לחזק את המחאה חוצת־הגבולות לעצירת מרחץ הדמים
לא לעוד "חילוצים" באמצעות מעשי טבח — להיאבק לשחרור כולם תמורת כולם ולסיום מרחץ הדמים!
דף הבית
מי אנחנו
על מה אנחנו נאבקים.ות
אפשר שאלה על סוציאליזם?
כנס סוציאליזם
דברו איתנו / הצטרפות
תרומת סולידריות
תשלום דמי חברות
התנועה העולמית ISA
ארכיון כתבות
תקנון התנועה
דברו איתנו
תודה רבה!
ההודעה נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
תקיפת התגובה האיראנית
ממרחץ הדמים בעזה לסף התלקחות אזורית
התגובה הצבאית חסרת־התקדים של המשטר בטהראן להתנקשות הישראלית הפרובוקטיבית בגנרלים איראנים במתחם הקונסוליה האיראנית בדמשק גוררת חשש מתגובת שרשרת
366

366

התגובה הצבאית חסרת־התקדים של המשטר בטהראן להתנקשות הישראלית הפרובוקטיבית בגנרלים איראנים במתחם הקונסוליה האיראנית בדמשק גוררת חשש מתגובת שרשרת שתצית התלקחות אזורית. נתניהו ושרי "קבינט המלחמה", האחראים למשבר דמים היסטורי ושמלכתחילה יזמו את ההתנקשות שהובילה לאירוע, טופחים לעצמם על השכם, על יירוט נרחב של התקיפה. פוליטיקאים אולטרה־לאומנים מבן־גביר וסמוטריץ׳ ועד מיקי זוהר וטלי גוטליב מחרחרים בגלוי מלחמה אזורית.

הפעולה האיראנית חתכה, לעת עתה, את תשומת הלב לקטסטרופה המתחוללת בעזה וליכדה מחדש את המחנה של האימפריאליזם המערבי סביב הקפיטליזם הישראלי. ביידן הדגיש שוב כי, תמיכת ארה״ב בשלטון הישראלי "יצוקה מברזל" (ironclad). פורום ה־G7 הצטרף אליו להודעת גינוי ואיום בהגברת סנקציות נגד המשטר באיראן, אך תוך ניסיון להפעיל לחץ על הממשלה הישראלית להימנע מתגובה לתגובה — מחשש לאובדן שליטה על האירועים — וחזר על קריאה צבועה לקידום הפסקת אש בעזה.

בעזה, תושבים דיווחו אומנם על אחד הלילות השקטים ביותר בחצי השנה המבעיתה האחרונה, שמכונת המלחמה הישראלית התמקדה בתקיפה האיראנית. אולם המתקפה הג׳נוסיידית שמבצע שלטון הימין הישראלי בעזה, תוך ניצול ציני של זוועות ה־7.10, עדיין נמשכת, אומנם בעצימות מופחתת אך ללא כל הסכמה אפילו על הפסקת אש זמנית. ובינתיים גויסו שתי חטיבות מילואים לתקיפות נוספות בעזה ואיום הפלישה הישראלית לרפיח מוסיף לרחף באוויר. מניין הנספים חצה את הנתון הבלתי נתפס של 33 אלף ומשבר הרעב המחריד משתולל.

המשלחת האיראנית לאו״ם הכריזה שהאירוע הסתיים מבחינת טהראן, אלא אם "המשטר הישראלי יעשה טעות נוספת". וושינגטון הבהירה שלא תתמוך בתקיפה ישראלית בשטח איראן, אך ממשלת נתניהו–גנץ איימה מראש שתגיב צבאית בשטח איראן לכל תקיפה שתצא משטח איראן, ודווח שראשי הצבא הישראלי והמוסד אישרו תוכניות תקיפה אפשריות. שורת פעולות חבלה והתנקשויות בשטח איראן יוחסו למדינת ישראל לאורך השנים האחרונות, אולם הפעם משטר האייתוללות הזהיר מראש שתרחיש כזה ייענה בהסלמה צבאית נרחבת יותר. הישיבה השבועית של ממשלת ישראל בוטלה ודווח על כינוס "קבינט המלחמה" להכרעה על "תגובה", אך נראה שהיה חלוק לגבי האפשרות לתגובה צבאית מיידית. ישנו לחץ מרסן על המשטר הישראלי לקחת את הזמן בניסיון לשמר את התמיכה הפומבית המחודשת שהורעפה עליו מוושינגטון ובעלות בריתה, אך המסר מ"קבינט המלחמה" הוא שתגובה על התגובה עוד תגיע.

כ־350 כטב״מים, טילים בליסטיים וטילי שיוט שוגרו לעבר מטרות ישראליות, ועשו את דרכם מאיראן, עיראק, תימן וסוריה במשך שעות בין שבת לראשון (13–14 באפריל). כמעט כולם יורטו, כפי שוודאי העריכו מראש בטהראן, בידי מערך משולב של צבאות ישראל (60%), ארה״ב, בריטניה, צרפת וירדן, תוך הסתמכות על מודיעין גם מסעודיה ומאיחוד האמירויות. התקיפה הייתה מדודה ובליווי התרעה מקדימה, אך בכל זאת סימנה תמרור אזהרה לסכנות של הסלמה צבאית חריפה. המרחב האווירי של מדינות ישראל, מצרים, ירדן ולבנון נותר סגור במשך שעות, והוכרז על השבתת מערכת החינוך הישראלית ליום אחד. דווח על פגיעה קלה בתשתיות בבסיס חיל האוויר הישראלי נבטים בקרבת ערד. ילדה כבת 7 מהכפר הבדואי ה"בלתי־מוכר" הסמוך אל־פורעה נפצעה באורח אנוש בראשה לאחר שבהיעדר מרחב מוגן, רסיסים חדרו את גג ביתה, שרשויות מדינת ישראל מבקשות להרוס בימים הקרובים. יירוטים של טילים בליסטיים (שאר השיגורים יורטו לפני כן) תועדו במספר מוקדים, בהם בשמי ירושלים, לרבות מעל מסגד אל־אקצא, ובאזור תל אביב, הגולן (המסופח), ובעיקר בדרום, לרבות בדימונה (בסמוך לכור הגרעיני). כ־100 שיגורים לטווח קצר בוצעו בידי חזבאללה בגבול ישראל–לבנון. שעות קודם, כוחות קומנדו איראניים השתלטו בקרבת חופי איחוד האמירויות על ספינה בבעלות חלקית של הטייקון הישראלי אייל עופר, כביכול גם כחלק ממהלך התגובה.

אזהרת ביידן לא הרתיעה את ח׳אמנאי

האזהרה הממוחזרת של ביידן לח׳אמנאי — "אַל" (don't) — לא מנעה מפעולת הראווה לצאת לדרך לאחר שבועיים של איומים, כאשר התזוזה בנכונות משטר האייתוללות להפר באופן מדוד את תכתיבי האימפריאליזם האמריקאי מסתמכת על זיהוי ההשפעה המסבכת של מרחץ הדמים ההיסטורי בעזה עבור וושינגטון והאינטרס הגלוי של זו להגביל התערבות צבאית ולרסן תרחישי הסלמה צבאית באזור. זוהי הפעם הראשונה שהמשטר האיראני פועל צבאית (למעט פעולות סייבר) נגד מטרות ישראליות משטח איראן ושלא בעזרת שלוחים. זהו ניסיון להציב משוואה חדשה של גביית מחיר על תקיפות ישראליות נגד אינטרסים של המשטר האיראני.

משטר האייתוללות עצמו נתון במשבר עמוק, גם לאחר דיכוי גל ההתקוממות האחרון של 2022, וממשיך לעשות שימוש צבוע וחלול ברטוריקה "אנטי־אימפריאליסטית" ו"פרו־פלסטינית" כדי לגייס תמיכה. סביר להניח שבקרב ההמונים ברחבי העולם המתחלחלים מהזוועות בעזה יהיו גם מי שיאמצו סנטימנט של אהדה לכל משטר שיקרא תיגר על המשטר הישראלי ועל וושינגטון, אולם מובן שמדובר במשטר דיכוי שאינו מתערב לטובת ההמונים הפלסטינים או האיראנים, אלא לקידום שאיפות האליטה השלטת באיראן ובעלות בריתה. למרות זאת, ואף שבקרב האופוזיציה למשטר יש מי שייראו בתקיפת הראווה לא יותר מפארסה, הרי שנוכח השלב הנוכחי של נסיגה בתנועת ההתנגדות למשטר ונוכח היעדר נקודות ייחוס שמאליות שיציעו חלופה עבור ההמונים, המשטר מסוגל ודאי להדק במידה מסוימת את בסיס התמיכה עליו הוא נשען דרך ניצול הסנטימנט ההמוני של סולידריות עם האוכלוסייה הפלסטינית הנטבחת בעזה.

העובדה שבקרב השכבות באיראן המתנגדות למשטר האייתוללות היו לאורך השנים וגם כעת שלל קולות מבולבלים וימניים, שכהתרסה נגד התעמולה של האייתוללות מצדדים באימפריאליזם האמריקאי, במשטר הישראלי ובחזרה למונרכיה של השאה, משקפת את עוצמת הדיכוי נגד הקולות השמאליים המציעים חלופה אמיתית למשטר, ואינה מעידה, כפי שחולמים במעמד השליט הישראלי, על תמיכה של ההמונים האיראנים בכיבוש הישראלי.

סכנת התלקחות אזורית

ב"מלחמת המפרץ" ב־1991, כשקואליציה בהובלת ארה״ב תקפה את עיראק, שעה שהאימפריאליזם האמריקאי חתר, סביב נפילת הסטליניזם ותום המלחמה הקרה ההיסטורית, לאכוף את עצמו כשוטר העולמי הבלעדי ולעצב את הסדר האזורי, המשטר הישראלי ציית כשנדרש שלא להתערב צבאית, כדי לא להרתיע את השתתפות המדינות הערביות במתקפה, גם בשעה שטילי סקאד נחתו בישראל. כיום, האימפריאליזם האמריקאי בעמדה מוחלשת בהרבה במערכת העולמית ובאזור, וכראיה, טרם התקיפה האיראנית דרשו המונרכיות במפרץ, מחשש למלחמה אזורית, שבסיסי ארה״ב בשטחן לא ישמשו לתקיפה ישירה נגד איראן. אפילו ממשל טראמפ בתקופתו נאלץ לקחת בחשבון רתיעה ציבורית בארה״ב ועמדה מוחלשת כלכלית וגיאו־פוליטית, ולהרחיק עצמו מהרעיון של הסתערות על הסתבכות במלחמה נוספת במזרח התיכון. הקפיטליזם הישראלי בעמדה פחות מבודדת באזור, אבל מתמודד עם משבר "ביטחוני" מוכלל, ללא אסטרטגיית יציאה ברורה, ולמרות תלות אסטרטגית עמוקה באימפריאליזם האמריקאי, עשוי לחפש להבטיח את האינטרסים ה"ביטחוניים" מבחינתו גם ללא הסכמת וושינגטון. מדובר בגורם משמעותי בעצם יצירת הסיכון להתלקחות אזורית.

ההתנקשות בדמשק ב־1 באפריל, בה נהרג גם מוחמד רזא זהדי (חסן מהדווי), מפקד כוח קודס של משמרות המשטר האיראני בסוריה ובלבנון, הייתה המשמעותית ביותר שספג המשטר האיראני מאז שממשל טראמפ התנקש בגנרל סולימאני ב־2020, אך ממשל ביידן התלונן שלא עודכן מראש. למרות זאת, הטרויקה של משלחות ארה״ב, בריטניה וצרפת ל"מועצת הביטחון" של האו״ם חסמה (3.4) הצהרת גינוי רשמית שהציעה המשלחת הרוסית להפצצת מבנה הקונסוליה. כעת, בתגובה לתקיפה האיראנית, הקרמלין פירסם הודעה המתארת את הפעולה כמימוש של זכות להגנה עצמית. תהליך העימות באזור מחזק את יחסי רוסיה–איראן, שעה ששני המשטרים מנסים לזכות בתמיכה באזור מקרב ההמונים הזועמים על הטבח, ההרעבה והחורבן בעזה.

החלטת שלטון הימין הישראלי על ההתנקשות בגנרלים האיראנים ובפעילי ארגון הג׳האד האסלאמי הפלסטיני, בידיעה שזו עשויה להוביל הסלמה צבאית נרחבת באזור, הגיעה כשברקע הלכו וגברו הלחצים מוושינגטון ובעלות בריתה ב"מערב" ובאזור להפסקת אש בעזה, ובמקביל נמשכה דינמיקה של הסלמה מתמשכת במלחמה בעצימות נמוכה–בינונית בין הצבא הישראלי לחזבאללה, תוך השמעת איומים חוזרים במתקפה ישראלית נרחבת בשטח לבנון — רבבות תושבים משני עברי גבול ישראל–לבנון עקורים מבתיהם מזה חצי שנה. ממשל ביידן התיר באופן סמלי אישור החלטה ב"מועצת הביטחון" של האו״ם ב־25 במרץ בקריאה להפסקת אש מיידית, ולאחר הרג עובדי עמותת 'המטבח המרכזי העולמי' בעזה, שעות ספורות לאחר ההתנקשות בדמשק, פנה להגברת לחץ פומבי בליווי אולטימטום מרומז לצעדי משמעת חריפים יותר. הלחץ הוביל להרחבת כניסת משאיות האספקה לעזה — הקלה מזערית בשימוש בנשק ההרעבה הברברי נגד האוכלוסייה — אך לא להפסקת אש.

לא רק נתניהו עצמו מפגין חוסר נכונות להתגמש במו״מ על הפסקת אש בעזה ועסקת חילופי חטופים ואסירים, אלא ממשלת ישראל בכללותה מוסיפה לחתור לכפיית תנאים שיכללו היערכות לפלישה ישראלית לרפיח והותרת כוחות כיבוש בשטח לטווח של חודשים עד שנים. הקו הזה, המשקף בסופו של דבר מבוי סתום אסטרטגי, מסתמך גם על כך שבקרב הציבור הישראלי קיימת עדיין תמיכה נרחבת ברעיון של "מלחמה בחמאס", ומושפע במידה מסוימת גם מהתמרונים של נתניהו עצמו הנואש להיאחז בשלטון. ראשי חמאס, שבירכו כצפוי על התקיפה האיראנית, סירבו שוב לטיוטה הישראלית האחרונה להסדר הפסקת אש זמנית, לאחר שלא הסכימו עד כה לקבל את התכתיבים, ודאי גם מתוך מודעות לירידה במומנטום של המתקפה הישראלית, ללחצים בחברה הישראלית להחזיר את החטופים, ולמתיחות המוגברת בין וושינגטון לשלטון הישראלי. ככל שהנהגת חמאס שאפה במקור שמתקפת הפתע ב־7.10 תצית פעולה מתוזמרת של "טבעת אש" נגד מדינת ישראל, היא התבדתה ברובה. בהתאם לרצון טהראן וגם ללחצים בציבור הלבנוני, חזבאללה נמנע מכניסה לעימות חזיתי מלא עם הצבא הישראלי, ואילו החות׳ים ('אנצאר אללה') אומנם הצליחו דרך הסגר בים האדום לשבש נתיב סחר עולמי ולגרור התערבות מוגבלת בהובלת צבא ארה״ב, אך לא השפיעו על מהלכי המשטר הישראלי. עם זאת, תהליך המשבר ברמה האזורית היה במגמה מתמשכת של התרחבות, שבלימתה תלויה בעצירת המתקפה בעזה.

מהלך מאזן מבחינת שלטון הימין הישראלי

ההתנקשות בדמשק שהובילה לתקיפה האיראנית הייתה בסופו של דבר מהלך מאזן מבחינת המשטר הישראלי, ששבה ואכפה על סדר היום את האינטרסים המחברים בינו לאימפריאליזם המערבי. לאורך התקופה האחרונה, למרות דמעות תנין והתגברות הלחצים הבינלאומיים מצד ממשלות ה"מערב" לרסן את המתקפה הישראלית בעזה, מחשש מהשלכות מערערות יציבות מרחיקות לכת, ובפרט תדלוק של זעם ורדיקליזציה בהיקף המוני, הפיצולים השונים בתוך המחנה של האימפריאליזם המערבי התגמדו ביחס לשיקולי האינטרסים הגיאו־פוליטיים היסודיים בהקשר של המאבק הבין־אימפריאליסטי הגלובלי, בין מחנה וושינגטון למחנה בייג׳ינג. משלוחי הנשק המסיביים והתמיכה הכלכלית במעצמה הכובשת הטובחת בפלסטינים ודאי שלא היו פופולריים, ועלו לביידן בפרט בתמיכה אלקטורלית. אולם הם נועדו להבהיר שוושינגטון נשארת "בעלת הבית" באזור, הנחושה להדק קואליציה של משטרים שבעימות עם המשטר האיראני, בעלי בריתו ושלוחיו, ובחתירה להדוף כל אפשרות להתחזקות ההשפעה האזורית של האימפריאליזם הסיני והרוסי על חשבון ה"מערב".

המגעים הגלויים בין אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם — הפועלת להצטרף למועדון ה־OECD — לבין ישראל, לקראת אפשרות נורמליזציה של יחסים, כמו גם המשך קידום הרעיון של עסקה עתידית בין ארה״ב לסעודיה שתכלול ברית הגנה ונורמליזציה ישראלית–סעודית, ממחישים את הדינמיקה הבין־גושית בה השתלב מלכתחילה משבר הדמים בעזה, ושמשפיעה גם על ההכרעות בטהראן ובקריה. לכן גם, קריאות התיגר הרכות על המתקפה בעזה ועל הכיבוש בדמות צעדים משפטיים ודיפלומטיים, בלחץ דעת הקהל ותנועת הסולידריות הבינלאומית, הסתכמו עד כה בשריטות מוגבלות בלבד ליחסים הבינלאומיים של הקפיטליזם הישראלי.

המאבק לעצירת מרחץ הדמים בעזה ולמניעת מלחמה אזורית

המצב נותר הפכפך ביותר. תקיפה ישראלית נוספת במוקדם או במאוחר נגד מטרות איראניות עלולה להיענות גם בהתערבות מתואמת עם כוח אש משמעותי מצד חזבאללה, מה שמסוגל בקלות לדחוף למתקפה ישראלית קטסטרופלית בלבנון, ואף לסחרור של חילופי מהלומות ישירים בין ישראל ואיראן, שעשויים למשוך התערבות עמוקה יותר הן מצד האימפריאליזם האמריקאי והן מכיוון בייג׳ינג ומוסקווה. עצירת המתקפה בעזה, התקיפות והפוגרומים בידי כוחות צבא ומתנחלי ימין קיצוני נגד פלסטינים בגדה המערבית, וסכנת המלחמה האזורית, נותרת משימה דחופה.

ככל שממשלות ב"מערב" פנו להגברת לחץ להפסקת אש בעזה, מדובר היה בתוצר של חשש מאובדן שליטה על האירועים ומהתפתחות זעם המוני ומאבקים המוניים. כוחות ליברליים, לרבות בשמאל הישראלי, הקוראים לממשל ביידן לפתור את המשבר מפספסים את הבעיה. וושינגטון היא המאפשרת והמתדלקת מספר אחת של מרחץ הדמים בעזה ושל תהליך העימות האזורי. הפגנות ההמונים ברחבי האזור והעולם, צעדי איגודים לעצירת משלוחי נשק, ההפגנות הפלסטיניות, וגם ההפגנות הישראליות בעד "עסקה עכשיו" ו"בחירות עכשיו" — כל אלה הפעילו במקביל את הלחצים המשמעותיים ביותר על ממשלות, לרבות ממשלת ישראל, לעשות ויתורים, והם מצביעים על הכיוון הנחוץ לעצירת הזוועות ולמאבק על מוצא גם מהנסיבות שהובילו עד הלום.

כדי לבלום את ההידרדרות נחוץ לבנות מאבק עם סדר יום של התנגדות לתקיפה ישראלית באיראן, למדיניות ההתנקשויות, ובמטרה לעצור את המתקפה ומרחץ הדמים בעזה. נחוץ לחזק את ההפגנות, התארגנויות לקידום המאבק, ופעולות מאורגנות של עובדות ועובדים בעולם ובאזור לכפיית הפסקת אש, נגד התוקפנות הצבאית של שלטון הימין הישראלי, והתערבות אימפריאליסטית באזור ממערב וממזרח. להפיל את "ממשלת הדמים" הישראלית, ולהיאבק נגד כלל משטרי הדיכוי באזור. סוף למצור, לכיבוש, להתנחלויות ולעוני. לקדם בניית מפלגות מאבק של שמאל מעמדי סוציאליסטי ברחבי האזור. להעמיד את כל המשאבים הדרושים לבנייה מחדש ושיקום קהילות, תחת שליטה קהילתית דמוקרטית, בעזה, בנגב המערבי ומשני עברי הגבול בלבנון, דרך הפקעת הבנקים ומשאבי מפתח מידי ההון ברמה המקומית והאזורית. כן למאבק המוני לשחרור לאומי וחברתי פלסטיני, ושלום אזורי, על בסיס זכות שווה לקיום ולהגדרה עצמית לכל האומות, כחלק ממאבק לשינוי סוציאליסטי.

הצטרפו למאבק!
מול ממשלת הון גזענית, כיבוש וסכסוך ללא סוף באופק, ומול שיטה קפיטליסטית שמנציחה אוליגרכיה מושחתת, אי־שוויון, אפליה, מלחמות והרס סביבתי — נדרש מאבק לשינוי שורשי. מאבק סוציאליסטי היא תנועה של רעיונות בפעולה, עם ניסיון בשטח ועם שותפים ושותפות בעשרות מדינות. אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים, ומקדמים סולידריות והתארגנות במטרה לסייע להם לנצח, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי. הצטרפו אלינו במאבק לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית!


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 125, תל אביב–יפו 6100101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.