקו ומייקרוסופט, ירכשו בסכום אפסי מההון העצום שלהן 'פליטות פחמן' כפיצוי למדינות בהן הפליטה נמוכה יותר. ההצעה הזאת באה אל מול קמפיין עולמי מצד ארגונים ופעילי סביבה הקורא להטיל מס על התאגידים המזהמים ביותר כדי לממן פיצוי למדינות העניות הנפגעות מהמשבר. אפילו בשורה של גורמי תקשורת פרו־קפיטליסטיים כמו הגארדיאן הבריטי ועיתון הארץ פורסמו מאמרי מערכת התומכים במיסוי חירום על התאגידים הגדולים.

ברגע האחרון וכדי למנוע פיצוץ מביך של השיחות, הסכימו האיחוד האירופי ולאחר מכן ארה״ב לקדם קרן פיצויים למדינות העניות, והציגו אותה כ"הצלחה היסטורית". אך הקרן היא צעד סמלי בלבד. בפועל לא מובטח שיעבור כסף למדינות הכי נזקקות. הדיון על יישום ההחלטה עלול לקחת יותר משנה, כלומר כל צעד ממשי יידחה לפחות עד לוועידה הבאה. בדומה להבטחות הקודמות להעביר מאה מיליארד דולר בשנה למדינות העניות עד 2020, סביר שגם ההבטחה הזאת לא תמומש.

הציניות הזו של ראשי המעצמות מספקת דוגמה חיה לדבריה של פעילת האקלים גרטה טונברג שכתבה בספרה החדש ש"המשבר לא נוצר על ידי האנושות, אלא על ידי אלה שבשלטון כדי לצבור כמויות דמיוניות של כסף ולשמר מערכת שמיטיבה איתם… צריך לשנות את המערכת הקפיטליסטית". באירוע השקת ספר האקלים החדש שלה תיארה את ה"סדר הנורמלי" כ"מערכת קיצונית שבנויה על ניצול א.נשים והטבע... קולוניאליזם, אימפריאליזם והשמדות עם על ידי ה'צפון הגלובלי' לטובת צבירת עושר".

"הזדמנות להתגייס למחאה נגד התרמית"

בהתייחס לוועידות האקלים טענה טונברג שהן נועדו רק לצרכי יחסי ציבור המשתמשים ב"גרינוושינג, שקרים, ורמאות". והוסיפה — "הן לא ישנו כלום, אלא אם נשתמש בהן כהזדמנות לגייס למחאה שתחשוף את התרמית הזו"

בשונה מוועידות קודמות, שכללו הפגנות של מאות אלפים, הוועידה השנה התקיימה במצרים — דיקטטורה אלימה בה יש איסור מוחלט לקיים הפגנות. מוערך כי מעל 60 אלף אסירים פוליטיים מוחזקים בבתי הכלא. הרשויות הגבילו הפגנות כנגד ועידת האקלים למתחם קטן ומגודר במרחק חצי שעה הליכה מאזור הדיונים. עשרות ארגוני סביבה ופעילים בולטים (בינהם טונברג) קראו להחרים את האירוע, וכמות המפגינים השנה קטנה מהרגיל. גם הארגונים הישראליים מגמה ירוקה ונוער למען אקלים הצטרפו לחרם.

למרות ההבטחות על "שינוי", השרים מיש עתיד, העבודה ומרצ נמנעו מלקדם כל צעד ממשי בכיוון: לא חוק אקלים, לא ביטול הסכם קצא״א, ולא פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים כתחליף להסתמכות על הגז כמקור אנרגיה מרכזי.

ראש הממשלה היוצא ושרת התחבורה, יאיר לפיד ומרב מיכאלי, ביטלו השתתפותם מסיבות שונות לגמרי. ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, הצהיר בוועידה בשנה שעברה על התחייבות לאיפוס פליטות עד שנת 2050, אך מדובר במילים ריקות כשישראל לא עומדת בשום התחייבות מינימלית קודמת. למרות ההבטחות על "שינוי", השרים מיש עתיד, העבודה ומרצ נמנעו מלקדם כל צעד ממשי בכיוון: לא חוק אקלים, לא ביטול הסכם קצא״א, ולא פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים כתחליף להסתמכות על הגז כמקור אנרגיה מרכזי. להפך, הממשלה ניצלה את "ההזדמנות" שנפתחה מהמלחמה באוקראינה והזדרזה לשאוב גז לייצוא ממאגר כריש — מהלך שעלול היה גם להוביל לעימות צבאי מול לבנון.

במשלחת הישראלית כן הגיעו השרה להגנת הסביבה, זנדברג, והנשיא הרצוג יחד עם חברי "פורום האקלים הישראלי" בראשות ח״כ לשעבר דב חנין (חד״ש, עומדים יחד). המשלחת כללה גם לוביסטים של חברות דלקי המאובנים שברון ורציו אנרגיה, ואת נציגי איגוד התעשיינים, שביום־יום מגנים על בעלי מפעלים מזהמים ומנצלי עובדים.

בניגוד למדיניות הממשלה בפועל, הצהיר הרצוג שישראל מחויבת למעבר לאפס פליטות, ושהמדינה שלא הצליחה לעמוד ביעד המגוחך של ייצור 10% מהחשמל שהיא צורכת מאנרגיות מתחדשות עוד תהפוך ליצואנית של אנרגיה סולארית לרווחת תושבי האזור ושאר העולם.

על אף הכישלון של הוועידה להציג יעדים מחייבים מרחיקי לכת על רקע משבר האנרגיה ויוקר המחייה, טענה השרה זנדברג (מרצ), כי "העולם צועד לכיוון אחד: כלכלה והשקעות ירוקות", לכאורה, מכורך התחרות בשוק הגלובלי. נציגת "השמאל של ישראל" שמה את מבטחה בכוחות השוק לפתור את משבר האקלים.

הפוליטיקאים הקפיטליסטיים לא מעוניינים בשינוי אמיתי, ומגנים על מערכת כושלת כל הדרך לקטסטרופה. אבל מולם עומדת מחאה אמיצה. למרות האיסור על הפגנות פרצו מחאות מול הוועידה גם ב"אזורים האסורים", מחאות שהובלו בעיקר על ידי ילידים ופעילי זכויות אדם, בינהן אחותו של האסיר הפוליטי שובת הרעב ,עלאא עבד אל־פתח.

המסקנה המתבקשת מהוועידה הזו היא שכדי לעצור את משבר האקלים נדרש מאבק רחב והמוני — לא ניתן להסתמך על הממשלות והפוליטיקאים הקפיטליסטיים. מאבק למען האקלים הוא גם מאבק נגד מלחמות, שליטה אימפריאליסטית, ניצול ואי שוויון כלכלי עולמי. ניצחון במאבק הזה על עתיד האנושות והפלנטה תלוי בהחלפת השיטה שלא רואה דבר מלבד רווחים קצרי טווח, בחברה סוציאליסטית ודמוקרטית שתאפשר תכנון כלכלי רציונלי ושיתוף פעולה בינלאומי.




₪20,449
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2023
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.