₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


מחאה וזעם
ממשלת הימין מבעירה את השטח
תוקפנות הימין הישראלי גובה מחיר כבד ■ פיגוע הרצח הלאומני המחריד שקטף את חייו של הנער מוחמד אבו־ח׳דיר הצית גל מחאה ומהומות בירושלים המזרחית ובמוקדים רבים בישראל ■ במקביל, ממשלת נתניהו, שיזמה את ההסלמה הצבאית בין ישראל לרצועת עזה, מתקשה להפסיקה

הדפסה

נתניהו ושרים נוספים נדחפו לגנות את פיגוע הרצח הלאומני המחריד של הנער הפלסטיני מוחמד אבו־ח׳דיר, אך מדובר בדמעות תנין. גם צערם הרשמי של אותם "מנהיגים" על שאר הרציחות הלאומניות של התקופה האחרונה, ועל מצוקתם של תושבי יישובי הדרום בישראל הסובלים ממטחי רקטות, לא ישנה את העובדה שההתפתחויות הטרגיות של השבועות האחרונים משקפות בראש ובראשונה את מחיר מדיניות האנטי־שלום של ממשלת נתניהו. מדיניות הממשיכה את האלימות המאורגנת של הכיבוש וההתנחלויות ביתר־שאת ומלבה את הסכסוך הלאומי. ההסתה הלאומנית לנקמה בעקבות רצח שלושת הנערים הישראלים, שגופותיהם נמצאו ב־30 ביוני, הגיעה היישר מנתניהו ושריו ומשאר נציגי מפלגות השלטון, שזקוקים לאמצעי להסחת דעת מהכישלון ומההשלכות הקטסטרופליות של אותה מדיניות ימנית.

מדיניות זו טיפחה תסכול, ייאוש ומתיחות לאומית. היא יצרה קרקע פורייה לאלימות לאומנית ולטרור הימין הקיצוני נגד ערבים, ששיאו עד כה ברצח אבו־ח׳דיר. כעת נענתה תוקפנות הימין בהתפרצות גל ההפגנות והמהומות הדרמטי בירושלים המזרחית וביישובים ערביים־פלסטיניים בכל רחבי ישראל — מהומות שלמרבה הצער גלשו גם בחלק מהמקרים לתקריות של תקיפות לאומניות אלימות של נהגים ונוסעים יהודים.

ממשלת ההון וההתנחלויות שרויה במשבר ונאבקת להשגת שליטה באירועים ובתבערה שיצרה בהכרזותיה, בפעולותיה ובמדיניותה. מטחי הרקטות ההרסניים מרצועת עזה לעבר יישובים בדרום נמשכים. כפי שהסברנו בימים האחרונים, "על רקע חודש הרמדאן, אי־היציבות האזורית והלחץ הבינלאומי על ישראל סביר יותר שהרוב בצמרת הצבא ובממשלת נתניהו יעדיף להימנע בשלב הזה מצעדי הסלמה צבאיים נרחבים יותר. עם זאת, אי־אפשר לפסול את האפשרות שהם ינקטו בהמשך מספר פעולות ראווה צבאיות, כולל התנקשויות" ("כישלון ואחריות ממשלת נתניהו", 1.7), כדי להראות שהם כביכול "עושים משהו". עוד הסברנו כי ממשלת נתניהו היא שיזמה מוקדם יותר את ההסלמה בלחימה בין ישראל למיליציות ברצועה "באמצעות תקיפות והתנקשויות מהאוויר, מתוך תפיסה שהסלמה זו תישאר בשליטתה" ("חטיפה טרגית והסלמה צבאית", 29.6). הימים האחרונים מראים עד כמה ממשלת נתניהו אינה שולטת במתרחש, כפי שהבהירו היטב מטחי הרקטות שנורו מהרצועה גם לאחר שממשלת נתניהו הציבה לחמאס אולטימטום, שפקע והוארך שוב, לאכיפת הפסקת־אש לפי הבנות "עמוד ענן".

המצב עלול להסלים עוד יותר בכיוונים שונים בימים ובשבועות הקרובים, בין אם כתוצאה מפיגוע נוסף על רקע לאומני, או מהכבדת הדיכוי של המחאה בציבור הערבי־פלסטיני, או מתקיפות חיל־האוויר הישראלי ברצועת עזה — שכללו אתמול (6.7) התנקשות נוספת בשני אנשי "הג׳יהאד האיסלאמי" ובשבעה אנשי חמאס. בשעת פרסום הכתבה החליטו שרי הקבינט המדיני־ביטחוני להסלים את התקיפות הצבאיות ברצועת עזה ולגייס 1,500 חיילי מילואים. מטח כבד של רקטות נורה לעבר יישובי הדרום והשפלה, שריפות פרצו במספר אתרים ותושב אחד נפצע קל מרסיסים.

כל אחת ממפלגות הממסד החברות בממשלה מנסה להתנער מאחריות למצב, וראשיהן כבר הפנימו שהקואליציה שלהן בדרך להתפרקות ולבחירות חדשות בתוך חודשים ספורים. ליברמן פירק סופית את הסיעה המשותפת עם הליכוד ועוסק בתחרות מול בנט על התלהמות מלחמתית ודמגוגיה לאומנית־גזענית במאמץ לגייס תמיכה על בסיס ניצול ותמרון ציני של תחושות הזעזוע והחששות הביטחוניים בציבור היהודי. שניהם מציעים מתקפה צבאית נרחבת על רצועת עזה, או במילים אחרות מרחץ דמים נוסף לצורכי ראווה ויוקרה ששוב, כמו סבבי המלחמה של "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן", לא יפתור ביסודו של דבר אף בעיה מהותית אך יגבה מחיר כבד נוסף של שכול, במיוחד מהתושבים מהשורה ברצועת עזה, אך גם מהציבור הישראלי שסובל ממעגל הדמים.

מחאה ומהומות

אחרי סדרה של תקיפות גזעניות שהובילו פשיסטים כהניסטים נגד עובדים ועוברי־אורח ערבים, רצח אבו־ח׳דיר, שנחטף ונשרף למוות ב־2 ביולי על־ידי שישה טרוריסטים מאזור בית שמש, ירושלים וההתנחלות אדם, הצית גל של זעם, מחאה ומהומות. המחאה התפשטה משכונת שועפאט בה התגורר הנער בירושלים המזרחית אל שכונות נוספות, ובהמשך לערים וליישובים ערביים במוקדים רבים בישראל. למרות מגבלת גודלן, הרי שמבחינת היקף היישובים בהם פרצו הפגנות, מדובר בתנועת המחאה הגדולה ביותר בקרב הציבור הערבי־פלסטיני בישראל ובמזרח ירושלים מזה שנים. אלפים לקחו חלק בהלווייתו של אבו־ח׳דיר, ובמספר עצרות מחאה, בהן גם הפגנות מחאה משותפות של יהודים וערבים שנערכו בירושלים, בתל אביב ובחיפה נגד הימין הקיצוני ונגד מדיניות הממשלה הנושאת באחריות המרכזית לליבוי הסכסוך הלאומי.

התקשורת הממסדית הישראלית מיהרה לסקר יותר מקרים מצערים של השחתת רכוש ציבורי ותקיפות לאומניות של נהגים ונוסעים יהודים במהלך מהומות הימים האחרונים מאשר את האלימות המשטרתית ואת התקיפות הגזעניות מצד גורמי ימין קיצוני. בעיקר נעדר מהסיקור התקשורתי הרקע של ההסתה, האפליה והמדיניות הגזענית שהובילו להתפרצות הזעם ברחובות. החל מהמשך הכיבוש והמצור, דרך הנישול והאפליה הקשה בכל תחומי החיים של הציבור הערבי בישראל, ועד להסתה הגזענית הבלתי פוסקת ולפיגועי "תג מחיר" שמלווים אותה, מדיניות ממשלות ההון וההתנחלויות בשנים האחרונות יצרה באופן בלתי נמנע חבית אבק שריפה של מיאוס חריף, שרק חלקו התפרץ בסבב הנוכחי. צעירים פלסטינים, שעתידם נרמס ברגל גסה על־ידי ממשלת הימין של ישראל, יצאו להוביל מחאה ברחובות ולהפגין תחושות של ניכור, תסכול וזעם.

למרבה הצער פנייתו של מיעוט מבין המפגינים לפעולות נואשות של השחתה ואף לתקיפות לאומניות היא מוטעית והרסנית, כשבסופו של דבר גם אין לה כל סיכוי להביא לשינוי מעשי במדיניות הממשלה ובמצבם של הצעירים הפלסטינים, היא מנכרת ומגייסת נגד המחאה שכבות רחבות שנפגעות או מאוימות מאותן פעולות, והיא משמשת תירוץ בידי הממשלה לדיכוי חריף יותר של הפגנות.

עם זאת, המחאה בפני עצמה שופכת אור לא רק על התסכול והמצוקה אלא גם על פוטנציאל למאבק רחב יותר נגד ממשלת ההון וההתנחלויות של נתניהו, נגד המשך הכיבוש וההתקפות הגזעניות על הפלסטינים ולמען שלום, שוויון וצדק חברתי. סביב דרישות כאלו קיים פוטנציאל לבניית תנועת מחאה רחבה יותר, של יהודים וערבים, שתקרא תיגר על הימין הישראלי.

"אפס סובלנות"

כאמור, ממשלת הימין משתמשת במהומות כתירוץ להגברת הדיכוי של ההפגנות תחת הכותרת של "אפס סובלנות". שוטרי מג״ב שתועדו מכים באכזריות את בן־דודו של אבו־ח׳דיר בעודו כפות אמנם חשפו פעם נוספת את התפקיד האנטי־חברתי והגזעני של "משמר הגבול", שהספיק לשמש עד היום כאמצעי לדיכוי שורה של מחאות ומאבקים, אך בשורה התחתונה הם הוציאו לפועל את קריאות נתניהו, שרי הממשלה והמפכ״ל דנינו "לנקוט יד חזקה מול האלימות של מפרי הסדר" — אמירות שנועדו לסמן את ההפגנות בכללותן כהפגנות אלימות ולתת אור ירוק לדיכוי משטרתי אלים. הגברת הדיכוי המשטרתי נגד מפגינים אינה מחזקת את שלום הציבור, אלא מעצימה את המתיחות והשסע בין תושבים משתי הקבוצות הלאומיות.

כדי למנוע תופעות של השתוללות ברוטלית של כוחות משטרה, יש לדרוש להדיח קציני משטרה גזענים והכפפת כוחות השיטור ברשויות המקומיות הערביות והיהודיות כאחד לפיקוח דמוקרטי של ועדות שיטור קהילתיות. כך ניתן יהיה לחזק גם את תחושת הביטחון של תושבים שאינם סומכים כיום על המשטרה שתגן עליהם, כפי שהדבר השתקף בצורך של תושבים במספר יישובים ערביים בימים שלאחר החטיפה והרצח של אבו־ח׳דיר לארגן צוותי שמירה על הכניסות ליישובים ועל מסגדים.

אולם לפגיעה היסודית ביותר בשלום הציבור, היהודי והערבי, אחראית המדיניות המסוכנת של ממשלת ההון וההתנחלויות של נתניהו. למסקנה כללית זו הגיע גם, מהזווית של הממסד הישראלי, ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שבפוסט שפירסם בפייסבוק הביע דאגה מהתערערות היציבות הפוליטית בישראל ובשטחים, וכתב כי "ההידרדרות החמורה במצב הביטחוני היא תוצאה של מדיניות אותה מובילה הממשלה הנוכחית". הוא תקף מנקודת מבטה של האליטה הישראלית את ה"אשליות" של ממשלת נתניהו: "האשליה ש'תג מחיר' זה סתם כמה סיסמאות על הקירות ולא באמת גזענות לשמה, האשליה שעם עוד קצת כוח הכל ייפתר, האשליה שהפלסטינים יכילו את כל מה שנעשה בשטחי הגדה ולא יגיבו על אף הזעם, התסכול והמצב הכלכלי המחמיר, האשליה שהקהילה הבינלאומית לא תטיל עלינו סנקציות, שאזרחי ישראל הערבים המתוסכלים לא ייצאו בסופו של יום לרחובות בשל היעדר הטיפול בבעיותיהם, ושהציבור בישראל ימשיך לקבל בהכנעה את אוזלת היד של הממשלה בטיפולה בפערים החברתיים שמדיניותה יצרה ומחמירה כשהשחיתות ממשיכה להרקיב כל חלקה טובה ועוד ועוד", והוא מזהיר כי "ריכוז אדי הדלק באוויר לא יקטן ואם לא נדע לדלל אותו המצב יחמיר בהרבה".

"אין הבדל בין דם לדם"

נתניהו אומר שאין הבדל בין דם לדם ובין טרור לטרור, אך אין עזות מצח גדולה מזו מצד העומד בראש ממשלה שחרטה על דגלה כיבוש, נישול, אפליה והסתה נגד תושבים ואזרחים שאינם יהודים.

ראשית, נתניהו מוציא מראש מהמשוואה את האלימות וההרג בהיקפים הגדולים ביותר — אלה שמבצעת ממשלה כובשת נגד אוכלוסייה נכבשת, מעשים שאינם אלא טרור מדינתי. הטענה השקרית על אי־הבחנה בין דם לדם נועדה יותר מכול לצורכי הסתה לאומנית־גזענית: "בכך אנחנו נבדלים משכנינו — שם הרוצחים מתקבלים כגיבורים ועל שמם קוראים כיכרות". מערכת החינוך, הכיכרות והרחובות בישראל מנציחים בהחלט כיבושים, פעולות טיהור אתני, טרוריסטים ורוצחים, אלא שלפי הנרטיב הלאומני המתחסד של נתניהו פשוט מדובר אוטומטית בלוחמים גיבורים, בין אם לקחו חלק בביצוע פיגועי טרור קטלניים בתקופת השלטון הבריטי, ובין אם ביצעו מעשי זוועה בחסות תפקידם הצבאי או הפוליטי בישראל — נתניהו עצמו הגדיר את מאיר הר־ציון, שלקח חלק בביצוע מעשי זוועה ובהם רצח "נקמת דם" של חמישה בדואים, כאחד "מגדולי גיבורינו".

שנית, בזמן שנתניהו קורא לטפל ב"יד קשה" בצעירים פלסטינים הלוקחים חלק במהומות, ראוי להזכיר כי רק השנה הוגשו לראשונה כתבי אישום בעקבות פיגועי ההשחתה הלאומניים של "תג מחיר". כמעט כל הטרוריסטים היהודים שהורשעו עד היום בישראל במעשי אלימות ורצח על רקע לאומני ישבו שנים בודדות במאסר בפועל וזכו להקלות ניכרות בעונשיהם. כך למשל, בעוד שילדים פלסטינים מוכים ונכלאים על־ידי כוחות הביטחון הישראליים כדבר שבשגרה גם על בסיס חשד להשתתפות ביידוי אבנים, טרוריסט מ"מאחז אש קודש", צבי סטרוק, בנה של ח״כ אורית סטרוק ("הבית היהודי"), הורשע ב־2011 בחטיפה ובהתעללות מזעזעת ומסכנת חיים בנער פלסטיני כבן 15, אך נידון לשנה וחצי מאסר בפועל בלבד (עונשו הוארך בשנה בלבד לאחר ערעור). לאחר הלינץ׳ בו נרצח ב־2011 במרכז ירושלים הצעיר הפלסטיני חוסאם רווידי (24) על־ידי לאומנים ישראלים, הרוצחים אפילו לא הועמדו לדין באשמת רצח, והדוקר הראשי נידון לשמונה שנות מאסר בפועל בלבד.

שר האוצר לפיד הגיב לפיגוע בו נרצח אבו־ח׳דר בהכרזה כי "על כולנו לחוש בושה בדבר הממצאים". אך לפיד, שהסית נגד נציגי ציבור ערבים ("הזועביז") והכניס בעצמו את מפלגת המתנחלים של בנט לממשלה, בסך הכול מנסה באופן נבזי להטיל את האחריות לטרור הכהניסטי על כלל הציבור הישראלי כדי לטשטש את האחריות הישירה של מפלגתו ושל ממשלתו לרוח הגבית שניתנת לימין הקיצוני.

נגד ממשלת ההון וההתנחלויות

חשוב לפעול לחיזוק המחאה נגד הימין הקיצוני ונגד ממשלת נתניהו ומדיניותה הגזענית. הפגנות והתארגנויות תושבים יוכלו לסייע לעצירת השתוללות של בריוני ימין ופעילים פשיסטים. הקמת ועדי פעולה ביישובים שבהם מתקיימות הפגנות תוכל לסייע לארגן את המאבק לצעדים משמעותיים יותר בהמשך, לרבות ארגון קהילתי ודמוקרטי של מערך הגנה עצמית מפני טרור של הימין הקיצוני ומפני דיכוי משטרתי. ועדי פעולה כאלה יוכלו לסייע גם למנוע מהפגנות להידרדר לכדי פעולות מזיקות שפוגעות במאבק, כמו השחתת תשתיות או תקיפות פיזיות על רקע לאומני. הרחבת המחאה כך שתכלול גם דרישות לשלום ולפתרון המצוקות החברתיות בישראל תוכל לגייס מעגלים רחבים יותר להפגנות משותפות של יהודים וערבים, ואף לשכנע ועדי עובדים ואגודות סטודנטים שיטילו את משקלם לטובת המאבק.

שכבות רחבות בציבור הישראלי סולדות מהברבריות של הימין הקיצוני, מואסות במדיניות ממשלת ההון וההתנחלויות שהביאה רק לעוד סבב אלימות בסכסוך הלאומי ולמשבר חברתי מעמיק בישראל. סקרים ממשיכים להראות כי רוב הציבור הישראלי תומך בפירוק ההתנחלויות ובסיום הכיבוש. סקר שערך ערוץ הכנסת בימים האחרונים העלה כי התמיכה בליכוד נחלשת ואילו מפלגות העבודה ומרצ מתחזקות, מה שיכול ללמד על כך שלמרות הריאקציה הלאומנית חלקים משמעותיים בציבור הישראלי מחפשים אחר פתרונות חלופיים מצד מפלגות הנתפסות כשמאל. עם זאת, הקריאות שנשמעות מצד ראשי העבודה ומרצ להקמת ממשלה עם "יש עתיד" ועם "התנועה" מצביעות מראש על מגבלות החלופה שהם מסוגלים להציע למדיניות ממשלת נתניהו, כפי שמוכיח גם הרקורד של מפלגת העבודה עצמה, שהממשלות הרבות בהן לקחה חלק הובילו גזירות קשות על העובדים והעניים, המשיכו בכיבוש והרחיבו את ההתנחלויות. תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת בקידום הקמתה של מפלגת מאבק חדשה של ציבור העובדים, היהודים והערבים, שתקדם סדר־יום סוציאליסטי ברור בתשובה למדיניות הרת־האסון של הימין הקפיטליסטי והלאומני.

תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת ל:

■ חיזוק המחאה נגד הימין הקיצוני ונגד ממשלת ההון וההתנחלויות של נתניהו. כן להרחבת ההפגנות ולהפגנות משותפות של יהודים וערבים — לא לתקיפות לאומניות. כן להתארגנויות תושבים לעצירת בריוני ימין ופעילים פשיסטים. הקמת ועדי פעולה ביישובים שבהם מתקיימות הפגנות במטרה לסייע לארגן את המאבק.

■ תמיכה בזכות המחאה, סוף לברוטליות המשטרתית. פיקוח דמוקרטי על המשטרה: הכפפת כוחות השיטור ברשויות המקומיות הערביות והיהודיות כאחד לפיקוח דמוקרטי של ועדות שיטור קהילתיות. הדחת קציני משטרה גזענים.

■ בניית חלופה לימין הקפיטליסטי והגזעני: קידום הקמתה של מפלגה של ציבור העובדים, היהודים והערבים, שתלכד ותוביל את המאבק לשלום, לשוויון ולצדק חברתי ותקדם סדר־יום סוציאליסטי ברור נגד המדיניות הרת־האסון של הימין.

■ הוצאת הצבא מהשטחים. סוף לכיבוש השטחים הפלסטיניים ופירוק מפעל ההתנחלויות. סוף למדיניות ה"חיסולים", סוף לתקיפות ולמדיניות המצור על רצועת עזה. בעיות הסכסוך הלאומי לא ייפתרו באמצעים צבאיים!

■ שחרור כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים. קיום משפט הוגן לישראלים ולפלסטינים כאחד הנחשדים באחריות לביצוע מעשי זוועה במסגרת הסכסוך, וזאת באמצעות בתי דין ציבוריים מיוחדים, תחת פיקוח נציגי עובדים וקהילות משני צדי הסכסוך, ובמעורבות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות.

■ מדינה פלסטינית עצמאית, סוציאליסטית ודמוקרטית לצדה של ישראל סוציאליסטית ודמוקרטית, עם שתי בירות בירושלים ושוויון זכויות מלא למיעוטים, כחלק מהמאבק למזרח תיכון סוציאליסטי ולשלום אזורי.

*   תצלום: אקטיבסטילס


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.