₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


סביבה
הנשורת הגרעינית של פוקושימה
טוקיו אמורה לארח את המשחקים האולימפיים בקיץ 2020, בדיוק הזמן בו אמור להתחיל שלב נוסף במבצע הניקוי המורכב של הכורים

הדפסה

לאחר התקרית האחרונה בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, קיצר ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, את ביקורו לוועידת מדינות ה־G20 בסנקט־פטרבורג בתחילת ספטמבר כדי להגיע בזמן לריו דה־ז׳ניירו, שם נועדו נציגים במטרה להחליט על זהות המדינה שתארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2020. הם תמכו בהצעה לקיים את האולימפיאדה בטוקיו אחרי שראש הממשלה היפני הבטיח להם שהבעיות ייפתרו עוד לפני המועד וכי לא צפויה כל סכנה מקרינה או ממזון נגוע. במציאות קיים סיכוי קטן בלבד שאכן זה יהיה המצב בהתחשב ברקורד של המפעילה הפרטית של התחנה, טפקו (TEPCO), מאז התרחשות האסון בחודש מרץ 2011 — אז קרסו שלושה כורים גרעיניים כתוצאה מאחת מרעידות האדמה החזקות בהיסטוריה ומגלי הצונאמי שנוצרו בעקבותיה.

בסוף אוגוסט האחרון הודיעה טפקו כי 305 טון של מים רדיואקטיביים דלפו ממיכלי אגירה באתר בפוקושימה. הרשות החדשה לפיקוח על הגרעין ביפן סיווגה אז את רמת החומרה של האירוע בדרגה 3, "תקרית חמורה". התאונה המקורית בה החל האסון סווגה בדרגה 7, החמורה ביותר, בדומה לאסון צ׳רנוביל ב־1986. אלא שבנובמבר 2011, תשעה חודשים לאחר קריסת הכורים, הכריזה טפקו כי הצליחה לאטום את תחנת הכוח ולהשתלט על הקרינה כולה. בתגובה לדליפה הרדיואקטיבית האחרונה אסרה דרום קוריאה על יבוא דגים שנידוגו בסביבת פוקושימה והאשימה את הרשויות היפניות באי־מסירת מידע מדויק על מצב תחנת הכוח.

כשיגיעו הספורטאים יחל המבצע

בכל יום זורמים 400 טון של מי תהום מכיוון רכס ההרים הסמוך היישר אל האתר המזוהם. טפקו שואבת את המים הרדיואקטיביים, תוך טיפול מינימלי, אל תוך מכלי אגירה ענקיים המאחסנים כאלף טון מים כל אחד. ישנם כיום כ־1,060 מכלים כאלה.

הבעיה הנוכחית התעוררה כשרמות גבוהות של קרינה התגלו בבורות שנחפרו בסמוך למכלי האגירה. הקרינה העידה על דליפה, ואכן התגלו חורים במכלים שנגרמו כתוצאה מקורוזיה (שיתוך) של הציפוי המתכתי, כנראה בהשפעת הכמות האדירה של המלח שנערם באזור — תזכורת למיליוני טונות של מי ים ששימשו לקירור הכורים בתקופה הראשונה שלאחר ההתכה.

חברת החשמל הפרטית עדיין לא יודעת להגיד מה בדיוק קורה בתחנת הכוח. הדלק הגרעיני המותך נזל לתחתית ליבות הכורים ואז דלף החוצה דרך סדקים במתקנים ובצנרת. ייתכן אף שהדלק הרדיואקטיבי הצליח לחדור מבעד לכל שכבות האיטום ולחלחל לקרקע, אך אין עדיין ראיות ישירות לכך. התוכנית לטווח הארוך היא לנסות לסלק את החומר הגרעיני מהכורים שנפגעו כדי להיפטר ממקור הקרינה המרכזי. באופן אירוני, המבצע הסבוך הזה מתוכנן להתבצע בקיץ 2020, בדיוק בזמן בו אמורות להגיע נבחרות הספורטאים ליפן.

מומחים מזהירים כי כלל לא ברור אם אכן יתאפשר סילוק החומרים הרדיואקטיביים. פרופסור פר פיטרסון, יו״ר המחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אמר כי סביר להניח ששכבות האיטום הראשיות של הכורים עוברות קורוזיה ומתפוררות לאחר חשיפה למי ים וכי יש לתעדף שטיפה של המלח כדי לבלום את התהליך. אחרת "יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי להוציא את הדלק המותך", הוא אמר והוסיף כי אם לא ניתן יהיה לסלק את החומר, טפקו "תצטרך להמשיך לנהל את תחנת הכוח במשך כמה אלפי שנים". נכון להיום אין לטפקו כל כוונה לשמוע לעצתו של פרופסור פיטרסון.

הטעיית הציבור על רקע המחאה הציבורית

על אף הראיות הברורות לכך ששום דבר אינו תחת שליטה בפוקושימה, ממשלת יפן מתכוונת לחזור ולהפעיל מחדש תחנות כוח גרעיניות. אלו הושבתו כליל בכל רחבי יפן על רקע המחאה הציבורית העזה נגד הפקת חשמל מאנרגיה גרעינית מאז האסון ב־2011 (הפגנות של אלפים ורבבות אף אילצו בשנתיים האחרונות את הממשלה הקודמת ואת הנוכחית לסגור שוב כורים שהופעלו מחדש).

כדי לתרץ חזרה לאנרגיה גרעינית טוענים נציגי הממשלה כי למרות הקטסטרופה בפוקושימה, הקרינה הנפלטת אינה מהווה סכנה משמעותית. המאמצים לרסן את דעת הקהל הציבורית בנושא הביאו לשורה של עימותים בין הממשלה לטפקו, שהיו יכולים להיחשב בדיחה גרועה אם לא היה מדובר בעניין כה חמור. זמן קצר לפני ההצבעה על זהות מארחת האולימפיאדה שיחררה טפקו נתונים לפיהם הקרינה הנפלטת נאמדת ב־2,200 מיליסיוורט בשעה, רמה מסוכנת מאוד לאדם הנחשף אליה לאורך מספר שעות ממושך. בתגובה לפרסום תקף יו״ר הרשות לפיקוח על הגרעין את טפקו על זריעת בהלה בציבור ואמר כי השימוש ביחידה של מיליסיוורט לשעה שקול ל"תיאור משקל בסנטימטרים".

אם הביקורת הייתה נכונה, הרי שמדובר היה ברמה מדהימה של בורות מדעית מצד התאגיד המפעיל את תחנת הכוח. אלא שבמקרה הזה לא מדובר בטעות. בעוד שהיחידה בקרל משמשת למדידת רדיואקטיביות, היחידה מיליסיוורט משמשת למדידת נזק הנגרם לתאים כתוצאה מקרינה, ותיאור רמות קרינה באמצעותה הוא דבר מקובל שכן הוא מאפשר להעריך סיכונים בריאותיים באופן ישיר.

מחלוקת התעוררה גם ביחס לסוג הקרינה המדובר. טפקו טענה שרובה המכריע של הקרינה הוא קרינת בטא, בהשוואה לקרינת גמא המסוכנת יותר. מובן שאין פירוש הדבר שקרינת בטא בטוחה. אמנם קרינת בטא מסוגלת לחדור רק כשני מטרים באוויר וניתן לחסום אותה בקלות, אך בכל זאת, העובדים במתחם תחנת הכוח הפועלים בסמיכות למוקדי דליפה עדיין חשופים לסיכון פוטנציאלי אם בשל טעות או חוסר תשומת לב הם לא יילבשו ציוד מגן מלא.

בתקרית האחרונה, נמדד במים ריכוז נמוך של קרינת גאמה, המהווה את הסיכון העיקרי לציבור. ראוי להדגיש שישנו חוסר ודאות בקרב מדענים באשר לסיכון שמציבות רמות נמוכות של קרינה. זו הסיבה למשל שמניין ההרוגים כתוצאה מאסון צ׳רנוביל משתנה באופן דרסטי עקב היעדר ראיות מוצקות לגבי רמות הקרינה המדויקות אליהן נחשפו הנפגעים.

אין חלופה לאנרגיה גרעינית?

פעיל הסביבה הבריטי, ג׳ורג׳ מונביוט, בעל טור קבוע ב"גרדיאן", מסתמך על הערכות נמוכות של מניין ההרוגים הכולל כדי להצדיק את עמדתו לפיה אין חלופה לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית, מכיוון ששיטה זו לא מביאה לפליטת גזי חממה האחראים להתחממות הגלובלית ולכן לטענתו מדובר ברע במיעוטו במאבק נגד שינוי האקלים. אולם הערכה זו מתעלמת מהפוטנציאל העצום של אנרגיה מתחדשת נקייה ממקורות שמש, מים ורוח. תוכנית השקעה מסיבית במקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים, ובהגברת נצילות האנרגיה (הן בהפקה והן בצריכה), תוכל לספק מענה לכל צורכי החשמל במשק.

המצב הנוראי בפוקושימה רק הוחמר כתוצאה מהתפקיד שממלא תאגיד האנרגיה הפרטי, טפקו. עבור טפקו, "כללי המשחק" הקפיטליסטיים, ומעל לכל החתירה למיקסום רווחים, יבואו תמיד בראש סדרי העדיפויות, שנשמרים גם על־ידי ממשלות ההון המייצגות בשורה התחתונה את האינטרסים של תאגידים כאלה. תהליך הניקוי והשיקום לאחר אסון הגרעין צריך להתבצע תחת פיקוח וניהול עובדי תחנות הכוח, נציגי הקהילות הנפגעות והציבור הרחב, שראוי לממשלה ומערכת פוליטית שתייצג דמוקרטית את האנשים העובדים ולא את התאגידים.

*   פורסם במקור במגזין Socialism Today של המפלגה הסוציאליסטית באנגליה־וויילס (CWI). מובא בשינויי עריכה קלים.


   


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.