₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הסלמה במאבקי העובדים באירופה
גל מאבקים אדיר מרעיד את אירופה בעקבות המשבר הקפיטליסטי העולמי. מה שמייחד את גל המאבקים הזה הוא ההתגייסות הנרחבת מצד עובדים והנכונות הגבוהה יחסית להילחם על הישגים, כפי שמשתקף בדרישות שעולות ובאופן ניהול המאבקים

הדפסה

האבטלה הגואה, סגירתם של מאות מקומות עבודה והירידה המהירה ברמת המחייה באירופה, דוחפים עובדים וצעירים להיאבק, ומעוררים רדיקאליזציה והתפכחות מאשליות ביחס לשיטה הקפיטליסטית. מיליוני עובדים באירופה נקטו בצעדי מחאה, והשתתפו בהפגנות, בעיצומים או בשביתות מאז החל המשבר הכלכלי, ובאופן בולט במיוחד בצרפת, איטליה, יוון, אירלנד, ספרד, פורטוגל ובריטניה. בכמה מהארצות כללו הצעדים התבצרויות במקומות העבודה ואפילו כליאת מנהלים — טקטיקה שהפכה שכיחה בשביתות בצרפת.

כך לדוגמא, במילאנו שבאיטליה שבתו במשך 15 חודשים עובדי המפעל INNSE. בשיאה של השביתה, שכללה השתלטות והתבצרות במפעל כדי למנוע את סגירתו, עלו חמישה עובדים על גג מנוף ונשארו שם במשך 8 ימים! המאבק הסתיים בניצחון העובדים, כאשר לבסוף נאלצה ההנהלה למצוא קונה למפעל, מה שמנע בינתיים את סגירתו. מאבק עובדי INNSE עורר השראה בקרב קבוצות עובדים נוספות, וכעת מתנהלים ברחבי איטליה התבצרויות בלמעלה מ־30 מפעלים במטרה למנוע את סגירתם, העברתם למזרח אירופה, או פיטורים המוניים.

"מאוחדים נגד הקפיטליזם"

מה שבאמת מפחיד באירופה את בעלי־ההון ומשרתיהם הוא ההתעוררות הפוליטית בקרב העובדים במהלך המאבקים, והדרישות שעולות בעקבותיה. המשבר הכלכלי, האידיאולוגי והפוליטי של הקפיטליזם מוביל אנשים לחפש אלטרנטיווה לשיטה כדי לשמור על פרנסתם ועל תנאי המחייה. ניתן לראות זאת גם בסיסמאות שעובדים מעלים בהפגנות, עד כדי כך שבהפגנה שהתקיימה בבריסל בחודש מאי האחרון בהשתתפות 50 אלף עובדים מארצות שונות באירופה, הניפו עובדי תעשיית הרכב שלטים שעליהם נכתב: "סוציאליזם או ברבריות" ו"מאוחדים נגד הקפיטליזם" (שלט של עובדי Audi). המסר העיקרי של עובדים אלה היה: "אנחנו מסרבים לשלם על המשבר שהקפיטליסטים יצרו".

עובדים רבים, בעיקר באיטליה, דורשים העברה של מקומות עבודה, ובמיוחד מפעלים, לניהול ושליטה של העובדים, ואת הפעלתם כקואופרטיווים. במקרים מסויימים העברת תאגיד לניהול קואופרטיווי היא הדרך היחידה לשמור על מקומות העבודה בטווח המיידי. למרות זאת, ניהול קואופרטיווי לא יכול לשמש פיתרון ארוך טווח. אומנם העברת הניהול והפיקוח על הייצור והעבודה לידי העובדים היא באופן פוטנציאלי יעילה יותר, אבל גם קואופרטיב, שמשוחרר מהצורך לספק רווחים לבעלים שאין להם יד ורגל בעבודה, עדיין פועל בשוק קפיטליסטי ועלול להידחק לידי פשיטת־רגל בתחרות מול תאגידים הגדולים ממנו או בשל מחסור באשראי מהבנקים הפרטיים. פיתרון לטווח הארוך מוכרח לכלול העברה לבעלות ציבורית, לצד ניהול ופיקוח בידי העובדים וגורמים ציבוריים רלוונטיים כגון אירגוני צרכנים, אירגונים סביבתיים, קהילתיים ועוד.

בכמה ארצות עלו דרישות להלאמות של מפעלים, ובעיקר של מפעלי רכב, עם התדיינות ציבורית נרחבת במיוחד בנושא בשוודיה. ברוסיה, איגוד עובדים עצמאי בשם Edinstvoהעלה באחרונה מסקנות דומות. מפעל הרכב הגדול ברוסיה, AvtoVaz, מאיים לפטר רבע מתוך 100 אלף העובדים בו. האיגוד העצמאי (שפועל בניפרד מהאיגוד הרשמי שמשתף־פעולה עם ההנהלה), קורא בתגובה להלאמת המפעל ולהעברת הניהול לידי העובדים.

הבירוקרטיה באיגודים חוסמת מאבקים

בדומה לישראל, הבעיה הגדולה שניצבת בפני מאבקי העובדים באירופה היא המקלות בגלגלים מצד הנהגות מרבית איגודי העובדים. הנהגות אלה עושות כל שביכולתן כדי להישאר במסגרת כללי המשחק הקפיטליסטיים ומקבלות את כל ההתקפות על העובדים כגזירות גורל, שאפשר במקרה הטוב אולי לרכך במעט. למעשה, מנהיגי האיגודים עושים יד אחת עם ההנהלות כדי למסמס את נחישות העובדים להילחם כדי להפוך את הגזירות.

העובדים מבינים הרבה יותר טוב מעסקני "ההסתדרות" של אירופה, שבשעה שהם מתבקשים לשלם בפרנסתם לטובת רווחי בעלי־ההון, אין סיבה שלא לדרוש לפגוע דווקא בכיס המנופח של בעלי־ההון. לא ניתן להיאבק באבטלה ובעוני הגוברים ללא התנגשות עם האינטרסים של בעלי־ההון בתקופה הזו.

בכול איגוד העובדים צריכים לדרוש להביא את כל ההחלטות על דרישות ודרכי ניהול המאבק להכרעה דמוקרטית של העובדים עצמם. גם באירופה יש צורך בבניית איגודי עובדים לוחמניים, שנציגיהם יקבלו שכר ממוצע של עובד, ושיהיה ניתן להחליפם באופן מיידי במידת הצורך. האיגודים צריכים להציב דרישות קונקרטיות שמתמודדות עם ההשלכות של המשבר ולא לארגן צעדים ל"שיחרור קיטור" בדמות הפגנות חד־פעמיות או שביתות של יום אחד, שאין להן כל המשך. דרישות כאלה צריכות לכלול הגדלה של המיגזר הציבורי וקיצור שבוע העבודה ללא פגיעה בשכר כדי להגן על מישרות, ביטול הפרטות נכסי ציבור שבוצעו בעשורים האחרונים, העברה לבעלות ציבורית של כל מפעל שמפטר עובדים בצורה המונית או מאיים בסגירה ועוד. איגודים לוחמניים עם תוכנית מאבק ברורה יכולים להוביל מאבק רציני בקיצוצים ובפיטורים ההמוניים, לקדם בניית מפלגה שתייצג את האנשים העובדים, ולהצביע על דרך אמיתית ליציאה מהסיוט הקפיטליסטי.



   


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.