₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


יש מי שעושה כסף ממשבר המזון
בחודשים האחרונים עלו מחירי המזון והדלק באופן דרמטי. על־פי נתוני הבנק העולמי, מחירי המזון עלו בשלוש השנים האחרונות ב־83%. הנפט הקדים את עליית מחירי המזון, ובשנתיים האחרונות המחיר לחבית כמעט שולש. מהומות מזון, שביתות והפגנות על רקע מחירי המזון והדלק פרצו בעשרות מדינות, ודוכאו באכזריות. בהאיטי הופלה שוב הממשלה.

הדפסה

על־פי אירגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO), תעלה השנה תפוקת האורז הגלובלית ב־2%, יותר מהגידול החזוי בביקוש, ותפוקת החיטה ב־8%. כלומר, למרות הביקוש הגובר למזון, אין מחסור במלאי העולמי. בכול זאת, מחירי התבואה בחודשים האחרונים כפופים לתנודות חדות, ונמצאים בעלייה חדה מאז 2006. הסיחרור במחירי הנפט והמזון בחודשים האחרונים נגרם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. התפוצצות בועת האשראי בארה״ב וגרורותיה בעולם, מוחקת סכומים אסטרונומיים שעשויים להסתכם בכ־3 טריליון דולר. מוסדות פיננסיים החלו לחפש אפיקים בטוחים יותר להשקיע בהם את רווחי העתק של התאגידים (או לעשות רווחים נוספים ממשחקים בחסכונות ופנסיות של עובדים). כך החלו ספקולנטים לנצל באופן ציני לטובת רווחיהם את הצורך במזון ואנרגיה. בשנת 2003 הושקעו בקרנות העיקריות המהמרות על מחירי סחורות כ־13 מיליארד דולר, ואילו כיום מושקעים בקרנות אלה כ־260 מיליארד דולר. הגברת הביקוש באופן מלאכותי גוררת זינוק ברמת המחירים.

מדיניות פיתוח הרעב

התייקרות הנפט מוסיפה למחירי המזון ישירות ובעקיפין — בגלל התשלום הישיר עבור אנרגיית הייצור והתובלה, ובגלל ההשקעות הגוברות בייצור אתנול (אלכוהול). האתנול מיוצר מתירס, סויה, חיטה או סוכר. למרות שהוא משווק כדלק "ירוק", הליכי ייצורו ושריפתו לא מפחיתים משמעותית את פליטת גזי החממה ביחס לבנזין. אומנם הוא מאפשר לממשלות שונות להצטייר כדואגות לזיהום האוויר, אבל המניעים המרכזיים להשקעה בו הם הניסיון למצוא חלופה כלכלית לנפט ולספק רווחים לתאגידים שונים. תופעת הלוואי של קוצר הראייה הזה היא בהפניה של כמויות הולכות וגדלות של תבואה לצורך ייצור אתנול, על חשבון מזון.

הפגיעה האנושה ביותר הייתה במדינות הניאו־קולוניאליות המתפתחות, שכתוצאה ממדיניות מכוונת של המעצמות הגדולות, נהרסה בהן החקלאות המקומית, וכעת הן מושפעות באופן קשה מההתייקרויות בעולם. משטרים מושחתים הכפיפו את הכלכלות המקומיות למדיניות הבנק העולמי, שהבטיח שאפשר להסתמך על ייבוא זול מהמדינות הקפיטליסטיות המפותחות, המסבסדות את ענף החקלאות שלהן. במקום לגדל עוד מזון ולמגר לחלוטין את בעיית הרעב בתוך שנים מועטות, חוסל ייצור המזון המקומי. בין השנים 1980–2004 ההשקעה בחקלאות באותן המדינות ירדה ב־50%. החלק של אפריקה בייצוא האוכל בעולם ירד מ־8% בין השנים 1971–1980 ל־3.4% בין השנים 2001–2003. מעגל הרעב העולמי גדל ביותר מ־14% בשנת 2007, והוא מונה כעת כמיליארד איש. המאבקים ההמוניים נגד השלכות הניאו־ליברליזם באמריקה הלטינית, באסיה ובאפריקה, אילצו כמה מהממשלות להכריז על חזרה להשקעה בגידול מזון מקומי.

גם בישראל

ההתייקרויות הורגשו היטב גם בארץ בחודשים האחרונים, וגם כאן אפשר למצוא את מי שמתעשרים מהמצב. בעלי מסעדות ורשתות שיווק מנצלים את המומנטום כדי להגדיל רווחים. אם ניקח בחשבון את השכר הריאלי שנשחק בשנים האחרונות, בהן דאגו הממשלות השונות לרושש את ציבור העובדים ולנפח את ארנקיהם של המיליארדרים, נגלה שעוצמת המשבר הזה חריפה אף יותר. בעלי ההון גרפו רווחי ענק מספקולציות ומירידת שכר העובדים. כאשר היה מיתון ניצלה זאת הממשלה כדי לקצץ בהוצאות הרווחה לטובת סיבסוד החברות הגדולות ומשקיעים מחו״ל. מה אומרים לנו כל הזמן? שכדי שמדינתנו הקטנטונת תהיה אטרקטיבית עבור אותם משקיעים, אנחנו צריכים לעבוד יותר ולקבל פחות. ומה מתברר? שאותם משקיעים גורמים להעלאות מחירים והורדות בשכר. הגיע הזמן שנפסיק לפחד מאיומיהם ונתחיל לדאוג לעצמנו. אנחנו לא צריכים לדאוג לרווחיהם.

האלטרנטיבה

בבלגיה נערך בתחילת חודש יוני, ביוזמת האיגודים המקצועיים, שבוע של הפגנות בדרישה להעלות את השכר עקב העלייה במחירי המזון. במצרים ובלבנון הוכרזו שביתות כלליות ונערכו הפגנות בדרישה להעלאות שכר על רקע עליות המחירים. ברמה המיידית זו צריכה להיות גם הדרישה בישראל: ההסתדרות צריכה להימלט מחיבוק הדוב של התעשיינים, ולהתחיל להוביל מאבק לתוספת יוקר, ביטול המע״מ על מוצרי מזון ואנרגיה והעלאת שכר משמעותית.

אבל דרישות אלה הן בגדר מתן טיפול חירום הכרחי לסימפטום של בעיה שיש לפתור מהשורש. עליות המחירים האחרונות מלמדות שאסור שמוצרים חיוניים כמו מזון יהיו נתונים לחסדי "השוק החופשי" (התאגידים הגדולים, המהמרים הכבדים). יש צורך בפיקוח על מחירי מוצרי מזון ואנרגיה, והעברת התאגידים הגדולים המייצרים אותם לידיים ציבוריות, ולניהול דמוקרטי ע״י העובדים. ההתנהלות הבלתי־מתוכננת והבזבזנית של הכלכלה הקפיטליסטית, לא מסוגלת לארגן את הייצור והחלוקה של המוצרים והשירותים בחברה בהתאם לביקושים האמיתיים. התשובה היחידה לאנרכיה של הכלכלה הזו, שיוצרת רעב ומחסור, היא כלכלה סוציאליסטית: כלכלה ציבורית מתוכננת ודמוקרטית לטובת הצרכים של האנשים העובדים.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.